טבילה לאישה בהתאוששות מבעיות אכילה והערכה עצמית

שלום לרב,
 
אני דיאטנית קלינית המתמחה בהפרעות אכילה ועובדת עם נשים צעירות בשלבים שונים של המחלה- אקוטית וכרונית.
לפני כשנה וחצי פניתי לרב בנוגע ליום כיפור עבור מטופלות אלו.
כעת שאלתי נוגעת בנושא המקווה והבדיקה הגופנית הקודמת לה.
 
מטופלת צעירה, סובלת זה מס' שנים מהפרעת אכילה לא ספציפית הבאה לידי ביטוי בדחפים חזקים לצמצם באכילה, להקיא ולעשות ספורט, ברצון תמידי לרדת במשקל ובהתעסקות יתר במראה החיצוני. כעת שומרת על משקל יציב ותקין, עושה מאמץ יומיומי לשמור על מסגרת אכילה ועל ניהול יום שיגרתי מול האוכל והדחפים השונים.
בשנים האחרונות עברה שינוי ודרך טיפולית מרשימה והיום נשואה, אמא לילד ומחזיקה עבודה.
לאחרונה העלתה מולי את הקושי המתעורר אצלה עם הבדיקה הקפדנית הקודמת למקווה. ההלכות השונות מביאות אותה להתעסקות יתר בגוף שלה, התעסקות שביום יום היא מנסה ככל האפשר להימנע ממנה (לדוג'- אין לה מראת גוף בבית) ולבדיקה קפדנית של כל איבר כנדרש בהלכה. אך עבורה ובעיניה- היא נדרשת בכך לראות עין בעין את כל פגמי גופה. ומהמקום הזה מתעוררים סימפטומים- מצמצמת משמעותית באכילה, נמנעת לחלוטין משתיה משום שכך, לדבריה, ימי המחזור מתארכים לה וההליכה למקווה נדחית, ועוד.
אין כאן משום סכנת חיים אך יש כאן עבודה טיפולית שאובדת, רגרסיה בטיפול וקשיים חוזרים ונשנים.
בתור הדיאטנית שלה אני אכן שמה לב כי בכל פעם שכזו יש "לאסוף" אותה מחדש ולהרים אותה מהנפילות החודשיות הללו. הדבר מדרדר אותה סימפטומטית, מעכב אותה מלהתקדם בתהליך הטיפולי ומלהתחבר חזרה ובטוב לגוף שלה – עבודה סיזיפית וקשה שנעשית בעמל רב מצידה.
 
שאלתי היא- האם ניתן להקל בהלכות הבדיקה טרם המקווה על מנת להתעסק פחות עם הגוף?
והאם יש דמות רבנית כלשהיא שהרב ממליץ שהמטופלת שלי יכולה להיות איתו בקשר ושמבין בתחום הפרעות אכילה/פסיכיאטריה?
 
במידת הצורך, ואם התשובה לא מתאימה למייל, אשמח ליצור קשר טלפוני.

בתודה ובכבוד רב,
ש'