המדור הביבליוגרפי
הרב מאיר וונדר
מפתח מוער
למאמרי רפואה והלכה שנדפסו בספרי השו"ת
ובכתבי עת תורניים בשנת תשע"ו
רשימה קודמת:
אסיא ק"ה-ק"ו (כרך כ"ז, חוב' א-ב), אייר תשע"ז, עמ' 206-162
תוכן הפרקים
א. תפילין, תפילה, ברכות 28-1
ב. שבת 67-29
ג. מועדים 95-68
ד. איסור וטהרה 124-96
ה. נדרים, מילה 142-125
ו. רפואה, השתלות 183-143
ז. נשים, הפריות 221-184
ח. נזיקין, הפלות 235-222
רשימת הספרים וכתבי העת
- אבני ברזל ג הרב אברהם יונה שורץ, וינא
- אגרות מרדכי א הרב מרדכי בלינוב, צרפת
- אדרת תפארת ו הרב אברהם דורי, ירושלים
- אהל אריה ב הרב אריה ליב קאטץ, ברוקלין
- אור ישראל עא-עב מכון אור ישראל, מאנסי
- אור תורה ישיבת כסא רחמים, בני ברק
- אך טוב לישראל א הרב אפרים כחלון, נתניה
- אמונת עתיך 109 מכון התורה והארץ, אשקלון
- אמונת עתיך 111 מכון התורה והארץ, אשקלון
- אסיא צט-קב מכון שלזינגר שליד שערי צדק, ירושלים
- ארחותיך למדני ד מונחי, קרית ספר?
- ביכורי אברהם א הרב אברהם ישראל חורי, ירושלים
- בית יהודה א-ב הרב יהודה עייאש, אלג'יר וליבורנו
- בנין אב ו הרב אליהו בקשי-דורון, ירושלים
- בריתי שלום הרב פנחס שפירא, ביתר
- ברכת יהודה ה, ו הרב יהודה ברכה, ירושלים
- גינת ורדים כו, כז תלמידי וחסידי סאטמאר, ברוקלין
- דברי בניהו כג, כד הרב בניהו דיין, ירושלים
- ויאמר משה א-ב הרב משה ירדני, בני ברק
- ויען הכהן ב הרב אדיר הכהן, בני ברק
- ויען שמואל יט ישיבת כסא רחמים, בני ברק
- זכר יהוסף יו"ד הרב יוסף זכריה שטרן, שאוולי בליטא
- זרע יעקב לו כוללים בשיכון סקווירא, ניו יורק
- חבל נחלתו יד, טו, טז הרב יעקב אפשטיין, שומריה
- חלקת השדה ד הרב שניאור זלמן רווח, בית עוזיאל
- חצי גבורים ט פליטת סופרים, לייקווד
- ישורון לג, לד מאסף תורני, ניו יורק-ירושלים
- כנפי יונה הרב יונה מצגר, תל אביב
- מכון הוראה ומשפט י כוללי עיון דחסידי בעלזא, ירושלים
- המאור תסח הרב יעקב אמסעל, מונסי
- מנחת אברהם א הרב אברהם חיים עדס, ירושלים
- מנחת אשר ג הרב אשר זליג וייס, ירושלים
- המעין מוסד ברייער של פועלי אגודת ישראל, שעלבים
- מענה לשון א-ב הרב אברהם חפוטא, פתח תקוה
- משנה הלכות יט הרב מנשה קליין, ברוקלין-ירושלים
- ניצני ארץ ב הרב שלמה א' גליקסברג, יוהניסבורג
- קול התורה פא, פב אגודת ישראל באירופה, לונדון
- שאלות ותשובות רבי חיים דוד סירירו, מרוקו
- שואלין ודורשין ז הרב אליהו שלזינגר, גילה ירושלים
- שירת האש ג בני משפחת בלוי, ירושלים
- שערי יושר ה הרב אשר חנניה, ירושלים
- שערי צדק טו, טז מכון משנת הרמב"ם, קרית אונו
- שרידי תשובות א-ב מחכמי האימפריה העות'מאנית, קהיר
- תחומין לו מכון צומת, אלון שבות
- תנובות שדה 123-122 המכון למצוות התלויות בארץ, בית עוזיאל
- תשובות בדבר המלך א הרב יצחק רייטפורט, ברוקלין
מפתח השמות
אבא שאול, ר' בן ציון 83
אברהם, ר' נחום 91
אדלר, ר' יעקב יוסף 130
אדרי, ר' אליהו אריאל 198
אוירבך, ר' שלמה זלמן 52
אזולאי, ר' דביר 28
אזולאי, ר' יצחק מנחם 83
איגר, ר' עקיבא 160
איגרא, ר' אליעזר 198
אייזנברג, ר' יחיאל מיכל 19
אלישיב, ר' יוסף שלום 159, 173, 226, 235
אלטר, ר' ישראל מגור 133
אליהו, ר' מרדכי 196
אסחייק, ר' יחזקאל 101
אפללו, ר' חנן 149
אפשטיין, ר' אהרן זליג 106
אפשטיין, ר' יעקב 69, 92, 128, 142, 210, 223, 225
אריאל, ר' יועזר 203
ארן, ר' נועם אלימלך 103
בוארון, ר' ציון 186
בורשטיין, ר' מנחם 183, 187
בירב, ר' יעקב 199
בלוי, ר' בצלאל חיים 41
בלינוב, ר' מרדכי 234
בן זכאי, ר' יוחנן 1
בן עטר, ר' חיים 231
בן פורת, ר' אליעזר 159
בניאל, ר' לוי יצחק 144
בנר, ר' אוריאל 162
בקשי דורון, ר' אליהו 10, 139, 143, 155, 163, 179, 183, 189, 191, 194, 195, 197, 205
בקשי דורון, ר' יצחק 143
בר אילן, ר' נפתלי 168
ברדא, ר' דוד 44
ברכה, ר' יהודה 5, 9, 13, 31, 42, 81, 90, 117, 121, 136, 154, 186
גולדברג, ר' זלמן נחמיה 140, 165
גולדרינג, ר' אהרן ברוך 146
גולדמן, ר' גבריאל 187
גולדשטיין, ר' נתן ירמיה 75
גליקסברג, ר' שלמה א 12, 107, 111, 189
גרינבלט, ר' אפרים 196
דביר, ר' הראל 201
דוד, ר' שמואל 230
דורי, ר' אברהם 164
די סיני, ר' שלמה 158
דיין, ר' אברהם 235
דיין, ר' בניהו 8, 24, 27, 30, 39, 46, 50, 85, 86, 105, 120, 124, 132, 211
דינר, ר' יהודה אריה 32
דמן, ר' צבי ישי 6, 97
הכהן, ר' אדיר 116, 172
הכהן, ר' דוד 77
הכהן, ר' מלאכי 231
הלוי, ר' יוסף צבי 162
הלפרין, ר' מרדכי 67א, 93, 131, 145, 221א
וונדר, ר' מאיר 150
וייס, ר' אשר 16, 21, 22, 54, 70, 72, 73, 137, 140, 151, 175, 185, 207
וייס, ר' יעקב יצחק 209
וייסינגר, ר' יהושע 177
ונגר, ר' אליקים בנימין 152
זילברשטיין, ר' יצחק 59, 61, 156, 159, 212, 235
חורי, ר' אברהם ישראל 224, 226, 227
חזון איש 131
חנניה, ר' אשר 7, 55, 66
חפוטא, ר' אברהם 14, 18, 138, 28, 232
טבקה, ר' חיים 51
טויב, ר' יעקב יוסף 103
טירנויער, ר' משה מנחם 76
יוסף, ר' עובדיה 83, 196, 206
ירדני, ר' משה 40, 78
ישראלי, ר' שאול 196
כהן, ר' שלמה 200
כחלון, ר' אפרים 2, 100, 110, 118
כץ, ר' אריה 67, 188, 195, 196
לאו, ר' ישראל מאיר 62
לביא, ר' אוריאל 202
לבנון, ר' דוד דב 198
לוי, אורי 156
לוי, ר' שלמה 157
לונגר, ר' יאיר 47
ליאור, ר' דב 140
ליברמן, ר' אהרן 34
ליברמן, ר' חיים ברכיה 45
ליברמן, ר' יוסף 88
מאזוז, ר' מאיר 117, 206
מונחי 28, 48, 56, 84, 134, 135
מזלומיאן, ר' ישי 147
מילר, ר' חיים 131
מימון, ר' עוזי 82
מיסק, ר' יוסף 131
מצגר, ר' יונה 99, 102, 178, 190
מרכוס, פיליפ 222
נאווי, ר' יצחק 231
נבנצל, ר' אביגדור 32, 140
נמט, אחיה 65
נמיר, סודי 134, 135, 167
נסיר, ר' יניב 26
סירירו, ר' חיים דוד 200, 213, 219-215, 221
עדס, ר' אברהם חיים 35, 37, 38, 43, 49, 58, 68, 112, 119, 126
עוזיאל, ר' בן ציון מאיר חי 18
עוזרי, ר' אריאל 191
עיאש, ר' יהודה 11, 77, 79, 125, 208, 214, 231, 233
עמאר, ר' שלמה משה 206
עמיחי, ר' יהודה 140
פוברסקי, ר' ברוך דב 34
פופר, ר' דב 205
פטרפרוינד, ר' מרדכי 156
פיינשטיין, ר' משה 23, 98
פלק, ר' פסח אליהו 33
פרימר, ר' זאב 166
פרל, אליעזר 222
צבאח, ר' דוד 200
צוריאל, ר' משה 53
צינר, ר' גבריאל 108
קאהן, ר' דוד 61
קאץ, ר' אריה ליב 4, 17, 23, 29, 36, 64, 80, 96, 98, 113, 127, 133, 161, 169, 170, 174, 181, 229
קופיאצקי, ר' איתן 122, 140, 204
קוק, ר' בן ציון 173
קטן, חנה 115
קליין, ר' מנשה 63, 71, 89, 104, 123, 171, 176, 209, 235
קנייבסקי, ר' חיים 147
רווח, ר' שניאור זלמן 141
רוזן, ר' ישראל 63
רויז, ר' מאיר 87
רוטשילד, משה 59
רונס, ר' אלכסנדר זאב 57
רייזמן, צבי 109, 148
רייטפורט, ר' יצחק 3, 15, 95
רייסקין, שלומי 20, 192
שטיינברג, ר' אברהם 193
שטרן, ר' יוסף זכריה 129, 182
שלזינגר, ר' אליהו 25, 74, 88, 160, 220
שמלצר, ר' עשהאל 131
שנדורפי, ר' בניהו 135
שניאורסון, ר' מנחם מנדל הצ"צ 114
שפיצר, ר' יעקב יוסף 76
שפירא, ר' פנחס 60
שקאני, ר' אשר 67ב, 94
שרגא, ר' אייל 207
מפתח הענינים
אב 193; אבלות 182, 183; אבר 171, 172, 181; אוזניים 17, 58; אוטיסט 28; איטר 8-6, 69; איידס 205; אילמת 200; אינקובטור 49, 67, 133, 163; איפור 112-110; אלצהיימר 10; אלרגיה 44; אמינות 156; אמירה לנכרי 42, 43; אנורקסיה 93, 94; אפוטרופסות 222; ארוסה 214; אשכים 195; אשר יצר 1.
ביאה 201; ביבליוגרפיה 150; בדיקת בתולים של רבן גמליאל 221א; ביוץ 187; ביציות 67, 196; ביקור חולים 154, 160, 161; בישול 50; בית חולים 60, 65, 75, 174, 175; בית כנסת 23; בעלי חיים 228, 229; בקבוק גומי 24; ברך עלינו 13; ברכת המזון 27-25, 74, 87; בשר בחלב 89; בתולים 209.
