• חושן משפט סימן רס"ד (עידכון)

  • הלכות אבידה ומציאה

     

    סימן רסד  אבידתו קודמת לכל אדם אבידת רבו ואבידת אביו של מי קודמת

     

    סעיף ז  וכן מי שברח מבית האסורים והיתה מעבורת לפניו, וא"ל העבירני ואני נותן לך דינר, והעבירו, אין לו אלא שכרו הראוי לו. ואם היה צייד, ואמר ליה בטל מצודתך והעבירני, נותן לו כל מה שהתנה עמו, וכן כל כיוצא בזה. הגה י"א הא דאין לו אלא שכרו היינו בדבר שאין רגילות ליתן עליו הרבה, אבל בדבר שדרך ליתן הרבה, כגון השבעת שדים או (א) רפואה, חייב ליתן לו כל מה שהתנה עמו. ובשדכנות אין לו אלא שכרו, אף על פי שהתנה עמו לתת לו הרבה.

     

    נשמת אברהם

     

                                    (א) רפואה חייב ליתן לו. עיין בנשמת אברהם חיו"ד [1] מה שכתבנו לגבי שכר רופא. וכותב הבאר הגולה כאן: פי' בעד חכמת הרפואה. אבל אם פסק לו על סמנין יותר מדמיהם הרבה מחמת אונס חליו, אין לו אלא דמיהם, עכ"ל. ועיין בשו"ת הרדב"ז [2] שנשאל לשיטת הרמב"ן: דמי שהוא חולה ובידי חברו סמנין שוין עשרים והתנה עליו ליתן בדמיהם הרבה מחמת אונס אין לו אלא דמיהם אבל ברפואות יש לו לשלם שחכמתו מכר לו הוא שוה דמים הרבה, האם אפילו בחולה שאין בו סכנה וסמנין אצל אחרים. והשיב הרדב"ז ז"ל: מסתברא דאמרה אפילו בחולה שאין בו סכנה אלא שהוא בהול למהר רפואתו והוי אנוס אע"פ שהסמנין נמצאו ביד אחרים כיון שהוא נבהל למהר רפואתו אין לו אלא שכרו, דומיא דמי שהיה בורח מבית האסורים מי לא עסקינן שהיה חבוש על ממון ואין שם סכנת נפשות ומי לא עסקינן שהיתה מעבורת אחרת ופגע בזו תחלה, אבל אם אינו בהול על הרפואה והסמנין מצויין ביד אחרים, מסתברא שנותן לו כל מה שהתנה עמו אע"ג שלא הפסידו כלום, מ"מ כל תנאי שבממון קיים. ואם אין הסמנין מצויים ביד אחרים כלל, אע"ג דאינו בהול כל כך על רפואתו, מסתברא דאין לו אלא מה ששוים הסמנין דסוף סוף אנוס הוא כיון שאין שם אלא אלו. ואם החולה הוא מסוכן, בכל גוונא אין לו אלא דמי סמנין, ואפילו בכה"ג נותן לו רפואתו כפי מה שהתנה עמו כי החכמה אין לה דמים ידועים. עכ"ל של הרדב"ז .

                                    עיין בספר דיני ממונות [3] שכותב: מי שטיפל בחולה מבלי שנתבקש, חייבים לשלם לו ולא יכול לומר דלגמילות חסדים ומתנה נתכווין, עכ"ל.

     

     

    [1] סי' שלו ס"ק ח-יא.

    [2] ח"ז סי' ב' אלפים רעט.

    [3] ח"ג עמ' עא סוף הערה 4.

     

     


  • חושן משפט סימן רס"ד (עידכון)