מילון שימושי לשמות מחלות בספרות הרבנית
של ימי-הביניים והעת החדשה
ספרות ההלכה לדורותיה מהווה מאגר לשמות רבים של מחלות שהוזכרו בה בזיקה לסוגיות הלכה שונות ומגוונות. מבחינה מתודית עומדות בפני הלומד או המתעניין בתחום שלוש בעיות מרכזיות באשר למידע רפואי-הלכתי זה:
- I. פיזורם של התחלואים והמחלות במאות רבות של חיבורים – הז'אנרים הספרותיים הנוגעים באופן משמעותי בתחומים אלה הם ספרי הלכה, שאלות ותשובות (שו"ת) וכן ספרי מנהג. גם מבחינת הנושאים ההלכתיים הקשורים למחלות ותחלואים קיים ביזור. הדיונים אודות מחלות עוסקים בקשת רחבה של תחומי הלכה כגון, כשרות, שבת ומועדים, דיני קידושין וגיטין, תפילה ועוד.
- II. המחלות נזכרות במגוון שפות, להגים וניבים – שמות המחלות מבטאים את שפת האזור או המדינה של החכם העוסק בסוגיה, ולעיתים את הניב הספציפי שבו דיברו בקהל עדתו. לעיתים מחלה אחת נזכרת בכמה ז'רגונים של אותה שפה, כמו למשל מחלה בז'רגון יידי של יהודי פולין או בז'רגון יידי של יהודי רוסיה. באותו אופן, לא הרי ערבית-יהודית של יהודי מצרים כערבית-יהודית שנזכרה בספרות הפוסקים הבבליים. הבדלי הלשון נוצרו והתגבשו לא רק כתלות גיאוגרפית אלא גם בנסיבות כרונולוגיות. היינו, בעקבות שינויים לשוניים שחלו בכינויים של מחלות אף בחבל-ארץ מוגדר במהלך התקופות ההיסטוריות, כתוצאה מכיבושי שלטון, שינויי לשון פנימיים וכדומה.
III. תיאור המחלה ובעיית המינוח הרפואי – 1. פוסקי ההלכה תיארו את המחלה על פי ידיעותיהם והבנתם. לעיתים תיאורי המחלות שבכתובים הם ספרותיים ולא רפואיים-מקצועיים, למעט תלמידי חכמים ששימשו גם כרופאים והכירו את רזי הרפואה הקדומה. ברם, ברור שהתיאורים שהובאו בכתבים הרבניים מהימנים ומדויקים וניתן להפיק מהם תועלת רבה באשר לאבחון המחלה; 2. פעמים שהפוסקים משתמשים במונח כללי לתיאור המחלה ומייחסים לאבחון המדויק שלה חשיבות משנית בלבד (על הסיבה לכך נעמוד להלן). בין הדוגמאות לכך הם מונחים רפואיים כלליים, כגון: 'חולי ראש', 'חולי מעיים', 'חולי שגעון' (או 'חולי שטות') ועוד. 'חולי ראש' יכול להתפרש ככאב ראש רגיל, מיגרנה, דלקת קשה ועוד, ובאותו אופן חולי שיגעון כמגוון של בעיות נפשיות; 3. ראוי לזכור כי קיים פער גדול בין מינוח המחלות בתקופות הקדומות לבין הטרמינולוגיה הרפואית העשירה של ימינו אנו. מכאן, שפעמים השתמשו הפוסקים בשם אחד למגוון מחלות שבעידן המודרני הן מסווגות כמחלות נפרדות. כפי שנראה במהלך הדברים, תופעה זו בולטת למשל, בקשר למחלות רוח, כאשר תחת המונח 'מרה שחורה', לדוגמה, עשויות להסתתר מספר בעיות נפש. ברם נעיר, כי באופן עקרוני, לפוסק ההלכה מינוח כללי עשוי להיות מספיק, שכן הפוסק מגדיר את הבעיה ביחס לסוגיה ההלכתית ולהשלכותיה. לדוגמה, כאשר הבעיה הנידונה היא לגבי אדם משוגע המגרש את אישתו, המוטיב המנחה בדיון ההלכתי הוא הצגת הבעיה הרפואית העקרונית – אי שפיותו של הבעל או האישה בעת מתן הגט, ולעיתים אין צורך לרדת להבחנה רפואית מדויקת כאשר ברור שהאיש או האישה אינם כשירים לתת או לקבל את הגט.
יעדים מחקריים
במחקר זה נעשה ניסיון לרכז את החומר הרלוונטי תוך הצגת המחלות הנזכרות בשפתם של פוסקי ההלכה. צרפנו לכך את זיהוי המחלה המשוער ואת ההקשרים ההלכתיים בו היא נזכרה. כבר כאן נעיר, כי בחלק מהמקרים לא עלה בידינו לזהות את המחלה הנידונה. עם זאת, ראינו חשיבות רבה להזכיר את שמות המחלות, וזאת משתי סיבות: האחת, להציג את העושר הרב של המונחים בספרות הנידונה, והסיבה השניה היא לפתוח צוהר למחקרים נוספים או לניסיונות של זיהוי מונחי מחלות.
לעת עתה התרכזנו בעיקר בספרות הפוסקים מהז'אנר של ספרות השאלות והתשובות החל מהמאה הי"ב ועד לזמננו. הערכים שיובאו להלן, כוללים בעיקר שמות של מחלות, והפרעות גוף ונפש המשוקעים בחיבוריהם ובכתביהם של פוסקי אירופה, ובמידה מועטת יותר של הפוסקים בצפון אפריקה, אסיה ותימן. ספרות השו"ת מציעה לפנינו חומר רפואי ריאלי למכביר, ובמסגרת המחקר הנוכחי הצגנו נתונים מתוך מקורות שו"ת ידועים יותר. מילון זה הוא בעצם דגם ראשוני למחקר מסוג זה, ועוד קיימת עבודה רבה כדי להציג מחקר מקיף וממצה.
המתודות לזיהוי המחלות
המחלות שבספרות הרבנית זוהו על פי מספר פרמטרים:
- I. שם המחלה – כאמור לעיל, ברחבי ספרות הפוסקים משוקעים שמות רבים של מחלות ממוצא לשוני רחב. יש וניתן למצוא קשר בין שם המחלה בלהג מסוים לשפה הכללית שהיתה מדוברת באזור. שמותיהן של חלק מהמחלות מצויים במילונים רלוונטיים, כגון מילונים יידיים או ערביים. מילונים יידיים שהשתמשנו בהם הם: מ' שכטר חכם, מילון עברי אידיש, תל אביב 1963; מ' צאנין, העברעישער – פולער יידיש ווערטרבוך, ישראל 1982; י' בראל, מילון יידיש עברית לשו"ת גדולי אשכנז מאות יג-טו משיבים נבחרים, אוניברסיטת בר אילן רמת גן, תשל"ז.
