ד"ר אלי וירצבד
הוראת הגרצ"פ פרנק על הזרעה מלאכותית מהבעל
ז' סיון תשכ"א
לכבוד
הרב ח. זבולון חרל"פ
רב ראשי לראשון לציון וסביבתה.
אדוני הרב הנכבד.
באחת משיחותינו אודות בעיות הפריון. נעורה השאלה על הקשי הנובע ממחזור וסת קצר. כלומר, התקופה הבין וסתית האורכת רק 22 עד 26 ימים, ובזה מקדים בכמה ימים גם יום הביוץ, הוא יום הפריון המיועד.
מהוכחות מדעיות ידוע, כי יום הביוץ, אשר הוא יום ההפריה חל כמעט תמיד 13-15 ימים לפני התחלת הוסת הבא, ובמקרים של מחזור וסת קצר, של 25 יום יחול עפ"י יום ההפריה, 10-12 ימים אחרי התחלת הוסת הקודם. ואם במקרים אלו תטהר האשה ביום 13-14 יום מיום התחלת הוסת, ישנה אפשרות שהיא תדלג את יום הביוץ ותאחר את מועד ההפריה. במקרים כאלו נסינו להקדים את המשגל הראשון 10-11 מיום התחלת הוסת, והנשים ברובן הגדול נתעברו, זהו ג"כ פרי נסיונם של רופאים ידועי-שם עולמים.
בהזדמנות זו, ספרתי לו אודות זוג אשר למרות שבע שנות נשואים, לא הרתה האשה, וכאשר הבדיקות של שניהם לא הראו סטיה מהנורמלי, רק מחזור הוסת היה 25 יום, בקשתים להתיעץ עם הרב הקרוב ללבם, על אפשרות להקדים את יום הטבילה. – השאלה נגולה לפני הרב פרנק זצ"ל מירושלים, עצתו היתה מעשית ומאלפת: הוא לא יעץ להקדים את יום הטבילה, אך הציע שהרופא יזריק את זרע הבעל לאשה, בצורה הזרעה מלאכותית, ביום המיועד לביוץ.
התוצאות היו: אחרי הטיפול השני נתעברה האשה, וילדה בת תקינה כיום בת שש.
חזרתי על אותו טיפול כעבור שלש שנים, כי מחזור האשה לא השתנה ונשאר 25 יום, גם הפעם הצליח הטפול אחר החדש השלישי, וילדה שוב בת, כיום בת שלש.
אדוני הרב, אודה לו מאד, אם יואיל לכתב לי את דעתו הטפול הנ"ל ואם ישנה אפשרות של שמוש בטפול זה.
מכבדו כערכו, ד"ר אלי ויצברד
הרב חיים זבולון חרל"פ זצ"ל
הוראת הגרצ"פ פרנק על הזרעה מלאכותית מהבעל[1]
הרב חיים זבולון חרל"פ
הרב הראשי לראשון לציון
ב"ה כב אייר תשכ"א.
איש האשכולות איש שהכל בו (סוטה מז, ב) רופא מומחה בעירנו לרפאות אלה שאינם מולידים, מסר לי מזמן בחיי מרן זצ"ל שטיפל בזוג ירושלמי שומר תורה ומצוות, ואחרי כל הטיפולים הגיע לידי החלטה שרק אם יזדווגו סמוך להפסקת דמים תכנס בהריון.
והנה ידוע שכבר דנו בזה עיין בשו"ת כנסת יחזקאל חיו"ד (סי' לג) ובספר דעת כהן של מרן אדמו"ר הגה"ק הראי"ה קוק זי"ע מרא דארעא דישראל (סי' פד) מש"כ בזה.
הזוג לא הסכים לכל ההוראות האלה, וגם לסדר הזרעה מלאכותית של גבר זר, הנהוג בזמן האחרון, לא הסכים. [במ"א דנתי בזה אם אין חשש לסדר זה].
והנה הזוג הזה באו לרופא הנז', והודיעו לו שלפי חו"ד מרן זצ"ל[2], יש לקחת הזרע של הבעל ולהעביר בשפופרת להאשה, באם הרופא אומר שהזרע של הבעל ראוי להוליד רק חסר לו כח גברא, ולפ"מ שמסר לי הרופא, זה הצליח שנתעברה מזרעו של בעלה, ונולד להם בן כדמותו וכצלמו.
ואחרי הסתלקות מרן נפגשתי עם הרופא והוריד דמעה על פטירת האי גברא רבא, כי מהמקרה הנז' באו אליו הרבה להתנהג לפי הוראה זו, וזכו לבנות בית נאמן בישראל.
בטח בכת"י של מרן מדובר בנוגע לזה, עיין בהערות על ס' תוס' רי"ד יבמות שהוצא ע"י הרב זאב בידנעויץ ז"ל, בירושת"ו, מה שכתבתי בנוגע להוצאת שז"ל כשמכוין שלא תבא לידי סכנה וכדומה.