תורמת מח עצם שלא עמדה בהתחיבותה לאחר תחילת התהליך

רציתי לשאול ביחס לדיון ההלכתי על תורמת מח עצם שלא עמדה בדיבורה שתי שאלות:

1. ממה שהבנתי מקריאת המידע על הנושא, התורמת עברה איזשהו אירוע רפואי בעקבות הזריקה הראשונה שהשפיע עליה ועל משפחתה לסרב להמשך הטיפול. האם במצב כזה היא אינה נחשבת חולה שיש בה סכנה? (שלפי מה שהבנתי – חולה עלול להיות מוגדר כחולה שיש בו סכנה, לעניין שבת או יום כיפור, גם אם רק החולה משוכנע בכך והרופא אינו מסכים) האם מצב זה אינו משנה את סטטוס החובה שלה? או בצורה קיצונית – האם התחייבותה לתרום מח עצם, ופעולה שבוצעה על החולה, היו מחייבים אותה גם אם היה סיכון ממשי לחייה?

2. הרב פיינשטיין דן בתשובתו במקרה של עדים זוממים, אבל המקרה של עדים זוממים הוא שונה משום ש"יד העדים תהיה בו בראשונה" – כלומר, הם חייבים להרוג את הנידון – כלומר זוהי הריגה בידיים ממש. מעבר לכך, ולאור העובדה שהבחורה הזו אינה היחידה שעשתה צעד בעייתי (האם הרופאים פעלו באופן נכון כשהחלו את תהליך הכימותרפיה כשטרם היה בידיהם תרומת מח עצם של מטופלת שהייתה ידועה כבעייתית?) הרי שקשה להאשים רק אותה ברצח בגרמא? המצב שלה רק יותר מורכב משום שרק היא יכולה להציל את הנרצחת.

תודה רבה ושבת שלום