- II. תיאור המחלה בטקסט עצמו – פרטים על המחלה מצויים בנוסחי השאלות שהופנו אל הפוסק, כחלק אינטגרלי של הצגת הבעיה. נתונים רלוונטיים מצויים גם במהלך התשובה והדיון ההלכתי. תיאור המחלה עשוי לכלול את הסימפטומים שלה, מצבו הכללי של החולה ואף את הטיפולים להם הוא זכה. לעיתים מובאים הפרטים הרפואיים בפירוט ולעיתים באופן לאקוני ותמציתי. לא תמיד הנתונים מעמידים בפנינו אפשרות נאותה לזיהוי המחלה, במיוחד כשהשאלה מכילה אזכור שמה של המחלה בלבד ובז'רגון לא מוכר.
III. ספרי רפואה קדומים – במהלך התקופה הנסקרת במסגרת מחקר זה נתפרסמו חיבורי רפואה מובהקים בשפות שונות המתעדים מחלות, שמותיהן בז'רגונים שונים, תיאורן והדרכים לטיפול בהם, כולל שמות של חומרי מרפא. דוגמה למכלול רפואי-ספרותי מסוג זה הוא ספרו של י"ח זאגאראדסקי, חיינו וארך ימינו, מהדורת ורשה תרנ"ח (1898), הכתוב בעברית וביידיש.
- IV. רפורמנטים (מידענים) – מקור חשוב נוסף לזיהוי המחלות הם דוברי הניב הספציפי שחיו באותו חבל ארץ שבה נזכרה השפה. מקורות אנושיים עשויים לתרום באופן משמעותי להכרת המחלה והדרכים שהיו מקובלות להתמודד עמה. עדויות חיות של אנשים שחיו במציאות ששררה לפני כמה עשרות שנים אף יוסיפו מידע על היבטים פולקלוריסטים כאשר מדובר למשל במחלות שטופלו במסגרת רפואה עממית.
מבנה המחקר ותבנית הערכים
בשלב זה של המחקר בחרנו להציג את הממצאים בשתי רשימות: הרשימה הראשונה מסודרת בשיטה אלפביתית והיא כוללת את שמות המחלות. הרשימה השנייה הינה טבלה המפרטת את שמות המחלות, הזיהוי המשוער, הבעיות ההלכתיות שהועלו בקשר להן, וכן ציון המקורות הרבניים העוסקים בכך (בהערות שוליים).
השימוש במילון הוא באופן הבא: כאשר נתקלים בספרות השו"ת בשם של מחלה לא מוכרת ניתן לפנות אל רשימת המחלות שבמילון (רשימה ראשונה). ליד כל מונח ברשימה זו מצוינים אות ומספר. האות מסמנת את קבוצת המחלות אליה משתייכת המחלה, ואילו המספר את המחלה עצמה. לדוגמה מחלה בשם 'חולי האבן' תסומן כ – (א, 1). היינו, המחלה משתייכת לקבוצת הפרעות מס' א – והיא מצויה בתא מס' 1 שבכינויי המחלה.
כדי להקיף שמות רבים של המחלות וגם לאפשר את מציאת הוראותיהן השונות במאגרי שימוש שונים (כגון פרויקט השו"ת של אוניברסיטת בר-אילן) אנו מציינים את כל ההוראות וההיקרויות של המחלה על אף קירבתם זה לזה.
א. רשימת המחלות שבספרות הרבנית של ימי הביניים ועת החדשה
א
'חולי האבן' (א, 1), 'חולי אולקוס' (יב, 4), 'חולי האיטיקה' (ג, 2), 'אבן הסותמת' (א, 1) 'האבן העוצרת השתן' (א, 1), 'אבעבועות' (ב, 6), 'אבצעהרוננ' (ה, 5), 'אבצעהרונג' (ה, 5), 'אימפפ"ן' (ב, 6), 'מחלת האיסטעריקו' (יא, 2), 'מחלת האם' (ד, 1), 'חולי האם' (ד, 1), 'אסטמא' (ה, 2)
ב
בואסיר, בואציר (יב, 7), 'חולי בית הסתרים' (ד, 1), 'חולי בלאטרי"ן' (ב, 6), 'בלוטארמוטה' (ז, 1), 'בלוטמאנגיל' (ז, 1), 'בארטפלעכטע' (יג, 2)
ג
'גאלדני אדער' (יב, 7), 'חולי הגוטי' (י, 3), 'גיברעכט' (ג, 6), 'גייכט' (ג, 5), 'גייעיכט' (ג, 5), 'גילדנ"י אדי"ר' (יא, 7), 'גע"ל זוכ"ט' (יא, 3)
ד
דארמקאטארה (יב, 2), 'חולי דיל"ה אזמ"ה' (ה, 2), 'דיקיטנפא"ש' (ה, 1), 'חולי הדקה' (טו, 1)
ה
'האכגראדיגע (ז, 1), 'חולי הארי["]ן ווינ["]ד' (א, 3), 'הוסט' (ה, 4), 'חולי הורווי"לה' (ט, 2), 'החנק הרחם' (ד, 1), 'הייב מוטר' (יב, 1), 'חולי ההילוך' (טו, 3), 'העמארידין' (יב, 7)
ו
'חולי וואשר זוכט' (ג, 1)
ז
'זנד' (טו, 4), 'חולי זעזוע האיברים' (י, 4) , 'זפונאל' (י, 2)
ח
'חוול"ה' (ט, 1), 'חולירע' (ב, 3), 'חטטין' (יג, 1), 'מחלת החלירע' (ב, 3), 'חניקת הרחם', 'חנק הרחם' (ד, 1)*, 'חולי החול' (א, 4), 'חצבא' (ב, 1)
ט
'חולי הטחורים' (יב, 7), 'מחלת טיפוס' (ב, 2), 'טרופישיאה' (ג, 4)
י
'ירקון' (יב, 3)
כ
'כאב הכליות' (א, 1), 'כולירע' (ב, 3)
ל
'לאהמונג' (י, 1), 'חולי לונגענפעהליר' (טו, 2), 'חולי ליאות האיברים' (י, 1), 'לעהמורג' (י, 1), 'חולי לעהמונג' (י, 1), 'לעהמונ"ג' (י, 1), 'לקרועא' (יג, 1)
