דילול עוברים – שו"ת

הרב יצחק זילברשטיין

ד"ר פנחס אושר

דילול עוברים – שו"ת

פרק א – דין רודף

פרק ב – הריגה לצורך הצלה

פרק ג – אם ברור שכל הנוסעים יטבעו, יש מתירים להפיל גורל

פרק ד – עוברים שלא יכולים לחיות בכוחות עצמם

פרק ה – המפיל עובר יענש על הריגת כל הדורות שיכלו לצאת ממנו

פרק ו – כמה עוברים להפחית?

 

גם אם צודקים אנו בדברינו עד כה, עדיין נצבת לפנינו שאלה חמורה מאד: כמה עוברים להמית? האם לחתור לקראת ודאות מוחלטת של חיי העוברים הנשארים, ואם כן יש להרוג מה יותר, או שמא יש לשאוף להשאיר בחיים מה יותר עוברים, למרות שאז יורדים סיכוייהם לחיות?

תשובה מפורטת על שאלה זו לא ניתן להשיב, אך נראה שיש לכנס רופאים מומחים, ועליהם להתעלם משיקולים רגשיים ולשקול אך ורק במאזניים מסחריות, כמה עוברים נחוץ להפסיד על מנת להעניק סיכויים סבירים לנותרים שישארו בחיים.

לדוגמא : אדם שכל רכושו – שבע מזוודות זהב. והם נמצאים בספינה, ורוח סערה עומדת להטביע את הספינה והמזוודות בים, וכדי להציל חלק מהמזוודות, חייבים להשליך כמה מהם לים. אדם זה מטולטל בין שני רצונות מנוגדים – מצד אחד הוא שואף לזכות למיטב הסיכויים לאבטחת רכושו הנותר, ולשם כך הוא זקוק להשליך מה יותר מזוודות לים, ומאידך הוא חפץ להשאיר ברשותו מה יותר מזוודות, למרות שאז הסיכוי לאבטחת רכושו הנותר מועט יותר.

יש להניח שרוב הסוחרים היו מוצאים את הדרך האמצעית, שהיא המאוזנת בין הסיכון לסיכוי. כך יש לנהוג בעניננו ולמצוא את שביל הזהב. ויש לעשות את החישוב בדחילו ורחימו ובתפילה לחי העולמים, מאחר ואין אנו דנים על זהב כי אם על נפשות, והשי"ת ירחם ולא יכשלו בדבר.

כל דברינו עד כה אמורים רק להצעה, וגדולי ישראל שדעתם רחבה הם יחליטו בדבר 3 .

ויעוין בתוספות מסכת נידה דף יג. ד"ה עד, שם נאמר דבהתקרב ימות המשיח הרבה יהיו יולדות בכרס אחד, ונראה שאנו עומדים בתקופה זו.

 

(מקור: אסיא מה-מו (יב, א-ב), טבת תשמ"ט, עמ' 68-62)

 

 

1 . שמעתי בשם הגרש"ז אויערבך שליט"א שאוסר באופן מוחלט להטיל הימה חלק מהנוסעים גם אם כולם בסכנה. וכן דעת החזו"א כמבואר בפנים.   -העורך

2 . לכאורה, אם יש איסור רציחה בהפלת עוברין. אזי גם גרמא צריכה להיות אסורה מן התורה. שהרי רוצח בגרמא חייב מיתה בידי שמים (רמב"ם, רוצח, פ"ב, הל"ב). וראה מה שכתב הגר"א נבנצל שליט"א על הריגה בגרמא. מתן סמים משכרים לחולה מסוכן, ספר אסיא ד. עמ' 262-250.   – העורך

3 . והגרש"ז אויערבך שליט"א פסק להתיר דילול עוברים כדי להציל את חלקם. אף שאוסר באופן מוחלט הריגת בני קיימא (הערה 1 לעיל). ההיתר מובא בספר נשמת אברהם על חו"מ, סי' תכה ס"ק א (21).   -העורך