סימן קצד דיני
יולדת ומפלת
סעיף ב המפלת בתוך מ' אינה חוששת לולד אבל חוששת משום נדה, אפילו לא ראתה. הגה מפני (א) שאי אפשר
לפתיחת הקבר בלא דם, ונפקא מינה דמיד לאחר שספרה ז' נקיים מותרת ואינה חוששת לולד.
נשמת אברהם
(א)
שאי אפשר. אשה שהפילה בהתחלת הריונה וכעת נמצאת שוב בהריון, והרופא תפר וסגר
את צואר הרחם כדי להחזיק את העובר בתוך הרחם, התפרים עוברים כמובן את הלל צואר
הרחם וגורמים לדימום בזמן התפירה, אמר לי הגרש"ז אויערבאך שליט"א שזה דם
מכה והאשה טהורה. ואין להקשות ממה שכתבתי בשמו בנשמת אברהמ [1] בקשר
לבדיקת או לטיפול באויר או צילום הרחם, כי שם הלא הרופא מכניס מכשיר תוך חלל צואר
הרחם והרחם, ואפשר שעצם הבדיקה יגרום להקדמת הוסת (כשזה נעשה סמוך לזמן הוסת),
ועוד, כי אין פתיחת הקבר ללא דם, אך כאן אין כל פתיחה של הקבר ואדרבא תופרים את צואר
הרחם כדי לסוגרו, וממילא אין כל חשש לדם נדה, והיא טהורה, עכ"ד של הגאון
שליט"א.
ולפי
מה שכתב לי הגרש"ז אויערבאך שליט"א, בנשמת אברהם (ראה בהערה [1]),
מה יהיה הדין באשה, חדשיים אחר הלידה, שמניקה את בנה ועפ"י היתר ממורה הוראה
הכניסו לה התקן תוך-רחמי למניעת הריון. האם כאשר תראה דם, מיד אחרי הכנסת ההתקן,
עדיין תהיה טהורה שהרי היא מסולקת דמים עקב ההנקה והדם הוא דם מכה, או האם מכיון
שידוע היום שיש נשים מניקות ובכל זאת רואות דם וסת, עדיין קיים אותו חשש שמא היא
ספק נדה וטמאה? וכתב לי הגרש"ז אויערבאך שליט"א: נלענ"ד שאינה
חשובה כמסולקת דמים אך טוב להכניס את ההתקן כאשר עדיין לא טבלה מלידתה.
ואם
נאמר שהיא טהורה, מה יהיה הדין בחודשים הבאים כשהיא ממשיכה להניק את בנה אך רואה
דם בבדיקה? אמנם סתם אשה שיש לה התקן תוך-רחמי ורואה רם הינה טמאה על אף מציאות
ההתקן ואין אנו תולים שהדם הוא דם מכה מחמת ההתקן. אך כאן, כשהאשה מניקה, האם ניתן
לתלות או ש"לא פלוג" והיא טמאה? וכתב לי הגרש"ז אויערבאך
שליט"א: מסתבר שהיא טהורה [2] כשאינה טמאה מחמת פתיחת המקור.
בדיקה ציטולוגית מהנרתיק. בבדיקה זו לוקחים דוגמה מההפרשות מצידי הנרתיק על יד
צואר הרחם, מבחוץ. אם האשה רואה דם על המכשיר או אחרי כן, טמאה כי אין המכשיר עושה
שום פצע ולכן צריכים לחשוש שהדם הוא מן המקור, וראה מה שכתבתי בנשמת אברהם [3].
והסכים אתי מו"ר הגרי"י נויבירט שליט"א וכן אמר לי הגרש"ז
אויערבאך שליט"א.
[1] כרך ב יו"ד סי' קצד ס"ק ד (עמ' קב).
[2] וביום יט באייר תשנ"ב אמר לי הגרש"ז
אויערבאך שליט"א, שהאשה טמאה על אף
שאינה
טמאה מחמת פתיחת המקור. ולא כפי שפסק קודם.
[3] שם עמ' קד.