גבורת אנשים 215; גבות 112; גוסס 165, 174; גט 209, 219; גינון 140; גנטי 188; גניקולוגיה 184; גרות 127.
דבק 124; דיין האמת 28; דם 47, 58, 116, 170, 176; דנ"א 179, 185, 186.
הבדלה 31, 32, 81-79; הדלקת הנרות 29; הוצאה 38-33; הטפת דם 131, 132; היפנוזה 105; המופיליה 137; הסיבה 69; הפלות 89, 232, 233; הפסק טהרה 117; הפריות 193-188; הצלה 27, 63-61; הרדמה 133; הרעלה 234, 235; השתלות 149, 181; התעמלות 66.
ויטמינים 53, 54, 96; וריד 89.
זק"א 61; זקנים 126.
חד הורית 210; חוטים 123; חולים 7, 25, 154, 155, 159, 164, 176; חופה 208; חזרת 70; חלב 49, 76, 92; חנוכה 95; חפיפה 122; חרש 14, 22, 95, 206, 207, 219, 220.
טבור 204; טבילה 124-122; טומטום 223; טורדנות כפייתית 12; טחורים 114; טיימר למכונת הנשמה 131; טריפות 96.
יבמה 162, 221; יד 3, 8-6; יוגה 107; יולדת 59, 118, 121; יום טוב 75, 76; יום כיפור 80, 94-86; יין 70; ימין 7, 8; ירושה 223.
כדורים 36, 55, 58, 78, 84, 90; כהנים 17-15, 109, 175-171; כיבוד אב 127; כישוף 103, 104; כלב 23, 42, 230; כסא גלגלים 21, 37, 119; כפייתיות 151, 168.
לב 36; לידה 133, 153, 203, 225; לקטזין 57.
מאבד עצמו לדעת 178; מגילה 95; מוות 166; מומר 15; מוקצה 41; מזוזה 8; מזונות 213; מחלה מדבקת 177; מילה 136-129; מים 97; מיעיים 2; מכונית 44; מכונת הנשמה 131; מכשיר שמיעה 33, 207; מכתב שחרור 65; ממזר 200; מנין 9, 10; מסעדה 224; מעוברת 60, 83-80, 174, 175; מצה 74-70; מקל 34; משאבת אינסולין 67ב; משלוח מנות 98; משקפיים 40-38, 226.
נגיעה 118, 121; נדה 121-114, 131; נדר 125; נזילה 217; נזיקין 227-224; נזמים 17; נטילת ידים 24; ניתוח 32, 135; נכרים 64; נפגע מינית 225; נפילה 216; נשיאת כפים 15, 16.
סגולות 146, 147; סוכרת 30, 152; סומא 20-18, 23, 127; סופר 7, 8; סיום 58; סירוס 230, 231; סכנה 88, 97, 151; סתימה 123.
עבודה זרה 107-103; עגונה 202; עובד זר 102; עובדת סוציאלית 63; עובר 194; עור 55; עיטוש 44; עישון 55, 68, 77, 101-98, 120; עליה לתורה 22-18, 29; עצם 173.
פאה 5; פדיון הבן 138, 139; פונדקאית 197; פוריות 144, 148, 183, 187; פיקוח נפש 52; פלסטר 49; פסח 74-68; פצוע דכא 199; פרצופים 20.
צהבת 229; צליאק 72-70, 211; צרעת 167.
קבורה 181-179; קביים 35; קודן בשבת 67א; קולייטיס 73; קוסמטיקה 141; קטטר 1; קיבה 25, 26, 88, 224; קידוש 30, 86; קיטע 69; קעקע 112-108.
ראש 4, 6; רווקה 198; רופאים 18, 34, 45, 46, 102, 123, 158-156; רחם 114; רפואה 151-143, 229-227; רפלוקסולוגיה 66.
שבת 15, 67-29, 67א, 151, 228; שגעון 56; שהשמחה במעונו 21, 212; שוטה 12, 128, 209, 218; שופר 85; שחיתות 158; שיזוף 36; שיניים 48, 68; שיתוק 3, 16, 189; שכר 45, 64, 157; שלג 9; שליח ציבור 14; שם 136; שמות 108; שמיטה 142-140; שערות 5, 112, 113; שתיה 11; שתל כוכלארי 22.
תינוק 37, 130; תענית 84-77; תפילה 14-11, 155, 162, 169, 182; תפילין 8-2; תקופה 97; תרומת דם 169; תרופות 41, 53, 64, 141, 142; תשעה באב 84-78.
א. תפילין, תפילה, ברכות
- לשים שעון מעורר כשזה מפריע לאחרים. הרב רחמים משה שעיו. מחקרי ארץ, ח"ה, או"ח, סי' א, עמ' א-ג.
לבריאות הגוף נחוצות שש עד שמונה שעות שינה והסכמת הרופאים ששינה מרובה יותר מזיקה, על כן מעבר לזה לא יכולים חביריו לחדר לטעון שזה מפריע להם.
- ברכת אשר יצר לבעל קטטר. הרב יוחנן בן זכאי. אסיא, צט-ק, תשע"ו, 42-37.
בירור השיטות השונות אם חייב לברך ומתי.
- הנחת תפילין לחולה מעיים. הרב אפרים כחלון. אך טוב לישראל, ח"א, סי' ב, עמ' לב-לט.
מותר לו להניח תפילין, הגם שכאשר יצטרך להפיח לא יספיק לחלוץ רק תפילה של ראש.
- נשברה ידו השמאלית במקום הנחת תפילין. הרב יצחק רייטפורט. תשובות בדבר המלך, ח"א, סי' א, עמ' א-ד.
בסי' ב עמ' ד-ח השיב על מי שנשתתקה ידו הימנית והיא היד הכהה, שיניחו לו על שמאלו.
- מי שיש לו מכה בראשו. הרב אריה ליב קאטץ. אהל אריה, ח"ב, סי' נב, עמ' לג.
יניח תפילין של יד בלבד.
- הנחת תפילין על הפאה. הרב יהודה ברכה. ברכת יהודה, ח"ו, או"ח, סי' ג, עמ' כג-כד.
מי שהיתה לו נשירת שער חזקה והדביקו לו פאה שצריך להורידה מדי פעם, שיניח על הפאה.
- חליצת של ראש בספק איטר שמעביר את התפילין לידו השניה. הרב ישי דמן. מכון הוראה ומשפט, י, תשע"ו, קפו-קצ.
המחמיר מספק להניח תפילין על שתי ידיו, יש לו לחלוץ תחילה את השל ראש לפני שמניח את השל יד על היד השניה.
- הכותב בשמאל ועושה כל מלאכתו בימין או איטר יד גמור. הרב אשר חנניה. שערי יושר, ח"ה, סי' ג, עמ' ח-י.
כשר לכתחילה להיות סופר, אך אין זה הידור.-בעמ' עב ענה על נוסח התפילה על חולה וכשמתעטש.
- קנית סת"ם מסופר איטר. הרב בניהו דיין. דברי בניהו, חכ"ג, סי' ה, עמ' מט-נה.
לכתחילה יקנה הפרשיות ממי שמלאכתו וכתיבתו בימין, אך אם קנה מאיטר והסופר אינו רוצה לקבלם חזרה, יכול להניחם ולברך עליהם לכתחילה. מזוזות וספרי תורה יכול לקנות מאיטר.
- ארגון מנין לחולה בימי השלג. הרב יהודה ברכה. ברכת יהודה, ח"ה, או"ח, סי' יב, עמ' לט.
אפשר לארגן מנין לחולים או זקנים בימי השלג הגם שיפסידו את קריאת התורה.
- צירוף חולה אלצהיימר למנין. הרב אליהו בקשי-דורון. בנין אב, ח"ו, סי' ג, עמ' כ-כד.
אין בו דעת וזכרון, ולכן אין לצרפו כעשירי למנין.
- שתית כוס יין ושמן לרפואה לפני תפילת שחרית. הרב יהודה עייאש. בית יהודה, ח"א, או"ח, סי' כ, עמ' מד-מה.
הדבר פשוט להיתר, ולא יברך עליו.
- הקפדה על דקדוק במצוות לבעלי טורדנות כפייתית. הרב שלמה א' גליקסברג. ניצני ארץ, ח"ב, סי' א, 52-23.
הגדרות חולה נפש כשוטה או כחולה שאין בו סכנה בעניני תפילה והלכה.
- אמירת תשעים פעמים רופא חולי עמו ישראל ברך עלינו. הרב יהודה ברכה. ברכת יהודה, ח"ה, או"ח, סי' י, עמ' לו-לז.
מועילה להוציאו מספק לגבי שאלת הגשמים.
- שליח ציבור חרש שאינו שומע. הרב אברהם חפוטא. מענה לשון, ח"א, או"ח, סי' ח, עמ' יד-יח.
אין למנותו כש"ץ לתפילה וקריאת התורה, פסול לקריאת המגילה, ויש להחמיר בתקיעת שופר.
- כהן שאינו יכול לעמוד על רגליו. הרב יצחק ריייטפורט. תשובות בדבר המלך, ח"א, סי' ט, עמ' לט.
לנשיאת כפים יצא מבית הכנסת, ואם לאו שיאמר בישיבה בלי ברכה.-בסי' י עמ' מ-מה מברר לרופאים ואחיות בבית חולים, אם מחללים שבת להצלת חיי ישראל מומר.
- כהן משותק אם מותר לו לישא כפיו בנעלים. הרב אשר וייס. מנחת אשר, ח"ג, סי' ח, עמ' כח-ל.
יש להקל שילבש נעלים שאינם מעור, יש להם רוכסן, ומיוחדות להליכה לבית הכנסת.
- בחור כהן שעשה נזמים באוזניו. הרב אריה ליב קאטץ. אהל אריה, ח"ב, סי' שט, עמ' קעו.
נעשה בעל מום כי החורים לא יתמלאו מאליהם, וכל זה הוא מחוקות הגוי.
- עלית סומא לתורה. הרב אברהם חפוטא. מענה לשון, ח"א, או"ח, סי' י, עמ' כ-כא.
המנהג להקל חוץ מפרשת זכור ופרה, והסכים לכך הרב בן ציון מאיר חי עוזיאל שכך מנהג ארץ ישראל.-בסי' מג עמ' קח-קיג דן על רוב דעות באומדנת רופאים.
- מי שכהה באחת מעיניו. הרב יחיאל מיכל אייזנברג. זרע יעקב, לו, תשע"ה, קפג-קצב.
ביאור ההבדלים שבינו לסומא לענין ראית נגעים וקרבן ראיה.
- עיוורון פרצופים-פרוסופגנוזיה. שלומי רייסקין. אסיא, צט-ק, תשע"ו, 12-5.
מכלול הבעיות ההלכתיות אצל אלו שאינם מזהים פרצופים.
- עליה לתורה כשמרותק לכסא גלגלים. הרב אשר וייס. שו"ת מנחת אשר, ח"ג, סי' ט, עמ' לא-לה.
יש לאפשר לו לעלות בשבת יארצייט ובשמחת תורה. רצוי שיטו אליו את הספר תורה, או שיניחו על משטח נמוך.
- עליה לתורה בילד חרש אילם. הרב אשר וייס. מנחת אשר, ח"ג, סי' יא, עמ' לט-מא.
דינו כבן דעת כששומע בשתל כוכלארי ועשו לו ניתוחים בשפתיו שדיבורו יהיה ברור. רצוי ללמדו היטב את שתי ברכות התורה, ויעלה במנין מצומצם.
- כניסת סומא עם כלב לבית הכנסת. הרב אריה ליב קאטץ. אהל אריה, ח"ב, סי' שמא, עמ' קצב.