מ
'מאל די פראנצה' (יד, 1), 'חולי מורידין' (יב, 7), מחנק הרחם (ד, 1), 'מלאנקוני"יא' (יא, 3), 'מלאנקילי' (יא, 3), 'מלקוני"א' (יא, 3), 'מרה שחורה' (יא, 3), 'חולי מתניים' (א, 1)
נ
'נוואצי"ר' (יב, 7), 'חולי הנופל' (י, 5), 'חולי נכפה' (י, 5), נערווען' (י, 7), 'נערוון בראך' (י, 7)
ס
'מחלת הסוחאטא' (טו, 2), 'חולי הסנוירים' (ט, 3), חולי ספחת (יג, 2), 'מחלת הסרטן' (ו, 1)
ע
'מחלת העצבון' (יא, 4), 'מחלת עצבים' (י, 7), 'מחלת עצירת השתן' (א, 2)
פ
'פאפיר"ה' (ג, 3), 'חולי פאקין' (ב, 6), 'פאקען אימפפען' (ב, 6), 'מחלת הפאקען' (ב, 6), 'פאקקען' (ב, 6), 'פאראלאזירט' (י, 1), 'מחלת הפאראליז' (י, 1), 'פארפאהל' (ג, 6), 'חולי הפואגר"ה' (ג, 5), 'פודיגרא' (ג, 5), 'פזיכישע דעפרעזזיאן' (יא, 4), 'חולי פיהוק' (י, 4)
צ
'צ'יק אלנפש' (ה, 1), 'צפיה' (ד, 1), 'חולי הצרפתי' (יד, 1)
ק
'קאטאר' (ד, 1), 'קראמפף' (ד, 1), 'קאטארו' (י, 6), 'חולי קדחת' (ב, 4), 'קאלרא' (ב, 3), 'חולי הקאלערא' (ב, 3), 'חולי הקולי"ג' (יב, 5), 'חולי הקולנאנג' (יב, 5), 'קוליקה' (יב, 5), 'חולי הקוליר"א' (ב, 3), 'קענסער' (ו, 1), 'קרעמפפן' (יב, 6)
ר
'ראנע' (ד, 1), 'חולי הראש' (י, 6), 'רוטלין' (ב, 5), 'הבער הריאה' (ה, 3), 'חולי הריאה' (ה, 3), 'מחלת הריאה' (ה, 3), 'חולי הריאה והרזון' (ה, 5)
ש
'שבר' (ג, 6), 'חולי השבירה' (ג, 6), 'חולי השברון' (ג, 6), 'שווארצע שטור' (ט, 3), 'שחפת הריאה' (ה, 5), 'שיזופרניה' (יא, 1), 'חולי השיעול' (ה, 3), 'חולי השיתוק' (י, 1), 'שלאג' (י, 1), 'שלאק' (י, 1), 'חולי השלא"ק' (י, 1), 'שליקערץ' (י, 4), 'חולי שלישית' (ח, 1), 'חולי השתן' (א, 1)
ת
'חולי תחתוניות' (יב, 7), 'מחלת תיי–סקס' (י, 8)
טבלה 1: זיהוי המחלה וההקשרים ההלכתיים בה היא נזכרת
| כינויי המחלה |
זיהוי משוער |
הקשרים הלכתיים |
|
א.הפרעות בדרכי השתן |
1.
בעיקר 'חולי האבן' במקרים מועטים יותר: 'אבן הסותמת'; 'האבן העוצרת השתן'. יש להניח שהבחנות כגון, 'חולי השתן'[1], 'חולי מתניים'[2] או 'כאב הכליות' מתייחסים אף הם לבעיות מסוג זה. |
אבנים בכליות
ובדרכי השתן (Nephrolithiasis) |
*בעיות טהרה של נשים[3].
*טענה לפגיעה של חולי האבן בכוח גברא[4]. *כריתת האשך בניתוח אבנים משום לבוא בקהל[5]. טענה לפגיעה של חולי האבן ממנו סובל הגבר בבריאותה של אישתו[6]. *אי נקיות בתפילה[7]. |
| 2.
'מחלת עצירת השתן' |
חסימה בצינור השתן |
*היתר אישה עגונה (אין קשר בין המחלה לנושא התשובה)[8].
*בעיה לבוא בקהל אם בניתוח פרוסטטה חותכים גם את שביל הזרע[9]. |
|
| 3.
'חולי הארי"ן ווינ"ד'; 'חולי הארין ווינד' |
הפרעות בדרכי השתן מלוות בהופעת דם – hematuria (דלקת חריפה, כיסיות, שאתות) | בעיה של היטהרות מנידה[10]. | |
| 4.
'חולי החול' |
הפרשה מוצקה בשתן
יתכן אבנים בדרכי השתן |
בעיית היטהרות של אישה[11]. | |
ב.מחלות זיהומיות |
1.
ערבית: 'חצבא' |
חצבת | שתיית מי רגלים – בל תשקצו[12]. |
| 2.
'מחלת טיפוס' |
טיפוס הבטן (typhoid fever) או טיפוס בהרות (typhus)[13] | אם אחד מבעלי האישה מתו מטיפוס היא נחשבת לקטלנית[14]. | |
| 3.
'חולירע' 'קאלרא' 'כולירע' 'מחלת החלירע' 'חולי הקאלערא' 'חולי הקוליר"א' |
כולרה (cholera)[15] | *קבורת הנפטרים מהמחלה[16].
*אכילה ביום כיפור[17]. *קבורה בשבת של המתים במגיפה מחשש שתתפשט יותר[18]. *אישה שבעלה מת וגם ילדיה שהיו תינוקות לגבי חליצה[19]. *אם יש להתאבל שלושים יום לאחר המגיפה[20]. |
|
| 4.
'חולי קדחת'
|
חום גבוה (ייתכן שגם מחלת קדחת)
*אם מותר לאישה לטפל בבעלה כשהיא נידה[21]. ללא הקשר הלכתי[22]. |
*אם מותר להירפא מעפר קברים[23].
|
|
| 5.
אידיש: 'רוטלין' (רוט=אדום, (red |
מחלת אדמת
)German measles, rubella([24] |
אם מותר לאישה החולה באדמת להפיל את תינוקה מחשש למום[25]. | |
| 6.
