נגישות

מכון שלזינגר לחקר הרפואה על פי ההלכה

מפתח מוער למאמרי רפואה והלכה שנדפסו בספרי השו"ת ובכתבי עת תורניים בשנת תשס"ט

וונדר, מאיר. "מפתח מוער למאמרי רפואה והלכה שנדפסו בספרי השו"ת ובכתבי עת תורניים בשנת תשס"ט" ספר אסיא טז, תשע''ט, עמ' 508-546.

הרב מאיר וונדר                

מפתח מוער

 

למאמרי רפואה והלכה שנדפסו בספרי השו"ת

ובכתבי עת תורניים בשנת תשס"ט

 

רשימה קודמת:

עמ' 507-459 לעיל.

תוכן הפרקים

א.     תפילין, תפילה, ברכות                           1        –     42

ב.      שבת                                                          43      –     102

ג.      מועדים                                                     103   –     145

ד.      איסור וטהרה                                          146   –     180

ה.     נדרים, צדקה, מילה                                181   –     203

ו.      רפואה, השתלות                                     204   –     259

ז.      נשים, הפריות                                          260   –     333

ח.     נזיקין, הפלות                                         334   –     343

רשימת הספרים וכתבי העת

  1. אבני ישפה ו, ז      הרב ישראל פסח פיינהנדלר, ירושליפ
  2. אדרת תפארת ה             הרב אברהם דורי, ירושלים
  3. אור ישראל נד-נו           קובץ לעניני הלכה ומנהג, מאנסי
  4. אור השבת יט                 מפיצי אור השבת, ניו יורק
  5. אור תורה                        ישיבת כסא רחמים, בני ברק
  6. איש מצליח א או"ח       הרב מצליח מאזוז, תונס
  7. אלישיב הכהן ב             הרב דקל כהן, בני ברק
  8. אמת ליעקב יח        מוסדות אור יעקב אור זרוע, רחובות
  9. אסופות א-ב        מאסף לתורה הגות וספרות, ירושלים
  10. אסיא פג-פו מכון שלזינגר שליד שערי צדק, ירושלים
  11. באהלה של תורה ה הרב יעקב אריאל, רמת גן
  12. בית אהרן וישראל מוסדות קרלין סטאלין, ירושלים
  13. בית הלל לו-לט לזכר ר' הלל טוטיאן, ירושלים
  14. בית ועד לחכמים ב, ג מבצר הכוללים דקרית יואל, מונרו
  15. בית מרדכי     הרב מרדכי פוגלמן, קרית מוצקין
  16. בנו של אברהם ב הרב מאיר קרוצ'י, באר שבע
  17. הברכה א-ב קובץ תורני לחדו"ת ובירורי הלכה, ירושלים
  18. ברכת יהודה ג הרב יהודה ברכה, ירושלים
  19. ברכת ראובן שלמה ח הרב ברוך ראובן שלמה שלזינגר, ירושלים
  20. גינת ורדים ו תלמידי וחסידי סאטמאר, ברוקלין
  21. דבר חברון א-ב הרב דב ליאור, קרית ארבע חברון
  22. דברות אליהו ז הרב אליהו אברז'ל, ירושלים
  23. דברי בניהו יג-יד הרב בניהו דיין, ירושלים
  24. דברי פנחס א הרב פנחס אברהם מייערס, האג
  25. דברי שלמה ד הרב שלמה שניידר, מונטיסלו בניו יורק
  26. דעת נוטה א הרב חיים קנייבסקי, בני ברק
  27. דרכי הוראה י בית דין צדק ובית הוראה, ירושלים
  28. הלכה למשה הרב רפאל משה אלבאז, צפרו במרוקו
  29. הרי יהודה ב הרב יהודה משה יוסף, ירושלים
  30. ודברת בם הרב דוד פיינשטיין, ניו יורק
  31. זך ונקי ב       ועד רבני זק"א, ירושלים
  32. זרע יעקב ח, יא ראשי ולומדי הכוללים בשיכון סקווירא, ניו יורק
  33. חבל נחלתו ח הרב יעקב אפשטיין, שומריה
  34. חיי עמרם הרב עמרם אלבאז, צפרו במרוקו
  35. חמודי דניאל א             הרב דניאל פהלבני, ירושלים
  36. ישורון כא מאסף תורני, ניו יורק-ירושלים
  37. ישיב יצחק כב-כה הרב יצחק שמואל שכטר, נתניה
  38. הישר והטוב ח בית הוראה המרכזי לדיני ממונות, ירושלים
  39. להורות נתן טו             הרב נתן גשטטנר, בני ברק
  40. המאור תכה-תכח רב מאיר אמסעל, ברוקלין
  41. מבית לוי יט בית מדרשו של הרב שמואל ווזנר, בני ברק
  42. מהלכי משפט א הרב אברהם שיראזי, נתניה
  43. מורה לרבים הרב חיים דוד הלוי, תל אביב
  44. מוריה הוצאת מוריה, ירושלים
  45. מכתב לחזקיהו הרב חזקיה פייבל רוזנברג, דברצין וברוקלין
  46. מקבציאל לה חברת אהבת שלום, ירושלים
  47. משואה ליצחק א-ב יד הרב הרצוג, ירושלים
  48. משנת יוסף ז הרב יוסף ליברמן, ירושלים
  49. משפטי שלמה ב הרב שלמה שמשון קרליץ, בני ברק
  50. נזר כהן א הרב זמיר כהן, ירושלים
  51. נצח ישראל ד ארגון נצח משפחת ישראל, מונסי
  52. עטרת דבורה א-ב הרב אוריאל לביא, קשת בגולן
  53. עמק יהושע ו הרב יהושע מאמאן, ירושלים
  54. עמק יהושע השלם הרב יהושע בוימל, ניו יורק
  55. עץ חיים (ברוקלין) ה, ז, ט תלמידי וחסידי באבוב, ברוקלין
  56. פסקי דין-ירושלים יא הנהלת בית דין צדק, ירושלים
  57. פעמי יעקב סט כולל להוראה על שם הרב יעקב לנדא, בני ברק
  58. קול התורה סז מחלקת החינוך של אגודת ישראל באירופה, לונדון
  59. רבבות ויובלות ב הרב אפרים גרינבלט, ממפיס-טנסי
  60. רביד הזהב ב       הרב דוד ברדא, טבריה
  61. שאילת אהרן ב הרב אהרן פלדר, פילדלפיה
  62. שורת הדין טו מכון שער המשפט, ירושלים
  63. שו"ת מהרש"ג ה הרב שמעון גרינפלד, סעמיהאלי בהונגריה
  64. שו"ת רבי עקיבה יוסף א-ב הרב עקיבא יוסף שלזינגר, ירושלים
  65. שו"ת הריב"ד א הרב יוסף קאפח, ירושלים
  66. שערי איש הרב שמחה אהרן שטרולי, ברוקלין
  67. תורה שבעל-פה מו מוסד הרב קוק, ירושלים
  68. תפארת ט ארגון בני הישיבות תפארת ירושלים, ירושלים
  69. תפלה למשה ה הרב משה לוי, בני ברק
  70. תפארת שבתפארת א, ו, ח ישיבה גדולה אמרי יוסף ספינקא, בארא פארק
  71. תשובות והנהגות ה הרב משה שטרנבוך, ירושלים

מפתח השמות

 

אבן צור, ר' שלמה אליהו 325

אברהם, ר' מרדכי 116

אברהם, סופר אברהם 205

אברז'ל, ר' אליהו 26, 27, 156, 188, 227, 247, 262, 263, 299, 303, 309, 321, 324, 326, 329

אוברלנדר, ר' ברוך 102

אויש, ר' שמואל זאב 92

אושינסקי, ר' יצחק צבי 255

איזירר, ר' חגי 328

אייזנבך, ר' יעקב 91

אייכלר, ר' מרדכי זאב 62, 275

אינדיג, ר' אריה אשר יצחק 64

אלבאז, ר' עמרם 322

אלבאז, ר' רפאל משה 203, 325, 336

אלישיב, ר' יוסף שלום 286, 302, 314, 331

אמסל, ר' יעקב 39

אמסל, ר' מאיר 140

אמסלם, ר' חיים 256

אפשטיין, ר' יעקב 5, 89, 201, 343

אריאל, ר' יעקב 44, 63, 84, 93, 107, 110, 111, 130, 161, 171, 197

בוימל, ר' יהושע 199, 252, 272, 291

ביטון, ר' אליהו 184

בלום, ר' דוד 254

בלפר, ישראל 68

בן-מאיר, ר' יהושע 278

בן-פורת, ר' אליעזר 163, 169

בן-שלמה, ר' זכריה 342

בנר, ר' אוריאל 174

בקשי דורון, ר' אליהו 76

בר-אילן, יחיאל 218

בר-אילן, ר' נפתלי 241

בר-שלום, ר' אליהו 149

ברדא, ר' דוד 177

בריף, ר' משה מאיר 333

ברכה, ר' יהודה 38, 59, 121, 124, 226, 292, 304

ברנסדורפר, ר' מאיר 276, 283

גוטמן, ר' חיים קלמן 117

גולדברג, ר' זלמן נחמיה 67, 153, 283

גולדמינץ, ר' אברהם יעקב 230

גולדשמידט, ר' טוביה 275

גזית, ר' איל 36

גנזל, טובה 162

גרוביס, ר' ישראל אלטר 45

גרוס, ר' חיים ישכר 300

גרוסמן, ר' שמשון 339

גרטנר, ר' צבי 261, 283

גרין, יוסי 260

גרינבלט, ר' אפרים 58, 155, 215

גרינפלד, ר' שלמה 300

גשטטנר, ר' שלמה 11, 159, 220, 235, 301, 317, 332, 333

דורי, ר' אברם 51-49, 105, 259, 308

דייטש, ר' זאב 86

דייטש, ר' מתתיהו284

דיין, ר' בניהו 60, 75, 83, 97, 160, 191

הלל, ר' יצחק 223

הלפרין, ר' לוי יצחק 158, 266

הלפרין, ר' מרדכי 151, 164, 173, 204, 232א, 233, 237, 250, 251, 271

הרצוג, ר' יצחק אייזיק 210

ווזנר, ר' שמואל 333

וונדר, ר' מאיר 213

וייס, ר' אברהם צבי 148

וייס, ר' אשר זליג 132, 187, 253, 261

וייס, ר' יהושע 339

וייס, ר' משה מנחם 32

וקסמן, ר' ישעיה ליב 73

ורצברגר, ר' דוד יצחק 80

זילבר, ר' מנחם זכריה 333

זילברשטיין, ר' יצחק 186

זנגר, ר' יום טוב 185

טולידנו, ר' גבריאל 94, 179

טירהויז, ר' נחמן 153

טמפלר, ר' משה יצחק 77

טרבילו, ר' יצחק אהרן 134

טרטנר, יעל 238

יגר, ר' שמואל 338

יוסף, ר' יהודה משה 141, 225

יוסף, ר' עובדיה 41, 243

יפה, ר' יוסף 180

יפה, ר' יעקב 251

יפה, ר' שמואל ישעיה 340

כהן, ר' אמנון 222

כהן, ר' דקל 16, 22

כהן, ר' זמיר 289, 290, 298

כהן, ר' שאר ישוב 211

כפיף, ר' רחמים יהודה 277

כצנלסון, עדנה 280

לאו, ר' ישראל מאיר 224

לביא, ר' אוריאל 268, 270, 312, 316, 319, 320, 323

הלוי, ר' חיים דוד 138, 182

לוי, ר' משה 288, 295

לוין, ר' אברהם דב 275, 338, 339

לוין, ר' יהושע 153

ליאור, ר' דב 9, 56, 103, 264, 267, 296, 307, 335, 341

ליבס, ר' יצחק אייזיק 310

ליברמן, ר' אהרן 145

ליברמן, ר' יוסף 10, 20, 40, 70, 95, 119, 135, 144

לינדנפלד, ר' אהרן 151

ליפשיץ, ר' גימפל 115

מאזוז, ר' מצליח 52

מאמאן, ר' יהושע 108, 181, 287, 297

מוזסון, ר' יעקב שלמה 153

מורגנשטרן, ר' יצחק מאיר 153, 154

מייערס, ר' פנחס אברהם 100

מרמלשטיין, ר' אלעזר 136

מרמלשטיין, ר' משה יחיאל 7

ר' משה בן מיימון 209

נבנצל, ר' אביגדור 284

נויבירט, ר' יהושע 67

ניישלוס, ר' משה 242

נשר, ר' בן ציון 257

עמאר, ר' שלמה משה 228

עקשטיין, ר' אברהם ור' שלמה צבי 333

עקשטיין, ר' דוד 101

פארן, גאולה 209

פוגלמן, ר' מרדכי 18, 47, 139, 313

פיינהנדלר, ר' ישראל פסח 3, 6, 25, 46, 65, 81, 82, 85, 123, 125, 165, 170, 202, 232

פיינשטיין, ר' דוד 14, 28, 78, 104, 120, 126, 142, 168, 176, 190

פיינשטיין, ר' משה 293

פינקלשטיין, ר' ברוך 293

פיקסלר, דרור 209

פלבני, ר' דניאל 61

פלדר, ר' אהרן 147

פלק, ר' פסח אליהו 89, 90

פנחסי, ר' אליהו חיים 250

פרבשטיין, ר' יעקב מאיר 248, 249

פריינד, ר' לוי 45

צימרמן, דינה 162

צינר, ר' גבריאל 40

קאפח, ר' יוסף 42, 98

קטן, ר' יואל וחנה 294

קידר, ניצן 207

קליימן, פסח 163, 169

קליין, ר' משה שאול 153

קנייבסקי, ר' חיים 13, 21

קנייבסקי, ר' יעקב ישראל 242

קניג, ר' דוד יהושע 338

קניג, ר' חיים ישעיה 40

קרויז, ר' אהרן מאיר 131

קרוצ'י, ר' מאיר 15

קרליץ, ר' שלמה שמשון 330

רובין, ר' מנחם מנדל 109

רובין-הלברשטם, ר' שלום יחזקאל שרגא 52

רוזין, ר' יוסף 252

רוזן, ר' ישראל 66, 67

רוזנבלט, ר' שמואל יצחק 153

רוזנברג, ר' חזקיה פיבל 258, 273, 318

רייז, ר' יואל משה 195

רייזמן, ר' צבי 284

רייסקין, שלומי 240

רפפורט, ר' חיים 102

רקוב, ר' יעקב 118

שבתאי, ר' דוד 251

שור, ר' דוד 53

שורץ, ר' יחזקאל שרגא 88

שטיין, ר' משה 72

שטיינברג, אברהם 210

שטיינמץ, ר' נחמן יחיאל מיכל 122

שטרולי, ר' שמחה אהרן 54, 99, 106, 167, 244

שטרן, ר' שמואל אליעזר 105, 194

שטרנבוך, ר' משה 4, 8, 43, 74, 79, 113, 114, 128, 133, 143, 175, 189, 192, 193, 214, 239, 245,   282, 284, 305, 327

שיראזי, ר' אברהם 315

שכטר, ר' יצחק שמואל 2, 19, 34, 55, 69, 157, 196, 236, 246, 265, 281, 285, 311, 337

שלוש, ר' שלמה 217

שלזינגר, ר' אליהו 216

שלזינגר, ר' ברוך ראובן שלמה 87, 129, 274

שלזינגר, מנחם 237

שלזינגר, ר' עקיבה יהוסף 17, 35, 37, 48, 57, 71, 112, 127, 137, 150, 166, 178, 183, 198, 200

שניידר, ר' שלמה 96, 229, 269, 310

שפירא, ר' חיים 208

שפרן, ר' יגאל 279

שרגא, ר' ברוך 219

שרלו, ר' יובל 221

שרמן, ר' אברהם חיים 231, 283

שרשבסקי, ר' יהודה 146

ששון, ר' יוסף חיים 24

ששון, ר' יעקב 234

 

מפתח הענינים

אבהות 271-269; אבלות 259-257; אבעבועות 91; אבר 35, 75, 78, 79, 247, 254; אוטובוס 185; אולטרה סאונד 177, 248, 304; אומגה 3 146; איטר 10-6, 103, 269; איידס 289, 295; אינפוזיה 232; אינקובטור 199; איסור שנשרף 147; אלצהיימר 133, 327; אלרגיה 30; אמבולנס 97, 338; אנטומיה 164; אצבע 178; אקווריום 45; אקמול 56, 74, 108; ארבע כוסות 112, 113; ארבעת המינים 103, 143; אשכים 297; אשר יצר 1.

