הלכות כתובה
סימן סח כיצד טענת בתולים ןמתי נאסרה ומפסדת כתובתה
סעיף ה טען טענת דמים, אם היתה (א) ממשפחת דורקטי (פי' דור קטוע,
כלומר משפחה של עקרים שעל ידה הדור קטוע מבנים), הרי זו בחזקתה, ואם לאו
בודקים אותה שמא חולי גדול יש בה שיבש לחלוחית האיברים או שהיתה מתענית ברעב,
ומכניסין אותה למרחץ ומרטיבין אותה ומאכילין ומשקין אותה עד שתבעל שנית ונראה אם
תוציא דם. ואם אין שם חולי ולא רעב וכיוצא בו, הרי זו טענה.
נשמת אברהם
(א)
ממשפחת דורקטי. ומקור הדין בכתובות [1]: ההוא דאתא לקמיה דרבן גמליאל
הזקן, אמר לו רבי בעלתי ולא מצאתי דם, אמרה לו רבי ממשפחת דורקטי אני שאין להן לא
דם נדה ולא דם בתולים. בדק רבן גמליאל בקרובותיה ומצא כדבריה. אמר לו לך זכה
במקחך, אשריך שזכית למשפחת דורקטי. מאי דורקטי, דור קטוע. אמר רבי חנינא, תנחומים
של הבל [2] ניחמו רבן גמליאל לאותו האיש, דתני רבי חייא כשם שהשאור יפה
לעיסה כך דמים יפים לאשה, ותנא משום רבי מאיר, כל אשה שדמיה מרובין בניה מרובים.
רבי ירמיה בר אבא אמר זכה במקחך אמר ליה ורבי יוסי בר אבין אמר נתחייב במקחך אמר
ליה. בשלמא למאן דאמר נתחייב, היינו דרבי חנינא, אלא למאן דאמר זכה מאי זכותא? דלא
אתי לידי ספק נדה, עכ"ל הגמרא. וכותב רש"י: דור קטוע שאין להם לא דם נדה
ולא דם בתולים. ומעיר המהר"ם שיף: אפשר הא דלא מפרש דור קטוע שהדורות נקטעים
שאין בניהם מרובין, משום דלמאי דקאמר רבן גמליאל אשריך שזכית למשפחת דור קטוע, משמע
לכאורה דלית ליה הא דרבי חנינא כשם שהשאור וכו', עכ"ל. וכן עיין במשנה [3]
וברש"י שם שכותב ושאין לה (בתולים ודמים) הרי זה דור קטוע דכיון שאין להן
דמים מרובים אין בניהן מרובין.
ושיטה
אחרת להרמב"ם [4] שכותב: ורבי יהודה אומר כי יש נשים שאין להן דם
כלל, לא דם נדה ולא דם בתולים, ואמנם לא תוליד וזהו ענין דורקטי שהוא מורכב מב'
שמות דור קטוע, והלכה כרבי יהודה, עכ"ל. ומאידך הוא עצמו פוסק [5]:
טען ואמר לא מצאתיה בתולה וכו', אם אמר מפני שלא מצאתי דם, בודקין במשפחה שמא אין
להם דם כלל, לא דם נדה ולא דם בתולים, אם נמצאו כולן כן הרי זו בחזקתה וכו',
עכ"ל.
וק"ל,
דאמנם לשיטת רש"י שיש להן דמים מועטים ניחא, אך לשיטת הרמב"ם הלא אין לה
דמים כלל, ואנו יודעים שאשה שאין לה דם נדה כלל, גם אין לה ביוץ וממילא אינה יכולה
להתעבר (פרט למקרה נדיר שנערה מתעברת מהביוץ הראשון עוד לפני שהספיקה לראות דם
נדה), וא"כ למה לא כתב הרמב"ם לשיטתו שיש כאן מקח טעות וכפי שכתב בהלכה
הקודמת. וכן עיין במאירי [6]. ועיין בפחד יצחק [7] שכותב:
דורקטי, עיין איילונית.
וראיתי
במשנה אחרונה [8] שכותב: ור"י דאמר דכל גפן יש בה יין משמע דמיעוטא
הוא שאין בהם, ולדידיה אפשר שאם לא מצא הוי מקח טעות, עכ"ל. וצ"ע למה
כתב "אפשר".
