אבן העזר סימן ע"ט (עידכון)
סימן עט חיוב רפואתה
סעיף א רפואתה כיצד, (א)
לקתה, חייב לרפאותה, בין (ב) רפואה שיש לה קצבה בין רפואה שאין לה קצבה (ג)
אבל אלמנתו אינה מתרפאת מנכסיו, אלא ברפואה שאין לה קצבה, שהיא דומה למזונות.
סעיף ב רצו היורשין לקצוב עם הרופא,
כדי שיהיה לה קצבה ויפטרו ממנה, הרשות בידם.
נשמת אברהם
(א)
לקתה חייב לרפאותה. עיין בפ"ת [1] שכותב: עיין בספר בית מאיר
שכתב וכו' וכן גבי רפואתה אף אם אכלה בפשיעתה דברים המזיקים לתאוותה עד שחלתה,
מ"מ חייב ברפואתה. ע"ש. ותימה שלא זכר דברי השיטה מקובצת כתובות נא שכתב
בהדיא בשם הריטב"א ז"ל דהא דקתני לקתה חייב לרפאותה להכי נקט לקתה ולא
קתני חלתה, לאשמועינן דאם חלתה בפשיעתה אינו חייב לרפאותה ע"ש. גם בתשובת
מעיל צדקה סי' טו מבואר שלא כדברי הבית מאיר הנ"ל, עכ"ל של הפ"ת.
וכתב לי הגרש"ז אויערבאך שליט"א: רק בפשיעתה, אבל לא בשוגג ואף שאדם
מועד לעולם, כדמוכח מאשה שגלתה לערי מקלט דבעלה חייב במזונותיה. מס' גיטין יב
ע"א, עכ"ל. עוד כתב לי הגאון שליט"א: יתכן שאם היא חולה והרופא
תולה שהסיבה היא מפני שהיא זקוקה למזון מסוג אחר, אפשר דהרי זה נכלל במזונות, עכ"ל.
ועי' מש"כ הגרא"י וולדינברג שליט"א להלן בעמ' רנד.
וכתב
לי הגרש"ז אויערבאך שליט"א: בנוגע לרופא מומחה שיקבל יותר ואפשר גם
ע"י רופא כללי שעולה פחות. מסתבר שתלוי במצבו של הכעל כמו לענין מזונות ממש,
עכ"ל.
(ב)
רפואה שיש לה קצבה. כותב הח"מ [2]: פרש"י שאינה חולה תדיר,
וה"ה אם היא חולנית תדיר והרופא רוצה ליקח דבר קצוב ורוצה לרפא אותה כל זמן
שתצטרך, גם כן מקרי רפואה שיש לה קצבה, עכ"ל. וכתב לי הגרש"ז אויערבאך
שליט"א: בזמנינו יתכן שתשלום עבור קופת חולים צריך להחשב כמזונותיה. ואף
יתומים אולי חייבים בכך, עכ"ל.
(ג)
אבל אלמנתו. וכן הוא להלן סי' צד סע' ז. וכותב הב"ש [3] בשם
תשובת הרש"ל סי' מה: וכן בימי לידתה מחוייבים ליתן לה מזונות שנותנים ליולדת
ד' שבועות.
סעיף ג אם ראה הבעל שהחולי ארוך,
יכול לומר לה הרי כתובתיך מונחת, או רפאי עצמך מכתובתיך או (ד) הריני מגרשך
ונותן כתובה ואין ראוי לעשות כן מפני דרך ארץ.
נשמת אברהם
(ד)
הריני מגרשך. כותב הח"מ [4] בשם המהרש"ל הובא בב"ח:
דבזמן הזה שאין מגרשין בע"כ, מחויב לרפאות אותה ואינו מועיל מה שמוכן ליתן לה
כתובה ולגרשה, ועמ"ש לעיל סי' עז (ס"ק ג) על מ"ש בב"ח בשם הרב
מהרר"א מזרחי דאף בזמן הזה, אם רוצה לגרש וליתן לה כתובתה, אין לה עליו כלום,
עכ"ל. וכן עיין בבית הלל [5] שגם כתב כהח"מ שאינו יכול לגרשה
בזמן הזה. ועיין בדברינו בנשמת אברהם חיו"ד [6]. אך כותב הב"ש [7]:
כתב מהרש"ל בזה"ז אפילו חולי ארוך אפילו אינה מוטלת על ערש דוי אינו
יכול לגרשה בע"כ, מיהו יש לדייק ממתני' ומן הפוסקים דכתבו בסתם דרשאי לומר
הרי גיטך וכתובתך ורפאי את עצמך אפילו בזיווג הראשון דאסור לגרשה, אפ"ה אם
היא חולי יכול לגרשה. לפי"ז ה"ה בזה"ז דאיכא חרם דרבינו גרשום,
י"ל דיכול לגרשה כמ"ש רסי' עז, עכ"ל הב"ש. וכתב לי
הגרש"ז אויערבאך שליט"א: בב"י ועוד הביאו מהספרי לא לגרש אשה כשהיא
חולה עד שתתרפא, עכ"ל. ועי' מש"כ הגרא"י וולדינברג שליט"א
להלן בעמ' רנה.
[1] סי' עח ס"ק א.
[2] ס"ק א.
[3] ס"ק ב.
[4] ס"ק ב.
[5] יו"ד סי' קפז סע' א.
[6] סי' קפז ס"ק א ו-ו.
[7] ס"ק ד.
אבן העזר סימן ע"ט (עידכון)