סימן תרפה סדר
ד' פרשיות
סעיף ז י"א שפרשת זכור ופרשת
פרה אדומה חייבים לקראם מדאורייתא, לפיכך בני הישובים שאין להם מנין צריכים לבא
למקום שיש מנין בשבתות הללו כדי לשמוע פרשיות אלו שהם מדאורייתא. הגה ואם אי
אפשר להם לבא, (א) מ"מ
יזהרו לקרותם בנגינתם ובטעמם.
נשמת אברהם
(א)
מ"מ יזהרו לקרותם. ויהדר לקרות זה מתוך הספר. לכן חולה שאינו יכול לילך
לבית הכנסת יקרא בתורה בלי ברכה, ואם אין לו ספר תורה יקרא בחומש[1],
ועיין גם בשו"ת מנחת אלעזר[2]. ועיין לעיל סימן קלה סעיף יד שמותר
לטלטל ספר תורה עבור חולה כדי שיקרא בצבור. ואם אפשר לו ללכת למנין, או לפרשת זכור
או לקריאת המגילה ואי אפשר לו לקיים שניהם בעשרה, יראה לקיים פרשת זכור שעיקרה
מדאורייתא ומקרא מגילה לדעת רוב הפוסקים סגי בזמנו ביחיד[3], אבל
המג"א מצדד דטוב יותר שיבוא למקום שקורין המגילה בצבור, ופרשת זכור יוצא
ע"פ הדחק במה שישמע הקריאה בפורים פ' ויבא עמלק, דבזה נמי זוכר מעשה עמלק
ויוצא י"ח, וצריך לכוין בעת שמיעת הפרשה לצאת בזה מ"ע של זכור. אבל
לענ"ד עיקר דינו של המג"א צ"ע דהא כתיב בתורה זכור את אשר עשה וגו'
אשר קרך בדרך ויזנב בך וגו' והכונה שלא לשכוח מה שעשה לנו עמלק ונספר זה לבנינו
ולדורותינו לומר להם כך עשה לנו הרשע, ולכך נצטוינו למחות את שמו כמו שכתב
הרמב"ן בביאורו[4], וזה לא נזכר בפרשת ויבא עמלק[5].
[1] שו"ת בנין שלמה סי' נד, מובא בשערים מצויינים
בהלכה קונ"א סי' קמ ס"ק ה.
[2] ח"ב סי' א.
[3] סי' תקנד סע' ה.
[4] סוף פ' כי תצא.
[5] מ"ב ס"ק טז.