והנה
כותב הים של שלמה [9]: ומדלא הביא הרי"ף והרא"ש הך שקלא וטריא,
משמע דלא פליגי לענין הלכתא דאף לר' חנינא לא יכול לומר הטעוני ומקחי טעות הוא אף
שאשה שדמיה מרובים וכו', מ"מ גם זו ראויה להוליד ואין כאן מקח טעות, עכ"ל.
וזה כשיטת רש"י, אך לפי מה שכתב הרמב"ם [10] הא לא יכולה
להיכנס להריון כלל, וצ"ע.
עוד
ראיתי בערוך לנר [11] שכותב: ומה דקמ"ל רבי יהודה י"ל
דרש"י פי' על הרי זה דור קטוע, וכיון שאין להם דמים מרובים אין בניהם מרובים,
עכ"ל, משמע שיש לה בנים, רק לא מרובים. אמנם הרמב"ם בפי' המשנה כתב שלא
תלד כלל. ונ"ל דזה תלי בפי' דור קטוע, דרש"י בכתובות פי' קטוע מדם שאין
לה דם נרה ודם בתולים ולפי"ז י"ל דתלד רק שאין לה בנים מרובים כדתנא
ר"מ ועפ"ז פי' הכא כן. אבל הרמב"ם מפרש כפי' הערוך שהביא שם
מהרש"א ח"א בכתובות, דור קטוע שלא תלד ויפסוק הדור. ולפי"ז
י"ל דפליגי בזה ר"י ור"מ, דלר"י לא תלר כלל ולר"מ רק אין
בניה מרובים אבל ראויה לילד, ובזה י"ל דפליגי ב' לשונות בכתובות וכו'.
וי"ל שאם אינה ראויה לילד אין לך מקח טעות גדול מזה דאין אשה אלא לבנים כדאמרינן
סוף תענית, ואיך א"ל ר"ג נתחייב במקחך. ולכן ע"כ לר' יוסי צ"ל
דס"ל דר"ג היה סובר כר"מ שאפשר שתלר ואע"פ שאין לה בנים
מרובים, עדיין לא הוי כמום שיהיה מותר לגרשה בלא כתובה או שיהיה קדושי טעות, אבל
לר' ירמיה ס"ל ר"ג כר' יהודה דאין ראויה לילד כלל וא"כ א"צ
לקיימה ולכן פייס אותו לומר זכה במקחך דיהיה לך טובה עי"ז שלא תבא לידי ספק
נדה. ויש נפקותא לדינא דלר' יהודה שהיא כעקרה, אין רשאי לישא אותה מי שלא קיים
פריה ורביה, ולר"מ שרי. ולפי"ז צ"ל דאותו האיש שבא לפני ר"ג
כבר היה לו בנים דאל"כ איך אמר לו זכה במקחך, עכ"ל של הערוך לנר. וכן
כתב השו"ת שואל ומשיב [12].
וכן
כותב השו"ת דברי מלכיאל [13]: דפשטות הש"ס בכתובות משמע
דדורקטי בניהם מועטים אבל אינו ודאי שלא ילדו כלל, וכן פירש"י שם דור קטוע
שאין להן דם נדות ובתולים ולא פירש שקטוע מלהוליד וכו'. וכן פירש הר"ן וכו'.
ולפירוש הערוך והרמב"ם וכו' י"ל דכיון שאפשר לישא אחרת אם כן אין זה
חסרון ויש בה מעלה שהיא תמיר טהורה, או כגון שיש לו בנים וכו', וכל זה דוחק,
והעיקר כפירש"י והר"ן שיולדת, וכ"כ בסדרי טהרה סי' קצד שדורקטי
יולדת וכו', עכ"ל.