בדיקות סקר 218; בורר 72; ביבליוגרפיה 213; ביוץ 56, 97, 160; ביפר 70; ביציות 264, 277, 278, 282; ביקור חולים 227-222; בישול 82, 83; בית אבות 103; בית חולים 56, 70, 81, 97, 99, 101, 130, 144, 248-251, 256; בית כנסת 20, 21; בית עלמין 160; בנק זרע 197; בקבוק גומי 75; ברכות 28-33; ברכת החמה 102.

גבורת אנשים 51-48, 331-329; גט 215; גידם 2, 18; גילוח 103, 161; גירוד 85; גלאי מתכת 66; גלוטן 24, 110, 111, 113; גלולות 103, 171, 176; גרות 194, 303.

דיאטה 25, 33; דילול 342; דלת מגנטית 67, 70; דנ"א 271, 306.

הגומל 34, 35; הומוסקסואלי 290, 315; הזרעה מלאכותית 274-272; הכאה 85; הנקה 103; הפלות 186; הפריות 84, 260, 264, 283-281; הצלה 12, 40; הרדמה 188, 194; הרטבה 324; השתלות 19, 214, 229, 231, 243-239; התעמלות 96-98.

ויטמינים 29, 60, 74; וסת 124, 175.

זית 201; זנות 326; זק"א 56; זקנים 69, 112, 131, 184, 185, 203, 223, 311; זריקות 84, 189; זרע לבדיקה 267-265, 276, 287, 288.

חולה 214, 229-222, 232; חולירע 136; חזן 91; חיידק טורף 221; חינוך 182; חליבה 61, 62, 117; חליצה 332, 333; חנוכה 10, 103, 144; חניטה 252; חרדה 174; חרש 5, 129, 130, 145, 272, 313, 332, 333, 339.

טבור 63, 237, 238; טבילה 180-178; טבעת 166; הטוב שברופאים 212; טומאה 251-246; טחורים 166; טלטול 60-58; טלפון 56; טריפה 311.

יארצייט 259; יד 88; יולדת 77, 80-82, 97, 165, 214; יום טוב 120-117, 191; יום כיפור 142-133, 215, 269; יומן 65; יחוד 311.

כדורי שינה 47, 97; כוונה 15; כויה 341; כיבוד אב 183, 184; כימותרפיה 179, 296; כלב 21; כליות 91, 239, 242, 243; כמוסות 32; כסא גלגלים 56-52; כרסת 110, 111; כשפים 151; כתובה 317; כתמים 176.

לב 241; לולב 10; לחם 46; לידה 43, 56, 305.

מאכלים 26, 27; מגילה 145; מגן 192; מד"א 56; מדבקה 56; מדחום 86, 87; מוות
235-233; מום 307, 308, 311; מוניטור 62; מח אחד 154-152; מחלה תורשתית 261; מחלת נפש 320-318; מי שברך 65, 155; מיגרנה 139; מילה 194-188; מינקת 61, 121, 270 ,304-301; מיעיים 89, 232; מכונת הנשמה 340; מכשיר אדים 56; מכשיר שמיעה 66, 93, 103, 130, 132; מלקחיים 198; ממשק אדם-מכונה 68; מניעת הריון 264, 295-291; מסים 203; מעוברת 128-126, 177, 248; מעלית 69, 70, 251; מקדש 343; מקל 119, 120, 215; מראות דם 173; מרור 103; מרפאה 335; משאבה 62; משותק 143, 337; משחה 92; משקפים 38, 39, 56-58, 65, 96, 160, 335, 343; מתנה 203.

נדה 177-162; נזק 340; נטילת ידים 22, 23; ניוול 253; נישואי קרובים 262, 263; נישואין 308; ניתוח 43, 58, 116, 227; נכרים 20, 53, 56, 83, 150; נפילה 322; נפל 244; נשיאת כפים 19-17.

סגולות 45; סוטה מין 44; סומא 21, 37, 102, 155, 314; סיגריות 200; סיר לילה 13; סירוס 264, 296; סכרת 103, 324, 329; ספירת העומר 103, 116; סריס 11; סת"ם 9, 195.

עגבת 329; עדשות 56, 64, 65; עובר 214, 245; עונה 309; עור 56, 81, 160, 161; עיסוי 56; עירובי חצרות 101-99; עירוי 56, 103; עישון 56, 96, 114, 115, 138, 148, 149, 200; עלוקה 183; עליה לתורה 142; עקרות 162, 163, 265, 268, 298, 299, 328.

פגים 76, 199; פדיון הבן 199-196; פה 31; פוליגרף 323; פוריות 56, 186, 187; פונדקאות 260, 264, 277-275, 280, 282, 283; פיזיותרפיה 72, 97; פסול לעדות של מעשן 149; פסח 96, 103-15; פסיכולוגיה 56, 202; פצוע דכה 286; פצע 82, 170, 172; פרוזבול 334; פת 24; פתילות 139.

צדיק 81; צדקה 186, 187; צוואה 336; צמח 312; צרוד 91; צרעת 325.

קבורה 155, 256-254; קבלה – הכרעה הלכתית 151; קונדום 267; קטטר 1; קטניות 109; קטנים 138, 236; קידוש 141; קידושין 316-312; קיטע 17, 79; קינזיולוגיה 154-152; קלנועית 56; קנין 337; קעקע 159-155; קרום בתולים 165; קריאת שמע 12, 13.

ראש 240; רופא 214, 215; רחם 246, 296, 316; ריאות 220; ריסים 157; רפואה 243-204; רפואה אלטרנטיבית 219; רקמות 270.

שבולת שועל 113; שבועה 181; שביעית 202-200; שבת 97-43; שהחיינו 39-36, 193; שוטה 3, 4, 161, 182, 229, 252, 258, 300, 332; שום 202; שונא 227; שופר 132-130; שחיטה 71; שחלות 284, 285; שיבוט 260; שידוך 310; שיניים 51, 75, 95, 97, 103, 150, 335; שיתוק 55; שכר 202, 338, 339; שערות 11, 58, 160, 180; שתל כוכליארי 94.

תאי גזע 279; תהילים 41, 42; תחבושת 22, 155; תסמונת דאון 3, 193; תספורת 161; תענית 103, 124-121; תפילה 16-14, 45, 214, 215; תפילין 10-2, 58; תפילת הדרך 40; תקיפה ביולוגית 255; תרומת דם 230, 236; תרופות 28, 51-48, 59, 60, 74, 75, 90, 91, 108-103, 120-118, 140, 202; תשעה באב 103, 128-125.

א.     תפילין, תפילה, ברכות          

  1. ברכת אשר יצר בחולה שאינו מוציא שתן אלא על ידי קטטר. הרב ברוך ראובן שלמה שלזינגר. ברכת ראובן שלמה, ח"ח, סי' ז-ח, עמ' כד-לד.

כשהשתן יוצא מאליו מעט מעט בלי הרגשה אינו צריך לברך אשר יצר, דלא כשו"ת הר צבי, או"ח, ח"א, סו, ושבט הלוי, ח"ג, צד.

  1. הנחת תפילין על ידי אחר. הרב יצחק שמואל שכטר. ישיב יצחק, חכ"ג, סי' א-ד, עמ' לג-מו.

חולה שאינו יכול לקשור את התפילין בעצמו, יכולים אשתו או בתו להניח לו. כמו כן גידם ומי שידו משותקת.

  1. תפילין בילד שיש לו תסמונת דאון. הרב ישראל פסח פיינהנדלר. שו"ת אבני ישפה, ח"ו, סי' ג. ה, עמ' ו-ז, י-יב.

הוראות כיצד לנהוג בתפילין, עליה לתורה ודרשה באופן שגופו יהיה נקי. לא בכל מחלת נפש נחשב כשוטה.

  1. חיוב במצוות למי שמפגר בשכלו. הרב משה שטרנבוך. תשובות והנהגות, ח"ה, סי' כה, עמ' מ-מא.

יש להחמיר שאין דינו כשוטה, וחייב בתפילין אם נשמר מהפחה.

  1. חרש שלימדוהו לדבר. הרב יעקב אפשטיין. חבל נחלתו, ח"ח, סי' ב, עמ' 29-17.

בירור אם: חייב במצוות, יכול להוציא אחרים ידי חובתם, קידושיו קידושין וגיטו גט.

  1. בחור שהתחשמל ותש כח הימין. הרב ישראל פסח פיינהנדלר. אבני ישפה, ח"ז, סי' א, עמ' א-ב.

יניח תפילין על ידו הימנית ודינו כאיטר. דיני מי שיש לו רק תפילין של איטר, או איטר שיש לו רק תפילין של ימני.

  1. דיני איטר יד בהלכה. הרב משה יחיאל מרמלשטיין. תפארת שבתפארת, ח, שנד-שנז.

מכלול דיני האיטר לגבי ברכות, תפילין ועוד.

  1. האם ראוי להרגיל את הילד האיטר לכתוב בימין. הרב משה שטרנבוך. תשובות והנהגות, ח"ה, סי' יב, עמ' כג-כד.

יש טעמים שרצוי לא להרגילם, אלא אם כן מרגילים אותם בין לכתיבה ובין לשאר מלאכות.

  1. כותב בשמאל ורוב מלאכות בימין לענין הנחת תפילין. הרב דב ליאור. דבר חברון, או"ח, סי' לב, עמ' 36.

בסי' לד עמ' 37: כותב ועושה רוב מלאכות בשמאל ומלאכות מדויקות בימין לענין כתיבת סת"ם.

  1. איטר בכוס של ברכה ונטילת לולב. הרב יוסף ליברמן. משנת יוסף, ח"ז, סי' מג, קכג, עמ' עג, קפז.

יש חילוקי דינים בין תפילין, זימון ונטילת לולב, ובין ספרדים ואשכנזים.-בסי' קלח עמ' ריא-ריב השיב על דיני איטר בנר חנוכה ובשאר מצוות.

  1. ילד שנולד במחלה שאין לו שום שערות על הגוף וגם בעתיד לא יהיו לו. הרב נתן גשטטנר. להורות נתן, חט"ו, סי' ד, עמ' ד-ה.

יש להחמיר שהוא גדול כשנעשה בן י"ג, ולא לקולא להוציא רבים ידי חובתם. נחשב גדול מן התורה כשנעשה בן עשרים ויש לו סימני סריס, או בן ל"ה אף אם לא הביא שערות.

  1. חבר הצלה שנקרא סמוך לסוף זמן קריאת שמע. חברי הכולל. תפארת שבתפארת, ח, קלג-קמג.

בחשש פיקוח נפש ילך מיד, ורק כשיש עמו חבר שכבר קרא יבקש ממנו שהוא ילך.

  1. קריאת שמע נגד סירי לילה של ילדים וחולים. הרב חיים קנייבסקי. דעת נוטה, ח"א, סי' צ, עמ' רכו.

יש ליזהר.

  1. אכילה קודם התפילה למי שחלש לבו. הרב דוד פיינשטיין. ודברת בם, סי' ח, עמ'
    יט-כג.

יכול לשתות לפני התפילה תה, קפה, חלב.

  1. חיוב כוונה בתפילה. הרב מאיר קרוצ'י. שו"ת בנו של אברהם, ח"ב, או"ח, סי' ג, עמ' יד-יט.

חולה שאין באפשרותו לכוין כלל ואפילו בברכת אבות אינו רשאי להתפלל, אבל אם התפלל כבר בלי כוונה אין מחזירים אותו.

  1. ישיבה בארבע אמות של המתפלל. הרב דקל כהן. אלישיב הכהן, ח"ב, סי' ט-י, עמ' סח-צא.

חולה או זקן או חלוש שקשה להם לעמוד או להתרחק רשאים להקל ולשבת, ומה טוב אם יוכלו להתפלל או ללמוד בינתים.

 

 

  1. כהן בעל מום לנשיאת כפים. הרב עקיבה יהוסף שלזינגר. שו"ת רבי עקיבה יוסף, או"ח, סי' לח, עמ' צ-צג.

כהן קיטע היוצא בקב שלו והתיר לו בברודי הרב שלמה קלוגר לשאת כפיו מכיון שדש בעירו, לא יעלה לדוכן בירושלים עד שיעברו שלושים יום.

  1. כהן שבגלל מחלתו קטעו לו יד אחת. הרב מרדכי פוגלמן. בית מרדכי, סי' יב, עמ' כב-כג.

אינו עולה לדוכן אף שנשאר החלק העליון של היד עם הזרוע, כי אין לו כף.

  1. נשיאת כפים בכהן שעבר השתלת איברים. הרב יצחק שמואל שכטר. ישיב יצחק, חכ"ב, סי' ה-ח, עמ' נא-סד.

בהשתלות פנימיות ודאי מותר, אבל גם ביד או ברגל תותבים מותר כי מכסים בטלית.

  1. הכנסת נכרי לבית הכנסת לשמש זקן. הרב יוסף ליברמן. שו"ת משנת יוסף, ח"ז, סי' קמח, עמ' רכד-רכה.

מותר לו להכניס את הזקן לבית הכנסת, ומוטב שישב בפינה או שיצא החוצה.