עברית: 'אבעבועות'[26] אידיש: 'מחלת הפאקען' 'חולי פאקין' 'פאקקען' 'פאקען אימפפען' 'אימפפ"ן' 'חולי בלאטרי"ן'
|
אבעבועות רוח[27]
(מחלה זיהומית קלה נגרמת על ידי הנגיף herpes zoster. זוהי מחלת ילדות הנדירה במבוגרים) |
*התרת אישה עגונה על פי צלקות של האבעבועות[28].
*חיסון ילד חולה באבעבועות בשבת[29]. *שימת טבעת של מת כתרופה סגולית למניעת אבעבועות של ילדים[30]. *כלה שנצטלקו פניה מאבעבועות והחתן אינו רוצה לכונסה[31]. *אם עיקום שתי אצבעות מחמת מחלת אבעבועות נחשב למום של כלה[32]. *אם להתיר עגונה על סמך עדות גוי שבעלה מת מאבעבועות[33] |
|
| ג.
הפרעות בשרירים, ברקמות בגוף ובפרקים |
1.
אידיש: 'חולי וואשר זוכט' |
נפיחות בגוף כתוצאה מהצטברות נוזלים[34] | איסור אכילת תרנגולים נגועים[35]. |
| 2. חולי האיטיקה, חולי השייאטיקה | נשית (sciatica) | נשיאת אישה נוספת[36]. | |
| 3. פאפיר"ה
4. 'טרופישיאה' |
התנפחות הפנים
התנפחות איברים בגוף |
* אם מותר לצייר לו על הפנים בשבת על ידי גוי צורה של "חותם שלמה (מגן דוד) מצד סגולה[37].
*מכירת שפחה חולה לגבי דיני טעות במקח וממכר[38].
|
|
| 5.
'פודיגרא' 'גייכט' 'גייעיכט' 'חולי הפואגר"ה
|
צינית (פודגרה, מיוונית: podagra; אנגלית: gout)[39] | *שתיית מים בסעודה[40].
*בעיה עם השימוש בתרופה (מריחת שתן) בעת תפילה וקריאת שמע[41]. *קידוש לבנה בבית לחולה[42]. *פירוק שותפות כתוצאה ממחלתו של אחד השותפים[43]. |
|
| 6.
עברית: 'חולי השברון', 'חולי השבירה' או 'שבר' אידיש: 'פארפאהל', 'גיברעכט' |
ביטוי משותף לבקעים (Hernia) וצניחת איברים | *בקעים:
בנשים – פגיעה ביחסי אישות[44]. בגברים – כריתת אשכים כחלק מטיפול בבקע[45]. בקע כסימן בהיתר עגונה[46]. *צניחת איברים: דימומים לגבי בדיקות טהרה או חציצה בטבילה[47]. |
|
| ד. מחלות באיברי הרבייה
של האישה |
1.
עברית: 'מחלת האם', 'חולי האם', 'חולי בית הסתרים' בערבית: 'צפיה' אידיש: 'ראנע' עברית ואידיש: 'חנק הרחם', 'חניקת הרחם', החנק הרחם', 'מחנק הרחם'**, 'קראמפף' יוונית או בולגרית (?): 'קאטאר' |
התכווצות הרחם מלווה בכאבים, מחלה, מכה, חבורה באיברי הרבייה (לדן, צוואר הרחם, רחם, מכה וכדומה)
|
*מניעת הריון משום סכנה[48]. *בעיה בטהרה[49]. *עילה לגירושין[50].
|
| ה.
הפרעות בדרכי הנשימה |
1.
בערבית: 'דיקיטנפא"ש' 'צ'יק אלנפש' |
קוצר נשימה (dyspnea) | דיני כשרות (שתיית חלב אתון)[51]. |
| 2.
'חולי דיל"ה אזמ"ה' 'אסטמא' |
אסתמה (asthma) | *דיני כשרות (שתיית חלב אתון)[52].
*ליטול בשבת תרופות לטיפול במחלה[53]. |
|
| 3.
'מחלת הריאה', 'חולי הריאה' 'הבער הריאה' 'חולי השיעול' חולי לונגענפעהליר
|
שם כללי לבעיות במערכת הנשימה | *אישה הסובלת מריאותיה שאם לא תפיל עוברה קיים חשש לחייה[54].
*אדם שמת מהרס הריאות כתוצאה משתיית משקאות חריפים[55]. *לגבי דין אישה קטלנית[56]. *דיני ירושה[57]. |
| 4.
עברית: 'חולי שיעול' אידיש: 'הוסט' |
שעלת[58] | גירוש אישה[59]. | |
| 5. עברית: 'חולי הריאה והרזון', 'שחפת הריאה' אידיש: אבצעהרוננ [=אבצעהרונג];אבצעהרונג | שחפת (tuberculosis)?[60] | *נישואי מינקת שחלתה במחלה ואינה מניקה לאיש אחר[61].
*גירוש אישה החולה במחלה זו[62]. *מניעת הריון של אישה החולה בשחפת הריאה[63]. |
|
| ו.
סרטן
|
1.
'מחלת הסרטן' 'קענסער' |
מחלת סרטן (cancer) | *כריתת איברי רבייה של אישה מצד איסור סירוס[64].
*כריתת בלוטת הערמונית ('פראסטאט') לגבר משום איסור סירוס[65]. *חולת סרטן בהריון אם יש לה להפיל כאשר המשך ההריון יקצר ימיה[66]. |
| ז.
הפרעות במערכת הדם |
1.
גרמנית: 'האכגראדיגע' אידיש: 'בלוטארמוטה', 'בלוטמאנגיל' (=blood בלוט=דם)
|
חוסר דם (אנמיה) | *אכילת דבר אסור[67].
*השקאת יין נוכרי לחולה[68].
|
| ח.
מחלות כלליות |
1. חולי שלישית | יום שלישי למחלה שאז החולי מתגבר[69] | צלילות הדעת לגבי ירושה[70]. |
| ט.
הפרעות עיניים |
1. ערבית: 'חוול"ה' | מום בעיניים | לגבי מקח טעות של כלה[71]. |
| 2. 'חולי הורווי"לה'
|
מחלת עיניים | כלה שלקתה בעיניה לפני הנישואים והחתן אינו רוצה לנושאה[72]. | |
| 3. עברית: 'חולי הסנוירים' אידיש: 'שווארצע שטור' | כהות ראיה או עיוורון חלקי | לשהות בבית חולים של נוכרים שאוכלים שם נבילות[73]. | |
| י.
הפרעות במוח, עמוד שידרה ובמערכת העצבים
|
1.