אסור להכניס את הכלב, אבל לצורך תפילה התיר הרב משה פיינשטיין.
- נטילת ידים ממים ששהו בבקבוק גומי לחימום הגוף. הרב בניהו דיין. שו"ת דברי בניהו, חכ"ד, סי' טז, עמ' קיח-קכב.
המים שבבקבוק החם נחשבים שופכים כיון שנעשתה בהם מלאכה, ופסולים לנטילת ידים.
- ברכת המזון במי שעשה ניתוח לקיצור קיבה. הרב אליהו שלזינגר. שואלין ודורשין, ח"ז, סי' ח, עמ' כט-לד.
אכל כמות קטנה ושבע ממנה חייב בברכת המזון מן התורה.-בסי' יא עמ' מו-מח בירר את הכלל שהכל חולים אצל צינה.
- העובר ניתוח להצרת קיבה. הרב יניב נסיר. ויען שמואל, חי"ט, עמ' שפה-תג.
צריך לברך ברכת המזון כששבע אף אם לא אכל כזית אך לפחות 13 גרם, ואשה לא תברך רק אם אכלה כזית גמור 27 גרם מלחם בלבד.
- קיבל קריאה להצלה באמצע אכילתו. הרב בניהו דיין. דברי בניהו, חכ"ד, סי' יז, עמ' קכג-קכט.
כשחוזר לא יברך ברכת המזון על מה שאכל, אלא ימשיך לאכול ויברך אם לא עבר שיעור עיכול.
- ברכת דיין האמת על ילד אוטיסט או בעל תסמונת דאון. מונחי. ארחותיך למדני, ח"ד, סי' לב, עמ' צח-קב.
על ההורים לברך דיין האמת, וחלק עליו הרב דביר אזולאי.
ב. שבת
- הדלקת הנרות ביולדת בשבת הראשונה. הרב אריה ליב קאטץ. אהל אריה, ח"ב, סי' רמד, עמ' קמה.
האשה תדליק ולא הבעל.-בסי' תקלא עמ' רצג פסק על חיוב עליה לתורה של הבעל.
- חולה סוכרת שקידש להוציא אחרים. הרב בניהו דיין. שו"ת דברי בניהו, חכ"ג, סי' כב, עמ' קכו-קל.
שתה יין המזיקו ונאסר לו יצאו השומעים ידי חובה, וישתדלו לשתות כשיעור.
- חולה שאינו יכול לשתות מלוא לוגמיו. הרב יהודה ברכה. ברכת יהודה, ח"ה, או"ח, סי' כח, עמ' עד-עה.
שתית מלוא לוגמיו מעכבת בהבדלה, ואם אינו יכול יאכל בלי הבדלה.
- עבר ניתוח ביום טוב שחל במוצאי שבת ולא הבדיל. הרב יהודה אריה דינר. קול התורה, פב, תשע"ו, קנט-קסא.
כשהתעורר מהניתוח רק בליל שלישי, לדעת רוב פוסקי זמננו יאמר המבדיל בין קודש לחול.
- שימוש ויציאה בשבת עם מכשיר שמיעה. הרב פסח אליהו פלק. קול התורה, פב, תשע"ו, רחצ-רצט.
מותר לצאת עם המכשיר בשבת, ויכולים לדבר אל הנושאו כשהכין את הסוללה מערב שבת.
- יציאת זקן וסומא עם מקל לרשות הרבים. הרב אהרן ליברמן. המאור, תסח, תשע"ו, פב-צד.
פירוט ההלכות מתי מותר להם לצאת בשבת עם מקל לרשות הרבים.- בעמ' נז כתב הרב ברוך דב פוברסקי על רופא שהמית חולה.
- הנצרך לילך עם קביים ברשות הרבים. הרב אברהם חיים עדס. מנחת אברהם, סי' מח, עמ' צז-צט.
שבר רגלו והולך עם קביים בבית וברחוב יכול לצאת עמם כי נחשבים כמנעל, וכמו כן אם בבית משתמש בכסא גלגלים.
- חולה לב שצריך לשאת עמו כדורים תמיד. הרב אריה ליב קאטץ. אהל אריה, ח"ב, סי' רנח, עמ' קנב.
יניח כמה כדורים בבית הכנסת, או שעכו"ם ישא את הכדורים בשינוי.-בסי' שי עמ' קעז אסר את השיזוף בשבת מחמת כמה טעמים.
- טלטול ילד חולה ברשות הרבים. הרב אברהם חיים עדס. מנחת אברהם, סי' נד, עמ' קה-קו.
מותר לשאת ברשות הרבים תינוק חולה אם הוא יודע ללכת, ודרך כרמלית גם כשאינו יודע ללכת. מותר להסיע מבוגר בכסא גלגלים במקום שיש עירוב גם מי שאינו סומך עליו.
- הוצאת משקפי ראיה חדשות שעדיין לא התרגל אליהם. הרב אברהם חיים עדס. מנחת אברהם, סי' מב, עמ' פ-פב.
אין לצאת עמהם במקום שאין עירוב או כשאינו סומך על העירוב, כי עלול להורידם ולטלטלם.
- יחוד משקפים לשבת. הרב בניהו דיין. דברי בניהו, חכ"ג, סי' לג, עמ' קעה-קעט.
אין צורך ליחד משקפים לשבת, ומי שבעל יכולת ומהדר תבוא עליו ברכה.
- יחוד זוג משקפים לשבת. הרב משה ירדני. שו"ת ויאמר משה, ח"ב, סי' יז, עמ' קב-קג.
אין צורך לייחד משקפים לשבת, והרוצה להתחסד אין זו יוהרה.-בסי' כו, עמ' קמה-קנא, אסר ליישר בשבת מוט משקפים שנתעקם ואפילו מעט.
- מוקצה בתרופות. הרב בצלאל חיים בלוי. שירת האש, ג, תשע"ו, מח-נא.
הלכות סוגי התרופות למחלות שכיחות או נדירות והנמצאות בגמ"ח.
- 42. אמירה לגוי במקום צער בעלי חיים. הרב יהודה ברכה. ברכת יהודה, ח"ו, או"ח, סי' לא, עמ' עח.
סגרו דלת על רגל כלב והיא מדממת, מותר לומר לגוי לקחתו לווטרינר.
- האומר לגוי להדליק לצורך קטן או חולה. הרב אברהם חיים עדס. מנחת אברהם, סי' כו, עמ' נב-נג.
לא יאמר לו סתם תדליק, אלא יפרש שזה עבור החולה.
- הרואה מחלל שבת שנוסע כשפנסיו אינם דלוקים. הרב דוד ברדא. ויען שמואל, חי"ט, עמ' רלה-רלט.
אין בזה חשש פיקוח נפש ברור ומידי, ולכן לא יעיר לו. על המתעטש מחמת אלרגיה לא נאמר שסימן יפה לו, רק כשזה בא פתאומית. אפשר לומר אסותא למתעטשת בחוג המשפחה.
- תשלום לרופא. הרב חיים ברכיה ליברמן. קול התורה, פב, תשע"ו, שנד-שס.
הרופא יבקש שכר בטלה או שכר טירחה, ובכל אופן לא ידרוש שכר מופרז יותר מהמקובל.
- רופא שמשמרתו בשבת. הרב בניהו דיין. דברי בניהו, חכ"ג, סי' לז, עמ' קצד-קצח.
עדיף שגוי יסיע אותו מאשר שיסע באופניים.
- חיוב הוצאת דם משום מפרק או משום נטילת נשמה. הרב יאיר לונגר. זרע יעקב, לו, תשע"ה, שלד-שמה.
ביאור דעתו של בעל שולחן ערוך הרב.
- שפשוף שיניים במברשת בשבת. מונחי. ארחותיך למדני, ח"ד, סי' נ, עמ' קמו-קנה.
מותר לספרדי לשפשף שיניו אף שבודאי מוציא דם, והמחמיר יחמיר לעצמו.
- קילוח חלב אם לתוך כוס או בקבוק בשבת. הרב אברהם חיים עדס. מנחת אברהם, סי' נו, עמ' קח-קט.
יכולה לקלח בשינוי או עם עוד אחת, וכשיש לה צער וגודש יכולה לקלח כדרכה.-בסי' סב עמ' קיז, התיר לפתוח דלת אינקובטור כדי ללטף תינוק.-בסי' סג עמ' קיח, התיר להסיר את הנייר שבקצה הפלסטר, ואין בזה משום תיקון מנא.
- בישל לחולה בשבת והבריא באותו היום. הרב בניהו דיין. דברי בניהו, חכ"ד, סי' כה, עמ' קסח-קעד.
גוי שבישל לחולה שאין בו סכנה והבריא בשבת, יכול לאכול ולשתות מזה בשבת אבל לא במוצאי שבת.
- נפשינו בחיים, הלכות רפואה בשבת. הרב חיים טבקה.
- רפואה ופיקוח נפש בשבת. הרב אביגדור נבנצאל. תחומין, לו, 145-143.
מסורות מפסיקת הרב שלמה זלמן אוירבך.
- שימוש בתרופות בשבת. הרב משה צוריאל. תחומין, לו, 178-174.
יש להקל בזמננו בגזירת שחיקת סממנים. אין לאסור נטילת ויטמינים מכיון שהם מאכל בריאים.
- גזירת שחיקת סממנים ולקיחת ויטמינים בשבת. הרב אשר וייס. מנחת אשר, ח"ג, סי' כב-כג, עמ' פו-צ.
יש אופנים רבים להתיר נטילת תרופות בשבת וכל שכן ביום טוב, ובכל מקרה של ספק יש להקל.
- כדורים טבעיים המונעים נשירת שער או סותמים את התיאבון. הרב אשר חנניה. שערי יושר, ח"ה, סי' סט, עמ' שמה-שמו.
מותר לשתותם בשבת, והמחמיר להמיסם מערב שבת תבוא עליו ברכה.-בסי' ע עמ' שמז-שמח הורה בענין הסרת קילופי עור שבשפתיים או קשקשים שבראש.-בעמ' תמ השיב שלא לתת לחולה שימיו ספורים לעשן רק בהסכמת הרופאים.
- חילול שבת באיסור תורה כשיש חשש של טירוף דעת. מונחי. ארחותיך למדני, ח"ד, סי' נב, עמ' קנט-קסד.
מותר לחלל שבת לצורך חולה מסוכן אפילו בדבר שאינו לרפואתו כשיש חשש לטירוף דעת.
- בליעת לקטזין בשבת. הרב אלכסנדר זאב רונס. תחומין, לו, 185-179.
ניתן להתיר לפני צריכת חלב נטילת כדור המכיל אנזים הלקטוז כדי שלא יסבול אחר כך מכאבים.
- חימום שמן על פלטה על מנת לטפטף לאוזן כואבת. הרב אברהם חיים עדס. מנחת אברהם, סי' צו, עמ' קעא.
מותר לעשות בשינוי מלאכה דרבנן עבור חולה.-בסי' צז עמ' קעב-קעג התיר לשכב על פצע בשבת הגם שיוצא ממנו דם וצובע את הבגד.-בסי' צח עמ' קעד התיר לקחת כדורים בשבת כשהרופא אמר שצריך לקחתם כמה שבועות ברצף.-בסי' קעו עמ' קצח השיב שיוצא דופן שנולד בניתוח קיסרי אינו צריך להתענות בערב פסח, אך כדאי שישמע סיום ויטעם קצת.
- תורת היולדת. מהדורה מחודשת. הרב יצחק זילברשטיין וד"ר משה רוטשילד. בני ברק, בית חולים מעיני הישועה, תשע"ו, 14, תשכ"ח עמ', הקדמות, מפתחות.