  1. כניסת סומא עם כלב לבית הכנסת לתפילה. הרב חיים קנייבסקי. דעת נוטה, ח"א, סי' סח, עמ' רסו.

כשאינו יכול ללכת בלי הכלב אין איסור.

  1. נטילת ידים במי שהניח רטיה על מכה שבידו. הרב דקל כהן. אלישיב הכהן, ח"ב, סי' טו, עמ' קכה -קכז.

כשהמכה כואבת ואין לחוש שיוריד את הרטיה רשאי ליטול ידיו עליה בברכה, וחלוקים הדינים בתחבושת.

  1. חולה שאינו יכול לרדת ממיטתו ורוצה ליטול ידיו לאכילת פת. חברי הכולל. תפארת שבתפארת, ח, קצד-רא.

ראוי להמתין עד שיבוא אדם ליטול לו ידיו, וכשמסופק אם יבוא יכול לעטוף ידיו במפה ולאכול.

  1. פת פוטרת כל מיני מאכל. הרב יוסף חיים ששון. מקבציאל, לה, תשס"ט, שצב-שצו.

גם מי שרגיש לגלוטן ואינו אוכל בסעודות השבת רק כזית פת, פוטר את שאר המאכלים.

  1. החליט לאכול כמות מסוימת בגלל דיאטה ושינה דעתו. הרב ישראל פסח פיינהנדלר. שו"ת אבני ישפה, ח"ז, סי' יד, עמ' כא.

שקל פרוסת לחם ונמלך לאכול עוד, צריך לברך שוב המוציא.

  1. מאכלים המותרים ומזיקים לדעת הרופאים. הרב אליהו אברז'ל. הברכה, א, תשס"ט, כג-כה.

יש להתרחק מכל הדברים המזיקים, אפילו אם הם דברי מאכל המותרים.

  1. מאכלים המזיקים לדעת הרופאים. הרב אליהו אברז'ל. דברות אליהו, ח"ז, סי' יז, עמ' לז-לט.

חובתנו לשמור על בריאות גופנו, ולהתרחק מכל הדברים המזיקים אפילו אם הם דברי מאכל המותרים.

  1. ברכה על תרופה. הרב דוד פיינשטיין. שו"ת ודברת בם, סי' ל, עמ' עא-עב.

המנהג הוא שאין מברכים על משקה מתוק ששותים כדי לבלוע את התרופה.

  1. אכילת כדורים או ויטמינים שיש להם טעם טוב. חברי הכולל. תפארת שבתפארת, ו, קנז-קפא.

צריך לברך עליהם בין בתוך הסעודה ובין שלא בתוך הסעודה.

  1. הסובל מאלרגיה או מסוכר ואינו יכול להתאפק מאוכל המזיק לו. חברי הכולל. תפארת שבתפארת, ו, רכ-רכט.

יפטור עצמו תחילה במאכל אחר, או שיאכלו בתוך הסעודה.

  1. הנותן לפיו חומרי הטעמה כדי לסלק את ריח הפה. חברי הכולל. תפארת שבתפארת, ו, רמח-רנא.

מן הדין אין צריך לברך, אבל כשרוצה ליהנות מהטעם יברך על דבר אחר תחילה.

  1. אכילה שלא כדרך אכילתן. הרב משה מנחם וייס. תפארת שבתפארת, ו, עז-פה.

מותר להאכיל איסור לחולה שלא כדרך אכילתו כגון בתוך כמוסות.

  1. ברכה על מאכלים שאינו אוהב ואוכלם בגלל הדיאטה, או השותה מים חמים במוצאי שבת לסגולת רפואה. חברי הכולל. תפארת שבתפארת, ו, רלט-רמז.

כל שאוכל מאכל הראוי צריך לברך אף כי הוא איסור שהותר לחולה, או שנחוץ לדיאטה שלו. בשתית המים החמים להגר"א לא יברך, ולבעל אגלי טל יברך.

  1. ברכת הגומל כשניסה לאבד עצמו לדעת והצילוהו הרופאים. הרב יצחק שמואל שכטר. שו"ת ישיב יצחק, חכ"ג, סי' יד, עמ' עט-פה.

יכולים להניח לו לברך בלי שם ומלכות, אבל כשרצה לעשות זאת מחמת שיבוש דעתו וצרות שעברו עליו, אין למונעו מלברך בשם ומלכות.

  1. ברכת הגומל בסכנת אבר ונתרפא. הרב עקיבה יהוסף שלזינגר. שו"ת רבי עקיבה יוסף, או"ח, סי' עב, עמ' קנב-קנד.

דיון אם מברכים כאשר רק אבר אחד היה בסכנה.

  1. ברכת שהחיינו. הרב איל גזית. אמת ליעקב, יח, תשס"ז, מ-נד.

מי שנאסר עליו מטעמי בריאות לאכול פרי מסוים, יברך עליו בשעה שרואהו.

  1. ברכת שהחיינו בסומא שנולדה לו נכדה. הרב עקיבה יהוסף שלזינגר. שו"ת רבי עקיבה יוסף, או"ח, סי' עו, עמ' קנז-קנח.

יכול לברך על שמחת הלב מבלי שרואה אותה.-בסי' קד עמ' רא-רג פסק שסומא חייב בקריאת שנים מקרא ואחד תרגום.

  1. ברכת שהחיינו על קנית משקפים. הרב יהודה ברכה. ברכת יהודה, ח"ג, או"ח, סי' ז, עמ' כב-כג.

מי שנוהג לברך על כלים חדשים, יברך גם על משקפים חדשות.

  1. ברכת שהחיינו על משקפים חדשות או עדשות. הרב יעקב אמסל, ועוד. המאור, תכה, תשס"ט, כא; תכו, סד; תכח, סח-עב.

אין מברכים על כלי שאינו חשוב, אלא אם כן לא היה יכול ללמוד בלעדיהם וכעת כשהגיעו שמח בהם מאד.

  1. תפילת הדרך לנוסעים ממונסי לניו יורק. הרבנים יוסף ליברמן, גבריאל צינר וחיים ישעיה קניג. המאור, תכה, תשס"ט, ח-יא.

אנשי הצלה המובילים חולה למקום רחוק יאמרו תפילת הדרך בשבת.

  1. קריאת תהילים בלילה לצורך חולה. הרב עובדיה יוסף. פעמי יעקב, סט, תשס"ט, צה-קד.

מותר לקרוא גם לצורך חולה שאין בו סכנה אפילו קודם חצות, ובליל שבת ויום טוב אפילו שלא בשביל חולה.

  1. קריאת תהילים על חולה. הרב יוסף קאפח. שו"ת הריב"ד, ח"א, סי' יד, עמ' קמב-קמג.

רצוי שהחולה עצמו יאמר תהילים וזכות המצוה תגן בעדו, ולא שהמילים סגולה לריפוי הגוף.

ב.    שבת                                                                      

  1. ניתוח לחולה בערב שבת. הרב משה שטרנבוך. תשובות והנהגות, ח"ה, סי' סז, עמ' קלד.

אין לדחות ניתוח לערב שבת מחמת שלמחרת בהיותו מטושטש לא יפסיד הנחת תפילין, אלא יקיימוהו בזמן שנועד לו.-בסי' פח עמ' קלד-קלה מורה על ההכנות ללידה לפני שבת.-בסי' פט עמ' קלה-קלו פוסק שלא תמיד מותר לבעל להתלוות לאשתו כשנוסעת ללדת בשבת.

  1. אישפוז סוטה במוסד מחלל שבת. הרב יעקב אריאל. באהלה של תורה, ח"ה, סי' כא,       עמ' 182-175.

מותר וחובה לאשפז סוטה מין במוסד מתאים למרות שהוא עלול לחלל בו שבת.

  1. תפילת הצדיקים בשבת עבור החולים. הרב ישראל אלטר גרובייס. עץ חיים (ברוקלין), ה, תשס"ח, שכה-שלג.

לקט מקורות על סגולות על טבעיות ותפילות צדיקים.-בעמ' שלד כתב הרב לוי פריינד על מניעת גידול דגים באקווריום ושאר בעלי חיים בבית כסגולה לזרע של קיימא.

  1. אשה שאסור לה לאכול לחם מחיטה. הרב ישראל פסח פיינהנדלר. אבני ישפה, ח"ז, סי' כו, עמ' מה-מח.

צריכה לאכול לסעודת שבת כזית או כביצה. מי שלא יאכל כלל פת חיטה, ישתה רביעית יין לקידוש במקום סעודה. לחם סויה אינו פוטר את שאר המאכלים, רק את מה שמורחים עליו.

  1. בליעת כדורי שינה בליל שבת כדי שיוכל לישון. הרב מרדכי פוגלמן. בית מרדכי, סי' כו, עמ' נ.

נדודי שינה גורמים למחלות מסוכנות, ולכן מותר ליטול את הטבליות ללא חשש לשחיקת סממנים.

  1. נטילת תרופה בשבת לאין אונות. הרב עקיבה יהוסף שלזינגר. שו"ת רבי עקיבה יוסף, או"ח, סי' קכב, עמ' רכג-רכה.

יש כמה טעמים שמותר ליטלה בשבת.-בסי' קכג עמ' רכה התיר ליטול בשבת תרופה מונעת שאינה מרפאת.-בסי' קכד עמ' רכו-רכח השיב לשואל ומשיב על חילול שבת בשביל חיי שעה.-בסי' קכה עמ' רכח-רלא השיב לרבו הרב חיים סופר בסוגית מאכילין הקל הקל לחולה בשבת.

  1. תרופה לכח גברא בשבת. הרב אברהם דורי. אסיא, פג-פד, תשס"ט, 107-95.

יש להתיר ליטול תרופה זו בשבת.

  1. לקיחת תרופה בשבת לצורך קיום המצוה. הרב אברהם דורי. אדרת תפארת, ח"ה, סי' לה, עמ' קלה-קמה.

יש כמה צדדי היתר ליטול את התרופה בשבת.

  1. חיוב נטילת תרופה כשסובל מחוסר כח גברא. הרב אברהם דורי. שו"ת אדרת תפארת, ח"ה, סי' נו-נז, עמ' רעט-רפז.

חייב ליטול את התרופה כדי לקיים מצות עונה, ועליו להוציא על זה עישור מנכסיו ואולי אפילו חומש.-בסי' סו, ס"ק ד, ה, עמ' שדמ, דן בעקירת שיניים במקום צורך, וחולה שהרופאים התיאשו ממנו אם יש להרבות בתפילה עליו שיבריא.

  1. יציאת נכה בכסא גלגלים לרשות הרבים בשבת. הרבנים שלום יחזקאל שרגא רובין-הלברשטם ומצליח מאזוז, בתשי"ט. שו"ת איש מצליח, ח"א, או"ח, סי' לד-לה, עמ' תקיט-תקלב.

בתנאים מסוימים מותר לנכה לצאת בכסא גלגלים לרחוב כי חזותו מוכחת עליו.

  1. שימוש לנכה בכסא גלגלים על ידי גוי. הרב דוד שור. המאור, תכה, תשס"ט, מד.

הוראות כיצד יצא מרשות היחיד לרשות הרבים בשבת.

  1. יציאה בשבת בכסא גלגלים כשמגלגלו בעצמו. הרב שמחה אהרן שטרולי. שערי איש, סי' ד, עמ' לג-לה.

במקום צורך ואין עכו"ם יכול לצאת בכסא גלגלים.

  1. הסעת ילד בר מצוה משותק חלקית בכסא גלגלים במקום שאין עירוב. הרב יצחק שמואל שכטר. ישיב יצחק, חכ"ד, סי' כד-כז, עמ' קכח-קמג.

עדיף לשכור דירה ליד בית הכנסת, ואם לאו מותר לדבר מצוה בסיוע עכו"ם, ובפרט שהקהל יודעים דוחקו.

  1. בהלכות שבת. הרב דב ליאור. דבר חברון, או"ח, סימנים ועמודים:

רפא, 145. יציאה לנכה מחוץ לעירוב בעגלת נכים. רפד, 146. השריית עדשות מגע. רפז,147. נסיעה לבית חולים כדי לשהות ליד חולה שיש בו סכנה. רצה, 151. טלטול משקפיים שנשברו. שטו, 161. פינוי חללים על ידי זק"א. שנ, 183. שימוש במכשיר אדים. שסו, 189. בדיקת ביוץ. שעד-שעה, 192. לקיחת אקמול וויטמינים. הגשת רפואה שאינה מחייבת. שעו, 193. התקשרות טלפונית להרגעת בני משפחה. שעז-שפג, 197-194. אימון החדרת עירויים. עיסוי. לקיחת תרופות בשבת בזמננו. טיפול רפואי שתועלתו פסיכולוגית בלבד. טיפול בפגיעה אסתטית. הסרת עור על ידי גירוד. טיפולי פוריות. שפז, 201. עדיפות של דאורייתא בשינוי מול איסור דרבנן בחולה שאין בו סכנה. שפח, 203-202. שאלות על סימן שכח. שצז-ת, 208-206. חזרה ממשמרת בבית חולים עם נהג נכרי. חילול שבת לצורך טיפול נפשי. חילול שבת של מתנדב במד"א. עישון בשעת שמירה. תטו-תטז, 219-218. עזרה רפואית לגוי. נסיעת תומכת לידה. תכג, 222. הסרה והדבקה של מדבקה למניעת הריון לצורך טבילה. תמג, 233. כסא גלגלים חשמלי. תמד, 234. קלנועית של מכון צומ"ת. תסב, 245. הסעת ילד קטן כשאמו כורעת ללדת.

  1. הליכה במשקפים במקום שאין עירוב. הרב עקיבה יהוסף שלזינגר. שו"ת רבי עקיבה יוסף, או"ח, סי' קיד, עמ' ריח-ריט.

אסור לצאת במאירת עינים\כלי הבטה, כי לרבים זה רק לנוי, ויש חשש שינקה אותם מהבל.-בסי' קס עמ' רצא-רצב דן כיצד ינהג במצות ראיה בעליה לרגל.

  1. צמיד או שרשרת שרשומים בהם פרטי מחלת הנושאם. הרב אפרים גרינבלט.רבבות ויובלות, ח"ב, סי' ל, עמ' טו.

מותר לטלטלם בשבת במקום שאין עירוב משום פיקוח נפש.-בסי' לא עמ' טז פסק שחולה שעבר ניתוח לב פתוח ועבר היום, לא יוכל להניח תפילין בערב.-בסי' מא עמ' טז פסק שמותר להשחיר את שערותיו הלבנות רק לצורך פרנסה.-בסי' קמא עמ' קכז אסר לתקן בורג שנפל ממשקפים בשבת.

  1. טלטול תרופות בשבת. הרב יהודה ברכה. ברכת יהודה, ח"ג, או"ח, סי' יט, עמ' מו-מח.

תרופות השכיחות כגון אקמול אינן מוקצה, ושאינן שכיחות מותר רק לחולה לטלטלם, ובריא יכול לסייע לו בשינוי.