עברית: 'חולי ליאות האיברים', 'חולי השיתוק'. אידיש: 'לעהמורג', 'לעהמונ"ג', 'חולי לעהמונג'; 'שלאק', 'חולי השלא"ק', 'שלאג', 'פאראלאזירט', 'מחלת הפאראליז'
|
שיתוק[74] | *האם ניתן להניח תפילין על יד משותקת[75].
*בעל המעוניין לגרש את אישתו המרותקת למיטה מחמת שיתוק[76]. *האם יש להתיר לאישה משותקת לשמש במוך שלא תתעבר מחמת סכנה[77]. *אדם שמתקשה לדבר (עבר אירוע מוחי?) אם יכול להוריש בצוואה[78]. שיתוק הנשימה לגבי קביעת זמן המוות[79]. |
| 2.
אידיש: 'זפונאל', 'לאהמונג' |
שיתוק עמוד השדרה | אם מותר לאשפז את החולה בבית חולים נוכרי שאוכלים בו אוכל לא כשר[80]. | |
| 3. 'חולי הגוטי'
|
שיתוק ברגלים | בעיה בחליצה[81] . | |
| 4.
עברית: 'חולי פיהוק', 'חולי זעזוע האיברים' אידיש: 'שליקערץ' |
רעדים של הגוף | טענת מאוס עלי לגבי גירושין[82]. | |
| 5.
'חולי הנופל', 'חולי נכפה' |
מחלת הנפילה (epilepsy) | *כלה שנתגלה שהיא אפילפטית אם יכול לגרשה[83].
*אם מותר להאכיל נכפה דברים אסורים לרפואתו[84]. *אם בעל אפילפטי שנפל לים מעגן את אישתו[85]. |
|
| 6.
'חולי הראש' 'קאטארו' |
שם כללי לכל מחלות ולתחלואי הראש | *אישה שמת אחד מבעליה בחולי זה לגבי אישה קטלנית[86].
*ללא השלכה הלכתית[87]. |
|
| 7.
מחלת עצבים (נערווען) מחלת השגעון שקורין נערוון בראך |
מחלת עצבים | *להתיר לאישה הסובלת ממחלת עצבים שלא להיכנס להריון[88].
*אישה לוקה במחלת עצבים שנדרה שלא תשמש עם בעלה באופן שתתעבר[89] |
|
| 8.
'מחלת תיי – סקס' |
Tay-Ssachs disease | הפלת תינוק[90]. | |
| יא.
מחלות נפש
|
1.
'שיזופרניה' |
סכיזופרניה, שסעת | חולה נפש מסוכן לגבי גירוש אישתו[91]. |
| 2.
'מחלת האיסטעריקו' |
היסטריה
(לפי ההקשר טירוף) |
האם מחלה זו היא עילה לגירושין[92] . | |
| 3.
עברית: 'מרה שחורה' 'מלקוני"א' 'מלאנקוני"יא' 'מלאנקילי' |
דיכאון (Melancholia) | *כיבוי הנר בשבת[93].
*הוצאת זרע לבטלה לשם טיפול[94]. גירוש אישתו של המדוכא[95]. *גירוש אישה בעלת מרה שחורה[96]. *היתר עגונה של בעלה חלה במרה שחורה[97]. |
|
| 4.
עברית: 'מחלת העצבון' אידיש: 'פזיכישע דעפרעזזיאן' |
פסיכוזה מנית-דפרסית (manic-depressive) | אישה שבעלה היה דיכאוני לגבי היתר עגונה[98]. | |
| יב.
הפרעות במערכת העיכול |
1.
אידיש: 'הייב מוטר' |
בעיות בבטן | הנחת כוסות רוח או כוס מים על הטבור או הבטן בשבת[99]. |
| 2.
דארמקאטאררה |
דלקת מעיים | אם מותר לחולה לאכול אורז בפסח משום איסור קטניות[100] | |
| 3.
עברית: 'ירקון' אידיש: 'גע"ל זוכ"ט' [101] |
צהבת | *אם מותר לו לבלוע כינים לשם רפואתו[102].
*ביטול שכירות משום מחלתו של השוכר[103]. |
|
| 4.
חולי אולקוס |
אולקוס | בישול תה על ידי נוכרי בשבת עבור חולים בבתי חולים[104]. | |
| 5.
חולי הקולי"ג או הקולנג' הנקרא קוליקה |
מחלת מעיים | אדם שחלה במחלה והקדיש מנכסיו ורוצה לחזור בו כשהבריא[105]. | |
| 6.
אידיש: 'קרעמפין' *אידיש: קרעמפפן[106] |
עצירות וכאבי בטן | *לעשות חוקן בשבת[107].
*האם אחיו נחשב כתינוק שמתו אחיו מחמת מילה[108]. בהקשר זה מתוארת כהפרעה קשה שממתיה תינוק במהירות. |
|
| 7
עברית: חולי הטחורים, חולי תחתוניות ערבית: בואציר, בואסיר[109], נוואצי"ר אידיש: חולי מורידין; העמארידין גאלדני אדער; גילדנ"י אדי"ר |
המורידים[110]
(hemorrhoids) |
*בעיה בטהרה של אישה שמקנחת ומוצאת דם[111].
*אם מותר לאדם הסובל מכאבים חזקים כתוצאה מטחורים לנסוע לבית חולים[112]. *אם מותר לשים פתילה בשבת[113]. *הנחת בקבוק חם בשבת על הטחורים[114]. *קינוח בשבת בבגד את דם הטחורים משום צובע[115]. *אדם הסובל מטחורים ומפיץ ריחות רעים לגבי ק"ש ות"ת[116]. *אם מותר לשתות בשבת שמן פרפין כטיפול יומיומי בטחורים[117]. *אם יש לברך הגומל על ניתוח להסרת טחורים[118]. *אם מותר לחולה בטחורים לשבת בשבת בתוך מים חמים[119]. |
|
יג.הפרעות ומחלותעור |
1. עברית: חטטין
בערבית: לקרועא 2. חולי ספחת שקורין בארטפלעכטע |
פצעים
הפרעת עור קשה, ייתכן psoriasis |
*לגרש אישה שיש לה פצעים המדיפים ריח רע[120].
*אם מותר לחולה בספחת להתגלח כל יום בתער מפני הבושה[121]. |
יד.מחלות מין |
1. חולי הצרפתי, מאל די פראנצה | עגבת (Syphilis) | עילה לגירושין[122]. |
| 1.
חולי הדקה |
זיהוי לא ידוע | כשרות – צורך לשתות חלב אישה[123]. | |
| 2.