- מעוברת שיודעת שתצטרך להגיע בשבת לבית החולים. הרב פנחס שפירא. בריתי שלום, ח"ב, סי' ב, עמ' טז-יח.
חייבת להימצא בערב שבת בתוך שיעור תחום בית החולים, כדי שלא לבוא למצב שתצטרך לחלל שבת ביציאה מחוץ לתחום.
- פעילות זק"א באירוע רב נפגעים בשבת. הרב יצחק זילברשטיין. אסיא, קא-קב, תשע"ו, 18-17.
בעמ' 16 מכתבו של הרב דוד קאהן לאסור סיוע לפנויה הרוצה להתעבר.
- דברים שמתנדב הצלה יכול לקחת עמו בשבת. הרב ישראל מאיר לאו. ויען שמואל, חי"ט, עמ' קכט-קלה.
יכול לקחת עמו את חפציו האישיים יחד עם החפצים הנחוצים לחולה.
- שיבת אנשי הצלה לביתם אחרי שסיימו עבודתם. יציאת עובדת סוציאלית למקום פיגוע בשבת. הרב מנשה קליין. משנה הלכות, חי"ט, סי' מא, עמ' נו-נח.
תשובות לרב ישראל רוזן, שלא התיר לחזור מכיון שכיום יש לכל אחד פלאפון. לא תצא עובדת סוציאלית עד שיקראו לה כשראו שיש נפגע.
- ריפוי עכו"ם בשבת. הרב אריה ליב קאטץ. אהל אריה, ח"ב, סי' קצז, עמ' קיז.
בזמננו מרפאים אותם גם בחילול שבת דאורייתא.-בסי' שמ עמ' קצא הורה על נטילת תרופות בשבת.-בסי' תקלד עמ' רצד פסק על שכר שבת לרופא.
- כתיבת מכתב שחרור מבית החולים בשבת. אחיה נמט. אסיא, צט-ק, תשע"ו, 36-13.
סיכום פתרונות שונים למעשה בכתיבת המכתב.
- התעמלות ורפלוקסולוגיה בשבת. הרב אשר חנניה. שו"ת שערי יושר, ח"ה, סי'
סז-סח, עמ' שלז-שמה.
אסור לעשות התעמלות בשבת אלא אם כן נתפס לו שריר, אבל הרוצה להקל יש לו על מי לסמוך. רפלוקסולוגיה אסורה, ורק חולה יכול לעשותה לרפואה. מי שיש לו כאבים קלים ומיחושים יערבב את התרופה מערב שבת, אבל לא בשבת אפילו בשינוי.
- תיקון אינקובטורים המכילים ביציות מופרות בשבת. הרב אריה כץ. אמונת עתיך, 111, תשע"ו, 130-126.
אין לקרוא לעובד יהודי לתקן אבל אפשר להעסיק עובד נכרי, או לתקן מערכת אוטומטית המזהה תקלות.
67א. פעילות רפואית בשבת לצוות רפואי (קודן, כתיבה, וחולים שאין בהם סכנה). הרב מרדכי הלפרין. אסיא צט-ק, תשע"ו, 70.
67ב. משאבת אינסולין בשבת. הרב אשר שקאני. אמונת עתיך 109, תשע"ו, 46-45.
ג. מועדים
- חשש חמץ בסיגריות. הרב אברהם חיים עדס. מנחת אברהם, סי' קיח, עמ' רא-רב.
יש להחמיר ולא לעשן בפסח כדין אכילה סיגריות שיש בהם חשש חמץ, אבל אחרי הפסח מותר מכיון שנפסלו מאכילת כלב.-בסי' קכג עמ' רז הורה על הכשרת קוביות שיניים העשויות ממתכת.
- הסבה על ידי איטר וקיטע. הרב יעקב אפשטיין. חבל נחלתו, חי"ד, סי' טז, 103-100.
גם איטר יסב על צד שמאל. קיטע שאינו יכול להישען על היד הקטועה, הוא אנוס ופטור מהסיבה.
- חולה במצוות חג הפסח. הרב אשר וייס. מנחת אשר, ח"ג, סי' מב, עמ' קלב-קלח.
מענה לחולי צליאק שנחלים כשאוכלים מקצת דגן, לחולי מונו שחייבים להתנזר משתית יין, ולזקן שסובל מהפרעות במערכת העיכול וקשה לו לאכול חזרת.
- מצות אכילת מצה כשמביאתו לידי חולי. הרב מנשה קליין. שו"ת משנה הלכות, חי"ט, סי' נח, עמ' פה-פז.
יתחשב בדעת הרופאים, ויצא ידי חובת המצוה.
- חולה צליאק שמחמיר לאכול כזית מצה הגם שסובל מאד. הרב אשר וייס. מנחת אשר, ח"ג, סי' לח; מג, עמ' קכב-קכג; קלח-קמ.
יאכל תחילה כזית כרפס ובשר ודגים לשבעו, ובסוף יטול ידיו ויאכל מצה לשם אפיקומן.
- חולה קולייטיס שאינו יכול לאכול מצות קשות. הרב אשר וייס. מנחת אשר, ח"ג, סי' מה, עמ' קמא-קמג.
יכול לאכול מצות רכות של הספרדים, ולרווחא דמילתא יעשה תחילה התרת נדרים.
- ברכת המזון במי שסובל מאכילת מצה. הרב אליהו שלזינגר. שואלין ודורשין, ח"ז, סי' מט, עמ' רמב-רמד.
מי ששונא מצות ויש לו כאבי בטן באכילתם, יתכן שאינו חייב בברכת המזון מן התורה רק מדרבנן.
- חזרה מבית החולים על ידי מכונית ביום טוב לצורך אוכל נפש או הנאת הגוף. הרב נתן ירמיה גולדשטיין. גינת ורדים, כז, תשע"ו, קיז-קכו.
כשאין לו בבית החולים מה לאכול או כשצריך לנוח יכול לחזור על ידי גוי, כשלא היה יכול לחזור מאתמול.
- חליבה באמצעות משאבה ביום טוב. הרבנים יעקב יוסף שפיצר ומשה מנחם טירנויער. זרע יעקב, לו, תשע"ה, נח-ע.
מותר לחלוב ביום טוב לצורך היום, אבל לא לשמרו לצורך מחר.
- בענין שתית הטוטון (סיגריות). הרב יהודה עייאש. שו"ת בית יהודה, ח"א, או"ח, סי' ח, עמ' יח-יט.
מענה לפלפול הרב דוד הכהן לענין מכבה ועישון בתענית.
- אדם בריא שרוצה ליטול כדורי קלי-צום לפני התענית. הרב משה ירדני. ויאמר משה, ח"ב, סי' כט-ל, עמ' קסב-קסט.
מותר ללא חשש, ואפילו בשבת שחל בה תשעה באב.
- הבדלה כשתשעה באב חל בשבת. הרב יהודה עייאש. בית יהודה, ח"ב, סי' פז, עמ' רו.
החולה יבדיל במוצאי שבת לפני אכילתו, אבל בעל ברית יבדיל אחרי חצות משמלו את התינוק.
- תשעה באב שחל בשבת ונדחה ליום ראשון. הרב אריה ליב קאטץ. שו"ת אהל אריה, ח"ב, סי' ח-ט, עמ' ח.
יש להקל לחולה קצת ומעוברת, ותבדיל כשבעלה אינו אצלה.-בסי' תקצה עמ' שכו הביא מהרב משה פיינשטיין שחולה שצריך לאכול ביום כיפור, עדיף שיאכל חצי שיעור מאשר שיאכילוהו דרך הוורידים.
- מעוברות ומיניקות בצום תשעה באב דחוי. הרב יהודה ברכה. ברכת יהודה, ח"ו, או"ח, סי' טז, עמ' סט-ע.
פטורות מהצום כשחל בשבת ונדחה ליום ראשון.-בסי' יז עמ' עא הורה שחולה האוכל בבוקר צום שחל ביום ראשון, שיבדיל תחילה בבוקר.
- מעוברות ומניקות בצום תשעה באב דחוי. הרב עוזי מימון. ויען שמואל, חי"ט, עמ' רמח-רנג.
יש כמה טעמים לפוטרן מן הצום.
- צום מעוברות ומניקות בתשעה באב דחוי. הרב יצחק מנחם אזולאי. אור תורה, תקץ, תשע"ו, תתקעד-תתקפב.
לדעת הרב עובדיה יוסף פטורות מלצום, וחלק עליו הרב בן ציון אבא שאול שלא הקל רק לחלשה ביותר או כשיש תסבוכת.
- חולה שאין בו סכנה ואוכל בתשעה באב. מונחי. ארחותיך למדני, ח"ד, סי' סט, עמ' רה-רז.
יכול לאכול כדרכו מבלי לדקדק בשיעורים.-בסי' עב עמ' רח-רי התיר לחולה שאין בו סכנה לבלוע כדורים במים אחרי שיערב בהם דבר מר.
- התוקע לחולה אחרי השקיעה. הרב בניהו דיין. דברי בניהו, חכ"ד, סי' מו, עמ' רעט-רפב.
כשתקע אחרי השקיעה יכול התוקע או השומע לברך.
- 86. קידוש לחולה או קטן ביום הכיפורים שחל בשבת. הרב בניהו דיין. דברי בניהו, חכ"ד, סי' לט, עמ' רמ-רמג.
חז"ל לא חייבו קידוש ביום כיפור, אבל צריך ליטול ידים ולברך ברכת המזון.
- חולה שאוכל ביום כיפור. הרב מאיר רויז. גינת ורדים, כז, תשע"ו, קנח-קסה.
סיכום דעות הפוסקים אם צריך להזכיר של יום כיפור בברכת המזון.
- אכילה לשיעורין ביום הכיפורים בחולה שיש בו סכנה. הרב אליהו שלזינגר. שו"ת שואלין ודורשין, ח"ז, סי' כג, עמ' צח-קד.
עדיף שיאכל לשיעורין, ולא יתיר לעצמו לאכול כדרכו בחול.-בסי' כד עמ' קד-קיג דן אם מותר לאדם להכניס עצמו לסיכון כדי להינצל מסיכון גדול יותר כגון ניתוח לקיצור קיבה, עם תשובת הרב יוסף ליברמן.
- הזנה מלאכותית דרך וריד. הרב מנשה קליין. משנה הלכות, חי"ט, סי' עה, עמ' קכד-קכו.
חולה שיש בו סכנה ישתדל שיסדרו לו הזנה דרך הורידים.-בסי' צו עמ' קעא השיב על בישול בחלב שאין איסורו רק מפני מראית עין לצורך רפואה.-בסי' קכה עמ' רלא אסר לאשה להחמיר על עצמה כשיש חשש שתפיל עוברה.
- בליעת כדורי שינה ביום הכיפורים. הרב יהודה ברכה. ברכת יהודה, ח"ו, או"ח, סי' סב, עמ' קמז-קמח.
מי שרגיל לישון עם כדורי שינה, מותר לו לבולעם ביום כיפור כדין חולה שאין בו סכנה. כשאינו יכול לבלוע בלי מעט מים, שיבלע עם תמצית תה מרוכזת שאינה ראויה לשתיה.
- דקדוק בשיעורים ובהמתנת כדי אכילת פרס בחולה האוכל ביום כיפור. הרב נחום אברהאם. גינת ורדים, כו, תשע"ו, צ-צב.
בירור דברי הפוסקים אם צריך לדקדק בשיעורים או לאכול בכדי אכילת פרס.
- שאיבת חלב ביום כיפור שחל בשבת. הרב יעקב אפשטיין. חבל נחלתו, חי"ד, סי' כ, 120-115.
יכולה לשאוב במשאבה חשמלית על מנת לשפוך לארץ. יש אופנים שתוכל לשמור על החלב.
