יורה דעה סימן קפ"ח (עידכון)
סימן קפח דיני מראות הדם
סעיף ג הכניסה
שפופרת והוציאה בה דם, טהורה. וכן אם ראתה דם בחתיכה, אפילו היא מבוקעת והדם
בבקעים, בענין שנוגע בבשרה, טהורה, כיון שאין דרך לראות כן. וכן אשה (א)
שנעקר מקור שלה, וכמין חתיכות בשר נופלים בבית החיצון, טהורה. הגה אפילו ראתה
דם, כל זמן שהחתיכות בבית החיצון שלה, טהורה, דתלינן הדם בחתיכה זו, הואיל וידעה
ודאי שנעקר מקורה, ומחמת מכה היא. והוא
שהטילה החתיכות במים פושרין, ולא נמוחו, ודוקא חתיכות קטנות דומיא דשפופרת, אבל
חתיכה גדולה, טמאה, אפילו לא ראתה כלום, לפי (ב) שאי אפשר לפתיחת הקבר בלא
דם, אפילו בנפל שלא נגמרה צורתו.
נשמת אברהם
(א)
שנעקר מקור שלה. דהיינו צניחת הרחם. ואם היא רואה דם טמאה משום
נדה [1] אמנם
בזקינה שחדל להיות לה אורח כנשים, כותב הנו"ב [2] להתיר אם יש רגלים
לדבר שיש לה מכה (והרופא אומר כן), כמו באשה שעשו לה טבעת בפנים כדי להחזיק המקור.
וראה להלן סי' קצו ס"ק ב לגבי טבעת בנרתיק. וכן עיין בשו"ת יד יצחק [3]
ובדרכי תשובה. [4]
ולגבי אשה שעברה ניתוח
להוצאת הרחם (היסתרקטומיה), אם הוציאו כל הרחם ועדיין היא רואה דם אח"כ, אז
בהכרח שהדם בא מהנרתיק וממילא היא טהורה, אך צריכה לספור שבעה ימים ולטבול על העבר
[5] ואם אח"כ עומדת להתחתן, אינה צריכה לטבול שוב [6]. ואם
הוציאו רק חלק מהרחם, דהיינו את גוף הרחם בלבד, כך שצואר הרחם עוד נשאר במקומו, אז
יכולה היא עוד לראות דם נדה ותהיה טמאה.
(ב)
שאי אפשר לפתיחת הקבר בלא דם. עיין לקמן סי' קצד ס"ק ד ובדברינו שם.
[1]
ש"ך ס"ק ח; נו"ב מהד"ק סי' נח ומהד"ת סי' פט ו-קיד;
חוו"ד בחידושים כאן ס"ק ח;
שו"ת יד יצחק
ח"א סי' פב. ועיין גם כחזו"א יו"ד סי' פא.
[2] מהד"ק סי' נה
ומהד"ת סי' קיד.
[3] ח"א סי' קעח.
[4] ס"ק לז.
[5] שו"ת זקן אהרן
ח"ב סי' נ; שו"ת מהר"ש ענגיל ח"ז סי' יב; שו"ת הר צבי
יו”ד סי'
קמז; שו"ת חלקת יעקב
ח"ג סי' יד; שו"ת מנחת יצחק ח"א סי' קכה ו-קכו;
שו"ת שבט הלוי יו"ד
סי' צ.
[6] שו"ת שבט הלוי
ח"ה סי' קכב.
יורה דעה סימן קפ"ח (עידכון)