הלכות הכשר כלים

 

סימן קכ  דיני טבילת הכלים

 

סעיף טז  אם שכח ולא הטביל כלי מערב שבת או מערב יום טוב, יתננו לעובד כוכבים במתנה ואחר כך ישאלנו ממנו ומותר להשתמש בו. הגה וכן יעשה אפילו בחול, במקום שאין לו מקוה. ואם עבר והשתמש בכלי בלא טבילה, (א) לא נאסר מה שנשתמש בו, ויטבלנו עוד.

 

נשמת אברהם

 

                    (א) לא נאסר. אמנם מאכל שנתבשל בכלי שלא נטבל לא נאסר, אך לגבי אכילה בכלים שלא נטבלו קיימת מחלוקת הפוסקים אם מותר או אסור[1]. האיסור והיתר אוסר[2], וכן השו"ע [3] פסק לאסור וכ"כ הפר"ח [4]. וראה שם בספר טבילת כלים [5] שמביא בשם הגר"מ פיינשטיין שליט"א[6] שסובר שברגע שחל חיוב טבילה אצל ישראל כגון שקנה אותם לאכול מהם או לעשות מסחר עמהם, דהיינו להשכיר אותם לאכול מהם, אסור לאכול מהם עד שיוטבלו. אמנם בשו"ת מהרי"ץ [7], בדרכ"ת [8] ובשו"ת מנחת יצחק [9] פסקו שמותר לשתות מקיוסק או בית מלון אפילו אם הכלים בודאי לא הוטבלו. וראה גם בשו"ת טוב טעם ודעת [10]. וכ"כ להתיר הגר"ע יוסף שליט"א[11] לאכול ולשתות בקיוסק או במסעדה אפילו כשיודעים בבירור שהכלים לא הוטבלו (ולא כפי שהובא בשמו בספר טבילת כלים שם).

                    וכותב הספר טבילת כלים שם בשם הגרש"ז אויערבאך שליט"א להקל, דאיסור ההשתמשות אינו אלא מדרבנן[12], וא"כ אם אי אפשר לו לטובלם, מותר.

                    וכל זה באדם בריא, אולם חולה המאושפז בבית חולים יהודי, א"ל הגרש"ז אויערבאך שליט"א דודאי יש להתיר לו לאכול ולשתות מכלים של בית החולים אפילו כשהוא יודע בודאות שאינם מוטבלים.

 

 

[1] ספר טבילת כלים פ"ג סע' יד.

[2] כלל נח דין פט.

[3] סע' ח.

[4] ס"ק כב.

[5] הערה כד.

[6] הובא במאסף לתורה והוראה חוב, ב עמ' 20.

[7] ח"א סי' ע.

[8] ס"ק ע.

[9] ח"א סי' מד.

[10] מהדו"ג ח"ב סי' כב.

[11] שו"ת יחוה דעת ח"ד סי' מד.

[12] וכתב לי הגרש"ז אויערבאך שליט"א שיש להוסיף: כדי לזרז את האדם להטביל

ולכן כשאי אפשר וכו'.