הלכות הלואה
סימן מו
העדים שאמרו קטנים היינו או פסולים היינו או שטר אמנה היה
וכל דין קיום שטרות
סעיף לו חתם כשהיה בריא ונשתתק, הוא
אינו יכול (א) להעיד על כתב ידו, אבל אחרים מעידים עליה.
נשמת אברהם
(א)
להעיד. כתב הבאה"ט [1]: פי' ע"י חתימתו או הרכנת ראשו,
כ"כ הסמ"ע וכתב עליו הש"ך דלא דק דלמה לא נקיים ע"י חתימתו
דהא אפילו במומר וגזלן מקיימינן ע"י חתימתו כמ"ש בסי' לד, והטעם דזה לא
חשוב עדות דהחתימה מעצמה מתקיימת, כן מוכח בש"ס, אלא דאתי לאפוקי שלא יעיד
בכתב ידו או ע"י הרכנת ראשו שזאת היא חתימתו דזה אסור מטעם מפיהם וכו', אבל
ע"י דימוי הוי כמתקיים ע"י אחרים, ונ"מ דאם א"א לדמות מחמת
איזה מניעה אינו מועיל שיעיד בכתב ידו שזו היא חתימתו, ואולי גם הסמ"ע
ר"ל ע"י חתימתו שיחתום ויעיד שזהו כתב ידו ולא ע"י דימוי, ודוחק,
עכ"ל.
וכתב
לי הגרש"ז אויערבאך שליט"א: הש"ך הקשה דקיום שטרות הרי יכול
להיות גם מפי כתבם, והקצוה"ח תירץ
דאילם שאני דחשיב כפסול הגוף ופסול גם לקיום. עכ"ל.
[1] ס"ק עט.