נגישות

מכון שלזינגר לחקר הרפואה על פי ההלכה

הצעת חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (תיקון – שימוש בזרע חייל שנספה), התשע"ז-2017

, "הצעת חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (תיקון – שימוש בזרע חייל שנספה), התשע"ז-2017" חוברת אסיא קז-קח, תשע"ז, עמ' 99-101.

הכנסת                                                              

הצעת חוק משפחות חיילים שנספו במערכה

(תגמולים ושיקום) (תיקון – שימוש בזרע חייל שנספה)*, התשע"ז-2017 **

הוספת פרק שביעי2 1. בחוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), התש"י–1950[1], אחרי סעיף 35א יבוא:
    "פרק שביעי2: הולדה מזרע של חייל שנספה
    "נטילת זרע של חייל לאחר                                                                         המוות ושימוש בו למטרת הולדה 35ב. (א) נספה חייל, יהיו רשאים בת זוגו או הוריו לבקש ליטול ממנו זרע בתוך 72 שעות מהמועד שבו נקבע מותו.
            (ב) שימוש בזרע שניטל מחייל לאחר מותו, ייעשה כמפורט להלן, לפי העניין:
              (1) הותיר, החייל שנספה הוראות בכתב לעניין זה, יפעלו על פיהן;
              (2) לא הותיר החייל שנספה הוראות בכתב לעניין זה ולא הביע בחייו התנגדות מפורשת לנטילת זרעו או שימוש בו, רשאית בת זוגו להרות מזרעו או להפרות את ביציותיה בזרעו;
              (3) לא הותיר החייל שנספה הוראות בכתב לעניין זה ולא הביע בחייו התנגדות מפורשת לנטילת זרעו או שימוש בו, ואין לו בת זוג, או שבת זוגו אינה מעוניינת להתעבר מזרעו, ולא היו לחייל הנספה ילדים, רשאי כל אחד מהוריו לפנות לבית המשפט בבקשה לעשות שימוש בזרע לצורכי הפרייתה של אישה מסוימת שאיננה בת זוגו.
            (ג) ילד שנולד משימוש בזרע שניטל לפי סעיף זה, לא יראו בו כיתום של הנספה לפי חוק זה."

דברי הסבר

הצעת החוק נועדה להסדיר את המשכיותו של חייל שנספה במהלך שירותו הצבאי ולא הותיר אחריו צאצאים, על ידי מתן זכות לאשתו או בת זוגו הקבועה או להוריו ליטול ממנו זרע לאחר מותו ולעשות בו שימוש להולדת ילד.

מדינת ישראל למודת כאב השכול, איבדה את מיטב בניה ובנותיה שנפלו בהגנה על ביטחון המדינה. חייהם של חיילים צעירים נגדעו באיבם ולמדינת ישראל חוב מוסרי למשפחות השכולות אשר איבדו את היקר להן מכל.

לצד הכאב, שאין לו מרפא, לעיתים מבקשות משפחות חיילים שנספו להמשיך את השושלת המשפחתית דרך מי שהיה ואיננו עוד. אחריות המדינה השולחת את בניה להגן על ביטחונה, אינה מסתכמת במתן פיצוי חומרי לבני המשפחה שנותרו, אלא צריכה להתבטא גם במתן אפשרות לעשות שימוש בטכנולוגיות מתקדמות, שיאפשרו למשפחות השכולות להעמיד צאצאים מהנספה ולשמר המשכיותו. הולדה מזרע של חייל שנפל בעת שירותו הצבאי, היא בראש ובראשונה המשכיות של החייל שנפל וכן מחווה מועטה למשפחה אשר יכולה לסייע בשיקום משפחת הנספה, בת זוגו והוריו של החלל.

הצעת החוק מתבססת על חזקה שאדם רוצה בהמשכיותו בדרך של העמדת צאצאים אחריו, אלא אם כן ביקש אחרת במפורש בכתב או בעל-פה או בהתנהגות מפורשת. חזקה זו נכונה בייחוד לגבי אדם שנישא או חי בזוגיות, שדי בהם כדי ללמד על רצונו בהמשכיות. לפיכך, הצעת חוק זו עולה בקנה אחד עם חובת החברה לכבד את רצון הנפטר בהמשכיות.

בהיעדר אינדיקציה להתנגדות כאמור ראוי להתיר את נטילת הזרע ואת השימוש בו לצורך הולדה. עוד יצוין כי מצוות ״פרו ורבו״ ליוותה את עם ישראל לכל אורך ההיסטוריה ופריה ורביה מהוות את אחד מהערכים העיקריים המאפיינים את חיינו היום כעם.

בשנת 2002, אירע מקרה ראשון מסוגו שבו ביקשה משפחתו של חייל צה"ל אשר נהרג בעת שירותו הצבאי מאש צלפים בעזה, לשאוב את זרעו לאחר מותו כדי להעמיד לו צאצאים. 12 שנים לאחר נפילתו, זכה החייל הנספה להמשכיות. המשכיותו התאפשרה באמצעות אישה פנויה שלא הכיר קודם לכן, אשר הרתה מזרעו והולידה ממנו בת שאותה היא מגדלת כבתה, וכנכדה להורי החייל.

מאז ראשית שנות האלפיים נולדו עשרות ילדים בדרך זו. בחירתה של האם אשר הולידה ילד מזרעו של החייל שנפל, אף שלא היתה בת זוגו, היא בחירה בין הולדה מזרע אנונימי מבנק הזרע או הולדה מזרעו של אדם אשר ניתן להכיר את אישיותו כפי שהיה, ללמוד סיפורו ועברו, ולהכיר את בני משפחתו, אשר יהיו לו כסב וסבתא, כל זאת תוך המשכיותו והעמדת צאצאים מזרעו.

יחד עם זאת מוצע כי לעניין הזכויות הניתנות לפי חוק זה והמעמד לפיו, הצאצא שייוולד לא ייחשב כיתום.

מדינת ישראל המוקירה את חייליה, חבה להם את האפשריות להמשכיות, אף במותם. הצעת חוק זו נועדה לאפשר זאת. זהו החוב המוסרי, הרגשי והערכי בה היא חבה למשפחות השכולות ששלחו את בניהם לצבא הגנה לישראל והם לא שבו לביתם בחיים.

הצעת חוק זו נוסחה בסיוע ארגון "משפחה חדשה".

———————————

הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים

והונחה על שולחן הכנסת ביום

כ"ה בסיוון התשע"ז – 19.6.17

*    דיון הלכתי בנושא מובא להלן עמ' 108-100.                                               — העורך.

** יוזמים – חברי הכנסת: רויטל סויד; יצחק הרצוג; עמיר פרץ; טלי פלוסקוב; מירב בן ארי; אורלי לוי אבקסיס; איציק שמולי; עמר בר-לב; אמיר אוחנה; יחיאל חיליק בר; ענת ברקו; איל בן ראובן; יעל כהן-פארן; נורית קורן; איילת נחמיאס ורבין; יעקב פרי; מאיר כהן; יואל רזבוזוב; אלעזר שטרן; נחמן שי; אכרם חסון; יהודה גליק; עליזה לביא; אברהם נגוסה; אורן אסף חזן.   פ/4312/20

  1. ס"ח התש"י, עמ' 162.

powered by Advanced iFrame free. Get the Pro version on CodeCanyon.