- אנורקסיה נרבוזה-מחלה פסיכיאטרית מסכנת חיים. ד"ר מרדכי הלפרין. אסיא, צט-ק, תשע"ו, 96-81.
מבוא לדיון רפואי, משפטי והלכתי.
- חולה אנורקסיה שהיא הפרעת אכילה מסוכנת ביום כיפור. הרב אשר שקאני. אסיא, צט-ק, תשע"ו, 100-97.
הגם שהחולה מביא על עצמו את המחלה המסוכנת, חייבים להצילו ולחלל עליו שבת ויום כיפור.
- הדלקת נרות חנוכה על ידי שליח חרש שוטה וקטן. הרב יצחק רייטפורט. תשובות בדבר המלך, ח"א, סי' מז, עמ' ר.
הממנה שליח להדליק נרות חנוכה בביתו ימנה רק בר חיובא.-בסי' סד עמ' רמח-רנ מבאר דעת הרמב"ם בדין חרש ואינו שומע לענין קריאת המגילה.
ד. איסור וטהרה
- ויטמינים שיש בהם טריפות לחולה שאין בו סכנה. הרב אריה ליב קאטץ. אהל אריה, ח"ב, סי' קנח, עמ' צה.
הגם שמותר לקחתם, מכל מקום יש אומרים שעדיין מטמטם את הלב.
- שתית מים בעת נפילת התקופה. הרב צבי ישי דמן. חצי גבורים, ט, תשלט-תשנב.
מקורות ההלכה שלא לשתות מים בעת נפילת התקופה מחמת הסכנה.
- עישון סיגריות. הרב אריה ליב קאטץ. אהל אריה, ח"ב, סי' ז, עמ' ו-ז.
בימינו אין היתרו של הרב משה פיינשטיין.-בסי' צד עמ' ס הורה שאין סיגריות נחשבות משלוח מנות.
- יחס ההלכה לעישון סיגריות. הרב יונה מצגר. כנפי יונה, סי' כז, עמ' שכה-שמו.
יש איסור תורה להסתכן בעישון, ועל כן אין להשתתף בפרסום ועידוד העישון ומכירת מוצריו.
- עישון סיגריות כשזה מועיל ללימודו. הרב אפרים כחלון. שו"ת אך טוב לישראל, ח"א, סי' ח, עמ' ע-עו.
אסור להתרגל לעשן, אבל יכול סיגריה אחת או שתים ליום כשמתעורר בכך ללמוד, אבל יעשה זאת במקום נסתר ובלי להתגאות.
- חיים ללא עישון. הרב יחזקאל אסחייק. מהדורה חדשה מנוקדת ומתוקנת.
- זקנים וחולים המעסיקים עובדים זרים. הרב יונה מצגר. שו"ת כנפי יונה, סי' כב, עמ' רעט-רפה.
יש לוודא שיהודי ידליק את האש, ושלא יערבבו מאכלי איסור.-בסי' כו עמ' שיג-שכה כתב על הזכות והחובה להתרפאות.
- אהלי יעקב. בירור עניני קוסם כישוף ועבודה זרה לרפואה. הרבנים יעקב יוסף טויב ונועם אלימלך ארן. (ירושלים? תשע"ו), קנז עמ', הסכמות, הקדמת ר' מתתיהו וולפברג. בסוף מכתבי רבנים על רפואה על ידי אנרגיה.
- רפואות חדשות שאינן רפואה טבעית. הרב מנשה קליין. משנה הלכות, חי"ט, סי' קכח, עמ' רלז-רלח.
מותר להשתמש בהן ללא כל חשש של כישוף או עבודה זרה.
- רפואה על ידי היפנוזה. הרב בניהו דיין. דברי בניהו, חכ"ד, סי' סג, עמ' שסט-שעו.
מותר להתרפא בהיפנוזה על ידי אדם ירא שמים, ואין בה איסור של כוחות הטומאה, עבודה זרה או כישוף.
- בענין אין מתרפאין בעצי אשרה ובדין לא תאכילום. הרב אהרן זליג אפשטיין. ישורון, לד, רלט-רמ.
חקר הלכתי בשתי הסוגיות.
- טיפולי יוגה לנשים המצויות בתהליך של טיפולי פוריות. הרב שלמה א' גליקסברג. שו"ת ניצני ארץ, ח"ב, סי' יא, 312-293.
טיפולי יוגה מותרים לצורך רפואה והוכחו כמועילים לפוריות, ובלבד שלא יהיה בהם שמץ עבודה זרה כגון המנטרות.
- מחיקת השם מכתובת קעקע. הרב גבריאל צינר. אור ישראל, עא, תשע"ו, עג-פ.
בעל תשובה שרוצה למחוק את השם יעשה על ידי גוי, המחיקה היא רק גרמא, והשם לא צויר לשם קדושה.
- קעקוע בזרועו של כהן. צבי רייזמן. המעין, ניסן תשע"ו, 67-60.
בירור אם יכול לשאת את כפיו כשיש לו קעקוע בזרועו.
- קוסמטיקאית שהשפיעה על המטופלת להכניס לפניה צבעים שיחזיקו שלוש שנים. הרב אפרים כחלון. אך טוב לישראל, ח"א, סי' ה, עמ' שפג-שפז.
נדחית טענת המטופלת שהוכשלה באיסור כתובת קעקע, ועליה לשלם את דמי הטיפול.
- איפור קבוע. הרב שלמה א' גליקסברג. ניצני ארץ, ח"ב, סי' יג, 352-337.
יש להתיר, כי אינו נראה ככתובת קעקע ולא כחוקות הגוי.
- שערות שצומחות בכמה מקומות בגוף והוא מתבייש בהם. הרב אברהם חיים עדס. מנחת אברהם, סי' קנה, עמ' רנה-רנו.
מותר להסירם כשגדלים במקום שאינו גדל אצל בני אדם, ואין בזה משום לא ילבש.-בסי' קסה עמ' רעא-רעב התיר לסדר את גבות העינים אחרי הטבילה.-בסי' קע עמ' רעח השיב על איפור אשה אם חוצץ.
- צביעת שערות לבנות לצורך שידוך. הרב אריה ליב קאטץ. אהל אריה, ח"ב, סי' סה, עמ' מג.
אסור להשחיר את שערותיו, ולצורך גדול יעשה שאלת רב.-בסי' תכט עמ' רלז אסר ללקט שערה לבנה אחת מתוך שחורות.
- בהלכות נדה. רבי מנחם מנדל הצמח צדק. אור ישראל, עב, תשע"ו, ז-י, פקסימיל.
שתי תשובות: א. נפילת הרחם לחוץ שקורין פארפאהל; ב. אשה שרואה דם מחמת תשמיש, אם תולים במכת הטחורים.
- רחם כפול. ד"ר חנה קטן. אסיא, קא-קב, תשע"ו, 116-112.
עניני הלכה כשהרחם כפול או כשיש בתוכו מחיצה.
- תליה בדם מכתה. הרב אדיר הכהן. שו"ת ויען הכהן, ח"ב, סי' כד-כה, עמ' קנז-קסז.
נהגה כמנהג הספרדים להסיר את שער אותו מקום לפני הטבילה ומצאה כתם בצד, יכולה לתלות שהדם מחיתוך הסכין ואפילו הוא יותר מגריס.
- הפסק טהרה לכלה בשתית כדורים. הרב יהודה ברכה. ברכת יהודה, ח"ו, יו"ד, סי' ט, עמ' קמה-קמח.
התכתבות עם הרב מאיר מאזוז אם יש להקל לכלה ששכחה לעשות הפסק טהרה.
- נגיעת הבעל באשתו כשיולדת. הרב אפרים כחלון. אך טוב לישראל, ח"א, סי' כ, עמ' רעח-רפה.
אסור לגעת בה אפילו בכפפות, ואין לו להיות בחדרה.
- נשיאת נדה את בעלה היושב בכסא גלגלים. הרב אברהם חיים עדס. מנחת אברהם, סי' קסג, עמ' רסז-ער.
מותר לה לעזור לבעלה החולה אפילו אם תגע בו.
- עישון סיגריה שאשה נדה התחילה לעשנה. הרב בניהו דיין. דברי בניהו, חכ"ג, סי' עז, עמ' שעא-שעג.
אין לבעל לעשן סיגריה שהתחילה אשתו לעשן כי זה דרך חיבה.
- נגיעה באשתו נדה או להיפך במקום חולי, או בשעת הלידה. הרב יהודה ברכה. ברכת יהודה, ח"ו, יו"ד, סי' יג-יד, עמ' קנב-קנח.
אין להקל כשהיא חולה שאין בה סכנה. ליולדת הסובלת מחולשת עצבים יקראו את אמה או אחותה לעמוד לצידה, וכשאי אפשר יאחז בידה עם הפסק בגד ויסתכל לצד השני.
- חפיפה במרכך שיער לפני טבילה. הרב איתן קופיאצקי. תחומין, לו, 139-135, תמונות.
אפשר לכתחילה להשתמש במרכך שיער המסייע בהתרת קשרים, ואין להחמיר בו כפי שמחמירים בשאר חציצות הניתנות להסרה בקלות.
- סתימה זמנית. חוט תפירה של ניתוח. הרב מנשה קליין. משנה הלכות, חי"ט, סי' קמג-קמד, עמ' רס-רסג.
הסתימה אינה חציצה. תמתין עוד יום בחוטים שעתידים להסיר למחרת, ורק באלו הנימסים מאליהם יש להתיר לטבול.-בסי' קס עמ' רצ-רצב כתב על ההשתדלות ברופאים ורפואות.
- רופא שהדביק חתך בראש מזכוכית, ונדבקו גם מהשערות. הרב בניהו דיין. דברי בניהו, חכ"ג, סי' פא, עמ' שפו-שצג.
המקל לה לטבול יש לו על מי לסמוך, והמחמיר להמתין עד שהדבק יפול מאליו תבוא עליו ברכה.
ה. נדרים, מילה
- נהג להתענות כל ערב ראש חודש וחלה. הרב יהודה עייאש. בית יהודה, ח"ב, סי' צז, עמ' ריד.
יפה עשו אלו שהתירו את נדרו לפני ערב ראש חודש הקרוב.
- לעזור לזקנה לרדת מהאוטובוס. הרב אברהם חיים עדס. מנחת אברהם, סי' קעז, עמ' רצא-רצג.
לכתחילה שתעזור לה אשה, וכשאין-יכול אדם לפשוט זרועו באופן שתגע בבגדו, וכשאי אפשר מקילים אפילו אם תגע בו.
- עמידה לפני אביו הסומא. הרב אריה ליב קאטץ. אהל אריה, ח"ב, סי' צז, עמ' סא.
לדעת הפוסקים יש לעמוד לפני אביו הסומא.
- חיובי האב כלפי בנו השוטה. הרב יעקב אפשטיין. חבל נחלתו, חט"ז, סי' כו, 156-150.
מכלול ההלכות לגבי שמירתו, נזקיו, חינוכו והאכלת איסורים.
- מתו אחיו מחמת מילה. הרב יוסף זכריה שטרן. שו"ת זכר יהוסף, יו"ד, ח"ב, סי' קפב, עמ' קכט-קל.
ימתינו כשהוא ירוק או אדום עד אחר שייבלע או יפול בו דמו.
- עניני ומנהגי שמירה לתינוק שנולד, עליה לתורה, תפילה בבית היולדת וחינוך העריסה. הרב יעקב יוסף אדלר. זרע יעקב, לו, תשע"ה, עג-צג.
פרק מספר זרע ברך שבעריכה.
- הטפת דם ברית למי שלפי הגאונים ומנהג ארץ ישראל נימול טרם זמנו. הרב מרדכי הלפרין. אסיא, קא-קב, תשע"ו, 15-5, איורים.