מחלת הסוחאטא |
זיהוי לא ידוע
מתוארת כמחלה קשה |
דיני עגונות – בעל שחלה במחלה והלך לעיר אחרת להירפא וכנראה מת שם[124]. | |
| 3
חולי ההילוך
|
זיהוי לא ידוע | דיון לגבי זכויות יורשים
ואם נחשבת בכלל מחלות של אישה קטלנית[125]. |
|
| 4.
זנד (מחלת חול?)
|
יתכן מחלת עור | אם מותר לרחוץ בתשעה באב או שבת[126]. |
* לדעתי צריך להיות: 'חנק הרחם' (יא, 2). ראה מורה נבוכים חלק ראשון פרק מב ד"ה חי שם, בתרגום אבן תבון, "כמו שיקרה לקצת חלי השיתוק ובהחנק הרחם". ובפירושו (הארוך) של ר' יהודה אבן-שמואל שם: "ובהחנק הרחם" – בהיסטריה. עכ"ל. והוא הפירוש הנכון כאן עניינית, כשהתקף היסטריה אחראי לדום נשימה ממושך. המקור לשם המוזר למחלת ההיסטריה נובע מכך שהיוונים הקדמונים הבחינו כי מחלת הנפש הקרויה "היסטריה" [אשר כיום מתייחסת להפרעה מוטורית שמקורה נפשי] תוקפת [כמעט] אך ורק נשים. לכן הם תלו את קיומה ברחם הנשי – "היסטרוס" ביונית ומכאן השם של המחלה: היסטריה.
לאבן-שמואל קדם ד"ר זיסמן מונטנר בפירושו לפרקי משה לרמב"ם (מוסד הרב קוק, ירושלם תשי"ט) עמ' 208, 209, 267 ו-317. מקור קדום להסבר המנגנון הפתולוגי של עצירת נשימה ("חנק") על רקע נפשי כמיוחס ל"תהיית/תעיית הרחם" מופיע בספרו של אפלטון "טימיאוש" ( Tiµai¢y ביוונית, או Timaeus בתרגום האנגלי). תרגום לאנגלית של ה"הסבר הרפואי" הזה הובא ב- D.Wilferd Abse, ch. 14: Hysteria, in American Handbook of Psychiatry (Basic Books Inc. Publishers, New York 1959) p. 272.
וראה להלן עמ' 137 את תגובת המחבר להערת העורך. — העורך.
[1]. שו"ת הרמ"א, סי' כג.
[2] . שו"ת הרשב"א, ח"א, סי' קסז.
[3]. שו"ת מהר"ח אור זרוע, סי' קיב; שו"ת נודע ביהודה, מהדורה תנינא-יו"ד, סי' פז; שם, סי' רי.
[4]. שו"ת מהרש"ך, ח"ב, סי' קס.
[5]. מהרש"ל בספר ים של שלמה, יבמות, פ"ח, סי' ט); שו"ת חתם סופר, ח"ג, אה"ע א, סי' יט.
[6]. שו"ת חתם סופר, ח"ד (אה"ע ב), סי' סא.
[7]. שו"ת הרמ"א, סי' צח.
[8]. שו"ת אחיעזר, ח"א-אה"ע, סי' יב.
[9]. שו"ת אגרות משה, חלק אה"ע ד', סי’ כח; שו"ת מנחת יצחק, ח"ו סי' קמא; שו"ת ציץ אליעזר, ח"י, סי' כה, פרק כד.
[10]. שו"ת שבות יעקב, ח"ב, סי’ עו; שו"ת פנים מאירות, ח"א, סי' יב; שו"ת מהרש"ם, ח"א, סי' פא.
[11]. לקט יושר, ח"ב (יו"ד), עמ' כ, ענין א.
[12]. בן איש חי, שנה שניה, פרשת אמור, הלכה ז.
[13]. על הטיפוס ראה זגרודצקי, עמ' 112.
[14]. שו"ת מהרש"ם, ח"ב, סי' קמא.
[15]. על מחלת 'החלי-רע', ראה זגרודצקי, עמ' 108-110.
[16]. שו"ת חתם סופר, קובץ תשובות, סי' נז.
[17]. שו"ת אגרות משה, ח"או"ח ג', סי' צא.
[18]. שו"ת אגרות משה, ח"יו"ד ד', סי' נה.
[19]. שו"ת יהודה יעלה, ח"ב – אה"ע, חו"מ, סי' קמד.
[20]. שו"ת רב פעלים, ח"ג-יו"ד, סי' כח.
[21]. שו"ת שואל ונשאל, ח"ה-יו"ד, סי' צה.
[22]. שו"ת חתם סופר, ח"א (או"ח), סי' קמה.
[23]. שו"ת שבות יעקב, ח"ג, סי' צד.
[24]. מחלת האדמת קרויה באידיש במספר שמות: מאזלען; מאזערן, געלזוכט, ראה שכטר, עמ' 2, צאנין, עברי-אידיש, עמ' 6. לפי שם המחלה והפגיעה בילודים ברור שהשם רוטלין מתייחס אף הוא לאדמת.
[25]. שו"ת שרידי אש, ח"ג, סי' קכז.
[26]. יש להניח, כי פעמים הביטוי 'אבעבועות' עשוי לשמש כינוי לפצעים או פריחה בעור ולאו דווקא לאבעבועות רוח.
[27]. אבעבועה ביחיד קרויה 'בלאטער' או 'בלאז'. ברבים: 'פאקען'. ראה: שכטר, עמ' 1, צאנין, עברי-אידיש, עמ' 4.
[28]. שו"ת מלמד להועיל, ח"ג (אה"ע וחו"מ), סי' טז.
[29]. שו"ת פרי השדה, ח"ג, סי' קצ"ה; שו"ת תשובה מאהבה, ח"א, סי' קלה; שו"ת ריב"ם שנייטוך, חאו"ח, סי' כ"ב; קיצור שולחן ערוך, סי' צא, סעיף יח; שו"ת ציץ אליעזר, ח"ח, סי' ט"ו-קונטרס משיבת נפש, פרק יד, סעיף ח.
[30]. שו"ת חוות יאיר, סי' רלד.
[31]. ישועות מלכו, ח"אה"ע, סי' מו.
[32]. נדיב לב, ח"ב אה"ע, סי' ט' הובא בשו"ת רב פעלים, ח"א-אה"ע, סי' ז.
[33]. שו"ת משיב דבר, ח"ד, סי' כה.
[34]. 'וואסר'=מים. 'זוכט'=חולי.
[35]. שו"ת שבות יעקב, ח"ב, סי' סה.
