פתרון לעקרות דתית
שלום רב, אני כותבת עבודה במסגרת תואר שני במשפטים בבר אילן בנושא ה"עקרות הדתית".מקריאת תשובותיך לשאלות בנושא נתקלתי שוב ושוב בפיתרון ארוחת בוקר מוקדמת.רציתי לדעת
שלום רב!
השאלה שאכתוב כאן אינה הלכתית אלא עיונית- אמונית.
ידוע כיום שנישואי קרובים צופנים בחובם סכנות לצאצאי נישואים אלה, בין השאר נישואי בני דודים. ברצוני לשאול- מדוע לא נכלל איסור נישואי קרובים מסוג זה (מלבד רשימת איסורי העריות שנאסרו מסיבות אחרות כנראה) בתורה- שהרי בוראנו יתברך מעוניין בבריאות עמו.
או אולי החשש בנישואים אלו מופיע בתורה שבע"פ?
בכבוד רב ותודה רבה.
נעה כהן.
ב. את החישוב המדוייק של הגדלת הסיכון יש לבצע עם יועץ גנטי מוסמך בהתאם לסוג הקרבה המדוייק.
מבחינה הלכתית:
אין איסור בנישואי בני דודים.
אין איסור לגבר לשאת את בת אחותו אבל יש איסור תורה לגבר לשאת את דודתו.
חשוב לדעת כי בנישואי קרובים מסויימים יש גם יתרונות משמעותיים לקיום חיי נישואין מאושרים והשיקולים בעד ונגד נעשים לגמרי לא מוחלטים.
תשובות לחלק משאלותיך הנוספות מובאות באנציקלופדיה ההלכתית-רפואית בערך נישואי קרובים:
נישואי קרובים
מצות חכמים לשאת את בת אחותו [1]. יש אומרים, שהוא-הדין גם בבת אחיו [2]; ויש שמשמע מהם, שדווקא בבת אחותו יש מצווה ולא בבת אחיו [3]. אך כבר כתב ר' יהודה החסיד, שלא לשאת את בת אחיו או בת אחותו [4], ומרבני דורנו העלו שבזמן הזה אין לשאת קרובי משפחה, כולל בת אחותו, בגלל החשש לסכנת מחלות תורשתיות בילדים, ושסיכון הצאצאים הוא בגדר של חמירא סכנתא, ויש להימנע מזה [5]; יש מי שכתב, שאם כוונתו לשם שמים – מותר, ורק אם כוונתו לשם יופי או ממון, ראוי לחשוש בזה, כי חמירא סכנתא מאיסורא [6]; ולעומתם יש מי שכתב, שדווקא בדורות האחרונים רואים שאין סכנה בנישואי קרובי משפחה אם המדובר באנשים בריאים [7].
בשנים האחרונות יש ירידה משמעותית בשיעור נישואי קרובים בעולם (פחות מ- 5%), אך יש מקומות גיאוגרפיים מוגדרים שבהם עדיין שיעור נישואי קרובים הוא גבוה מאד, למשל בין הערבים במדינת ישראל שיעור נישואי הקרובים בשנות ה- 90 של המאה ה- 20 היה 44.3%, ושיעור זהה נמצא בין הערבים הפלשתיניים באותה תקופה. יש כפרים ועיירות נידחים בסין, שבהם מגיע שיעור נישואי הקרובים לכדי 90%.
מבחינה מדעית-אפידמיולוגית שוררת מחלוקת בין החוקרים על שיעור המחלות הרצסיביות בנישואי קרובים בהשוואה לנישואין בין אנשים שאינם קרובי משפחה. יש שהוכיחו שכיחות-יתר משמעותית במחלות רצסיביות בין נישואי קרובים בהשוואה לנישואין של אנשים ללא קרבה משפחתית; לעומתם יש שחישבו שהסיכון ללידת וולד עם נכות משמעותית בנישואי בני-דודים ראשונים הוא נמוך מאד. ממחקרים שונים עולה כי משתנים שונים משפיעים בצורה שונה על שיעור התחלואה של צאצאים להורים שהם קרובי משפחה: דרגת הקירבה המשפחתית בין בני הזוג – ככל שהקירבה גדולה יותר כן גדל הסיכון לוולדות. למשל, נבדקו קירבות מסוג דוד-בן אח, בני דודים-ראשונים, בני-דודים מרוחקים פעם אחת, ובני דודים שניים; נוכחות מחלות רצסיביות באותן משפחות – על סמך מחקרים חדישים בתורשה ניתן לומר כי הסיכון למחלה גנטית בנישואי בני-דודים ראשונים הוא נמוך מאד, אם אין סיפור של מחלות תורשתיות באותה משפחה; מחלות גנטיות שונות מושפעות באופן שונה על ידי נישואי קרובים.
שלום רב, אני כותבת עבודה במסגרת תואר שני במשפטים בבר אילן בנושא ה"עקרות הדתית".מקריאת תשובותיך לשאלות בנושא נתקלתי שוב ושוב בפיתרון ארוחת בוקר מוקדמת.רציתי לדעת
I am not sure if the comparison to "chazakah" is fair in the case of a mohel. Suppose a mohel performed 10,000 brisim without any
Please let me know the Halacha with regards to face plastic surgery,neck and face lifting, and soft lifting i.e. anti-ageing care such as wrinkles filling
אני עומד בימים אלה לפני אירוסין ומה שמעכב זה תשובות של הבדיקות הגנטיות. ההורים לא מוכנים לקדם עניינים עד שלא יגיעו התשובות לבדיקות. כמה מכריעות