ניתוח לייזר בעיניים

בהנחה שהניתוח נעשה עם אינדיקציה נכונה וסיכויים טובים מאד, מדובר בתועלת לא רק של יופי אלא גם של נוחות, ודי בכך כדי להתיר את הניתוח על פי ההלכה לאור הסיכון הקטן מאד הקיים בו.

לגבי שיקול "יופי" בפעולות ניתוחיות, להלן כמה מקורות הקשורים לנושא:

השאלה תלויה במידת הצורך האובייקטיבי לביצוע הניתוח. להבנת הנושא להלן כמה מקורות וטיעונים הלכתיים בעד ונגד ניתוח פלסטי:

1. התורה התירה לרפא רק לצורכי הצלת חיים או למנוע נזקים בריאותיים חמורים, ולכן ניתוח פלסטי איננו נכלל בגדר ההיתר של "ורפא ירפא".

טיעון זה איננו מבוסס.

מדברי רבי עקיבא במדרש ( מדרש שמואל, ד ; מדרש תמורה, ב) נלמד כי ההיתר לעסוק ברפואה, דומה בעיקרו להיתר הכללי לשימוש בחוקי הטבע למען האדם ורווחתו. ומכאן, משניתן ההיתר, אין הוא מוגבל דווקא לטיפול רפואי במחלה, אלא גם לטיפול רפואי … לצורכי פרנסה, למשל, בדיוק כמו שאיש האדמה משתמש בחוקי הטבע לצורכי פרנסתו.

מכאן, שטענה המגבילה את היתר השימוש בחוקי הטבע הקשורים לרפואה , רק למטרות הצלת חיים, איננה מתאימה לאמור למעלה, ולכן איננה מקובלת על רוב הפוסקים.

2. סיבה אפשרית נוספת לאסור ניתוח קוסמטי היא: איסור חובל – האיסור על האדם לחבול בעצמו או בחברו, איסור המוזכר במשנה (בבא קמא, פרק שמיני, משנה ו').

דיון רחב בשאלה זו מצוי בספרות הפוסקים, אך כדאי להזכיר כאן את התשובה באיגרות משה, חלק חושן משפט (ב), סימן סו, שם מובאים נימוקים הלכתיים כבדי משקל המתירים ניתוח פלסטי לצרכים אמיתיים, כגון נערה הנזקקת לניתוח כזה כדי להגדיל את סיכוייה להינשא.

לדעת האיגרות משה, כאשר מתקיימים שני התנאים הבאים, אין איסור "חובל" לא רק לשיטת הרמב"ם אלא גם לשיטת החולקים: שני התנאים המצטברים הנדרשים לכך הם:

הראשון: שהחבלה נעשית ברצונו של הנחבל;

השני: שהחבלה מבחינה אובייקטיבית היא לטובתו של הנחבל.

ניתן להסיק מתשובה זו להתיר ניתוח פלסטי גם במקום בו אדם עלול למצוא עצמו ללא פרנסה, כאשר על פי הערכה אובייקטיבית ניתוח פלסטי עשוי לשפר את סיכוייו.

3. כדאי להזכיר כאן גם את דברי התוספות (שבת נ,ב, ד"ה בשביל צערו) הקובע גם כי מצב גופני שאדם מתבייש מחמתו לילך בין בני אדם, מוגדר כצער גדול המתיר גם לגברים לעבור טיפול קוסמטי.

4. טענה נוספת לאסור ניתוח פלסטי דורשת דיון: האיסור לאדם להכניס עצמו לסכנה, ואכן בכל ניתוח יש סכנה של תמותה מההרדמה ומסיבוכי הניתוח, גם אם הסיכויים הללו הם נמוכים. יש המעריכים את סיכוני התמותה של אדם בריא מעצם ההרדמה ב 1:10,000 – 1:30,000 . סיכוי זה הינו פחות מרמת הסיכון של אדם להיהרג בתאונת דרכים במהלך שנה אחת.

נימוק זה, למרות היותו שכיח בדיונים רפואיים-הלכתיים, הוא מוגבל ככל שמדובר בסיכונים נדירים יחסית ובמטרות חשובות כגון הגדלת סיכויי פרנסה וסיכויי נישואין. הנודע ביהודה (מהדורה תניינא, יורה-דעה, סימן י) הוכיח שמותר אפילו להסתכן לצורכי פרנסה מהגמרא במסכת בבא-מציעא דף קיד, ב, כשמדובר בסיכון רחוק יחסית. כך נפסק להלכה גם בספרי הלכה נוספים ביניהם באיגרות משה, חלק חושן-משפט (א) סימן קד, והדברים ידועים.

5. ראי גם באנציקלופדיה ההלכתית רפואית בעריכת פרופ' אברהם שטינברג (הוצאת מכון שלזינגר, ירושלים, 1994) כרך ד' ערך "ניתוחים", פרק "ניתוחים מיוחדים". עמ' 605-612, ובמקורות המובאים שם.

חלק מהערך "ניתוחים" ניתן לקרוא בקישור הבא:

https://www.medethics.org.il/articles/tora/subject110.asp

6. חשוב לזכור כי רמת הסיכון בניתוח לייזר להסרת משקפיים היא נמוכה הרבה יותר מרוב הניתוחים הנזקקים להרדמה כללית.

7. אין בכך המלצה לרוץ לבצע את הניתוח. לא רק בגלל הזכות לחשוש מהסיבוכים הנדירים, אלא גם בגלל העובדה, שבגיל מבוגר יותר, דווקא ניתוח הלייזר בגיל הצעיר אמור להביא לידי צורך במשקפי קריאה, ופגיעה קשה יותר בנוחות אז.