  1. טלטול תרופות ושימוש בויטמינים בשבת. הרב בניהו דיין. שו"ת דברי בניהו, חי"ג, סי' כג, עמ' קצד-רה.

בנסיבות שונות מותר לטלטל את התרופות או את הויטמינים.

  1. חליבה בשבת. הרב דניאל פהלבני. שו"ת חמודי דניאל, ח"א, סי' יג, עמ' פה-צו.

פרטי ההלכות כיצד תנהג מינקת כשהתינוק אינו יכול לינוק והחלב מצערה, או לחלוב כדי להרגיע כאב אוזניים.

  1. משאבת חלב חשמלית בשבת. בדיקת אק"ג ומוניטור בשבת. הרב מרדכי זאב אייכלר. הברכה, ב, תשס"ט, קמב-קמח.

המחבר את המכשיר עושה את האיסור, ולא מי שגופו מחובר למכשיר.

  1. שאיבת דם מחבל הטבור בשבת. הרב יעקב אריאל. באהלה של תורה, ח"ה, סי' לה, עמ' 259-253.

מעיקר הדין מותר ליטול דם מחבל הטבור במיוחד אחרי היפרדותו מהאם, ויעשו זאת בבית חולים שומר שבת המעסיק גוי.

  1. עדשות רכות שהתייבשו ליתנם למים בשבת שיתרככו. הרב אריה אשר יצחק אינדיג. בית ועד לחכמים, ג, תשס"ט, קי-קכה.

אין בזה איסורי עיבוד ותיקון ומותר, אבל יעשה בשינוי כלאחר יד.

  1. החזרת עדשות מגע רכות למים בשבת. הרב ישראל פסח פיינהנדלר. אבני ישפה, ח"ז, סי' ל, עמ' נו-נח.

מותר להחזירם למים, אבל לא לשפשפם. מותר להרכיב משקפי שמש בשבת במקום שאין עירוב. מותר לצאת במשקפי קריאה שיהיו נחוצים לו בבית הכנסת. לאחר שיחה עם רופא חזר בו ממה שאסר בח"ה טיפות עינים להרטבתם בשבת.-בסי' לד סק"ג עמ' סו אסר לקרוא רשימת חולים עבור מי שברך בשבת, דלא כהרב נסים קרליץ שהתיר. בסק"ו עמ' סז התיר לרופא או פסיכולוג לקרוא לצורך מצוה את יומן פגישותיו בשבוע הבא.

  1. חידושים הלכ-טכניים בתחומי רפואה ובטחון בשבת. הרב ישראל רוזן. משואה ליצחק, ח"ב, 230-224, תמונות.

כולל עניני מכשיר שמיעה, וגלאי מתכת בשערי הכותל ובתי חולים.

  1. פתיחת דלת מגנטית בשבת באמצעות שינוי זרם ומתח. הרבנים יהושע נויבירט, זלמן נחמיה גולדברג, ישראל רוזן. אסיא, פה-פו, תשס"ט, 6-7.

היתר לדלת מגנטית בשבת במוסדות רפואה ובטחון.

  1. מלאכות שבת וממשקי אדם-מכונה. ישראל בלפר. אסיא, פג-פד, תשס"ט, 90-67.

גישות בהלכה לפעילות מחשבתית של האדם שמפעילה מיכשור מיכני.

  1. להתלוות לזקן וחולה במעלית שבת שאינה מאושרת לכל המגזרים החרדים. הרב יצחק שמואל שכטר. ישיב יצחק, חכ"ב, סי' יד, עמ' פא-פו.

אין ללוות חולה שאין בו סכנה, ומותר רק כשמצב החולה אינו מאפשר להשאירו לבד אפילו לזמן קצר.

  1. שאלות בנושא אלקטרוניקה בשבת בבית חולים. הרב יוסף ליברמן. משנת יוסף, ח"ז, סי' סז, עמ' קיב-קיג.

תשובות לשאלות על דלתות מצלמות ועינים אוטומטיות, השימוש בביפר, עליה במעלית על ידי גוי, משלוח אוכל בהכשר מיוחד.

  1. שחיטת בהמה בשבת לצורך חולה קטן שיש בו סכנה. הרב עקיבה יהוסף שלזינגר. שו"ת רבי עקיבה יוסף, או"ח, סי' קכא, עמ' רכא-רכג.

הרב שמואל סלנט הורה שיקנו מטבח גוי, ולא ישחטו לו.

  1. בורר קטניות כתרגיל פיזיותרפיה. הרב משה שטיין. מבית לוי, יט, תשס"ח, קפג.

כשעבר אירוע מוחי וכתרגילים בפיזיותרפיה נתנו לו להוציא חמש קטניות של חומוס מק"ג אורז, אין בזה משום בורר.

  1. לשון מרפא, תמצית שיעורים סביב הלכות רפואה בשבת בשולחן ערוך אורח חיים סימן שכ"ח סעיפים א-ב, שנמסרו בחורף בישיבת כרם שלמה ד'באבוב. הרב ישעיה ליב וקסמן. ברוקלין תשס"ט, טז, רסח עמ', הסכמות, הקדמה, קיצור הלכות, מפתחות, הנצחות. בסדרת ישועת יהודה, במסגרת מפעל השכל וידוע.
  2. הערות בהלכות רפואה בשבת. הרב משה שטרנבוך. תשובות והנהגות, ח"ה, סי' צד, עמ' קמג.

יש להקל לבריא ליטול ויטמינים בשינוי, וכן מי שהתחיל לקחת תרופה לפני השבת, או אקמול למי שסובל מכאב ראש.

  1. רפואה בשבת. הרב בניהו דיין. שו"ת דברי בניהו, חי"ד, סי' כא, עמ' רסה-רפא.

פסקי הלכות על השימוש בתרופה ידועה, הוצאת שן, שימוש בכדורים, בקבוק גומי לכאבי בטן.-בסי' כב עמ' רפב-רצ פירט דיני חולה שאין בו סכנה או מי שיש לו סכנת אבר.

  1. מתי החובה להציל חיי פגים. הרב אליהו בקשי דורון. בית הלל, לח, תשס"ט, מג-מט.

אין חיוב לטפל בפגים שנולדו לפני 23 שבועות להריון, בשבוע ה-23 והתינוק פעיל יש להחיותו, ומהשבוע ה-24 יש חובה לטפל בהם.

  1. השרוי במצב של פיקוח נפש אם חייב להוציא ממון שלא לעבור איסורי תורה. הרב משה יצחק טמפלר. עץ חיים (ברוקלין), ז, תשס"ח, צו-קב.

בדרך כלל חייב להוציא ממון, אבל ביולדת כשהמחלקה מלאה יש להקל שתסע לבית חולים אחר, ולא תוציא ממון רב ללדת בחדר המיוחסים.

  1. רפואה בשבת במקום סכנת אבר. הרב דוד פיינשטיין. ודברת בם, סי' קיג, עמ' רעא-רעו.

יש דעות שמותר לעשות בשבת לחולה שאין בו סכנה אפילו מלאכה דאורייתא על ידי שינוי.

  1. חילול שבת בסכנת אבר. הרב משה שטרנבוך. תשובות והנהגות, ח"ה, סי' צז, עמ' קמז.

מותר לקטוע את הרגל עד הברך בשבת, מחשש שאם ימתינו יצטרכו לקטוע את כל הרגל ויהיה פיקוח נפש.

  1. דיני יולדת בשבת. הרב דוד יצחק וורצברגר. בית ועד לחכמים, ג, תשס"ט, פט-קז.

פרק מספר על דיני רפואה בשבת.

  1. דיני יולדת בשבת. הרב ישראל פסח פיינהנדלר. אבני ישפה, ח"ז, סי' מח, עמ' קא-קג.

הבאת ילדיה לסבתא בדרך לבית החולים, רצתה ללדת בבית חולים מרוחק יותר, נסיעה לצדיק לקבל ברכה, חזרת הבעל לביתו והבאת אוכל עמו, נהיגת רכב במקום פיקוח נפש.-בסי' נב סק"ד אסר לקלף עור שצפד מחמת כוית שמש.

  1. בישול וחימום ליולדת בשבת. הרב ישראל פסח פיינהנדלר. אבני ישפה, ח"ו, סי' עד, עמ' קע-קעב.

אין בשתית תה או ברחיצת פצעים משום פיקוח נפש, ולא מחללים שבת על זה.

  1. בישול גוי בשבת עבור חולה. הרב בניהו דיין. דברי בניהו, חי"ג, סי' לד, עמ' שלא-שמב.

פרטי ההלכות מתי מותר לישראל לאכול ממאכל שבישל הגוי בביתו או בבית החולים.

  1. טיפולי הפריה בשבת. הרב יעקב אריאל. באהלה של תורה, ח"ה, סי' לד, עמ' 253-248.

פסקי הלכות במכלול עניני הזריקות, הבדיקות והפריה חוץ גופית.

  1. הכאה בשבת. הרב ישראל פסח פיינהנדלר. אבני ישפה, ח"ז, סי' לו, עמ' עא-עג.

דיני התגוננות מהמכה, צביטה, גירוד עקיצת יתוש ופטריות בין הרגלים, סטירה בפנים וגרימת "פנס".

  1. מד חום בשבת. הרב זאב דייטש. תפארת, ט, תשס"ה, קמב-קמז.

מותר להשתמש במדחום כספית אך לא בדיגיטלי. מחלוקת בסוג שלישי המוציא אותיות או צבע.

  1. להניח על המצח מדחום הפולט אותיות. הרב ברוך ראובן שלמה שלזינגר. ברכת ראובן שלמה, ח"ח, סי' כא, עמ' צא-צג.

מותר למדוד חום לחולה במדחום כזה אם קשה במדחום רגיל.

  1. החזרת יד שנשמטה ממקומה בשבת. הרב יחזקאל שרגא שורץ. זרע יעקב, ח, תשנ"ז, סד-סח.

במקום צער יש להתיר להחזיר את יד התינוק למקומה.

  1. הוצאת והריגת תולעי מעיים בשבת. הרב יעקב אפשטיין. חבל נחלתו, ח"ח, סי' ח, עמ' 66-61.

מותר להסיר תולעי מעיים מפי הטבעת של ילד, להניחם על נייר ניגוב ולזורקם לאשפה, אבל לא להורגם בידים.

  1. לקיחת תרופות וסמי רפואה בשבת על ידי עירוב באוכלין. הרב פסח אליהו פלק. עץ חיים (ברוקלין), ה, תשס"ח, קמה-קנט.

אין להתיר לערב תרופות באוכל בשבת, ומותר רק לערב מערב שבת באופן שהתרופה נעלמת מהעין ונראית כחלק מהאוכל.

  1. לקיחת תרופה בשבת לאבעבועות אדומות. הרב יעקב אייזנבך. בית הלל, לז, תשס"ט, קז-קח.

כולל תשובות על כדור למניעת הצטברות אבן בכליות, השתמשות חזן בסימפונוס 2000 לצלילות הקול, וסוכריות ריקולה לאדם צרוד.

  1. מריחת משחות שונות בשבת. הרב שמואל זאב אויש. תפארת שבתפארת, א, תשס"ג, רו-רטו.

יש הבדלים בין סוגי המשחות ועוביין.

  1. מכשיר שמיעה פנימי בשבת. הרב יעקב אריאל. שו"ת באהלה של תורה, ח"ה, סי' כח, עמ' 221-219.

שתלו באוזנו הפנימית מכשיר שגלי הקול מפעילים אותו, מותר לדבר עמו בשבת.

  1. השימוש בשתל הכוכליארי בשבת. הרב גבריאל טולידנו. אסיא, פג-פד, תשס"ט, 94-91.

הפעלת השתל על פי ההלכה על מנת לשמוע היטב.

  1. פלטה לישור שיניים בשבת. הרב יוסף ליברמן. משנת יוסף, ח"ז, סי' עח, עמ' קכח-קכט.

מותר להניח בפיו את הפלטה, ואין בזה משום בונה.

  1. התעמלות בשבת. הרב שלמה שניידר. דברי שלמה, ח"ד, סי' תנב, עמ' יט-כ.

אין לעשות בשבת תרגילי יוגה הגם שאומרים שאינם מעייפים רק מסייעים לריכוז.-בסי' תס עמ' לה-לו מפלפל בענין פיקוח נפש לחולה.-בסי' תרנה עמ' תצב הורה על משקפים המשנים צבעם לפי ערך אור היום או החדר.-בסי' תריט עמ' תו-תז דן על עישון בפסח מצד איסור חמץ.

  1. עשית מסז' ותרגילי התעמלות בקפיצים. הרב בניהו דיין. דברי בניהו, חי"ד, סי' כג, עמ' רצא-שא.

דיני התעמלות, פיזיותרפיה, פלטה ליישור שיניים, כדורי שינה והרגעה או לסידור הביוץ, ויטמינים.-בסי' כד עמ' שב-שטו התיר להתלוות לחולה מסוכן או ליולדת בנסיעתה לבית החולים, ואמבולנס עדיף מרכב פרטי.-בסי' כה עמ' שטז-שלו התיר לשטוף רצפות בבית חולים רק במגב ולא בסחבה.

  1. התעמלות לתלמיד ישיבה. הרב יוסף קאפח. שו"ת הריב"ד, ח"א, סי' ג, עמ' סא.

גם כושר גופני הוא מצוה מן התורה כמו שכתב הרמב"ם בהלכות דעות.

  1. עירובי חצרות בבית החולים. הרב שמחה אהרן שטרולי. שו"ת שערי איש, סי'ט, עמ' סא-ע.

בירור פרטי ההלכות שלפיהן יהיה מותר לסמוך על המקילים לטלטל גם בלי עירובי חצרות.

100 עירוב חצרות בבית חולים. הרב פנחס אברהם מייערס. שו"ת דברי פינחס, ח"א, סי' לג, ס"ק יז, עמ' קעה-קעו.

יש לסמוך להתיר לטלטל גם בלי עירוב חצרות.

  1. הוצאה מחדר לחדר בבית החולים בלי עירובי חצרות. הרב דוד עקשטיין. בית ועד לחכמים, ג, תשס"ט, קמז-קסד.

יש כמה צדדים להתיר, אבל יש בזה פרטי הלכות.

  1. סומא בברכת החמה. הרבנים ברוך אוברלנדר וחיים רפפורט. אור ישראל, נו, תשס"ט, קנב-קסו.

מחלוקת הפוסקים אם סומא מברך ברכת החמה וברכת המלך.