[36]. שו"ת מהרשד"ם, ח"אה"ע, סי' קז, קיט. והשווה מאמרים ברפואה לרבי רפאל מלכי, עמ' קח-קט.
[37]. שו"ת אדמת קודש, א, חלק או"ח, סי' ה.
[38]. שו"ת מבי"ט, ח"א, סי' רמח.
[39]. מאידיש: 'פאדאגרע' (קראנקייט). ראה: צאנין, עברי-אידיש, עמ' 672.
[40]. לקט יושר, ח"ב (יו"ד), עמ' טו, ענין א.
[41]. שם, ענין ב.
[42]. שם, ח"א (או"ח), עמ' ע, ענין א.
[43]. שו"ת דרכי נועם, ח"ח"מ, סי’ נד.
[44]. שו"ת יהודה יעלה, ח"א, יו"ד, סי' רכב.
[45]. ים של שלמה, יבמות, פ"ח, סי' ט; שו"ת חתם סופר, ח"ג, אה"ע א, סי' יט.
[46] . שו"ת שואל ומשיב, מהדורה א, ח"א, סי' שיב; נודע ביהודה, מהדורה קמא, אה"ע, סי' מג.
[47]. שו"ת נודע ביהודה, מהדורה קמא, יו"ד, סי' נח. וראה עוד שם, סי' ס"ד.
** חנק הרחם איננה מחלה בדרכי הרביה של האשה אלא מחלת הנפש היסטריה. ולכן שייכת לקבוצה יא להלן. ראה הערת עורך לעיל עמ' 132. — העורך.
תגובת מחבר המאמר: בהפרעה זו על היקרויותיה השונות דנו חוקרים שונים. רון ברקאי בספרו מדע, מגיה ומיתולוגיה בימי הביניים, ירושלים תשמ"ז (עמ' 50) מציין כי 'מחנק הרחם' (Suffocatio matriciis) היתה אחת ממחלות הנשים המובהקות שירשה רפואת ימי הביניים מהרפואה הקלאסית. הסימפטומים של חולי זה, שתוארו בחיבורים של רופאי התקופה היו עליית הרחם בחלל הבטן תוך הפעלת לחץ קשה על הקיבה, קושי בנשימה ולעיתים אף עוצר נשימה, ואין תימה שהשם הנילוה למחלה היה היסטריה (hysteria). כלומר, המקור למחלה היא הפרעה גניקולוגית, שהיו לה כנראה גם השפעות נפשיות, ולכן היא יוחסה רק לנשים. באופן דומה ציינו יעל בוכמן וזהר עמר בספרם, צרי הגוף לרבי נתן בן יואל פלקירה, תל אביב תשס"ד (עמ' 259) כי המונח 'החנק רחם' מתאר תופעה של התכווצויות בידיים וברגליים, חולשה, עילפון עד אובדן הכרה, דופק חלש ואחרים המאפיין נשים בגיל הבלות או שלא קיימו יחסי מין זמן רב. על פי ההשקפה הרפואית הקדומה הסיבה למחלה, שפקדה בתולות שלא נישאו, אלמנות, נזירות וכדומה היתה ש'זרע נשי' מצטבר בתוך האישה, נשחת וגורם למחלה הקשה (ברקאי, שם). המחלה קרויה אצל הרמב"ם 'מחנק רחם' (ראה פרקי משה, מאמר טז, סעיף 15-16) או 'החנק הרחם' (השווה: מורה נבוכים חלק ראשון פרק מב ד"ה חי שם, בתרגום אבן תבון, "כמו שיקרה לקצת חלי השיתוק ובהחנק הרחם". ובפירושו (הארוך) של ר' יהודה אבן-שמואל שם: "ובהחנק הרחם" – בהיסטריה. עכ"ל. תודה לעורך שהפנה אותי למקור זה). אצל בונאפוס נזכר המונח 'חניקת הרחם'. ראה: מנחם בואנפוס בן אברהם הפרפניאני, ספר הגדרים, מהדורת י' סטאנב, ברלין תקנ"ח, לא ע"ב, ערך 'חניקת הרחם'.
[48]. שו"ת מהרש"ם, ח"ג, סי' שלו.
[49]. שו"ת שואל ונשאל, ח"ה-יו"ד, סי' פה; שו"ת שבות יעקב, ח"א, סי' סו; שו"ת ישועות מלכו, ח"יו"ד, סי' כג; שו"ת חתם סופר, ח"ב (יו"ד), סי' שלח.
[50]. שו"ת נושא האפוד, סי' ג.
[51]. שו"ת לקט הקמח, א, סי' רצ, בתוך ר' יעקב חאגיז, שו"ת הלכות קטנות.
[52]. שו"ת לקט הקמח, שם.
[53]. שו"ת אגרות משה, חלק יו"ד ד', סי' יג, סעיף ו.
[54]. שו"ת אחיעזר, ח"ג, סי' עב.
[55]. שו"ת מהרש"ם, ח"ב, סי' קמא.
[56]. שו"ת האלף לך שלמה, חלק א"ע, סי' מג.
[57]. שו"ת שופריה דיעקב, ח"א (יו"ד, אה"ע), סי' כו.
[58]. מחלת השעלת קרויה באידיש במספר צורות: קייכהוסט, קויכהוסטען, קאקלוש ראה: צאנין, עברי-אידיש, עמ' 837, שכטר, עמ' 298. על הקאקלוש כמין שיעול חזק ראה זגרודצקי, עמ' 113.
[59]. שו"ת מהרש"ם, ח"ג, סי' שכז.
[60]. הכוונה, כנראה, לשחפת הנזכרת בספרות הרפואית באידיש כ'מחלת רזון' ראה: זגרודצקי, פרק 13. השחפת קרויה בשמות טובערקולאז, טובערקולאזע, לונגזוכט. ראה: צאנין, עברי-אידיש, עמ' 805; שכטר, עמ' 288.
[61]. שו"ת שואל ומשיב מהדורה א, ח"ג, סי' קמג.
[62]. שו"ת מהרש"ם, ח"ג, סי' שכז.
[63]. שו"ת מנחת יצחק, ח"ג, סי' כו.
[64]. שו"ת אגרות משה, ח"ח ו"מ ב', סי' עג.
[65]. שו"ת מנחת יצחק, ח"ב, סי' קכג.
[66]. שו"ת ציץ אליעזר, ח"ט, סי' נ"א-קונטרס רפואה במשפחה, פרק ג.
[67]. שו"ת מלמד להועיל, ח"ב (יו"ד), סי' כז.
