נטילת סרזט לאחר לידה – הכתמה חוזרת ונשנית

דימום המתלווה לנטילת אמצעי מניעה פרוגסטטיביים כדוגמת הסרזט או המירנה, שייך לקבוצת הדימומים הרחמיים הנובעים משינויים באיזון ההורמונלי בין ההורמונים האסטרוגנים להורמונים הפרוגסטוגנים בגוף האישה.
דימומים מסוג זה קרויים בשפה הרפואית "דמם שבירה" (breakthrough bleeding) והם דימומים שאוסרים מן התורה כמו דם זבה.
לכן, האפשרויות הרפואיות העיקריות הבאות בחשבון הן שלש:
ראשית, כדאי לנסות לקחת את הסרזט מספר שבועות תוך הקפדה על שעת נטילה מדוייקת וקבועה.
בחלק מן המקרים הדימומים פוסקים או מתמעטים.
האפשרות השניה היא לעבור לגלולה משולבת למניעת הריון, במקרה כזה ישנם סיכויים מסויימים שתהיה ירידה בכמות החלב של המניקה, ולכן צריך לשקול אפשרות זו בכובד ראש, ובהתיעצות עם רופא הנשים שלכם.
האפשרות השלישית היא לעבור להתקן תוך רחמי (IUD).
גם כאן יש הבדלים בין התקנים שונים בנוגע לכמות הכתמים והדימומים שנגרמים בעטיו של ההתקן.
התקנים המפרישים הורמונים פרוגסטטיביים, עלולים לגרום תקופה ארוכה של כתמים המונעים טבילה, ולכן אינם מומלצים.
התקני נחושת בצורת T הם עדיפים על התקן מסוג MLC שעקב זרועותיו המשוננות הוא גורם יחסית ליותר דימומים.
ההתקן הטוב ביותר מבחינה זו הוא התקן GYNEFIX. הוא גורם לפחות דימומים משאר ההתקנים, אך צריך מומחיות מיוחדת בהתקנתו.
[הרופא בעל הניסיון הרב ביותר בישראל בהתקנת ה GYNEFIX הוא ד"ר אורי לוי. ניתן להשיגו בטלפון: 04-6750856. כמו כן גם לד"ר ברונו רוזן נסיון רב מאד בהתקנת GyneFix וניתן להשיגו בטלפון 02-5678444]
אפשר גם להשתמש בפתילות ("נרות") למרות שיעילותן במניעת הריון פחותה מזו של גלולות או התקן.
אך נטילתן תוך הנקה מלאה מעלה את היעילות לרמה סבירה.
אין להשתמש בעצה זו אם קיים סיכון ממשי בהריון נוסף , והסיכון הזה הוא הסיבה לצורך במניעה.
קיימת גם אפשרות של שימוש בדיאפרגמה. פרטים על שיטה זו כדאי לברר עם הרופא או עם ד"ר אורי לוי.
אך חשוב לזכור כי לדעת הרבה פוסקים, מבחינה הלכתית שיטת הדיאפרגמה פחות טובה מזו של גלולות או התקן תוך רחמי (IUD).
על ההיבטים ההלכתיים הנוגעים לשימוש בדיאפרגמה ראה באסיא עז-עח:
1. הרב יואל קטן, מבוא לדיאפרגמה (סוגיית מוך בשעת תשמיש) , אסיא עז-עח, עמ' 65-72 (2006)
2. השימוש בדיאפרגמה למניעת הריון , אסיא עז-עח, עמ' 124-135 (2006)
3. דיאפרגמה – דעת הגרש"ז אויערבאך (לפני חזרה ולאחריה) אסיא עז-עח, עמ' 136-154 (2006)