סימן רכא  דיני הנודר הנאה מחבירו

 

סעיף ד  ראובן שאסר הנאתו על שמעון, וחלה שמעון, יכול ראובן (א) ליכנס לו לבקרו. ובמקום שנותנין שכר למי שיושב אצל החולה לצוות לו, לא ישב אצלו אלא מבקרו מעומד. ואם אין דרך ליתן שכר לרופא, יכול לרפאתו, אפילו בידים, (ב) אפילו אם יש רופא אחר שירפאנו, אבל אם דרך ליתן שכר לרופא, לא ירפאנו בחנם. ולא ירפא לבהמתו, ואפילו אם אין דרך ליתן שכר לרופא, אבל יכול לומר לו סם פלוני יפה לה, והוא יעשנה. ואם אינו יודע לעשותו, והיא תמות אם לא יעשנה, מותר המדיר לעשותו. ואם מת, יכול להביא ארון ותכריכין. ואם חלה בן שמעון, יכול ראובן ליכנס לו ולישב עמו ולבקרו (מעומד). (ג) ואם נכסי שמעון אסורין על ראובן, שהדירו שמעון מנכסיו, וחלה שמעון, נכנס ראובן לבקרו מעומד, אבל לא מיושב. חלה בנו, אינו נכנס כלל, אלא שואל עליו בשוק. ויכול ראובן להעיד לשמעון, הנאסר, בין עדות ממון בין עדות נפשות.

 

נשמת אברהם

 

                    (א) ליכנס לו לבקרו. שהרי נכסי החולה אין אסורין על המבקר אלא נכסי המבקר אסורין על החולה [1].

                    (ב) אפילו אם יש רופא אחר. שלא מכל אדם זוכה להתרפאות [2].

                    (ג) ואם נכסי שמעון. פי' שנכסי החולה אסורין על המבקר, נכנס ראובן לבקרו אע"פ שיש לו הנאת דריסת הרגל בבית החולה, מ"מ החולה שאסר נכסיו על המבקר לא נתכוין להדירו במקום שחיותו תלוי בו, דהיינו כל המבקר את החולה גורם לו שיחיה כמו שארז"ל [3].

 

 

 

[1] ט"ז ס"ק יז.

[2] ש"ך ס"ק כ.

[3] ט"ז ס"ק כו.