כתם לאחר לידה
אני חודשים וחצי אחרי לידה מניקה לפני כמה ימים ראיתי על טישו כתם חום ללא הרגשה וכן נקודה רירית אדמדמה – פחות משיעור לאחר מכן
לכבוד הרב שלום וברכה
כמה שאלות באמתחתנו.
1. מגבונים לחים שיש בהם ויטמין E המופק מנבט חיטה, יש שאמרו שאסורים בפסח.
אנחנו סוברים שמה שנפסל מאכילת כלב אינו חמץ. טעמתי את הנוזל שבתוך המגבון של חברת haggise (סחטתי קצת על היד וטעמתי), ויש לו טעם לא כל כך טעים, אך לא נראה לי שנפסל מאכילת כלב.
אולי הויטמין E לבדו כן פסול מאכית כלב, אך את זה לא ניתן לברר.
אולי מספיק שייפסל מאכילת אדם, שהרי אינו ראוי לחמע עיסות אחרות, ולא ברור לי מתי זה נחשב פסול מאכילת אדם – זה לא מר כמו תרופה.
אשמח לחוות דעת כת"ר.
2. חולה צליאק שואל האם ניתן להשתמש בשמרים , שכן ידוע שהם מופקים מפטריות, ואין בהם גלוטן. הכוונה להשתמש בשמרים לקמח תפו"א.
ממה שביררתי קשה להשיג שמרים עם השגחה לפסח – הם משווקים למפעלים ומאפיות בכמות סיטונאית. השאלה היא האם מותר להשתמש בשמרים רגילים, האם יש דרך לוודא שאכן אין בהם חשש חמץ
3. תרופות שאינן ברשימת הכשרות לפסח, האם יש ממש בדברי האומרים שהציפוי עלול להיות חמץ ואיננו פסול מאכילה כי בחלק מהתרופות עושים את הציפוי קצת מתוק, להקלה על הבליעה.
שאלתי היא האם החשש חמץ הוא רק בעמילן ולא בחומרי טעם הממתיקים, והעמילן פסול מאכילה.
בברכה
נ ש
תשובת הרב אשר שקאני:
א. שימוש במגבונים שיש בהם ויטמין E הינו מותר בשימוש, והגם שויטמין E מופק מנבט חיטה אך מאחר שנפסל קודם זמן אסורו מאכילת כלב מותר לקיימו והה שמותר בהנאה אך לא באכילה.[1] ועכ"פ אם ישנה אפשרות להשתמש במגבונים אחרים תבוא עליכם ברכת טוב.
ב. לגבי שאלתך בענין חולה צליאק אם יכול להשתמש בשמרים המופקים מפטריות שאין בהם גלוטן, מן הראוי לברר אצל מומחים בדיוק רב את תהליך הנפקת השמרים, מאחר שלפי מה שמפורסם במדריכי הכשרות ישנו בעיה של תערובת חמץ חמץ.
וכמו כן יש לבדוק אצל המומחים מה הסיבה שמגדלים אותם על מצע שמכיל חמץ.
ג. חולה שאין בו סכנה מותר לו להשתמש בפסח בטבליות וכדורי הרגעה נגד מיחושי הראש וכאב שיניים ואחרים אפי' יש בהם תערובת חמץ [עמילן של חיטה] כל שטעמם פגום וכבר נפסלו מאכילת הכלב קודם הפסח ובולעים כמות שהם. וטבליות או סירופים שטעמם טוב אין ליצרוך מהם[2]. ואם אפשר בקלות להשיג תרופות בלא תערובת חמץ תע"ב.
[1] שו"ע סי' תמב ס"י ובמשנ"ב שם ס"ק מג. אכן מ"ש בשאלה שאולי מספיק בנפסל מאכילת אדם יעויין בשו"ע שם סט בחמץ שנפסל מאכילת אדם חייב לבערו
[2] שו"ע שם. ולסיכום בקצרה ממה שנתבאר שם הוא שחמץ בעין כדי להתירו בשהיה צריך שיהיה פסול לאכילת כלב. ובתערובת חמץ כדי להתיר בשהייה די בשאינו ראוי לאכילת לאדם. ולהתיר בהנאה צריך שיהיה פסול לאכילת כלב ואם רוצה לאכלו יש בזה חשש "דהא אחשבה" אא"כ כשהוא בתערובת ואינו דבר המעמיד דאז יש לומר דשרי. ולכן יש להתיר שימוש בתרופות שאינם מתוקות כפי שכתבתי למעלה. וכ"כ בספר חזו"ע (פסח עמ' קכ) הליכות שלמה פסח (עמ' סז).
אני חודשים וחצי אחרי לידה מניקה לפני כמה ימים ראיתי על טישו כתם חום ללא הרגשה וכן נקודה רירית אדמדמה – פחות משיעור לאחר מכן
שמי הוא לי וורשבסקי ואני סטודנטית לתואר שני במדעי המדינה באוניברסיטת תל אביב. במסגרת לימודי אני עושה עבודת סמינר בנושא: כיצד רואה ההלכה את עקרון
אשה נשלחה לחדר לידה, ושם עשו לה בדיקה פנימית, המילדת אמרה כמעט אמרה שאין פתיחה בכלל אבל בסוף ראתה שהיה בקושי אצבע, ושיש צואר ארוך