[68]. שו"ת מהרש"ם, ח"ד, סימן קלז.
[69]. על ימי ג' וז' של המחלה והסימנים שלהם ראה מלכי, עמ' קי-קיא. מונח קרוב הוא 'קדחת משולשת' (febris tertiana) היינו חום במשך שלושה ימים. ראה מלכי, עמ' נט.
[70]. שו"ת מהרשד"ם, חלק חו"מ, סי' רג.
[71]. שו"ת רב פעלים, ח"א-אה"ע, סי' ז.
[72]. שו"ת דרכי נועם, ח"י"ד, סי' ל.
[73]. הגהות חכמת שלמה על או"ח לר"ש קלוגער בסי' שכ"ח, סעי' מ"ו.
[74]. באידיש: פאראליז=שתוק. ראה צאנין עברי-אידיש, עמ' 851.
[75]. שו"ת יהודה יעלה, ח"א-או"ח, סי' יט; שו"ת מהרש"ם, ח"ב, סי' רמ; שו"ת אגרות משה, ח"או"ח א', סי' ט.
[76]. מהרש"ם, שם, ח"ז, סי' יז.
[77]. שו"ת ישועות מלכו, ח"אה"ע, סי' כה.
[78]. שו"ת פנים מאירות, ח"ב, סי' קלד.
[79]. שו"ת חתם סופר, ח"ב (יו"ד), סי' שלח.
[80]. שו"ת מלמד להועיל, ח"ב (יו"ד), סי' לב.
[81]. שו"ת מהר"ם פדובה, סי' כג.
[82]. שו"ת מהרש"ם, ח"ז, סי' צח.
[83]. שו"ת שואל ומשיב, מהדורה א, ח"א, סי' קעט.
[84]. זבחי צדק, יו"ד, ח"א, סי' פה, סעיף קלב.
[85]. שו"ת הרדב"ז, ח"ו, סי' ב, אלפים רמ.
[86]. שו"ת חוות יאיר, סי' קצז.
[87]. שו"ת מהר"י בן לב, ח"א, סי' ל.
[88]. שו"ת אגרות משה, חלק אה"ע ד', סימן עד, סעיף ג.
[89]. שו"ת אגרות משה חלק אה"ע ג' סימן כב.
[90]. שו"ת אגרות משה, חלק חו"מ ב', סי' סט.
[91]. שו"ת ציץ אליעזר, ח"ו, סי' מ"ב-אורחות המשפטים, פרק א.
- שו"ת מהרש"ם, ח"ז, סי' קצג.
[94]. שו"ת דרכי נועם, ח"י"ד, סי' כו.
[95]. שו"ת חתם סופר, ח"ד (אה"ע ב), סי' ב.
[96]. שו"ת עין יצחק, ח"ב-אה"ע, סי' ז, ענף ג.
[97]. מהרש"ם, ח"ז, סי' קסד.
[98]. שו"ת שרידי אש, ח"ג, סי' יב.
[99]. שו"ת ציץ אליעזר, ח"ח, סי' ט"ו-קונטרס משיבת נפש, פרק י.
[100]. שו"ת מלמד להועיל, ח"א (או"ח), סי' צח.
[101]. באידיש געלזוכט = צהבת. ראה: צאנין, עברי-אידיש, עמ' 666.
[102]. שו"ת חוות יאיר, סי' קה.
[103]. שו"ת הרמ"א, סי' כ.
[104]. שו"ת היכל יצחק, או"ח, סימן ל, סעיף ה.
[105]. המחלה נזכרת בשתי תשובות בשם קרוב והקשר הלכתי דומה. ראה שו"ת דברי ריבות, סי' תטו; שו"ת מהרשד"ם, חלק יו"ד, סימן קפ.
[106]. מחלת האסכרה (דיפטריה, קרמת) קרויה באידיש בהוראה קרובה: 'קרופ'. ראה שכטר, עמ' 8, צאנין, עברי-אידיש, עמ' 27. זוהי מחלה שפוגעת בעיקר בילדים, אולם ספק אם בהקשר זה הכוונה למחלה זו.
[107]. הגהות המהרש"ם לארחות חיים, סי' שכ"ח, אות ל"ז.
[108]. שו"ת אבני נזר, ח"יו"ד, סי' שכז.
109.ראה צרי הגוף (לעיל עמ' 137, הערת **) עמ' 258: "טחורים בערבי בואסיר'; אם ישתה ממנו רביעית דרהם עם מים וסכנג'בין ינגב האלבואציר אם ימשח בו".
[110].באידיש: מערידן=טחורים. ראה: צאנין, עברי-אידיש, עמ' 261.
[111]. שו"ת רב פעלים, ח"ג-יו"ד, סי' יג; שו"ת מהרש"ם, ח"ג, סי' שסט; שו"ת רבי עקיבא איגר, סי' נו; שו"ת חתם סופר, ח"ב (יו"ד), סי' קמח; שו"ת האלף לך שלמה, ח"י"ד, סי' רכב; שו"ת יביע אומר, ח"ד-יו"ד, סי' יד.
[112].שו"ת אמרי יושר, ח"ב, סי' מ"ג, אות ד.
[113].ספר קצות השלחן, ח"ז, סי' קל"ח, בבדי השלחן, ס"ק לא.
[114]. שו"ת ציץ אליעזר, ח"ח, סי' ט"ו-קונטרס משיבת נפש, פרק טו, סעיף ט.
[115].ספר מנחת שבת, סי' צ"א, ס"ק ל.
[116]. שו"ת רדב"ז, ח"א, סי' שטו; שו"ת מנחת יצחק, ח"ח, סי' ט.
[117]. שו"ת ציץ אליעזר, ח"יא, סי' לז.
[118].שו"ת ציץ אליעזר, ח"יב, סי' יח, סעיף א.
[119].שו"ת ציץ אליעזר, ח"יב, סי' מד.
[120]. שו"ת אשר לשלמה, סי' סב.
[121]. שו"ת מלמד להועיל, ח"ב (יו"ד), סימן סד.
[122]. שו"ת מים עמוקים, ח"א, סי' יט; שו"ת מהר"י בן לב, ח"א סי' ל; שו"ת מהרי"ט, ח"ב, אה"ע, סי' יד.
[123].שו"ת זרע אברהם, יורה דעה, סי' ד.
[124]. שו"ת עין יצחק, ח"א-אה"ע, סי' כט.
[125].שו"ת מהר"י ווייל, סי' צח; שם, סי' קפג.
[126].לקט יושר, ח"א (או"ח), עמ' קט, ענין ב.