ג.     מועדים                                                                                    

  1. בהלכות המועדים. הרב דב ליאור. דבר חברון, או"ח, סימנים ועמודים:

תעד, 249. הליכה לרופא שיניים גוי בפסח. תעח, 251. תרופות בפסח. תצה-תצו, 258-257. הכשרת כתרים ופלטה ליישור שיניים לפסח. תקיב, 264. חולה סכרת בארבע הכוסות. תקיז, 266. ברכה על אכילת מרור לחולה שאינו חש בטעמו. תקכב, 269. סדר פסח בבית אבות. תקכו, 270. שמחת בר מצוה לילד מוגבל בספירת העומר. תקנב, 282. החדרת עירוי ביום צום. תקנו, 283. גילוח לילד מפותח שמתבייש. תקסא, 284. עוברות ומניקות בתשעה באב. תקעד-תקעט, 292-290. שימוש בגלולות קלי צום. תרופה לחולה נפשית בצום. שתיה בימי צום לחולה. הנקה. תקצה, 299. נטילת ארבעת המינים לאדם שמאלי. תריב, 304. הדלקת נרות חנוכה בבית אבות. תריח, 307. מניקה וחולה קל בתענית אסתר. תרנב, 320-317. שמיעה בעזרת מכשירי שמיעה-השתל הכוכליארי, תמונות.

  1. תרופות בפסח. הרב דוד פיינשטיין. ודברת בם, סי' קכז, עמ' שיט-שכא.

מותר לבלוע כדורים בפסח ואינו עובר עליהם בבל ייראה.

  1. תרופות בפסח שמעורב בהן חמץ. הרב אברהם דורי. אדרת תפארת, ח"ה, סי' לט, עמ' קנט-קעד.

מחמת כמה טעמים מותר החולה ליטול בפסח תרופות שמעורב בהן חמץ, וכן כתב הרב שמואל אליעזר שטרן.

  1. להשהות תרופות בפסח כשיש בהן חמץ. הרב שמחה אהרן שטרולי. שערי איש, סי' יא, עמ' עד-פג.

כשיש צורך להשהות החמץ בבית יש כמה צדדים להקל.

  1. תרופת חמץ מומתקת. הרב יעקב אריאל. באהלה של תורה, ח"ה, סי' לז, עמ'
    269-266.

ראוי לאסור, ורק כשאין פתרון אחר יש להעדיף כדור ולא סירופ.

  1. כדורי הרגעה למיחושי ראש ושינים בפסח. הרב יהושע מאמאן. עמק יהושע, ח"ו, או"ח, סי' כג, עמ' כז.

ראוי להחמיר ליטול רק תרופות שנעשו בהשגחה מיוחדת לפסח, ולא כדברי הרב יצחק יוסף בספר ילקוט יוסף, ח"ה מועדים, עמ' שסב, אות מ.

  1. אבקת חלב עכו"ם או קטניות בפסח מה עדיף. הרב מנחם מנדל רובין, לרב אברהם משה קרויס. בית הלל, לח, תשס"ט, ט-י.

תינוק שנולד ירוק ורוצה לקיים הברית ביום השמיני, תפסיק אמו להניקו, ותתן לו אבקת חלב מקטניות שיתכן ואינו נכלל בגזירה.

  1. אכילת מצה לחולה כרסת (צליאק). הרב יעקב אריאל. תורה שבעל-פה, מו, קנט-קסז.

יכול לאכול מצה נטולת גלוטן לצאת ידי חובה אך לא יברך עליה.

  1. מצה לחולי כרסת. הרב יעקב אריאל. באהלה של תורה, ח"ה, סי' מג, עמ' 311-305.

יאכל מצה נטול גלוטן בלי ברכה ויצא בה ידי חובה.

  1. חולה וזקן באכילת מצה ושתית ארבע הכוסות. הרב עקיבה יהוסף שלזינגר. שו"ת רבי עקיבה יוסף, או"ח, סי' קמה-קמו, עמ' רסב-רסה.

מייעץ לכתוש את המצה ולשרותה בביצים או בשומן בלי משקה, ולשתות חמר מדינה.

  1. מצות משיבולת שועל. הרב משה שטרנבוך. תשובות והנהגות, ח"ה, סי' קל, עמ' קצח-קצט.

חולים הסובלים מאכילת גלוטן יכולים לצאת במצות משיבולת שועל אף שנילושו במים ולא במי פירות.-בסי' קמא עמ' רטז-ריז דן אם מחויב בארבע כוסות ובכל מצוה במקום צער גדול.

  1. עישון סיגריות בפסח. הרב משה שטרנבוך. תשובות והנהגות, ח"ה, סי' קכד, עמ' קצ-קצב.

מחזק דבריו בעבר להחמיר ולא לעשן, בגלל מרכיבים של חיטים ושעורים שיש בסיגריות.

  1. עישון סיגריות של חמץ בפסח. הרב גימפל ליפשיץ. אור ישראל, נה, תשס"ט, קכא-קמא.

אסור לעשן סיגריות כאלו בפסח, מבלי להזכיר את ענין הבריאות.

  1. מי שיצטרך לעבור ניתוח בימי ספירת העומר. הרב מרדכי אברהם. אור תורה, תק, תשס"ט, תקמא-תקמב.

חייב לספור בברכה עד יום הניתוח, ואף על פי שאחר כך לא יוכל להמשיך לספור בברכה.

  1. חליבת אשה ביום טוב לצורך תינוק. הרב חיים קלמן גוטמן. גינת ורדים, ו, תשס"ט, קו-קז.

כשהתינוק אינו מתרצה באוכל אחר, זו שעת הדחק ומותר לחלוב עבורו.

  1. הוצאת תרופות לרשות הרבים ביום טוב. הרב יעקב רקוב. קול התורה, סז, תשס"ט, רד-רח.

יש כמה צירופים להקל להוציא לצורך חולה, ועדיף בשינוי.

  1. הליכה במקל והוצאת תרופות ביום טוב לרשות הרבים. הרב יוסף ליברמן. משנת יוסף, ח"ז, סי' צח, עמ' קנב-קנג.

היציאה במקל היא זילותא ליום טוב, ואסורה כשיכול ללכת בלעדיו. אין זה דומה לתרופות שהן רק לחולים ומותר.

  1. חולה שאינו יכול ללכת בלי מקל ביום טוב. הרב דוד פיינשטיין. ודברת בם, סי' קמז, עמ' שעא-שעז.

המנהג להקל שיכול לצאת לרשות הרבים עם מקל ותרופות, וצורכי חולה נקראים שוה לכל נפש.

  1. מינקת לאחר כ"ד חודש, אם צריכה לצום בג' הצומות. הרב יהודה ברכה. ברכת יהודה, ח"ג, או"ח, סי' כז, עמ' נז-נח.

אינה צריכה לצום, ולא כמו שפסק בשו"ת עולת יצחק (רצאבי), ח"א, סי' סה.

  1. החלוש בטבעו ויודע שאם לא יבטל ממלאכתו לא יוכל להשלים התענית. הרב נחמן יחיאל מיכל שטיינמץ. עץ חיים (ברוקלין), ט, תשס"ט, צד-צז.

ישב בטל ואל יבטל התענית, וכל שכן ביום כיפור שישב בביתו ואל ילך לבית הכנסת.

  1. בליעת כדורים בתענית. הרב ישראל פסח פיינהנדלר. אבני ישפה, ח"ז, סי' עט, עמ' קעג-קעד.

מותרת גם למי שאינו חולה, ולא כדעת רבו הרב שמואל ווזנר.

  1. בליעת כדור לסידור הוסת ביום הצום. הרב יהודה ברכה. ברכת יהודה, ח"ג, או"ח, סי' לא, עמ' סב-סד.

יכולה אשה לבלוע כדור ביום הצום אפילו עם מעט מים, אבל לא ביום כיפור.

  1. בהלכות תשעה באב. הרב ישראל פסח פיינהנדלר. אבני ישפה, ח"ו, סי' צא, עמ' ריד-רטו.

חולה שצריך לשתות לא יאכל. לא גזרו על נעילת הסנדל ליולדת.

  1. חולה ומעוברת בתשעה באב. הרב דוד פיינשטיין. ודברת בם, סי' קנה, עמ' שצד-שצה.

חולה ומעוברת יאכלו בתשעה באב, ולעתים פחות פחות מכשיעור.

  1. מעוברות ומיניקות בתענית תשעה באב. הרב עקיבה יהוסף שלזינגר. שו"ת רבי עקיבה יוסף, או"ח, סי' קעד, עמ' שז.

בזמן הזה יש להקל לנשים פרט לתשעה באב ויום הכיפורים כפי שהורה החתם סופר. כדי שלא לפרוש מן הציבור יפדו בכסף, ויתענו בליל התענית וכמה שעות.

  1. צום תשעה באב במעוברת. הרב משה שטרנבוך. תשובות והנהגות, ח"ה, סי' קסט, עמ' רנו-רנז.

דרכי הפסיקה כיצד תנהג היום מעוברת בתשעה באב.

  1. חרש המדבר ואינו שומע אינו מוציא אחרים בתקיעת שופר. הרב ברוך ראובן שלמה שלזינגר. ברכת ראובן שלמה, ח"ח, סי' כוח, עמ' קיא-קיח.

תירוץ הלכה זו מקושית האבני נזר, או"ח, תלט.

  1. כבד שמיעה בתקיעת שופר. הרב יעקב אריאל. באהלה של תורה, ח"ה, סי' מז, עמ' 339-330.

בעל תוקע ותיק שכבדו אוזניו ונזקק למכונת שמיעה-לא יתקע במיושב או במעומד, ויכובד רק בתקיעות שבסוף התפילה.-בסי' מח עמ' 349-335 הורה למתנדב בבית חולים בראש השנה אחרי הצהריים שיתקע תשעה או עשרה קולות בלבד בכל מחלקה, ולא שלושים קולות במחלקות המעטות שיספיק.

  1. תקיעות דתפילת לחש. הרב אהרן מאיר קרויז. המאור, תכה, תשס"ט, יג.

חסיד שנהג להתפלל במקום בו תוקעים בלחש וכעת כשהזקין יש לידו בית כנסת בו לא נוהגים כן, ישתדל בכל כוחו ללכת למקומו הקודם.

  1. שמיעת קול שופר במכשיר שמיעה. הרב אשר וייס. אור השבת, יט, תשס"ו, ז-יב.

עדיף לשמוע מהתוקע בלי מכשיר השמיעה אף כי לא נשמע חזק וברור. גדולי הפוסקים התירו את השימוש במכשיר שמיעה הגם שאת הרמקול אסרו.

  1. כללי חולה ביום כיפור. הרב משה שטרנבוך. תשובות והנהגות, ח"ה, סי' קפט-קצג, עמ' רעו-רפד.

הנושאים: הרפואה ומשקה שהותר ביום הכיפורים; האם עדיף ריבוי חצאי שיעור או פעם אחת ככותבת; ההנהגה להאכיל חולה ביום כיפור; אם יש היתר למעוברת לאכול; חולה אלצהיימר בעינוי יום הכיפורים.

  1. ריבוי בשיעורים באיכות לענין יום הכיפורים. הרב יצחק אהרן טרבילו. בית אהרן וישראל, קמד, תשס"ט, צה-צז.

מי שזקוק לשתות מים ביום כיפור, אסור לו לשתות חלב או מיץ פירות שמקילים את העינוי.

  1. השיעור בין שתיה לשתיה לחולה ביום כיפור. הרב יוסף ליברמן. משנת יוסף, ח"ז, סי' קנג, עמ' רכט.

אין לפסוק את השיעור של חצי רגע, אלא שתים עד תשע דקות.

  1. אכילה ביום כיפור במקום חולי וזמן מגיפה. הרב אלעזר מרמלשטיין. עץ חיים (ברוקלין), ז, תשס"ח, רעג-רצד.

סקירת דעות הפוסקים בעת מגיפות החולירע בשנים תקצ"א, תר"ז ותרל"ב שחלקו על רבי ישראל סלנטר ושהסכימו עמו, עם תשובת הרב משה זאב זורגר.

  1. שתית חמין לחולה ביום הכיפורים. הרב עקיבה יהוסף שלזינגר. שו"ת רבי עקיבה יוסף, או"ח, סי' קצה, עמ' שכו-שכח.

בשנת מגיפה והיה צורך לשתות גם ביום כיפור, הורה מהרי"ל דיסקין להכין כיור נחושת גדול בפתח בית הכנסת מלא מים ובו עשב תה וטיפות רפואה, ולהכריז שמיד כשמרגישים קצת חולי ילכו מיד לשתות כוס תה.

  1. צום קטנים וחולים יום כיפור. הרב חיים דוד הלוי. מורה לרבים, 290-283.

קטנים יכולים לצום גם בטרם הגיעם לגיל י"א, אם רופא מאשר שהצום לא יזיק להם. נותנים להם אוכל ממש ולא שוקולד וסוכריות.-בעמ' 324-323 כתב על שמירת הבריאות ואיסור העישון.

  1. אשה הסובלת ממיגרנה ורוצה להשתמש ביום כיפור בנרות להשקטת כאבי הראש. הרב מרדכי פוגלמן. בית מרדכי, סי' לו, עמ' עד-עה.

הפתילות הנעשות נגד עצירות אסורות בשבת משום שהן רפואה, אבל ביום כיפור יש להתיר כדי שלא תסבול מכאבי הראש ותוכל להשלים את הצום.

  1. בליעת תרופות ביום כיפור. הרב מאיר אמסל. המאור, תכה, תשס"ט, ד-ה.

מי שאכל הרבה בערב יום כיפור ובעת התפילה חש כאבים עזים בבטנו, לא יפה עשה מי שמנע מרופא לתת לו סם משלשל להשתיק את יסוריו.

  1. קידוש על היין בחולה שאינו מתענה ביום הכיפורים. הרב יהודה משה יוסף. הרי יהודה, ח"ב, או"ח, סי' כד, עמ' קסג-קסו.

אין דין קידוש כלל גם כשחל בשבת, ועדיף שיכוין לצאת בתפילה.

  1. עליה לחולה ביום הכיפורים. הרב דוד פיינשטיין. ודברת בם, סי' קסו, עמ' תיט-תכ.

יכול לעלות לתורה ולהיות שליח ציבור, במיוחד מי שאכל פחות מכשיעור.

  1. נטילת ארבעת המינים במי שידיו משותקות. הרב משה שטרנבוך. תשובות והנהגות, ח"ה, סי' ריז, עמ' שיח-שיט.

יניחו אחרים בידיו, אבל לא יטול בפיו.

  1. נר חנוכה ביולדת בבית חולים. הרב יוסף ליברמן. משנת יוסף, ח"ז, סי' קלא, עמ' ר-רא.

תצא על ידי מי שמדליק שם גם אם לא השתתפה בפרוטה.

  1. חרשת המדברת ואינה שומעת. הרב אהרן ליברמן. המאור, תכז, תשס"ט, יב-יג.

דיון אם יכולה להוציא נשים במקרא מגילה.

 

 

ד.     איסור וטהרה

  1. תכשירי אומגה 3 משמן דגים. הרב יהודה שרשבסקי. ישורון, כא, תרנד-תרסא.

