סימן קצו  דיני לבישת הלבון ובדיקתה

 

סעיף יא  (א) הפולטת שכבת זרע בימי ספירתה, אם הוא תוך ו' עונות לשמושה סותרת אותו יום. לפיכך המשמשת מטתה וראתה אחר כך ופסקה, אינה מתחלת לספור שבעה נקיים עד שיעברו עליה ו' עונות שלימות שמא תפלוט. לפיכך אינה מתחלת לספור עד יום ה' לשמושה, כגון אם שמשה במוצאי שבת אינה מתחלת לספור עד יום ה', דקיי"ל אין שכבת זרע מסריח עד שיעברו עליו ששה עונות שלימות מעת לעת. ואם שמשה במוצאי שבת ופלטה ליל ד', קודם עת שימושה במוצאי שבת, עדיין היא עומדת בתוך עונה ששית לשמושה וסותרת, הילכך יום ה' יהיה ראשון לספירתה. הגה ותפסוק יום ד' לעת ערב, ויום ה' עולה למניין. ויש שכתבו שיש להמתין עוד יום אחד, דהיינו שלא תתחיל למנות עד יום הששי והוא יהיה יום ראשון לספירתה, דחיישינן שמא תשמש ביום הראשון בין השמשות ותסבור שהוא יום, ואפשר שהוא לילה, ואם תתחיל למנות מיום חמישי יהיה תוך ששה עונות לשמושה, על כן יש להוסיף עוד יום אחד דמעתה אי אפשר לבא לידי טעות (ת"ה סימן רמ"ה והאגור בשם ר"י מולין וש"ד וכ"כ מהרא"י ומהרי"ק שורש ל"ה), וכן נוהגין בכל מדינות אלו, ואין לשנות. ויש נשים שנהגו להחמיר עוד להמתין עד שבעה ימים (שם בת"ה), ואין טעם בדבר והמחמיר יחמיר והמיקל נשכר להקדים עצמו למצוה. ויש שכתבו שעכשיו אין לחלק בין שמשה עם בעלה ללא שמשה, וכל אשה שרואה, אפילו כתם, צריכה להמתין ה' ימים עם יום שראתה בו ותפסוק לעת ערב ותספור ז' נקיים (שם בת"ה בשם א"ז ומהרי"ק) וכן נוהגין במדינות אלו ואין לשנות.

 

נשמת אברהם

 

                (א) הפולטת שכבת זרע. עיין מה שכתבנו בנשמת אברהם [1] לגבי הזרעה מלאכותית מבעל לאשתו (עיין שם פרטי דינים) בימי ליבונה. ואשה שעוברת הזרעה מלאכותית בתוך הז' נקיים צריכה להוסיף עוד ארבעה ימים לספירתה שמא פלטה שכבת זרע. ואינה צריכה להוסיף חמשה ימים כי אין כאן החשש של בין השמשות (כיון שההזרעה מתבצעת בשעות היום) וראיה מכלה אחרי בעילת מצוה דליכא חששא דבין השמשות גם לשיטת הרמ"א די אם עושה את ההפסק טהרה ביום הד' לעת ערב [2], כל זה שמעתי ממו"ר הגרי"י נויבירט שליט"א.

 

                               

[1] כרך ג חאהע"ז סי' א ס"ק ה 1(ב) (עמ' ח).

[2] וראה בטהרת ישראל סי' קצג בבאר יצחק ס"ק יב.