אין לחזור ולהטיף דם ברית. מצורף מכתב מהמוהל הרב חיים מילר על חזרתו של החזון איש בסוף ימיו, והוראתו לעשות הטפת דם ברית בחיבור שבין הערלה לפריעה.- בעמ' 206-205 תשובות על שאלות הרב יוסף מיסק בהלכות נדה; תשובה לשאלת הרב עשהאל שמלצר בענין טיימר למכונת הנשמה.
- תינוק שנימול על ידי מחלל שבת. הרב בניהו דיין. דברי בניהו, חכ"ג, סי' פב, עמ' שצג-תא.
בדיעבד המילה כשרה, והמחמיר להצריך להטיף ממנו דם ברית תבוא עליו ברכה.
- מילת תינוק בהרדמה. הרב אריה ליב קאטץ. אהל אריה, ח"ב, סי' טז, עמ' יב.
אין למול ולהסיר הערלה בהרדמה.-בסי' לו עמ' כד הורה שיש להמתין שבעה ימים אחרי שהתינוק יצא מהאינקובטור.-בסי' קפז עמ' קיב הביא את פסק הבית ישראל שמהיום השמיני יקראו שם לבן חולה שטרם נימול.-בסי' תקעז עמ' שטז הורה להקדים את המילה לפדיון הבן כשנעשים באותו יום.-בסי' תקלט עמ' רצז השיב שאין להקדים את הלידה אלא אם כן יש חשש סכנה.
- ילוד ביומו הראשון שחסר לו חמצן או סוכר וטופל מיידית. מונחי, לד"ר סודי נמיר. ארחותיך למדני, ח"ד, סי' קיב, עמ' שכא-שכג.
גם כשיש חולי לפי שעה, יש להמתין שבעה ימים לעריכת הברית.
- הנולד כשנקב השופכה אינו במקומו, ויצטרכו לבצע ניתוח פלסטי כשיגיע לגיל שנתיים. מונחי. ארחותיך למדני, ח"ד, סי' קיד, עמ' שכד-שלה.
יש להשהות את קיום הברית, ואז יוכל לברך. התכתבות עם ד"ר סודי נמיר והרב בניהו שנדורפי.
- קריאת בנו על שם אביו שמת צעיר מהמחלה הידועה. הרב יהודה ברכה. ברכת יהודה, ח"ה, ענינים, סי' ו, עמ' רפ.
יכול לקרוא על שם אביו כשמכוין לצדיק מסוים שנקרא בשם זה.
- גיור גוי החולה בהמופיליה. הרב אשר וייס. מנחת אשר, ח"ג, סי' עח, עמ' רנא-רנז.
יש למול אותו על ידי קרן לייזר.
- פדיון הבן במי שנולד בניתוח קיסרי. הרב אברהם חפוטא. מענה לשון, ח"א, יו"ד, סי' טו, עמ' קסח.
אין לפדותו ואפילו בלי ברכה.
- פדיון הבן בנולד אחרי הפלה. הרב אליהו בקשי-דורון. בנין אב, ח"ו, סי' מב, עמ' קמד-קמח.
רק אם ניכר ריקום האיברים פוטר את הבא אחריו.
- גינון טיפולי בשנת השמיטה. הרב איתן קופיאצקי. המעין, נו, א, תשע"ו, 50-47.
מותר בשביעית לטפל במחלות נפש והפרעות התנהגות קשות באמצעות גינון. הסכימו לכך בהגבלות מסוימות הרבנים אשר וייס, דב ליאור, אביגדור נבנצל, זלמן נחמיה גולדברג ויהודה עמיחי.
- הכנת משחות ותרופות לצורכי קוסמטיקה מפירות שביעית. הרב שניאור זלמן רווח. תנובות שדה, 123, תשע"ו, 20-16; חלקת השדה, ח"ד, עמ' קצ-קצג.
צמחים המיועדים למאכל אדם אסור להשתמש בהם לתעשית הקוסמטיקה, ובדיעבד כשעשו מהם משחות ונפגמו מותר להשתמש בהן ויש לקנוס את החברה המייצרת. צמחים העומדים לשימוש לצרכים אלו קדושים בקדושת שביעית, ומותר לעשות מהם מוצרי קוסמטיקה ולסחור בהם באופן המותר.
- תרופות מצמחי בר בשביעית. הרב יעקב אפשטיין. חבל נחלתו, חט"ז, סי' לא, 189-182.
אין קדושת שביעית בירק בר המשמש לרפואה בלבד מפני שהנאתו אחר ביעורו.
ו. רפואה, השתלות
- קובץ בנין אב, תשובות ומחקרים בעניני רפואה בהלכה. הרב אליהו בקשי דורון. ירושלים, מכון בנין אב, תשע"ה, רפד עמ', הקדמה. בסוף קונטרס וחי בהם מבנו הרב יצחק.
- רפואה כהלכה. מבוא הלכתי לסוגיות הנוגעות לפוריות, רפואה והצלה. נערך על ידי הרב לוי יצחק בניאל כתשובות לשאלות רבני התפוצות. ירושלים, בית ההוראה לרבני התפוצות שעל יד מוסדות מענה שמחה בראשות הרב משה שלזינגר, תשע"ה, תקיא עמ', הקדמות, י"ב פרקים.
- אסיא ספר טו. העורך ד"ר מרדכי הלפרין. ו' שערים: א. מדע טכנולוגיה ורפואה;
ב. שבת; ג. כהנים ורפואה; ד. ביקור חולים, חיי עולם וחיי שעה; ה. בדיקות וטיפולים רפואיים; ו. מדור ביבליוגרפי ומפתחות. ירושלים תשע"ו, 549, 17 עמ', מפתחות. - רפואות הנפש והגוף, ותפילות וסגולות מצדיקים הקדמונים. הרב אהרן ברוך גולדרינג. ברוקלין (תשע"ו), קיד עמ', הסכמות מתשס"ו.
- סגולות רבותינו. רפואות עצות והדרכות, לקט מתורת גדולי דורנו מפיהם ומפי כתבם עם תשובות מהרב חיים קנייבסקי ועוד, משולבים בעובדות והנהגות. מהדורה ג' מתוקנת עם מילואים והוספות. הרב ישי מזלומיאן. חולון תשע"ו, 468 עמ'.
- רץ כצבי. אסופת מאמרים, פרקי מחקר ועיון: פוריות, יוחסין, אישות. צבי רייזמן. לוס אנג'לס, טבת תשע"ו, תרסו עמ'. מהדורה שניה, תרעג עמ'.
- השתלה כהלכה. מחקרים, שו"ת ופסקי דינים בעניני השתלות איברים להלכה ולמעשה. הרב חנן אפללו. בת ים תשע"ו, 4, 103 עמ'.
- מפתח מוער למאמרי רפואה והלכה שנדפסו בספרי השו"ת ובכתבי עת תורניים בשנת תשע"ב. הרב מאיר וונדר. אסיא, צט-ק, תשע"ו, 177-135. בשנת תשע"ג. קא-קב, 204-166.
8 פרקים, 83 מקורות, 369 ערכים; 48 מקורות, 326 ערכים.- בצט-ק, עמ' 209-206, הערות הרב יהודה שרשבסקי על הספר רפואה מציאות והלכה.
- בעניני רפואה והלכה. הרב אשר וייס. מנחת אשר, ח"ג, סי' קכא-קכט, עמ' תה-תל.
הענינים: האיסור להסתכן, או כדי להציל את חבירו, תרומת אבר כדי להציל בן משפחה, או מבן הלוקה בשכלו להצלת אביו, הסתכנות משום הנאה, גילוי שיטה רפואית שיש בה כדי רפואת חולים, הסובל מכפייתיות ואינו הוגה את האותיות כדין לענין תפילה, טיפול בשברים בשבת.
- סוכרת והלכותיה, היבטים הלכתיים בנושא סוכרת נעורים, מבוגרים והריון. הרב אליקים בנימין ונגר. בית שמש תשע"ה, 174 עמ', פקסימילים, הסכמת הרב אשר וייס.
- עת ללדת, אוסף הלכות והנהגות למעוברת יולדת ומינקת, כולל תפילות סגולות ודינים למאושפז בבית חולים.
- עניני רפואה וביקור חולים. הרב יהודה ברכה. ברכת יהודה, ח"ו, ענינים, שער ה, עמ' שכד-שלד.
הנושאים: שינוי שם לחולה; פדיון נפש לחולים על ידי תלמיד חכם הראוי לכך; הכוונה בעת קיום מצות ביקור חולים.
- תפילה לאריכות ימי חולה המבקש לקרב מיתתו. הרב אליהו בקשי-דורון. בנין אב, ח"ו, סי' מד, עמ' קנ-קנג.
אין בן חייב לשמוע לאמו להתפלל שתמות, ויש נוסחאות תפילה אחרות כגון שה' יעשה כרצונו או שלא תסבול.
- דרכי ההכרעה במחלוקות הרופאים. הרבנים יצחק זילברשטיין ומרדכי פטרפרוינד. אסיא, צט-ק, תשע"ו, 46-43, 69-47.
פסיקה אם לנתח אמא זקנה כשנחלקו הרופאים בדעותיהם. בירורים אם הולכים אחרי רוב רופאים במנין או בחכמה.-בעמ' 80-71 כתב ד"ר אורי לוי על אמינותם של מנסחי מסקנות מחקרים.
- שכר רופאים. הרב שלמה לוי. תחומין, לו, 233-220.
מותר לרופא לקבל שכר המקובל בתחום, אך לא שכר גבוה יותר בגלל מומחיותו או היותו טוב מאחרים.
- שחיתות בעולם הרפואי. הרב ד"ר שלמה די סיני. שערי צדק, טז, 265-259.
פירוט האופנים של השחיתות במערכת הרפואית והאיסורים הכרוכים בכך.
- הסכמה מדעת של החולה לטיפול רפואי. הרב אליעזר בן פורת. ישורון, לג, תקמב-תקסא.
בנספח תשובותיו של הרב יוסף שלום אלישיב בנושא זה, כפי שמביא חתנו הרב יצחק זילברשטיין בספריו שיעורי תורה לרופאים א-ה.
- ביקור חולים לחולה שאינו מכיר את מבקריו. הרב אליהו שלזינגר. שואלין ודורשין, ח"ז, סי' נט, עמ' רצד-שה.
ספק אם מקיים המצוה כשמחוסר הכרה, ויתפלל עליו. רבי עקיבא איגר שלח כל יום שליח לבקר את חולי עירו.
- ביקור חולים של שונא. הרב אריה ליב קאטץ. אהל אריה, ח"ב, סי' קמג, עמ' פו.
אל ילך לבקרו, אבל יכול להשתתף בלויתו.-בסי' רפו, רצ, שיב, עמ' קסה, קסז, קעח, הורה שיש לבקר גם חולה רשע, וחולה מסוכן שאינו מכירו.
- תפילה לתוצאות טובות בבדיקה רפואית. הרב אוריאל בנר. אסיא, צט-ק, תשע"ו, 134-121.
דיון אם אפשר להתפלל מכיון שכעת התוצאה נסתרת או שזו תפילת שוא.-נלוה דיונו החדשני של הרב יוסף צבי הלוי בספרו על יבמה שנתעברה מלאכותית.
- הצלת חיי פגים. הרב אליהו בקשי-דורון. בנין אב, ח"ו, סי' סא, עמ' רח-ריג.
אין לטפל באינקובטור להציל פגים העתידים לגדול כבעלי מום, אך אין לנתק את המכשיר בידים.
- חולה שהרופאים התייאשו מלרפאותו והוא מתייסר. הרב אברהם דורי. אדרת תפארת, ח"ו, סי' צח-ק, עמ' שיד-שכב.
