מעמד כתמים הנגרמים מנטילת סרזט
שלום, האם כתמים הנגרמים כתוצאה משימוש בגלולות מסוג "סרזט" – המיועדות לנשים מניקות מטמאות? תודה.
כבוד הרב, שלום
שמי מ', בת 26. חליתי בגיל 18 מאנורקסיה רסטריקטר. אחרי תחילת הטיפולים בגיל 21 התחלתי מסלול הדרגתי של החלמה בבית חולים ובטיפול פרטי. הדרך הייתה איטית אבל לרוב בעלייה: כל צעד שנעשה נאחז בכח וברוך השם אני נמצאת כבר יותר משנתיים במשקל תקין. האכילה שלי מאוזנת ורוב הסימפטומים נעלמו.(אני מודה לכל מי שעזר לי).
השאלה שלי אל הרב דנה בצום של יום כיפור: אף על פי שעם תחילת הטיפולים הפסקתי לצום בתעניות הקטנות ואפילו בתשעה באב, לא ויתרתי פעם אחת על יום כיפור. בתור יהודייה מאמינה היה לי קשה מדיי לוותר על מצווה כל כך חשובה בשבילי ועל עוצמת היום הקדוש. למרות עצות הרופאים כל שנה צמתי, בשנים הקשים בעזרת שלוקים של אנשור פלוס. אני לא רוצה לדון על טיב ההחלטה שלי: הסיפור מובא רק להמחיש כמה אני מעריכה את יום הכיפורים. אני עכשיו בריאה והשאלה שלי אחרת.
ככל שאני מתקדמת בהחלמה הסיבולת שלי לרעב יורדת. תחושת הרעב בשבילי מהווה סבל עצום: כשאני מרגישה רעבה אני נכנסת למצב של ייאוש עמוק, של פחד, לחץ, ולפעמים אפילו מצב של חרדה ופחד למות. כל הרגשת של חולשה וכאב ראש מתעצמות בצודה מופרזת: לרוב זה פסיכולוגי אבל קשה לי לשאת אותם. כשאני חלשה אני נורא פוחדת. הגוף שלי עכשיו צריך לאכול משהו כל 3 שעות אחרת מרגיש עייף ובחוסר תפקוד. בנוסף אני לא מסוגלת לשתות הרבה בפעם אחת לכן כל רבע שעה אני צריכה לשתות קצת. בלילה אני קמה פעמיים או שלוש לשתות, לפעמים בעמצא שינה.
כל שנה אני יותר בריאה ובמקביל האתגר של יום כיפור נהיה יותר גדול: אני זוכרת שלפני שנתיים לא היה כל כך קשה. שנה שעברה היה די קשה ולא סיימתי אותו. השנה אני חושבת על זה בפחד כבר מלפני ראש השנה.
הצום כבר לא מחזיר לי לסימפטומים או למחלה: הוא פשוט סבל גדול, והרבה יותר מאשר לבן אדם ממוצע. הקושי עולה גם כשהצום נגמר, עם הפחד לאכול יותר מדי ביחד, עם מנגנון רעב-שובע מבולבל. כבר בלילה קשה לי מאד בלי לשתות.
מה עליי לעשות?
יש אפשרות שאני אכנס לדין חולה ואוכל לאכול ואשתה פחות משיעור כל כמה זמן לאורך כל הצום כך שלא אגיע למצב של רעב יותר מדיי גדול? או שפשוט אסבול? אני לא רוצה לוותר על הצום ובאותו זמן מרגישה שזה גדול עליי.
אני מוסיפה שחשוב לי מאד להיות נוכחת בתפילות בבית הכנסת.
אם יש לך שאלות על הטיפול עדית זוהר רשאית למסור לך את כל המידע.
תודה רבה על העזרה שאתה נותן למטופלות ואיחולים של חתימה טובה.
מ'
שלום רב.
יש לדעת כי מחלת האנורקסיה עלולה להיות קטלנית – אם לא מטפלים בה בדיוק לפי הוראות הרופא. אף שינוי קל מהוראות הרופא, עלול לגרום חזרת המחלה או התעצמותה, וממילא כניסה לסכנת חיים ממשית.
לכן – יש להתנהג בדיוק לפי הוראות הרופא המטפל!
אם לדבריו צריך לאכול כרגיל – יש לאכול כרגיל.
אם לדבריו אפשרי אכילת ושתייה לשיעורים (40 סמ"ק נוזל כל 9 דק', 30 סמ"ק אוכל כל 9 דק') – יש לאכול כך.
אם לדבריו אין בעיה לצום כרגיל – יש לצום כרגיל. אם לא ניתן ליצור עימו קשר, אזי יש לאכול ולשתות כרגיל.
למרות הקושי המובן, בשל הצורך לאכול ביום הכיפורים, אין הדבר עומד בפני חשש סכנת חיים!
עלייך לדעת – זהו רצון ה', שלא תסכני את עצמך על ידי הצום! לכן – במידה ועל פי הרופא עלייך לאכול – תאכלי מתוך שמחה, בידיעה ברורה שזהו רצון ה', זה מה שה' רוצה ממך ביום הכיפורים!
בברכת גמר חתימה טובה,
הרב יהודה גולדפישר
שלום, האם כתמים הנגרמים כתוצאה משימוש בגלולות מסוג "סרזט" – המיועדות לנשים מניקות מטמאות? תודה.
Dear Rabbi, My wife gave birth to our first child last year by (unplanned) Cesarian section. While we have been blessed with a wonderful son,
כבוד הרב ד"ר מרדכי הלפרין, הרקע לשאלתי: בני עבר תיקון ברית מילה בשל פימוזיס. נאמר לנו שהרופא מוהל לא חתך מספיק. כשהזמנו את הרופא מוהל
שלום, רציתי לשאול בנוגע לצום יום הכיפורים, אני בהריון בשבוע 15 כרגע (ביו"כ אהיה בשבוע 18 בעז"ה). מדובר בהריון ראשון שלי שהגיע לאחר שנה וחצי