סימן לה
דיני שליחות לקדושין לאיש
סעיף ו הכל כשרין לשליחות קדושין,
חוץ (א) מחרש שוטה וקטן, לפי שאינן בני דעת, והעובד כוכבים, לפי שאינו בן
ברית, והעבד, לפי שאינו בתורת קדושין. הגה וי"א דשליח ראשון יכול לעשות
שליח שני אם מוסר לו הקידושין שמסר לו הבעל, אבל אם לא מסר לו הבעל הקדושין, רק
צוה אותו לקדשה בכל כסף שירצה, אין עושה שליח. ויש אומרים דבכל ענין אין שליח
ראשון עושה שליח שני. השולח כתב ע"י עובד כוכבים לחבירו ישראל שבמקום אחר,
וממנו להיות שלוחו לקדש לו אשה, י"א שדינו כמו בגיטין, וי"א דגבי
קידושין לכולי עלמא הוי מקודשת מדאורייתא.
נשמת אברהם
(א)
מחרש שוטה וקטן. כותב הפ"ת [1]: עיין בפמ"ג לאו"ח
בפתיחה כוללת סוף ח"ג שחקר בראובן ששלח סומא לקדש לו אשה והלך וקידש
ואח"כ קידשה אחר ג"כ, וכתב די"ל דצריכה ג"כ גט משני כיון דהוא
מחלוקת הפוסקים בענין סומא אי חייב במצות מן התורה או הלכה כר' יהודה ואי אינו
חייב במצות מן התורה לאו בר שליחות הוא דבעינן אתם גם אתם שיהא שליח והמשלח שוין
וכו'. ושוב כתב די"ל גם לר' יהודה אין סומא פטור רק ממצות עשה ולא ממצות לא
תעשה וא"כ ודאי בכלל בני ברית הוא ע"ש, עכ"ל. עיין בנשמת אברהם
חיו"ד [2] וחאו"ח [3]. וכתב לי מו"ר הגרי"י
נויבירט שליט"א: ואמנם להלכה אנחנו מוצאים שהשו"ע פוסק דלא כר' יהודה,
אלא סומא חייב בכל המצות מן התורה, ראה או"ח סי' נג סע' יד ובמ"ב
ס"ק מא, סי' תקפט במ"ב ס"ק יח ועוד, עכ"ל. וכתב לי
הגרש"ז אויערבאך שליט"א: גם הפמ"ג ירע שההלכה היא כדרבנן, רק סובר
שבענין איסור אשת איש שחמור מאד יתכן שצריכים להחמיר ולחשוש גם לדעת החולקים
וכמבואר בשדי חמד בדברי חכמים סי' סט דנפישי רבוותאי דסברי להלכה כר' יהודה,
עיי"ש, עכ"ל.
[1] ס"ק ו.
[2] סי' א ס"ק י.
[3] סי' נג ס"ק א.