חיים עם יסורים עדיפים ממיתה, ויש להתפלל עליו.
- הפסקת טיפול בגוסס לשם הצלת חולה אחר. הרב זלמן נחמיה גולדברג. תחומין, לו, 213-209.
רופא שעוסק בהצלת חולה שיש לו רק חיי שעה, יכול לנצל שעה שאינו מטפל בו כדי להתעסק עם חולה שאפשר להצילו לחיי עולם.
- היחס למוות בהגות ובהלכה. הרב ד"ר זאב פרימר. אסיא, קא-קב, תשע"ו, 165-129.
בירור השיטות השונות ותוצאותיהן לגבי הלכות אבילות.
- צרעת בזמן הזה. ד"ר סודי נמיר. אסיא, קא-קב, תשע"ו, 28-10.
בסיס הלכתי שנוהגת בזמן הזה, עם רשימת מחלות עור שיכולות להתאים לצורות המחלה.
- אל יפתח אדם פיו לשטן. הרב נפתלי בר אילן. אסיא, קא-קב, תשע"ו, 34-29.
טיפול CBT של פסיכולוגים במי שסובל ממחשבות כפייתיות על אסון המתרגש לבוא: לחזור על כך כמה פעמים בפיו.
- תרומת דם. הרב אריה ליב קאטץ. אהל אריה, ח"ב, סי' שכט, עמ' קפה.
זו מצוה ואין בה משום חבלה.-בסי' תקפב עמ' שיט התיר להתפלל על חולה הנוטה למות.
- תחיבת מחט בנפל לבדיקה. הרב אריה ליב קאטץ. אהל אריה, ח"ב, סי' תיא, עמ' רכט.
מותר לצורך רפואה להוציא דם או לחלוחית, ואין בזה משום ניוול.
- כהן בלימוד דרכי הרפואה. הרב מנשה קליין. משנה הלכות, חי"ט, סי' רסא, עמ' תסב.
אסור מחמת כמה טעמים.-בסי' רסב עמ' תעב-תעד השיב לבן אם להיטמא לאביו שנחסר לו אבר בניתוח.
- טומאת כהן באבר מושתל. הרב אדיר הכהן. ויען הכהן, ח"ב, סי' נ, עמ' ש-שז.
כשהאבר נקלט וחי אינו מטמא. התכתבות על כך עם הרבנים חנן קבלן ויהודה חדאד.
- השתלת עצם לכהן. הרב בן ציון קוק. ויען שמואל, חי"ט, עמ' ער-רעג.
תשובות הרב יוסף שלום אלישיב להתיר לכתחילה השתלת פירורי עצם.
- כניסת כהן לבית שיש בו גוסס. הרב אריה ליב קאטץ. אהל אריה, ח"ב, סי' לב, עמ' כב.
נכון שכהן לא יכנס לבית חולים.-בסי' עג עמ' מז התיר לאשת כהן מעוברת להיכנס לבית חולים מחמת ספק ספיקא.
- אשת כהן מעוברת באהל המת. הרב אשר וייס. מנחת אשר, ח"ג, סי' ע, עמ' רכה-רכח.
אינה צריכה להימנע מכניסה לבית חולים גם כשיודעת שהעובר הוא בן.-בסי' עב עמ' רלא-רלד דן בנאמנות רופאים.
- הוצאת מכשירים מהמת העלולים להוציא דם וחוצצים בטבילתו. הרב מנשה קליין. משנה הלכות, חי"ט, סי' רנד, עמ' תסג-תסד.
מכשירים קטנים כזריקות יוציא, וגדולים יחתכם ויקשרם שלא יזוב דם ואינם חציצה.-בסי' רמט עמ' תנז אסר לקרב מיתתו של אדם כדי להקל מיסוריו.
- טהרה למת שנפטר ממחלה מדבקת. הרב יהושע וייסינגר. תחומין, לו, 247-234.
הנחיות לאנשי החברה קדישא כיצד לטפל בנפטרים במחלות מדבקות מבלי להידבק במחלת אבולה.
- דינו של מאבד עצמו לדעת מחמת יסורים. הרב יונה מצגר. כנפי יונה, סי' טו, עמ' קעח-קצ.
לדעת רוב הפוסקים דינו כמאבד עצמו לדעת לכל דבר.
- פתיחת קברים לשם זיהוי נעדרים. הרב אליהו בקשי-דורון. בנין אב, ח"ו, סי' מז, עמ' קס-קסד.
מותר לחברה קדישא לקחת כמות מזערית מהנפטר לצורך בדיקת דנ"א וזיהויו הסופי.-בסי' מט עמ' קסז-קסט דן בקבורת חלקי איברים ועצמות.
- קבורת נפלים ועוברים. הרב שלמה א' גליקסברג. ניצני ארץ, ח"ב, סי' טז, 430-406.
עובר שנפל אחרי חמישה חודשים מההריון ראוי להחמיר לקוברו, וממילא גם כעבור שנים רבות יש לדאוג לקבורתו.
- אבר שנחתך מאדם חי. הרב אריה ליב קאטץ. אהל אריה, ח"ב, סי' סג, עמ' מא.
הרב משה פיינשטיין פסק שיש בו מצות קבורה.-בסי' קמח עמ' פט השיב על כהן שמת ונחסר לו אחד מאיבריו.-בסי' שא עמ' קעב דן בהשתלת איברים.
- נסיעה למקום אחר כדי להסתיר אבילות על אחיו מאביו החולה. הרב יוסף זכריה שטרן. זכר יהוסף, יו"ד, ח"ב, סי' רכה, עמ' רלט-רמא.
יסע רק אם יש חשש שאביו יסתכן כשיוודע לו.-בסי' ער סק"ב עמ' ערב כתב בענין תפילה על בנו החולה שיחיה.
- תשמיש המיטה באבילות לצורך טיפולי פוריות. הרב אליהו בקשי-דורון. בנין אב, ח"ו, סי' נח, עמ' רא-רג.
שאלת הרב מנחם בורשטיין ממכון פוע"ה, ותשובה להתיר בימי האבל של הבעל או האשה.
ז. נשים, הפריות
- חידושים בגניקולוגיה והלכה. פסקים, דילמות, התמודדויות. יום עיון מקצועי לרבנים. ירושלים, פוע"ה, י"ח טבת תשע"ו, 128 עמ'.
- התיחסות ההלכה לבדיקות דנ"א. הרב אשר וייס. מנחת אשר, ח"ג, סי' פז, עמ' רצו-שג.
גילתה האשה לבניה שהם אינם של האב הכהן אלא מהזרעה מלאכותית וכך נתאשר בבדיקת דנ"א, אם מותרים לשאת גרושה.
- בדיקת דנ"א לענין הלכה. הרב יהודה ברכה. ברכת יהודה, ח"ו, אה"ע, סי' א, עמ' רג-רד.
התכתבות עם הרב ציון בוארון על מה שכתב בשו"ת שערי ציון ח"ג כשבדיקת דנ"א עדיין לא היתה ודאית ומוחלטת, האם כיום כשהתוצאות ודאיות יש לדון מחדש בתיקים משנים שעברו.
- טיפול תרופתי לאי פוריות. הרבנים גבריאל גולדמן ומנחם בורשטין. אמונת עתיך, 111, תשע"ו, 125-114.
מכלול ההלכות בקשר לטיפול הורמונלי להסדרת הביוץ.
- מצות פרו ורבו אצל בני זוג נשאי מחלה גנטית. הרב אריה כץ. תחומין, לו, 219-214.
אין להימנע ממצות פרו ורבו, או כניסה להריון על מנת לבצע הפלה כשיתברר שהעובר חולה במחלה גנטית. מומלץ לבצע הפריה חוץ גופית ובדיקת העוברים לפני הכנסתם לרחם כדי לוודא שהם בריאים.
- נכה משותק המעונין להינשא כדי להביא בן בהפריה. הרב אליהו בקשי-דורון. בנין אב, ח"ו, סי' סב, עמ' ריג-ריד.
אינו חייב בפריה ורביה, אבל מותר לו להוציא זרע לצורך הפריה.
- נטילת זרע מן הנפטר למטרת הפריה מלאכותית. הרב יונה מצגר. כנפי יונה, סי' יג, עמ' קמג-קסה.
על גדולי הדור להכריע בשאלה זו, ולפני כן אין להתיר.
- לקיחת זרע לצורך הפריה חוץ גופית. הרב אליהו בקשי-דורון. בנין אב, ח"ו, סי' נה, עמ' קצ-קצה.
שאלת הרב אריאל עוזרי, ותשובה להתיר לזוג שלא נפקדו חמש שנים.
- הפריה עצמית. שלומי רייסקין. אסיא, קא-קב, תשע"ו, 111-103.
דין ילד שאביו ואמו הגנטיים הם אותו אדם.
- הגדרת אב. הרב פרופ' אברהם שטיינברג. אסיא, קא-קב, תשע"ו, 102-87.
משמעויות לאור חידושי המדע המודרני באבהות ללא זרע, או הנולד מהזרעה מלאכותית לאחר השתלת רקמת אשך, או שנולד לאחר מות בעל הזרע.
- בחירת מין העובר. הרב אליהו בקשי-דורון. בנין אב, ח"ו, סי' ס, עמ' רה-רח.
בהתפתחות המדע בתחום זה יש סכנה לחורבן חלילה, ולכן אין להתיר אלא במקרים נדירים.
- תינוק שנולד כנקבה ולו הורמוני זכר ואשכים תקינים חבויים. הרב אליהו בקשי-דורון. בנין אב, ח"ו, סי' נב, עמ' קצה-קצח.
שאלת הרב אריה כץ ממכון פוע"ה, ותשובה שדינו כנקבה ואין איסור סירוס בכריתת האשכים.
- יחוס הוולד בתרומת ביצית. הרב אריה כץ. אסיא, צט-ק, תשע"ו, 108-101.קא-קב, 86-85.
עיון בשיטת הרב עובדיה יוסף, עם תשובות הרבנים מרדכי אליהו, אפרים גרינבלט ושאול ישראלי.
- אם פונדקאית. הרב אליהו בקשי-דורון. בנין אב, ח"ו, סי' נז, עמ' קצח-ר.
יש להשתמט מלהשיב לשאלה כזו, ובשעת הדחק אפשר לענות שניתן לסמוך על המקילים.
- כשרות הנולד מתרומת זרע לרווקה. הרב דוד דב לבנון. אסיא, קא-קב, תשע"ו, 84-78.
הבן שנולד לה כשר לבוא בקהל, לפי פסק דין בית הדין הרבני האיזורי בבאר שבע לו הסכימו הרבנים אליעזר איגרא ואליהו אריאל אדרי.
- מי שאיברי הרביה החיצוניים שלו שקעו בחלל הבטן בעקבות בקע מפשעתי. רבי יעקב בירב. שרידי תשובות מגניזת קהיר, ח"א, 31-28, פקסימיל.
מי שנפסדו כלי הזרע מחמת חולי אינו בכלל פצוע דכא.
- אילמת שנתעברה והבעל טוען שאינו ממנו. הרב חיים דוד סירירו. שאלות ותשובות, סי' מט, עמ' קלה-קמב.
חולק על הרב דוד צבאח שפסק שהנולד ממזר או ספק ממזר. השיב לו הרב שלמה כהן מז'דידא שבירר שהאשה חרשת גמורה, ולא ילדה דבר.
- דיון בפתרונות למצבים בהם תשמיש אסור מחמת הסכנה. הרב הראל דביר. אסיא, צט-ק, תשע"ו, 120-109.
בירור אם ומתי מותרת ביאה שלא כדרכה, ובודאי שאסורה דרך איברים.