ואחר
שכתבתי את כל זה מצאתי בעז"ה תשובה בנידון באג"מ [14]
וז"ל: הנה בדבר בתולה אחת שהיא בת עשרים ויש לה שערות אבל עדיין לא בא לה
האורח כנשים ויש מהרופאים שאומרים שכאשר תנשא לאיש ותבעל יהיה לה הוסת ותוליר
בנים, אם יכול אביה להשיאה לאיש בסתם שלא לגלות לו זה שעדיין לא היה לה אורח כנשים
ולא יהיה בזה חשש קידושי טעות. לע"ד איכא ראיה מפורשת מכתובות רף י וכו', הרי
חזינן שאף לר' יוסי בר אבין שר"ג נמי סובר כדתני ר"ח וכר"מ שמה
שאין לה דמים הוא חסרון לבנים ומ"מ קיים המקח אף שהוא חוב לו. וצריך לומר דגם
בלא דמים אפשר לה להוליד בנים אך לא מרובים. ולמה שפרש"י שיפין לאשה לר' חייא
הוא למהר לה הריון הוי החסרון שאפשר ימשך איזה זמן שלא יהיה הריון, וכוונתו אולי
הוא בשנים, שזו שיש לה דמים מתעברת גם כשהיא צעירה ביותר דהוא תיכף כשנעשית גדולה,
וזו שאין לה דמים מתעברת כשהיא גדולה יותר כגון בת י"ח או בת כ', ואולי
כוונתו הוא בסך הביאות, שזו שיש לה דמים מתעברת לפעמים תיכף בביאה ראשונה שאחר
ביאה ראשונה שהשירה הבתולים, וזו שאין לה דמים מתעברת רק אחר שעברו עליה כמה
ביאות. עכ"פ היא ראויה לבנים, וזה שיבא בקושי או רק בנים מועטים אינו חסרון
לקדושין.
וממשיך
האג"מ: אבל הרמ"א סימן סח סע' ה כתב על משפחת דורקטי פי' דורקטי וכו',
אבל עכ"פ הא נמי מפורש שאינו מום למקח טעות משום דאף שנמצא במשפחתה יותר
עקרות מבמשפחה אחרת, מ"מ כיון שנמצאו גם במשפחה זו אלו שאינן עקרות והרי אמה
נולדה ממשפחה זו וגם היא עצמה נולדה ממשפחה זו, ואם משפחת אביה היא דורקטי נמי הא
נולד אביה והיא עצמה, אין זה כבר מום מאחר שאפשר שגם היא תלד. וכן מפורש בים של
שלמה וכו'. איברא דבפירוש המשנה להרמב"ם נדה סופ"ט וכו' שלפ"ז יש
להיות מקח טעות, ועיין במשנה אחרונה שכתב וכו', אבל הא הוא טעות גמור וכו', וגם הא
הרמב"ם עצמו כתב דין זה דר"ג שבודקין במשפחתה וכו' ומשמע שאין טענתו
כלום ואם מגרשה בשביל זה חייב לה כתובה וכו', ואם הוא מקח טעות לא היה לה כתובה
וכו'. וחזינן שגם הרמב"ם סובר שאין לחוש בזו למקח טעות שמוכרחין לומר שגם
הרמב"ם מודה שראויה להוליד, והוא או דנימא שהרמב"ם חזר בו מפירושו ומפרש
כרש"י, או שגם בפירושו סובר שאפשר שתלד כדמשמע מרמ"א ובשביל ספק סובר
שלא הוי מקח טעות אף להוציא ממנו ממון דהוא לחייבו בכתובה, ויש לגרוס אמנם אפשר
שלא תלד וכו'. והטעם שבשביל ספק אינו מום ליפטר אף מכתובה, אולי הוא משום דמעמידין
לה אחזקת אמה שילדה אף שהיא מהמשפחה שאין לה דמים, ואף שלהרע"ב שכתב דעקרה
היא מוכרחין לומר שיפרשו משפחת דורקטי היא שנולדים בה הרבה בנות שאין להן דמים
ואלו שילדו בנים היה להן דמים וכו' והיתה אימה שילרה מאלו שיש לה דמים, וא"כ
היא שנשתנית מאמה שאין לה דמים אין לה חזקה שתלד כאמה, הא הרמב"ם בהלכות לא
סבר כן אלא מפרש שאף לאלו שילדו אין להן דמים, שלכן שייך להעמידה אחזקת אמה שתלד
אף שאין לה דמים, וכדכתב אם נמצאו כולן כן ה"ז בחזקתה, משמע שכולן אף אלו
שילדו אין להן דמים וכו'. מ"מ הא אין להיות לה הכתובה מצד מקח טעות דאף אם
היא ספק נמי יש להחשיב זה למקח טעות, לזה כתב ה"ז בחזקתה, שהיא בחזקת אמה
שתלד אף כשאין לה דמים כדבארתי, כל זה מהאג"מ.