מוגדר כיום כתרופה ידועה המותרת גם לחולה שאין בו סכנה.

  1. ביטול איסור לצורך רפואה. הרב אהרן פלדר. שאילת אהרן, ח"ב, סי' ד, עמ' לב-לג.

דן עם הרב ישראל בלסקי בענין איסור שנחרך ונשרף אם מותר לרפואה.

  1. עישון טבק בהלכה ובאגדה. הרב אברהם צבי וייס. תפארת שבתפארת, ו, תלט-תעד.

מכלול הלכות העישון, וקיבוץ דעות המתירים או האוסרים בגלל הנזק לבריאות.

  1. על מה סומכים העולם לקחת אדם מעשן לעדות קידושין. הרב אליהו בר שלום. בית הלל, לט, תשס"ט, כ-כג.

בזמננו ארגוני הבריאות בכל העולם סוברים באופן מוחלט שהעישון הורג, ולכן המפקיר עצמו ועובר על ונשמרתם פסול לעדות.

  1. שיניים תותבות הנעשות על ידי נכרי. הרב עקיבה יהוסף שלזינגר. שו"ת רבי עקיבה יוסף, יו"ד, סי' לב, עמ' עג.

חייבים בטבילת כלים, מכיון שהם ממתכת ונעשו לצורך טחינת המאכלים.

  1. תוספת לבירור שיטת המהרש"ל בסוגית הכשפים, ודיון בהכרעה הלכתית של קבלה. הרב אהרן לינדנפלד עם הערות הרב מרדכי הלפרין. אסיא, פה-פו, תשס"ט, 224-220.

המשך לדיונים קודמים.

  1. אמרה איני ניזונית ואיני עושה, ומרויחה מהוראת קורסים של מח אחד, קינזיולוגיה וצ'אקרות. פסקי דין-ירושלים, יא, תקמא-תקמג.

דיון בטענת הבעל שאין לו חלק ברווחים אלו.

  1. ריפוי בעזרת קינסיולוגיה על פי ההלכה. הרבנים שמואל יצחק רוזנבלט, זלמן נחמיה גולדברג, יעקב שלמה מוזסון, יצחק מאיר מורגנשטרן, משה שאול קליין, נחמן טירהויז, יהושע לוין. פעמי יעקב, סט, תשס"ט, קלו-קנד.

יש דעות לכאן ולכאן, ועל כן כל אחד ישאל את רבותיו.

  1. רפואה הנקראת מח אחד. הרב יצחק מאיר מורגנשטרן. אסופות, א, תשס"ט, 15-13.

בירור ענינה של רפואה זו, והסיבות שאסרוה הפוסקים מחמת איסור קוסם.

  1. כתובת קעקע. הרב אפרים גרינבלט. רבבות ויובלות, ח"ב, סי' קנא, עמ' קנא קנו-קנט.

אינה חציצה לטבילה (וגם שערות מושתלות וקוצב לב), ועוברים עליה רק בשעת ההטבעה.-בסי' רנ עמ' רמד דן בקבורת מת בארון כשיש בו מחלה מידבקת.- בסי' רנז עמ' רנא דן אם סומא יוצא במקלו בשבת.-בסי' רפט, עמ' רפט-רצ בירר דין סומא באמירת ההגדה.-בסי' שנח עמ' שצב-שצג עסק בנתינת רטיה (פלסטר) בשבת על מכה שנתרפאה.-בסי' שפו עמ' תכז הורה על אמירת מי שברך לחולה בשבת.

  1. בהלכות כתובת קעקע. הרב אליהו אברז'ל. שו"ת דברות אליהו, ח"ז, סי' לא, עמ' עב-עו.

יכול יהודי לקעקע בשר גוי, ואפילו צלב אם אינו לשם עבודה זרה, וכן צורת אדם אבל לא של אותו האיש.

  1. עשיית ריסים מלאכותיים. הרב יצחק שמואל שכטר. שו"ת ישיב יצחק, חכ"ה, סי' כג-כו, עמ' קכד-קלח.

מותר להזריק דיו לאשה שנשרו ריסי עיניה כי אין בזה משום כתובת קעקע, ומוטב לעשות על ידי עכו"ם.

  1. קעקוע על הגוף שיש בו השם. הרב לוי יצחק הלפרין. הברכה, א, תשס"ט, יז-כב.

יש כמה עצות לכסות את הקעקוע בפלסטר חזק או חתיכת עור.

  1. קעקוע נקודות בחולה סביב מקום ההקרנה. הרב נתן גשטטנר. שו"ת להורות נתן, חט"ו, סי' נו, עמ' סג-סד.

בשעת דחק כזו אפשר לסמוך על הסוברים שמן התורה לא נאסר רק קעקוע אותיות.

160   צביעת שערות לבחור לצורך נישואים או מציאת עבודה. הרב בניהו דיין. דברי בניהו, חי"ד, סי' כו, עמ' שלז-שמז.

יש להקל לו לצבוע שערותיו, ועדיף על ידי גוי.-בסי' כז עמ' שמח-שסו התיר לצאת בשבת במשקפים המשנים צבעם משמש לצל, ולעשות בדיקת ביוץ לצורך חשוכי ילדים.-בסי' כח עמ' שסז-שפב התיר למי שנחתך עורו לאחותו בפלסטר או בפרפר, וכשאין זה מספיק אפילו בתפירה.-בסי' ל עמ' תא-תטו התיר לעלות לקברי צדיקים בחודש ניסן להתפלל על חולים, ובחולה שיש בו סכנה מותר ללכת לבית העלמין אפילו בשבת, יום טוב וראש חודש.

  1. הקפת הראש לחולה. הרב יעקב אריאל. באהלה של תורה, ח"ה, סי' סה, עמ' 476-470.

חלה במחלת עור קשה וחייבים לגלח את המקומות הנגועים, יוכל לספר את היתר בתספורת קצוצה מאד, ואשה תשלים את הנשאר בסם מבלי שיסייע לה.-בסי' סו עמ' 481-477 לא התיר לאשה לגלח בתער את השוטה במעון חוסים.

  1. עקרות הלכתית. ד"ר טובה גנזל וד"ר דינה צימרמן. אסיא, פה-פו, תשס"ט, 82-63.

איבחון וטיפול הלכתי-רפואי מומלץ על ידי רבנים ורופאים.

  1. אפשרויות הלכתיות למניעת עקרות עקב ביוץ מוקדם. הרב אליעזר בן פורת ופרופ' פסח קליימן. אסיא, פה-פו, תשס"ט, 88-83.

יש כמה עצות הלכתיות לקצר את הזמן עד הטבילה.

  1. הכרת האנטומיה הגניטלית-מפתח להבנת חז"ל. הרב מרדכי הלפרין. אסיא, פה-פו, תשס"ט, 121-105, תרשימים.

המיקום האנטומי של "בין השיניים", והתוצאות להלכה.

  1. קרום בתולים קשה. הרב ישראל פסח פיינהנדלר. אבני ישפה, ח"ז, סי' צט, עמ' רכג.

פתח הרופא את הקרום ויצא דם, לדעת גאון אחד יש להחשיב את ביאתו כבעילת מצוה וטמאה גם אם לא ראתה דם אחר כך, ולדעת גאון אחר יש להקל ואינה צריכה ספירה וטבילה.-בסי' ק עמ' רכד התיר לבעל רופא ליילד את אשתו בשבת בכפפות אם אפשר, ואין להשיג רופא אחר בלי לחלל את השבת.

  1. הכנסת טבעת לסובלת מחולשת המיעיים ורחמה צונח. הרב עקיבה יהוסף שלזינגר. שו"ת רבי עקיבה יוסף, יו"ד, סי' מד, עמ' צב-צד.

האשה כשרה לו ונטהרת כרגיל.-בסי' מה עמ' צד-צה הורה שרק בבדיקת רופא חוששים לפתיחת המקור ובפולין יש שהחמירו לטבול באותו יום, אבל לא בבדיקת אשה או מילדת.-בסי' נ עמ' ק הביא מה שפסק חמיו הרב הלל ליכטנשטיין, שהסובלת מטחורים (עורק הזהב) ומצאה כתם יכולה לתלות בזה כמו בדם מכה.

  1. דין דם מכה. הרב שמחה אהרן שטרולי. שערי איש, סי' טו, עמ' צט-קיז.

בירור שיטות הפוסקים והמסקנות להלכה.

  1. מכה במקור. הרב דוד פיינשטיין. ודברת בם, סי' רכז, עמ' תריב-תרטו.

דיון מתי הוא דם נדה ומתי אפשר לתלות שהדם בא מהמכה.

169 גדרה של מכה לענין תלית ראית הדם בה. הרב אליעזר בן פורת ופרופ' פסח קליימן. אסיא, פג-פד, תשס"ט, 149-141.

בירור מדעי והלכתי על סוגי הדימומים ודינם להיתר או לאיסור.

  1. בדיקת עונה בינונית בזמן שיש לאשה פצע. הרב ישראל פסח פיינהנדלר. אבני ישפה, ח"ו, סי' קיט, עמ' רסז.

תמה על הרב ישראל גנס שטיהר את האשה.

  1. רופא שמצא דם בבדיקה. הרב יעקב אריאל. באהלה של תורה, ח"ה, סי' סז, עמ' 487-482.

על הרופא להודיע לאשה הגם שלא הרגישה.-בסי' סח עמ' 494-487 דן בדימום בעקבות שימוש בגלולה, כיצד תנהג מינקת למניעת הריונה.

  1. לא ספרה שבעה נקיים בגלל פצעים בצואר הרחם. פסקי דין-ירושלים, יא, תרסב-תרסד.

בית הדין הנחה אותה לבדוק שבעה נקיים באמצעות אחות אחראית שתוודא שאין דם מן המקור.-בעמ' תרסה-תרסו נפסק לערוך לה חופה וקידושין כשחזרה בה לצורך בירור מחלתו של הבעל.

  1. האם יתכן עיוורון צבעים חלקי אצל רואי מראות דמים. הרב מרדכי הלפרין. בית הלל, לז, תשס"ט, נז-סז.

רקע מדעי ומסקנות להלכה. דיון בשאלת השימוש לפסיקה במראות דמים.

  1. השפעת החרדה בשדרות על דיני נדה. הרב אוריאל בנר. אסיא, פה-פו, תשס"ט,
    220-215.

חולק על חומרתו של הרב אליהו אלחרר להצריך בדיקה לאחר אזעקת "צבע אדום".

  1. עיכוב הופעת וסת הכלה על ידי כדורים. הרב משה שטרנבוך. תשובות והנהגות, ח"ה, סי' רסה, עמ' ת.

ראוי שלא להשתמש בכדורים המעכבים את הוסת אלא אם כן אין ברירה. -בסי' רסו עמ' ת-תא התנגד להמצאות החדשות לברר אם הדם מן המקור על ידי מריחת אלכוהול או מכשיר רפואי.

  1. כתמים הנראים על ידי גלולות. הרב דוד פיינשטיין. ודברת בם, סי' רמד, עמ' תרפט-תרצא.

יש להחמיר בהם שדינם כראיה, ואפשר אולי להקל רק באשה שרגילה לקחת גלולות ולא ראתה כתמים.

  1. סילוק דמים בזמן הזה במעוברת קודם שהוכר עוברה. הרב דוד ברדא. שו"ת רביד הזהב, ח"ב, יו"ד, סי' ז, עמ' רמט-רנד.

כיום שיודעים על ידי האולטרה סאונד גם בתוך ג' חודשים שהיא מעוברת, אפשר לסמוך להקל מכיון שנשתנו הטבעים, אלא שראוי להחמיר.

  1. אשה שיש לה מכה באצבעה ואינה יכולה לחתוך ציפורן של אצבע אחת. הרב עקיבה יהוסף שלזינגר. שו"ת רבי עקיבה יוסף, יו"ד, סי' סא, עמ' קיז.

לא צדק הדיין הרב שרגא פייבל שרייאר שאסר לה לטבול, אלא מותרת אחרי שתנקה ותשרה היטב.

  1. פאה מודבקת לאחר טיפול כימותרפי. הרב גבריאל טולידנו. אסיא, פה-פו, תשס"ט, 11-8.

חולת סרטן יכולה לטבול עם הפאה המודבקת והיא אינה חציצה.

  1. שערות שנעקרו משורשם על ידי לייזר אם חוצצים לטבילה. הרב יוסף יפה. אור ישראל, נד, תשס"ט, עד-פג.

יש הבדל בין השערות הדקות שנשרפות לגמרי, והעבות ששורשם נשאר קיים.

ה.    נדרים, צדקה, מילה                            

  1. להשביע חולה. הרב יהושע מאמאן. עמק יהושע, ח"ו, חו"מ, סי' ד, עמ' קג-קד.

אין להשביע חולה עד שיבריא כי מידת הדין מתוחה עליו.

  1. חינוך והדרכה לילדים חריגים. הרב חיים דוד הלוי. מורה לרבים, 73-70.

כשיש להם מידה מסוימת של תפיסה והבנה חייבים בחינוכם והדרכתם בדרך התורה. גם לשוטים יש נשמה.

  1. העמדת עלוקה לרפואה לאב או לאם. הרב עקיבה יהוסף שלזינגר. שו"ת רבי עקיבה יוסף, יו"ד, סי' סט, עמ' קל.

אם אין אחר מותר לו לעשות בעצמו.

  1. עזרת אבות, הלכות הקשורות לעובדים זרים המטפלים בזקנים וחולים, ודיני כיבוד הורים זקנים. הרב אליהו ביטון. (ביריה תשס"ט). לעיין!
  2. מצות מפני שיבה תקום באוטובוס. הרב יום טוב זנגר. קול התורה, סז, תשס"ט,
    רצח-שד.

בירור גדרי ופרטי המצוה אם נוהגת באוטובוס.

  1. תרומה לפוריות או למניעת הפלות. הרב יצחק זילברשטיין. בית הלל, לט, תשס"ט, לג.

עדיף לתרום למניעת הפלות כי בכך מונע איסור ועוזר להביא עוד נפש לעולם.

  1. טיפולי פוריות ממעשר כספים. הרב אשר וייס. דרכי הוראה, י, תשס"ט, צט-ק.

יש להקל כשאי אפשר להם לממן את הטיפול באופן אחר.

  1. מילה על ידי הרדמה. הרב אליהו אברז'ל. דברות אליהו, ח"ז, סי' נז, עמ' קיג-קיד.

מן הדין אפשר להיענות לבקשת ההורים למול בהרדמה. במילת גדול או גר ולא מספיקה הרדמה מקומית, יכולים להרדימו לגמרי.

  1. מילה בשבת כשצריך להזריק זריקה כדי שיוכלו למול. הרב משה שטרנבוך. תשובות והנהגות, ח"ה, סי' צ, עמ' קלז-קלח.