- היתר עגונה שבעלה "צמח". הרב אוריאל לביא. תחומין, לו, 50-23.
כולל תשובות למשיגים על ההיתר.
- נוכחות הבעל בשעת הלידה. הרב יועזר אריאל. אסיא, קא-קב, תשע"ו, 124-117.
איסור גמור להסתכל באותו מקום.
- חיתוך חבל הטבור על ידי בעל היולדת. הרב איתן קופיאצקי. אסיא, קא-קב, תשע"ו, 128-125.
ישנם כמה נימוקים להתיר לו לחתוך את חבל הטבור.
- חולה איידס. הרב אליהו בקשי-דורון. בנין אב, ח"ו, סי' נט, עמ' רג-רד.
שאלת הרב דב פופר ממכון פוע"ה, ותשובה להתיר לחולה איידס לשאת אשה מאחר ונמצאו תרופות המונעות את התפשטות המחלה.
- נישואי חרש וחרשת. הרב שלמה משה עמאר. ויען שמואל, חי"ט, עמ' קיז-קכח.
החרשים בימינו שלמדו לשמוע ולדבר כפיקחים יברך החתן בעצמו ברכת אירוסין, ויכתבו לו כתובה רגילה. הרב מאיר מאזוז סובר כהרב עובדיה יוסף שמוטב שהרב יברך בלי שם ומלכות.
- מי שכבדו אוזניו משמוע. הרב אייל שרגא. ויען שמואל, חי"ט, עמ' שז-שטו.
אין דינו כחרש, אבל כשמשתמש במכשיר שמיעה לא יהיה עד קידושין כי שומע מרמקול. לכמה פוסקים יוצאים ידי חובה כששומעים מהמכשיר, ולדעת הרב אשר וייס בשתל קוכלארי כולם מסכימים שיוצא, אבל הכותב חולק עליו.
- נחלה לפני חופתו, והמליץ הרופא שלא ידחו את החופה ויתמכו בו. הרב יהודה עייאש. בית יהודה, ח"א, אה"ע, סי' יא, עמ' קנג-קנה.
הכביד חוליו ולא בא עליה, מכל מקום זכתה הכלה בעיקר כתובה ותוספת.
- לקיחת בתולים על ידי רופא אחרי הנישואין קודם בעילת מצוה. הרב מנשה קליין. משנה הלכות, חי"ט, סי' רפד, עמ' תקי-תקיב.
מסכים לדעת המנחת יצחק ח"ט שלא לעשות זאת.-בסי' רצז עמ' תקכז-תקכח דן בעשית שליח לגרש כשהאשה נשתטית.-בסי' רצט עמ' תקל-תקלא השיב על גט שכיב מרע כשלא התנה ונתרפא.
- ימי נישואין לאם חד הורית מהזרעה מלאכותית. הרב יעקב אפשטיין. חבל נחלתו, חט"ז, סי' טז, 282-280.
כשנישאת דינה כבעולה לגבי ברכה יום אחד ושמחה עמה שלושה ימים.
- חתן וכלה חולי צליאק, ואינם יכולים לאכול מחמשת מיני דגן. הרב בניהו דיין. דברי בניהו, חכ"ד, סי' פד, עמ' תקג-תקח.
כשאינם אוכלים פת רק שאר דברים אין לברך שבע ברכות, ובזימון יאמרו שהשמחה במעונו ויברכו על הגפן.
- לברך שהשמחה במעונו כשיש בחתונה הרוג ופצועים. הרב יצחק זילברשטיין. קול התורה, פא, תשע"ו, רפו-רצ.
באסון התמוטטות התקרה אין לקפח את החתן והכלה במניעת ברכת שהשמחה במעונו.
- הוציא מכספו לרפואת בתו ונכדו. הרב חיים דוד סירירו. שאלות ותשובות, סי' פד, עמ' רמג-רמה.
כשהיתה אצלו חצי שנה בתו ובנה, מתקבלות טענות הבעל לפוטרו מהמזונות ומהריפוי.-בסי' פה השיב על דמי ריפוי כשהאשה טוענת שהוא גרם לה את מחלת הנשים.
- ארוסה שנתקפת בחולי כפיה כשנזכרת מנישואין, והארוס מוכן לקבל עליו חוליה ורפואתה. הרב יהודה עייאש. בית יהודה, ח"א, אה"ע, סי' כג, עמ' קצ.
יכול לגרשה בעל כורחה אם ירצה אבל אין כופים אותו, ואינו צריך להחזיר את המעות שאביה נתן לו.
- הטוענת שאין לבעלה גבורת אנשים. הרב חיים דוד סירירו. שאלות ותשובות, סי' כב, עמ' סח-עב.
הביאה תעודת רופא שהיא עדיין בתולה-נותנים לו שלושה חודשים לנסות להתרפא, ואז כופים אותו לגרש.
- תובעת להתגרש מחמת שבעלה נכפה (מחלת נפילה). הרב חיים דוד סירירו. שאלות ותשובות, סי' פח, עמ' רנ-רנא.
אין כופים אותו לגרש מפני שידעה על כך כשנישאת, אבל אין כופים אותה להיות עמו ואין לה דין מורדת.
- כפית גירושין באשה שיש לה חולי הנזילה. הרב חיים דוד סירירו. שאלות ותשובות, סי' מז, עמ' קלב-קלג.
יוכל לגרשה רק אם יסלק לה כתובתה, ויתירו לו לשאת אחרת עליה רק אם אינה מספקת צורכי הבית, אלא שלדבריה נשאר לה קצת חולי רק ביד שמאל.
- אשה שנשתטית. הרב חיים דוד סירירו. שאלות ותשובות, סי' צד, עמ' רסד-רסז.
הבעל יוכל לשאת אחרת עליה. היטב אשר דיבר לאשפזה בבית חולים ממשלתי חינם, ונדחית טענת אחיה שיאשפזוה בבית חולים פרטי בשכר.
- גט חרש. הרב חיים דוד סירירו. שאלות ותשובות, סי' י, עמ' לג-לד.
נוהגים לתת שני גיטין, גט פשוט וגט חרש.
- חרש שמדבר בשפתו ויש לו הבנה. הרב אליהו שלזינגר. שואלין ודורשין, ח"ז, סי' עד, עמ' שפד-שצא.
נחלקו האחרונים בדינו של חרש שלמד לדבר בשפת הסימנים.
- יבמה נטולת אם, הזקוקה ליבם שלו רגל ימין עקומה. הרב חיים דוד סירירו. שאלות ותשובות, סי' קו, עמ' רצז-רחצ.
מותרת להתיבם ליבמה עקום הרגל הימנית.
221א. בדיקת בתולים של רבן גמליאל לאור הידע הרפואי. הרב ד"ר מרדכי הלפירן. אמונת עתיך 109, תשע"ו, 45-43.
ח. נזיקין, הפלות
- אפוטרופסות. השופט פיליפ מרכוס וד"ר אליעזר פרל. אסיא, קא-קב, תשע"ו, 77-35.
מדריך רפואי-משפטי-הלכתי.
- חלוקת טומטום ובנות בנכסי האב. הרב יעקב אפשטיין. חבל נחלתו, חי"ד, סי' נח, 334-330.
כשיש אנדרוגינוס או טומטום ושתי בנות, מחלקים לשלושה חלקים כי דינם כספק.
- הזמין ארוחה במסעדה ונעשה לו קלקול קיבה. הרב אברהם ישראל חורי. שו"ת ביכורי אברהם, ח"א, סי' ד, עמ' לב-לט.
אם אכל כשהיו הטעם והריח שונים הסועד הזיק לעצמו, ואם לאו אי אפשר לחייב את בעל המסעדה, אבל בודאי הוא ירצה לפצות באיזה סכום כדי לשמור על שמו הטוב.
- תשלום על פגיעה מינית. הרב יעקב אפשטיין. חבל נחלתו, חט"ז, סי' נב, 303-297.
ילד שנפגע מינית ממבוגר ויש להוריו הוצאות רבות בנסיעות לפסיכולוגים ראוי שהפוגע ישא בהוצאות, והרבנות הראשית תתקן תשלומים אלו כדי להרתיע את העבריינים.-בסי' נג, 309-303, מברר פסיקת הרמב"ם באשה שהיא מקשה לילד.
- הניח משקפיו על ספסל בית המדרש, ובא אחד וישב עליהם ונשברו. הרב אברהם ישראל חורי. ביכורי אברהם, ח"א, סי' יא, עמ' עג-עד.
היה לו להתבונן היכן מניחם כי בית המדרש משועבד לכולם, ולכן השני פטור לדעת הרב יוסף שלום אלישיב.
- משולח של מוסד תורני שחלה ונטל ממה שאסף לרפואתו. הרב אברהם ישראל חורי. ביכורי אברהם, ח"א, סי' מד, עמ' רכב-רכד.
כשהותנה שיתחלקו בהוצאות הכוונה גם להוצאות הריפוי.
- צער בעלי חיים לצורכי רפואה. הרב אברהם חפוטא. מענה לשון, ח"ב, חו"מ, סי' ח, עמ' רמד-רמט.
מותר לעשות נסיונות בבעלי חיים לצורך רפואה.-בחלק או"ח, סי' לא, עמ' נג-ס, דן אם שבת הותרה בפיקוח נפש או דחויה.
- הנחת בני יונים על בטנו כשחולה בצהבת. הרב אריה ליב קאטץ. אהל אריה, ח"ב, סי' שצ, עמ' ריח.
מותר לשימם ואין בזה משום צער בעלי חיים.
- סירוס כלבים וחתולים. הרב שמואל דוד. תחומין, לו, 481-477.
מחמת כמה טעמים יש לסמוך על הפוסקים המתירים סירוס נקבות. אין להתיר סירוס זכרים כי יש פתרונות של זריקות הגורמות עיקור זמני, ובכל אופן מותר להמיתם כשיש חשש פיקוח נפש של כלבת.
- בהמת ישראל שנולד לה חולי של סכנה, והסכימו המומחים והרופאים שרפואתה היחידה היא להכניע את איברי הזרע שלה (סירוס). הרב יהודה עייאש. בית יהודה, ח"ב, סי' מז, עמ' צט-קו.
מסכים למסקנת הרבנים מלאכי הכהן, חיים בן עטר ויצחק נאווי, שאפשר לומר לנכרי להשקותה כוס של עיקרים.
- בענין הפלה. הרב אברהם חפוטא. מענה לשון, ח"א, אה"ע, סי' ח, עמ' רד-רה.
היתר להפיל הוא רק משום סכנת האם, אבל לא בגלל העובר שאולי יוולד פגום.
- הריגת נפלים. הרב יהודה עייאש. בית יהודה, ח"א, אה"ע, סי' יד, עמ' קס-קסא.
מעוברות ששותות תרופות וסמים להפיל תינוק שלא כלו לו חודשיו אין בזה איסור, וכל שכן בזמן שמניקה.
- הריגת גנב על ידי הרעלה. הרב מרדכי בלינוב. שו"ת אגרות מרדכי, ח"א, סי' לד, עמ' קפה-קצא.
לא צדק הרב שהתיר לשים סוכריות מורעלות כדי לגלות מי הגנב, וזו עבירה של לא תעמוד על דם רעך.
- לשים רעל בתוך כריך כדי שהגנב ימות. הרב אברהם דיין. דברי בניהו, חכ"ג, סי' קה, עמ' תקיח-תקלו.
תלמיד מסכן בבית ספר לרפואה ששם רעל בכריך כדי לברר מי גונב ממנו, וצוות הצלה הוזעק להציל את מי שהקיא והכחיל באמצעות סם נגדי שמנטרל. הרב יצחק זילברשטיין התיר בהסכמת הרב יוסף שלום אלישיב, והרב מנשה קליין אסר.