ועוד
ממשיך האג"מ: והנה הראה לי וכו' אשר גם בערוך לנר וכו'. ולכן לדינא אין לחוש
כלל, דמאחר דב' הלשונות אליבא דר"ג סברי דאינו מקח טעות אף אם נימא כדבריו
דלרבי יהודה הוא מקח טעות הרי פליגי עליו ר"מ ור"ג, וגם ר"ח ור'
חנינא סברי דאפשר שתלד, שודאי אין לפסוק כר' יהודה שהוא יחיד וגם שר"ח ור'
חנינא לא סברי כוותיה וכו'. אלא צ"ל שחזר בו (הרמב"ם) בהלכותיו
ממש"כ בפירושו כדאשכחן זימני טובא, או שהגירסא גם בפירושו צריך להיות אפשר
שלא תלד כדכתבתי לעיל.
ומסכם
האג"מ: וכיון שראויה בעצם לבנים וכו' ויש גם בזה ספק מצד שיש מהרופאים
שאומרים שלאחר שתנשא יבוא לה האורח כנשים ותוכל להוליד גם תיכף וגם הרבה בנים
וכו', עכ"פ כיון שנקטן הספק איני רואה שיהיה חיוב לגלות זה. ולרווחא דמילתא
יחליטו האב והבת שאם יעבור זמן של ארבע שנים ולא תתעבר וגם לא יבא לה אורח כנשים,
תקבל ממנו גט בלא קושי ובלא שום תביעות ממנו, שלהחלטה זו שוב לא יהיה להנשואה כמעט
שום הפסד, שודאי לא יצטרכו לגלות אף לא ממדת חסידות, עכ"ל של האג"מ.
ואמנם
שמחתי מאד שבע"ה שאחר יגיעה וחיפוש מצאתי את כל אותם המקורות שכבר ידע עליהם
האג"מ, אך עדיין קשה לי להסביר כרופא איך במשפחה דורקטי כשמדובר על תופעה
תורשתית (שחלק מהנשים במשפחה נגועות כי הלא אמה של האשה כן ילדה) שאשה שאין לה וסת
כלל יכולה להיכנס להריון, וא"כ שוב חוזרת הקושיא למה אין כאן מקח טעות, דבר
שלא מוזכר לא בגמ' ולא ברמב"ם ולא בשו"ע.
שוב
מצאתי בשו"ת חוט המשולש, בשו"ת מהגאון ר' אליעזר יצחק, נכדו של
מוה"ר חיים מוולאז'ין [15] שכותב: והן מה שנסתפק מר מדינא כיון דאין
לה וסת עדיין אסור משום בטול פ"ו, לפ"ד אין להסתפק בזה כלל כי מוכח מכמה
סוגיות בש"ס דאף אשה שלא ראתה עדיין יכולה להתעבר, והעולה על זכרוני
לע"ע, בכתובות י ע"ב דא"ל ר"ג לך זכה במקחך, אף שהיתה ממשפחת
דורקטי שאין לה דם בתולים ודם נדה. ואף ששם קאמר שאין בניה מרובים, היינו בדורקטי
שלא יהיה לה לעולם דם נדה, אבל עכ"פ מוכח שיכולה להתעבר, דאל"כ הרי הוי
מקח טעות דומיה רנמצאה איילונית. וכן מוכח להדיא בנדה ח ע"ב ילדה וראתה דם
מחמת לידה עדיין אני קורא אותה בתולת דמים, מוכח להדיא דיכולה להוליד אף שהיא
בתולת דמים שלא ראתה דם מעולם. גם מצינו בנדה סו ע"א רבינא איעסק ליה לבריה
בי רב חנינא וכו' א"ל מאי האי וכו' א"ל אימר דאמר רבא בגדולה דקא חזי
דמא בקטנה דלא הזי דמא מי אמר. א"כ הרי היתה קטנה עדיין שלא ראתה מעולם
(ודוחק לומר דכבר היו לו בנים לבריה דרבינא וקיים מצות פ"ו דלישנא דאיעסק ליה
משמע באשתו הראשונה). וכי עבר ח"ו בריה דרבינא על ברייתא (שם יג ע"ב)
דאסור למנסב קטנות דלאו בנות אלודי. אלא ע"כ מוכח דכיון שהגיעה לכלל שנים
שראויה לילד, אף שאין לה וסת נדות עדיין חשבינן לה לראויה לילד, ובפרט שהוכחתי
שיולדות אף אם לא ראו וכו', עכ"ל.