לכאורה היה אפשר להקל אלא שהרב שלמה זלמן אוירבך אוסר, ועל כן יקחו רופא נכרי.

  1. מילת בן שנולד לפי הרופאים דקה אחת לפני השקיעה. הרב דוד פיינשטיין. ודברת בם, סי' רסו, עמ' תשכד-תשל.

לא ראוי למולו ביום המוקדם, כי מילה קודם היום השמיני אינה מילה אפילו בדיעבד.

  1. מילת תינוק שחלה והתרפא סמוך ליום טוב. הרב בניהו דיין. דברי בניהו, חי"ד, סי' לג, עמ' תכט-תלג.

יכולים למול מילה שלא בזמנה אפילו אם היום השלישי למילה יחול ביום טוב.

  1. מגן קלעמף. הרב משה שטרנבוך. תשובות והנהגות, ח"ה, סי' רצא, עמ' תמד-תנב.

יש בו ביטול מצות מילה פריעה ומציצה, וחילול שבת בפרהסיא.

  1. שהחיינו במילה ופדיון הבן כשנולד עם תסמונת דאון. הרב משה שטרנבוך. תשובות והנהגות, ח"ה, סי' רצד, עמ' תנה-תנו.

יש להסתפק אם לברך בכל זאת בגלל שמחת המצוה, ואם מותר למולו בשבת.

  1. הרדמה במילת גרים. הרב שמואל אליעזר שטרן. נצח ישראל, ד, תשס"ט, ריא-רטז.

לכתחילה אין להרדימו ולכל היותר הרדמה מקומית, ובדיעבד אין צריך להטיף ממנו שוב דם ברית.

  1. השולט בשתי ידיו לענין כתיבת סת"ם. הרב יואל משה רייז. בית ועד לחכמים, ב, תשס"ט, רמב-רמח.

פרטי דיני הכתיבה על ידי מי שמשתמש בידו הימנית או השמאלית.

  1. פדיון הבן כשהפילה בליל מ"א אינו מרוקם, ולדעת הרופאים ניתן היה להפיל קודם ארבעים יום. הרב יצחק שמואל שכטר. ישיב יצחק, חכ"ב, סי'לז-מד, עמ' קעט-קצו.

יש לסמוך על הבדיקות הטכנולוגיות ולקיים בנולד אחר כך פדיון הבן בברכה.

  1. פדיון בכור מבנק זרע. הרב יעקב אריאל. באהלה של תורה, ח"ה, סי' עח, עמ'
    552-549.

ילדה לראשונה מהפריה-יפדוהו מספק בלי ברכה, וכשיגיע למצוות יפדה עצמו שוב בלי ברכה.

  1. פדיון הבן בלידת מלקחים. הרב עקיבה יהוסף שלזינגר. שו"ת רבי עקיבה יוסף, יו"ד, סי' קטו, עמ' רכו.

הוא עצמו נולד כשהמלקחיים תפסו ראשו, ואביו עם החתם סופר קיימו בו מצות פדיון הבן כהלכתה.

  1. אינקובטור לפגים. הרב יהושע בוימל. עמק יהושע השלם, ח"א, סי' מה, עמ' קיד-קטו.

אין זה נגד המקובל שאם לא כלו לו חודשיו הוא נפל, ואפשר להחיותו על ידי אינקובטור או תרופות.

  1. קדושת שביעית בסיגריות. הרב עקיבה יהוסף שלזינגר. שו"ת רבי עקיבה יוסף, יו"ד, סי' קנו, עמ' רצה-רצו.

פרטי ההלכות בקדושת שביעית של עלי הטבק, בלי איזכור הבעיה הרפואית.

  1. שתית מי עלי זית. הרב יעקב אפשטיין. חבל נחלתו, ח"ח, סי' לד, עמ' 280-289.

פרטי ההלכות של עלי זית המושלכים אחרי השריה והבישול כדי לשתות את המים לרפואה.

  1. עשית תרופות מצמחים שגדלים בשביעית. הרב ישראל פסח פיינהנדלר. אבני ישפה, ח"ז, סי' קיא, עמ' רמו-רמז.

צריך לעשות באופן שאינו פוגע בקדושת שביעית, כגון שבטוח שאינו מאכל אדם או בהמה.-בסי' קיח סק"ג עמ' רסד התיר לאשה למנוע תשמיש מבעלה, כדי לאלצו לקבל טיפול פסיכולוגי או פסיכיאטרי שהוא זקוק לו. כך כתב גם בסי' קיט סק"ד עמ' רסז.-בסי' קכה עמ' רעו אסר לאברך לאכול שום בבית המדרש לצורכי בריאותו, כי הריח החריף מפריע לאחרים.-בסי' קלב הורה שלא לנכות משכרה של מטפלת שנעדרה יום אחד בגלל בדיקות רפואיות, והוצרכו לשלם לממלאת מקומה יותר.

  1. חיוב מסי הקהילה בזקן חולה. הרב רפאל משה אלבאז, בתרי"ז. הלכה למשה, חו"מ, סי' יג, עמ' רג.

ר' אהרן אזולאי הזקן כבן שבעים, סובל ממחלה קשה שאין לה רפואה, אור עיניו אינם אתו, וידיו כבדו מלעשות מלאכה, פטור מכל סוגי המסים.-בסי' לא עמ' רמו פסק על אשה שבהיותה חולה האמינה לבעלה בלא קנין, שמועילה הנאמנות לפטור משבועה.-בסי' מז עמ' רצה-רחצ פסקו ששה דיינים בתרכ"ח על מי שזיכה בית לבנו שמאשתו הראשונה בעוד השניה מוטלת חולה, שמתנתו קיימת ללא שום חיוב שבועה.

ו.     רפואה, השתלות              

  1. ספר אסיא יא. מאמרים, תמציות וסקירות בעניני רפואה והלכה. העורך: ד"ר מרדכי הלפרין. כרך יא. ירושלים, המכון ע"ש ד"ר פלק שלזינגר, תשס"ט, 12, 562, 18 עמ', הקדמה, שער ותוכן באנגלית. המאמרים ערוכים מחדש ומסודרים לפי נושאים. רובם נדפסו בחוברות נג-סד.
  2. לב אברהם, פסקי הלכות רפואה לחולה ולמשמשיו. פרופ' אברהם סופר-אברהם. מהדורה חדשה מורחבת, מסודרת מחדש בהידור, מבוססת על ספרו נשמת אברהם. ירושלים, פלדהיים, תשס"ט, 8, 496 עמ'. הקדמה, תוכן, מאמר על תגליות ברפואה המודרנית שעיקרן כתוב או מרומז בתלמוד ובכתבי הראשונים, שבעים פרקים, מפתח ענינים, מילונים רפואיים.
  3. רפואה והלכה, מקבץ פינות מכון פוע"ה שראו אור בעלוני שבת בשבתו בחסות קופת חולים מאוחדת. מוגש למשתתפי הכנס השנתי התשיעי, י"ח בטבת תשס"ט בירושלים.
  4. אסותא, שבועון בעניני רפואה ויהדות, בעריכת ניצן קידר. תל אביב, בית חולים אסותא, גליון 11: ג' אב תשס"ט, 2 עמ'. גליון 12: ט"ו אלול, 8 עמ'. בתש"ע: 4, חשון. 5, כסלו.

 

  1. רפאנו, כל הזמן להציל חיים. הרב חיים שפירא יו"ר אגודת רפאנו. (נתניה), גליון 5, כ"ט אלול תשס"ט, 4 עמ'.
  2. רפואה מונעת בכתבי הרמב"ם ובימינו. ד"ר דרור פיקסלר וגאולה פארן. אסיא, פג-פד, תשס"ט, 140-119.

המלצות הרמב"ם תואמות את ההבנה הרפואית המודרנית.

  1. הלכות רפואה במשנתו של הגרי"א הרצוג. הרב פרופ' אברהם שטיינברג. משואה ליצחק, 375-343.

רוב המאמר מבוסס על ספריו פסקים וכתבים.

211   התפתחות הרפואה המודרנית לאור ההלכה. הרב שאר ישוב כהן. תורה שבעל-פה, מו, צו-קכב.

דוגמאות לאפשרות פסיקת ההלכה בהשתלת איברים וקביעת אבהות לאור התקדמות הרפואה בימינו.

  1. ל"ד ביאורים וחידושים על מה שאמרו חז"ל הטוב שברופאים לגיהינום. הרב מ. ח. פנינים, טז, תשס"ט, א-ג.
  2. מפתח מוער למאמרי רפואה והלכה שנדפסו בספרי השו"ת ובכתבי עת תורניים בשנת תשס"ד. הרב מאיר וונדר. אסיא, פג-פד, תשס"ט, 217-164. בשנת תשס"ה. פה-פו, 213-158.

8 פרקים: 74; 116 מקורות, 383; 493 ערכים.

  1. קונטרס בעניני פיקוח נפש וקידוש השם. הרב משה שטרנבוך. תשובות והנהגות, ח"ה, סי' שצט, עמ' תקפד-תקצט.

בין הנושאים: תפילה על חולה ביסורים שימות; נסיעה עם יולדת בשבת; חילול שבת עבור ספק הצלה של עובר פחות מארבעים יום; דין השתלת לב ומהי שעת המיתה; אם עדיף רופא מחלל שבת או שומר שבת; חילול שבת לחולה ורוצה כפרה; חולה במתייסר ורוצה למות ללא שיקטעו את רגליו.

  1. לקבל טיפול מרופא. הרב אפרים גרינבלט. רבבות ויובלות, ח"ב, סי' תג, עמ' תמח-תמט.

חייבים לטפל ברופאים ולשמוע בקולם.-בסי' תכד עמ' תעו-תעז פסק שלכתחילה אין לקרוא לתורה חולה שאוכל ביום כיפור.-בסי' תכז עמ' תפ-תפא כתב בענין תפילה על חולה שימות.-בסי' תמט עמ' תקו-תקז מצדיק את פסק דינו לסדר גט לעתים חולה ועתים שוטה בעת שהיתה חלומה.-בסי' תנד עמ' תקיג-תקיד פסק לחולה שאינו יכול לצום פעמיים בשבוע אחד, שיאכל בצום גדליה ויתענה ביום כיפור.-בסי' תסט עמ' תקלט-תקמ פירט מתי חולה או זקן יכולים לצאת במקלם בשבת.

  1. עד כמה חובת ההשתדלות בעניני רפואה. הרב אליהו שלזינגר. תורה שבעל-פה, מו, קסט-רא.

בירור המקורות לחובת ההשתדלות של היחיד והציבור לרפואת חולה.

  1. חובת האדם לשמור על בריאות גופו. הרב שלמה שלוש. תורה שבעל-פה, מו, קכג-קלה.

החולים חייבים להישמע להוראות הרופאים.

  1. בדיקות סקר רפואיות לגילוי מוקדם בהלכה ובהשקפה. ד"ר יחיאל בר-אילן. אסיא, פה-פו, תשס"ט, 30-12.

בתוכנית מבוססת ומקובלת ראוי להשתתף מדין גמילות חסד עם הציבור.

  1. רפואה אלטרנטיבית. הרב ברוך שרגא. אסופות, ב, תשס"ט, 16-14.

כל הרפואות האלטרנטיביות שנתחדשו בזמננו ונתאמת בנסיון שאנשים נתרפאו בהן, מותר להשתמש בהן אפילו אם זה כרוך בחילול שבת או אכילת איסור.

  1. חולה זקן בדלקת הריאות שקשתה עליו הנשימה והכנסת צינור לקנה תגרום לו יסורים קשים. הרב נתן גשטטנר. להורות נתן, חט"ו, סי' קנח-קסא, עמ' קסה-קע.

אין לכפות את החולה להתרפא נגד רצונו, ולהניח לו למות זה בשב ואל תעשה.

  1. מניעת טיפול בתינוק הנוטה למות שהותקף על ידי חיידק טורף. הרב יובל שרלו. אסיא, פה-פו, תשס"ט, 62-48.

צירוף כמה שיקולים מוביל למסקנה הכואבת של הפסקת הטיפול בילד.

  1. מעין החיים, הלכות ביקור חולים ואבילות. ח"א: הלכות ופסקים, בירור מנהגים, תשובות מפוסקי זמננו. ח"ב: אבילות, עם קיצור ההלכות. הרב אמנון כהן. בני ברק תשס"ט, יב, תרסג; יח, רנ, קפז עמ', הסכמות, הקדמה, תפילות, מפתחות, הנצחות.
  2. קונטרס החיים יודוך, סדרי תפלות והנהגות לימי הזקנה, לחולה ולנוטה למות ושאר ענינים, על פי מקורות נאמנים וסדרי קדמונים כתבי יד ודפוסים. מהדורה חדשה מתוקנת ומורחבת. הרב יצחק ב"ר יעקב משה הלל. ירושלים, אהבת שלום, תשס"ט, 15, נז עמ', בתוך ספר ישמח משה.
  3. ביקור חולים בהלכה. הרב ישראל מאיר לאו. תורה שבעל-פה, מו, לב-לט.

סקירת עניני המצוה ומקורותיה.

  1. ללכת יחידי לבקר את החולה. הרב יהודה משה יוסף. הרי יהודה, ח"ב, יו"ד, סי' טז, עמ' שלט-שמא.

לכתחילה ילך עם עוד אחד לבקר את החולה, וכשאינו מוצא ילך לבדו.

  1. מי שיש לו חולה בתוך ביתו ילך אצל חכם שבעיר. הרב יהודה ברכה. ברכת יהודה, ח"ג, יו"ד, סי' טו, עמ' קי-קיב.

ביאור דברי הרמ"א שכתב מימרה מוסכמת זו בשם יש אומרים.

  1. שונא לחבירו שרוצה לבקרו או לנחמו. הרב אליהו אברז'ל. דברות אליהו, ח"ז, סי' כד, עמ' נג, נז.

תלוי בגודל השנאה, ועדיף שיקבל את רשותו תחילה. מותר לחולה מסוכן הזקוק לניתוח לקחת הלואה בריבית קצוצה אפילו מישראל.

  1. טיפול בחולה במקום שיש חשש סכנה למטפל. הרב שלמה משה עמאר. תורה שבעל-פה, מו, מ-נה.

חייב להציל את חבירו המסוכן, והרופאים בקיאים בעניני החיסון ובכללי הזהירות שלא ידבקו.

  1. להודיע לחולה שהוא מסוכן. הרב שלמה שניידר. שו"ת דברי שלמה, ח"ד, סי' תקסז, עמ' רצב-רצג.

לפי דת ישראל אין לספר לחולה שלקה במחלה הנוראה.-בסי' תקסח עמ' רצג-רצו דן בנשתטה אחר שנגמר דינו למיתה.-בסי' תצח עמ' קכט-קלא פסק שבהשתלת כלי הולדה ייחשב הוולד לאשה השניה.

