חושן משפט

הלכות מתנה

סימן רמג דין המזכה לחבירו על ידי אחר ורוצה הנותן או המקבל לחזור בו

סעיף יח (א) זכין לקטן אפי' בן יום אחד, ולגדול, בין בפניו בין שלא בפניו.

נשמת אברהם

(א) זכין לקטן. בהשתלת מיח עצם, התורם סובל מכאבים חזקים עד כדי כך שצריכים להרדימו בהרדמה כללית בזמן לקיחת מיח העצם. ואמר לי הגרש"ז אויערבאך שליט"א שמותר לקחת ילד כתורם, אם הוא בר דעת ומסכים לזה, כדי להציל את בן משפחתו הנמצא בסכנת נפשות. ואם הוא עדיין לא הגיע לגיל להיות בר דעת, והוא התורם היחיד האפשרי, צע"ג אם להוריו יש רשות להסכים עבורו כדי להציל בן משפחתו, מכוח הכלל שזכין את האדם שלא בפניו וזכות גדול הוא לו שמציל נפש מישראל, עכ"ד.

וראה בשיטה מקובצת על כתובות [1] שכותב: ואפשר דלהכי נקט טבילה משום דחשיבא זכות גמור, אבל מילה כיון שמצטער לא חשיבא זכות ולא שייך ביה למימר על דעת בית דין וכו' עכ"ל, וכ"כ ההפלאה שם. אך הרשב"א והריטב"א לא כתבו כן. וראה בפני יהושע שם שכותב: אע"ג דהשתא חוב הוא לו דאית ליה צערא, אפילו הכי איכא אומדנא דזכות הוא לו דלקושטא דמילתא ע"כ דמלין אותו ג"כ וכו'.

ומפשטות השו"ע [2] שכותב: עכו"ם קטן, אם יש לו אב יכול לגייר אותו וכו' שזכות הוא לו וזכין לאדם שלא בפניו, עכ"ל, ועיין שם בש"ך שמדובר דאע"ג דאין לו דעת, משמע שאין חוששין לשיטה הנ"ל.

וכתב לי הגרש"ז אויערבאך שליט"א: יש מקום לחלק דשם (בגמ' כתובות) באותו הצער והכאב מזכים אותו בגירות, משא"כ הכא הרי זה שייך לנדון הידוע של זכין "לאדם" ולא זכין "מארם" [3] להוציא ממנו מיח עצם בשביל אחרים והוא יזכה במצוה גדולה, ואיכא למידן ביה טובא, עכ"ל.

[1] יא ע"א ד"ה גמ' גר קטן.

[2] יו"ד סי' רסח סע' ז.

[3] עיין מרכבת המשנה ח"א גירושין פ"ו ה"ג וקצות החושן סי' רמג ס"ק ח. אך חולקים

עליהם השו"ת חת"ס אהע"ז ח"א סי' יא וח"ב סי' מג, השו"ת ברית אברהם סי' קא,

השו"ת עין יצחק אהע"ז סי' נא ענף ג, וכן בשו"ת באר יצחק או"ח סי' א ענף א,

והשו"ת אחיעזר אהע"ז סי' כח.