וידוע
שיש מקרים של מחלה נפשית שכחלק מהתסמונת ישנה גם העדרות של הוסת. ואם המחלה קיימת
בגיל ההתבגרות אז תהיה אל-יסת מלכתחלה. במקרה כזה טיפול המתאים יכול לרפאות את
המחלה עם הופעת הוסת וכמובן האפשרות ליכנס להריון.
וכתב
לי הגרש"ז אויערבאך שליט"א: בענין דורקטי פתחתי ספר חנא וחסדא על
פ"ק דכתובות דף קסז וראיתי שהביא חבל מחברים שנו"נ בענין זה. ולדינא
ודאי פשוט הדבר דלדעת הסוברים שהיא ממש עקרה יכול ודאי לגרשה בלא כתובה. וכן אם אין
לו בנים וגם אין לו אשה אחרת אף דבזה"ז אין כופין על כך, מ"מ יכול ודאי
לגרשה. וצריכים ודאי לומר שהגמ' והשו"ע מיירי רק לענין טענת דמים, וזה שאמר
לו זכה במקחך נתכוין רק לענין דאית בי' נמי טיבותא, אבל עדיין צריך לעשות חשבון
בנוגע למצות פו"ר, עכ"ל.
וכעת
ראיתי בשו"ת ציץ אליעזר [16] שמביא ראיה גם מרבינו גרשום מאור הגולה
לפירוש רש"י, כי כותב רגמ"ה (במרדכי יבמות פרק החולץ סי' קיג)
ואע"פ שאינה רואה כשאר נשים לא תפסיד כתובה שאין זה קרויה איילונית דאין הדם
מסימני איילונית וכו' הלכך אע"פ שאינה רואה יש לה כתובה וכו', עכ"ל
רגמ"ה. וכותב הציץ אליעזר: ומדברי רגמ"ה וכו' ובע"כ דפירש כוונת
הגמ' בההיא דכתובות כפי שמבארים בכוונת רש"י שם (עיין במהרש"א
ובמהר"ם שיף שם) שמשפחת דורקטי רק אין בניהם מרובים אבל אין זה מן הנמנע
שתוכל ללדת, עכ"ל. ומסכם בסוף: אמנם זאת נראה דבגוונא שמתברר במציאות שלא
תוכל ללדת ושהאשה העלימה זאת מבעלה לפני נשואיה, אפילו אם הבעל כבר קיים
פו"ר, מ"מ יוכל לטעון טענת מקח טעות משום דלהרבה בני אדם הוי זה
כשלעצמו, שלא תוכל האשה ללדת, מום שאינם מתרצים לזה. וכן מצאתי בספר שו"ת
אמרי יושר ח"ב סי' קנט וכו' שאשה שאינה ראויה בודאות ללדת (שכרתו לה רחמה),
אף שאינה איילונית הוי מקח טעות ואינה צריכה גט כלל לרוב הפוסקים אף שיש לו בנים,
ובכזאת העלה גם בספר לבושי מרדכי חאהע"ז סי' נח דניטלה האם חשוב מום,
עכ"ל של הציץ אליעזר.
[1] י ע"ב.
[2] עיין במהרש"א ב"ב טז ע"ב ד"ה
תנחומין.
[3] נדה סוף פ"ט ובגמרא שם סד ע"ב.
[4] פי' המשניות נדה שם.
[5] הלכות אישות פי"א הי"ב.
[6] כתובות שם ונדה שם בסוף פי' על המשנה.
[7] ערך דורקטי.
[8] נדה שם.
[9] כתובות שם סי' לא.
[10] גם בפי' המשניות וגם ביד החזקה שם.
[11] על המשנה בנדה סד ע"ב.
[12] מהדו"ג ח"א סי' רעג.
[13] ח"ג סי' קב.
[14] אהע"ז ח"ג סי' כז.
[15] סי' כג.
[16] ח"ז סי' מח פ"ה.