קדימויות הטיפול רפואי

לגבי קדימויות במיקרו:

ככלל, הקדימויות נקבעות על ידי המצב הרפואי של הנפגעים, או triage בשפה המקצועית כשמדובר על אירוע רב נפגעים.

ה-Triage הוא מערכת פעולות של קביעת סדר עדיפויות לטיפול רפואי, המבוססת על אבחנה והערכה פרוגנוסטית, תוך התחשבות בצרכים הרפואיים, זמינות המשאבים, יכולות התערבות כירורגיות החייאתיות, ויכולות הטיפול של הצוותים. הוא דינאמי על-פי השינוי במצב הפצועים ויכולות הפינוי (דולב, ע., פריאל, י. 1996. "הגבוי האתי לרופא באירוע רב נפגעים", הרפואה, כרך 130, חוב' ו', עמ' 425) אמות מידה מקצועיות הוצעו על-ידי הסתדרות העולמית אשר קבעה 5 קדימויות לטיפול: עדיפות ראשונה: נפגעים שניתן להציל חייהם, אך נמצאים בסכנת חיים מיידית ויש לטפל בהם. עדיפות שניה: נפגעים שאינם נמצאים בסכנת חיים מיידית, הזקוקים לטיפול תוך זמן קצר וסביר, אך בדחיפות נמוכה מאשר אלה שבעדיפות ראשונה. עדיפות שלישית: נפגעים שניתן לדחות את הטיפול בהם לזמן ממושך. עדיפות רביעית: נפגעים הלוקים בתגובה נפשית אשר בחלקם זקוקים להרגעה. אך אין צורך לטפל בהם בזמן הסמוך לאירוע. עדיפות חמישית: נפגעים הסובלים מפגיעות קשות כל-כך, או מורכבות, אשר טיפול בהם באמצעים ובכח-אדם הקיימים מהווה מעמסה אשר תפגע בסיכויי נפגעים אחרים לשרוד (World Medical Association on Medical Ethics in the Event of Disasters. Adapted by the 46th WMA General Assembly/ Stockholm, Sweden. September 1994).

במצבים בהם יש שיוויון במצב הרפואי של המועמדים לטיפול – מצב נדיר מאוד – אז יש מקום לכללי הקדימה ההלכתיים.

דיון מפורט עם מקורות בשאלת הקדימויות ראה באנצקילופדיה הרפואית הלכתית בעריכת פרופ' שטינברג (הוצאת מכון שלזינגר, ירושלים), כרך ה' ערך קדימויות בטיפול רפואי, עמ' 498-544, ובמקורות המובאים שם.

לגבי קדימויות במקרו:

ראה גם את מאמריו של הרב שבתי רפפורט על משאבים מוגבלים ברפואה:

1. "קדימויות בהקצאת משאבים ציבוריים לרפואה", ספר אסיא ז' עמ' 94-106. להלן קישור למאמר: https://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/assia/kdimuyot1-2.htm

2. "קדימויות בהקצאת משאבים (חלק ב)", ספר אסיא ז' עמ' 109-116. להלן קישור למאמר: https://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/assia/kdimuyot-2.htm