על רפואה סגולית בשבת

לכבוד העורך,

במאמרו הנפלא של הרב יהודה שביב שי' 'רפואה סגולית בשבת' יש להוסיף שהרפואה הסגולית נדונה בעולם ההלכה גם בהקשר של האם מותר להתרפאות מזה, ופסק הגרי"ש אלישיב שליט"א (הובא בספר עלינו לשבח [שמות] עמ' קצג) בשם המהרש"ם שאם בטוחים שהסגולה תצליח מותר יהיה להתרפות.

בענין רפואה סגולית בשבת כתב על כך כ"ק אדמו"ר רבי שניאור זלמן מלאדי בשו"ע שלו סי' שא סעי' כה-לד. ובסי' שח סעי' עא. ובסי' שלד
סעי' יג.

בענ ין תפילת צדיק אי שרי בשבת להודיע לצדיק על מנת שיעתיר על החולה. ציין הכותב למנחת שבת להרב שמואל הכהן בארשטין סי' פד סעי' יט. יש לציין גם לשיורי מנחה (שם, ס"ק ו) שכתב בשם מהרש"ם מברז'אן (מתוך תשובה בכ"י) שמתיר.

ובשו"ת בחרת בחיים (להרב שלמה קלוגר סי' פז) מסופר שפנה בשנת תקצ"ו לפרנסי קהילת זלוטשוב בדבר מו"ץ אחד שהורה לחלל שבת לכתוב "קוויטל" להאדמו"ר מוהר"ש מבעלז בשביל חולה מסוכן, והתרעם הגרש"ק על הדבר בכותבו שפיקוח נפש דוחה שבת רק לרפואות בדרך הטבע ולא בדרך נסית, אפילו המתפלל מוחזק כרבי חנינא בן דוסא. גם בשו"ת מהרש"ם (ח"ג סי' רכה) הביא מעשה זה ומוסיף שהאדמו"ר מבעלז התרעם גם הוא על כותב ה"קוויטל" בשבת ואמר: "עכשיו מחויב אני להתאמץ שיתרפא החולה, כדי שלא ייגרם בזה חילול שבת", וכן היה שנתרפא, ובכל כה"ג אין להקל ובפרט בדור הזה אין להקל מכמה טעמים ועל כיו"ב אמרו שבת היא מלזעוק וכו' יכולה היא שתרחם וכו'. וראה במש"כ בספרו גם בח"ד סי' נד ועיי"ש.

יצחק יהודה רוזן

מקור: אסיא עג-עד, עמ' 193-195 (2004)