הלכות רבית

 

סימן קס  גודל איסור הרבית ועד היכן צריך ליזהר ממנו

 

סעיף כב  מותר (א) ללוות ברבית מפני פקוח נפש. הגה ועי"ל סי' קס"ט ובסי' קע"ג דאסור ללוות ברבית לצורך קהל, ואפילו אינו רבית קצוצה, כל שכן ברבית קצוצה דאסור, ולא כמו אלו שנהגו להקל בקצת מקומות להלוות וללוות לצורך קהל ברבית קצוצה ואין להם על מה שיסמוכו, אם לא שנאמר שמחשבים צרכי קהל לפקוח נפש או לצורך מצוה, כמו שיתבאר לקמן סימן קע"ב, אבל אין לסמוך על זה, כי אם לצורך גדול.

 

נשמת אברהם

 

                    (א) ללות ברבית. כותב הט"ז [1]: ב"י כ"כ בשם התוס' בע"ז כו ע"ב ד"ה ואני, וראייה ממה שמצינו בעובדיה שלוה מיהורם בן אחאב ברבית כדי לפרנס הנביאים שנחבאו במערה, וצ"ל דכאן מיירי ג"כ כה"ג שאין אדם כשר רוצה להלוות בחנם רק יש ישראל רשע אחד שרוצה להלוות ברבית, מותר ליקח ממנו הלואה ברבית מפני פקוח נפש, אבל המלוה פשיטא שעושה איסור, דמה פקו"נ יש לו שצריך ליקח רבית, אדרבא מוטל עליו להלוות בחנם שנאמר לא תעמוד על דם רעך, וכמו ששאר ישראל חייבים בהצלתו כן הוא חייב, ממילא אין כאן פקו"נ אלא מצד שהוא אינו רוצה

ללות [2] בחנם. ואין ללמוד מיהורם שבאמת עשה כן בעבירה שישראל מומר היה כמ"ש התוס' שם. וא"כ לא היה לבעל השו"ע לקבוע זה בשו"ע, דמצד המלוה הוא יש באמת איסור .ומצד הלוה פשיטא הוא דשרי, אין לך דבר שעומד בפני פקו"נ וכו', עכ"ל הט"ז. וראה מה שתירץ בבית לחם יהודה שם על הדף.

                    וכותב על זה הגרש"ז אויערבאך שליט"א [3]: והא דשרי לעבור בלפני עור לצורך פקו"נ אשר כ"כ פשוט הוא להט"ז, צ"ע לכאורה, הרי גדול המחטיא יותר מההורג, וא"כ איך מותר להחטיא את המלוה באיסור רבית אשר הקישו הכתוב לשופכי דמים [4] ומיתתו מיתת עולם ואינו קם לתחית המתים [5] בשביל ספק הצלת אדם ממיתה שאינה אלא לשעה, ואע"ג שאסור לעשות עבירה כדי להציל אדם מעבירה, מ"מ מנין שמותר להחטיא בקום ועשת. רק נראה דבכגון דא אמרינן הלעיטהו לרשע וימות ואין אנו צריכים לחוש כלל על זה שהמלוה ממית עצמו במיתת עולם, ואין אנו חוששים אלא על הלאו של לפני עור שאנו עוברים. ולענין זה שפיר אמרינן דנדחה מפני פקו"נ כשאר איסורי תורה, עכ"ל. וכ"כ במנחת שלמה [6]. וראה בשער משפט כאן בשו"ת אג"מ [7] ושו"ת שבט הלוי [8]. ונ"ל שאם אחרי כן יכול להשתמט ולא יתן לו את הרבית ורק יחזיר לו את כספו שלוה ממנו, שחייב לעשות כן. והסכים אתי הגרש"ז אויערבאך שליט"א.

 

 

[1] ס"ק כא.

[2] צ"ל להלוות - מו"ר הגרי"י נויבירט שליט"א.

[3] מוריה סיון תשל"א עמ' לג.

[4] ב"מ סא ע"ב.

[5] ילקוט שמעוני יחזקאל סוסי' שעה.

[6] ח"א עמ' נד.

[7] יו"ד ח"ג עמ' תמה הערה יז.

[8] ח"ב סי' סט.