על עדיפויות במניעת הריון ועל דמומים יתרוגניים בהנקה

הרב ד"ר מרדכי הלפרין^[1]

שאלה

לאחרונה עסקתי מעט בסוגיית מניעת הריון.ישנם כמה דברים הטעונים לי עוד ברור גם רפואית וגם הלכתית.

האם נטילת גלולות משולבות לאישה מניקת תפגע משמעותית בכמות החלב שלה עד שתזדקק לתת לתינוק השלמות של תחליפים?

מה עמדת הרב במחלוקת הרפואית בין ד"ר אורי לוי וד"ר קטן לגבי בטיחות הגלולות אל מול התקן הן בהבט הרפואי והן בהבט ההלכתי. ד"ר לוי טוען לסיכונים עתידיים ששימוש בגלולה מעלה את שכיחותם^[2].

לכאורה אישה אחר לידה הרוצה להרחיק את לידתה תיטול גלולות ללא אסטרוגן. וכיון ששכיחות הדימומים הבין ויסתיים בתכשיר זה גבוהה משמעותית משכיחותם בתכשיר המשולב, מדוע להמליץ עליו מלכתחילה אם הוא יקשה על האשה להטהר? האם נטילת תכשיר זה בשעה מדוייקת תועיל משמעותית לרוב הנשים?

התכשיר הנ"ל הגורם לדימומים. האם בכך שנמליץ לאישה ללבוש בגדי צבעונים נציל אותה מן הכתמים או שמא כיון שאנו יודעים שהכתמים נובעים מגוף האישה א"א להקל בכך?

תשובה

הדבר משתנה מאישה לאישה. יש נשים שלא נפגעות כלל, ואחרות שנפגעות קל, ויש שנפגעות מאד.

ראה את מאמרו של ד"ר מאיר פרנקל, "הקשר בין גלולות למניעת הריון וסיכון לקרישיות יתר" (אסיא פז-פח, עמ' 117-128, תש"ע).

כמחצית מהנשים נהנות מהשימוש בגלולות הפרוגסטטיביות, אם כן מדוע לא לאפשר להם לנסות זאת?

התשובה נתונה במחלוקת הפוסקים^[3], לענ"ד קשה להקל.

התשובה נענתה ע"י הרב ד"ר מרדכי הלפרין, ניסן תש"ע.

.^[1]    מתוך פרוייקט השו"ת הבינלאומי לרפואה והלכה (על השו"ת ראה ספר אסיא יב, 463-472).

.^[2]    ראה ספר אסיא י, שער ג מניעת הריון, בעמ' 234-247.

.^[3]    ראה: הרב אליעזר בן פורת ופרופ' פסח קליימן, גלולות הורמונליות למניעת הריון, אסיא פז-פח, עמ' 129-137.