חלק חושן משפט

 

הלכות עדות

 

סימן לה פסול סומא וחרש שוטה וקטן

 

סעיף י (א) הפתאים ביותר שאין מכירין דברים שסותרים זה את זה ולא יבינו עניני הדבר כדרך שמבינים שאר עם הארץ, וכן המבוהלים והנחפזים בדעתם והמשתגעים ביותר, הרי אלו בכלל השוטים. ודבר זה לפי מה שיראה לדיין, שאי אפשר לכוין הדעת בכתב.

 

נשמת אברהם

 

                (א) הפתאים ביותר. ראה מה שכתבנו בנשמת אברהם [1] לגבי הגדרתם של שוטה ופתי. וכעת ראיתי מה שכתב הגר"מ פיינשטיין זצ"ל [2] וז"ל: הנה ודאי איכא חילוק בין שוטה ובין פתי ביותר, ששוטה לא תלוי בכשרונות הבנת דברים ועניינים דאף בעלי כשרון להבין הדברים, אפשר דדעתם תהא משובשת ומטורפת שיודע ומכיר שאיכא חילוק בין הדברים שרואה, אבל הוא טועה בדמיונות שיש אצלו הדמיונות בזמנים קצרים מאד ויש שגם בבת אחת מתחלפים אצלו, וכמעט שכל אדם מכיר זה. וגם שייך שאדם בר דעת יעשה לפעמים דברים שנדמה כמעשה שגעון וכנאמר בקרא על יהוא שהיה בר דעת גדול וראוי להנהגת מלוכה ועשה הרבה פעמים מעשים שהיו כמעשה שגעון, וכו'. אבל פתי הוא מי שדעתו קלישתא שאינו מבין הדברים כמו שהן ואינו יודע לחלק בין הדברים שרואה ולהבין צורכם והוא בגדלו כדעת קטן, יש שהוא כדעת בן שש ויש גם כפחות אבל דעתו הוא קבוע כפי מדרגת שכלו ומתפתח קצת, ויש גם שאין מתפתחין אבל אפשר שע"י חינוך ולימוד יתפתחו קצת, עכ"ל.

 

 

 

 

[1] כרך א או"ח סי' נה ס"ק ב (עמ' כא) וכרך ג חחו"מ סי' לה ס"ק א (עמ' קפא). 

[2] עם התורה מהדורא ב חוברת ב עמ' י.