סימן קצח דיני
טבילה וחציצתה
סעיף ח (א) כחול שבעין אינו חוצץ, ושחוץ לעין
חוצץ, ואם היתה פותחת ועוצמת (פי' סוגרת) עיניה תדיר, אף שחוץ לעין אינו
חוצץ.
נשמת אברהם
(א)
כחול שבעין. בנשמת אברהם [1] בשאילת חציצת עדשות מגע בטבילה כתבתי
בשם האג"מ שאם שכחה להסירם, אינה צריכה לטבול שנית, אך לדעת המנחת יצחק
מהווים חציצה ואפילו בדיעבד. וכתב על זה העורך הנכבד של המעין, ר' יונה עמנואל
שליט"א [2]: חסרה כאן הדגשה שגם לפי המקילים יש חיוב להוציא את
עדשות המגע לפני הטבילה והמחלוקת קיימת רק לדיעבד. וכן העיר לי מו"ר הרב שלמה
זלמן אויערבאך שליט"א: "ואף שזה משמע מהלשון של 'ואם שכחה', מ"מ
היה צריך לכתוב בפירוש שחייבים להוציא". בהקשר זה יש לציין שהשימוש בעדשות
מגע אינו שווה. יש הולכים אתן רק שעות מועטות ביום ויש משתמשים בהן כל היום. יתכן
שהפוסקים המקילים לדיעבד אינם מקילים לגבי אותן נשים שאינן משתמשות בהן כל היום,
ואילו המחמירים מודים שאם אכן הולכות אתן כל היום יש מקום להקל בדיעבד. על זה העיר
לי מו"ר הרב שלמה זלמן אויערבאך שליט"א וז"ל: "חושבני שגם אם
הולכות בהן כל היום, מ"מ אם בלילה הן מוציאות את עדשות המגע, מסתבר שאין זה
ראוי לביאת מים, וחוצץ". אגב, אחרי ניתוח קטרקט, ובמיוחר בניתוח בגיל יותר
צעיר, משתילים לפעמים עדשות מגע ובמקרה זה כנראה גם המחמיר יודה שאפילו לכתחילה
אין כאן חציצה, עכ"ל של ר"י עמנואל שליט"א.
והיום
ישנן עדשות מגע, שיכולות להשאר אף שנה שלמה, ולכאורה כיון שהדרך כך להשאיר אותן
לזמן מרובה, לא גריעא מסתימה בשן שגם כן אינה חוצצת. וכתב לי הגרש"ז אויערבאך
שליט"א: מסכים, אם היא עצמה כך רגילה, עכ"ל.
[1] כרך ב יו"ד סי' קצח ס"ק ב.
[2] המעין תמוז תשמ"ה כרך כה עמ' 62.