  1. קיצור הלכות לתורמי דם. הרב אברהם יעקב גולדמינץ. המעין, מט, ג, תשס"ט, 54-47.

מבוסס על הדברים שכתב בספרו בדמיך חיי, בתוספת דברים שנתחדשו במשך השנים.

 

  1. נאמנות הרופאים בנושא תרומת איברים השתלתם להצלת חיים. הרב אברהם חיים שרמן. תורה שבעל-פה, מו, קמה-קנח.

אין לעודד אנשים לחתום על כרטיס אדי לתרומת איבריהם כל עוד לא הוקם מרכז השתלות המתנהל לפי ההלכה.

  1. חולה הנוטה למות ורוצה לקרב מיתתו. הרב ישראל פסח פיינהנדלר. אבני ישפה, ח"ו, סי' קלו, עמ' רצז-רחצ.

זקן בעל יסורים המוציא את האינפוזיה כדי שימות מרעב אין לעכב בידו.-בסי' קלז עמ' רחצ-רצט פסק שאין צורך לקבור את המעי הגס שכרתו הרופאים מגופו.

232א. תנו כבוד לחיים – על החולה חשוך המרפא במדרון החלקלק. הרב מרדכי הלפרין. עורך הדין (כתב העת של לשכת עוה"ד בישראל) גליון מס' 3 תשס"ט, עמ' 68-64.

זלזול בחיו של חולה הנוטה למות, עלול לדרדר מאד את מערכת הבריאות מבחינה מוסרית.

  1. קביעת רגע המוות. אסופת מאמרים. מהדורה שניה מורחבת. ד"ר מרדכי הלפרין. ירושלים, המכון על שם ד"ר פלק שלזינגר, תשס"ח, 8, 390, 16 עמ'.
  2. קביעת רגע המוות. הרב יעקב ששון. אור תורה, תצה, תשס"ט, קלא-קלו.

אסור לחלל את השבת על מי שמת מוחו, ומותר לנתקו ממכונות ההנשמה.

  1. מוות מוחי. הרב נתן גשטטנר. להורות נתן, חט"ו, סי' פב, עמ' צ-צג.

דינו כחי לכל דבר עד הפסקת הנשימה, והמחתך ממנו איברים הרי הוא שופך דמים.

  1. התרמת איברים או מח עצם או דם מקטן או ממי שהוא פחות מבן עשרים. הרב יצחק שמואל שכטר. ישיב יצחק, חכ"ה, סי' צו-קב, עמ' תו-תכז.

יסבירו לו שבתרומת דם בדרך כלל אין חשש, ובתרומת מח עצם ישדלוהו שזו מצוה ויתעורר מיד מההרדמה, אך לא ישדלוהו לתרום כליה שזהו חסרון שאינו חוזר ויפריע לו בשידוך.

  1. השתלת דם טבורי. פרופ' מנחם שלזינגר. אסיא, פג-פד, תשס"ט, 24-5.

כולל: בסיס לדיון הלכתי מהרב ד"ר מרדכי הלפרין; התוויות והוראות לאיסוף דם טבורי; גילוי דעת הלכתי בחתימת רבנים רבים על שמירת דם טבורי.

  1. דם טבורי והסכמה מדעת. יעל טרטנר. אסיא, פה-פו, תשס"ט, 47-31.

אתיקה של ניתוק חבל הטבור.

  1. תרומת מח עצם או כליה. הרב משה שטרנבוך. תשובות והנהגות, ח"ה, סי' שפז-שפח, עמ' תקעג-תקעה.

אין חובה לתרום, אבל כשמתנדב זו מצוה גדולה.

  1. השתלת רקמות מח והשתלת ראש בהלכה. שלומי רייסקין. אסיא, פג-פד, תשס"ט, 66-50.

פירוט הבעיות ההלכתיות הכרוכות בהשתלות מח וראש.

  1. תרומת לב להשתלה. הרב נפתלי בר אילן. אסיא, פג-פד, תשס"ט, 118-108.

בתנאים מסוימים יש בסיס להיתר ליטול את איבריו של האדם עוד לפני קביעת רגע המוות.

  1. להכניס עצמו לסכנה כדי להציל נפש מישראל. הרבנים משה ניישלוס ויעקב ישראל קנייבסקי. זרע יעקב, יא, תשנ"ח, יג-יד.

מותר ומצוה לנדב כליה להצלת אח כי כיום חשש הסכנה רחוק.

  1. תרומת כליה לחולה. הרב עובדיה יוסף. תורה שבעל-פה, מו, יא-לא.

יש להתיר לאדם בריא לתרום אחת מכליותיו להצלת חיי אדם מישראל, ומצוה נמי איכא.

  1. שאלות בדיני נפל. הרב שמחה אהרן שטרולי. שערי איש, סי' כג, עמ' קנא-קסב.

תשובות לשש שאלות הנוגעות לעניני טומאה, קבורה ובכורה.

  1. הוצאת עובר מת באופן של ניוול. הרב משה שטרנבוך. תשובות והנהגות, ח"ה, סי' שיא, עמ' תצה-תצז.

לכתחילה ישתדלו להוציאו שלם כלידה רגילה, אבל כשסובלת צער גדול יכולים לבצע גרידה.

  1. כהן קרוב ליטמא לאשה שהוציאו ממנה רחמה מחיים. הרב יצחק שמואל שכטר. ישיב יצחק, חכ"ה, סי' לח-לט, עמ' קעז-קפה.

כשנחסר אבר פנימי סוברים פוסקים רבים שכהן קרוב מיטמא לה אפילו כשנחסר לאחר מיתה וכל שכן בנחסר מחיים.

  1. טומאת כהנים למחוסר אבר. הרב אליהו אברז'ל. דברות אליהו, ח"ז, סי' לג, עמ' עז-עט.

מותר לכהן ליטמא לקרובו שהוצא ממנו אבר פנימי אבל לא חיצוני, ויש מקילים כשהאבר ניטל ממנו בחייו.

  1. כניסת אשת כהן מעוברת לבית הקברות או לבית חולים שיש בהם חשש מת. הרב יעקב מאיר פרבשטיין. בית הלל, לו, תשס"ט, לב-מב.

פרטי ההלכות כיצד עליה לנהוג כשהתברר בבדיקת אולטרה סאונד שהעובר זכר.

  1. הודעה לכהנים כשיש מת בבתי החולים בארץ. הרב יעקב פרבשטיין. בית הלל, לח, תשס"ט, נ-נד.

נוהגי בית החולים שערי צדק שלא להודיע כשיש חולה במצב של מוות מוחי; כשנפטר חולה מודיעים תחילה למשפחה, ורק אחר כך לקצין הבטחון לתלות איסור כניסה לכהנים.

  1. הודעה לכהנים כשיש מת בבית החולים. הרבנים מרדכי הלפרין ואליהו חיים פנחסי. בית הלל, לט,   תשס"ט, קיג-קטז.

ישארו הכהנים נעולים בחדרם ואל יצאו דרך חדר המדרגות.

  1. חדירת טומאה לפירי מעליות. הרבנים יעקב יפה, דוד שבתאי, מרדכי הלפרין. אסיא, פה-פו, תשס"ט, 157-122.

דרכים להצלת כהנים מטומאה בבתי החולים, כולל דיון במחלוקת הפוסקים אם טומאת אהל בהמשכה, מן התורה או מדברי סופרים.

  1. חניטת מתים. הרב יהושע בוימל. עמק יהושע השלם, ח"א, סי' מח-מט, עמ' קכג-קכט.

דיון אם ראוי לחנוט כיום מתי ישראל, עם תשובת רבי יוסף רוזין שאסר רק אם צריך חיתוך.-בסי' נח עמ' קנ-קנב מצטרף להיתר מאה רבנים בנשתטית.

  1. ניוול המת לכבודו. הרב אשר וייס. זך ונקי, ב, תשס"ח, קח-קיב.

בפיגוע שאירע במדינה זרה מותר לקחת חלק זעיר מהמת לצורך בדיקת דנ"א שתאפשר לתבוע הגופה מאותה מדינה.

  1. חיוב קבורה באבר או בשר הנפרד מהאדם בחייו. הרב דוד בלום. קול התורה, סז, תשס"ט, שלז-שמ.

אף כי אין בזה מצות קבורה צריכים להצניעו כדי שלא יכשלו בו כהנים, וכדי למנוע בזיון שאבר או בשר אדם מתגלגל באשפה.

  1. ארונות קבורה לחללי תקיפה ביולוגית. הרב יצחק צבי אושינסקי. זך ונקי, ב, תשס"ח, פט-צט.

ניתן לקוברם בארון עץ אטום למניעת סכנה לשאר האוכלוסיה. אם לדעת מומחים זה לא יספיק אפשר גם בארון אבן או בטון אטום, אבל לא במתכת.

  1. פינוי הקברים באשקלון לצורך בנית בית חולים. הרב חיים אמסלם. בית הלל, לח, תשס"ט, טז-כד.

מותר לפנות את הקברים שהם של ספק גויים, בפרט אם מפנים את כל הקבר ומעבירים לירושלים, וצריכים את המקום לבנית חדר מיון שהוא פיקוח נפש. הסכים לזה הרב מאיר מאזוז.

  1. הגדרת שמועה רחוקה וקרובה. הרב בן ציון נשר. זך ונקי, ב, תשס"ח, קלא-קלז.

כשאשתו אינה בריאה מותר להעלים ממנה פטירת אחיה, וכשתשמע אחרי שלושים תשב רק שעה אחת.

  1. חיוב אבלות על אשתו שנשתטית. הרב חזקיה פייבל רוזנברג. מכתב לחזקיהו, סי' כט-ל, עמ' קז-קי.

חולק על הרב מאיר אמסל הסובר שמי שקיבל היתר מאה רבנים חייב להתאבל עליה וכהן מיטמא לה כיון שעדיין היא אשתו ויורשה.

  1. אדם שנמצא בלילה ללא רוח חיים, ולדעת הרופאים נפטר כבר לפני כמה שעות. הרב אברהם דורי. אדרת תפארת, ח"ה, סי' נ, עמ' רכא-רל.

יש לקבוע את היארצייט ליום שבו נמצא, אבל יכול להוסיף בלימוד גם ביום הקודם.

ז. נשים, הפריות                                        

  1. פרו ורבו בעידן המודרני-משפט והלכה. ד"ר יוסי גרין. תל אביב, דיונון, 2008, 592 עמ'. בשמונת השערים נכללים: הזרעה מלאכותית, הפריה חוץ גופית, פונדקאות ושיבוט.
  2. מצות פריה ורביה כשיש חשש שיוולדו תינוקות פגומים. הרבנים צבי גרטנר ואשר זליג וייס. ישורון, כא, תקצ-תקצד.

כשנתגלתה מחלה תורשתית בבן הראשון וקיים חשש שגם הילדים הבאים יהיו פגומים-ספק אם חייבים בקיום המצוה, והנטיה היא שפטור.

  1. נישואין למשפחות המתיחסות לעלי הכהן. הרב אליהו אברז'ל. דברות אליהו, ח"ז, סי' מ, עמ' צא-צב.

ראוי להימנע מנישואין אלו בגלל הקללות שבספר שמואל, כשם שנמנעים כיום מנישואי קרובים בגלל הסכמת הרופאים שזה מזיק לולד.

  1. נישואי קרובי משפחה זה בזה. הרב אליהו אברז'ל. דברות אליהו, ח"ז, סי' צז, עמ' ריג-רטו.

יש לשמוע לרופאים המזהירים מנישואים כאלו כי הטבעים נשתנו, ואין היום לשם שמים כמו פעם.

  1. תשובות על הפריות, סירוס ומניעת הריון. הרב דב ליאור. דבר חברון, ח"א, אה"ע, סי' א-ט, עמ' 27-17.

א. הפריית אשה רווקה מבנק הזרע; ב. בדיקה לזיהוי פגם עוברי; ג. יחוס הולד באם פונדקאית; ד. הפריית אשה לא נשואה מזרע של אדם שנפטר; ה. בעלות על ביציות מופרות מוקפאות של זוג גרוש; ו. זהות מינית, סירוס מחמת סכנה והפריית מבחנה; ז. שימוש באמצעי מניעה על ידי האשה; ח. על ידי הגבר;
ט. דרכי טיפול בסיבוכי הריון עקב ריבוי עוברים.

  1. בדיקת פוריות מחשש עקרות הבעל. הרב יצחק שמואל שכטר. ישיב יצחק, חכ"ד, סי' נז-ס, עמ' רסז-רעט.

לאברך שיש לו רק בן אחד מותר לתת דגימה מזרעו באופנים מסוימים, ובמיוחד אם יחזירו אחר כך את היתר לרחם האשה.

  1. הוצאת זרע מחייל שנהרג כדי להזריע באלמנתו. הרב לוי יצחק הלפרין. הברכה, א, תשס"ט, יג-טז.

ראוי להימנע מכך, ועדיף שתנשא לאחר.

  1. בדיקות זרע. הרב דב ליאור. דבר חברון, ח"א, אה"ע, סי' לב, לג, לה, לז, עמ' 55-53, 58, 62-61.

לב. בדיקת פוריות רווק באמצעות בדיקת זרע; לג. בדיקת זרע לצורך שידוך; לה. שימוש בקונדום בשעת הדחק; לז. מומים מיניים באיש ודרכי הטיפול בהם.

  1. היתר נישואין לבעל שאשתו עקרה. הרב אוריאל לביא. עטרת דבורה, ח"א, סי' ב, עמ' 5-3.

נדחית בקשת בעל ספרדי מבוגר להתיר לו לשאת אשה נוספת על אשתו הנוכחית שעברה טיפולי פוריות ללא תוצאות וסובלת ממחלת לב.

  1. בדיקת דם והשתוות צורת הפנים לסימן אבהות. הרב שלמה שניידר. דברי שלמה, ח"ד, סי' תקלו, עמ' רלד.

אין לסמוך על בדיקת דם ודמיון הפנים לקביעת אבהות כי אם כסניף לדברים ברורים או עדים.-בסי' תרלג עמ' תלט כתב דיני איטר יד.-בסי' תרן עמ' תעט-תפג עסק בשאלה אם רשאי אדם להחמיר על עצמו במקום פיקוח נפש ולהתענות ביום כיפור, ובענין ניתנה רשות לרופא לרפאות.

  1. תביעת האב לעריכת בדיקת רקמות לילדיו לבירור אבהות. הרב אוריאל לביא. עטרת דבורה, ח"א, סי' יג, עמ' 102-97.

בעל החושב שאשתו בגדה בו ושני ילדיו אינם ממנו, רשאי לבקש שתיעשה בדיקת רקמות לבן, אך לא לבת שעליה לא נתעורר ספק כלל.-בסי' כ עמ'
126-123 הותר לשאת מינקת חבירו לפי תוצאת בדיקת רקמות.

  1. זיהוי חללי מלחמה וקביעת אבהות באמצעות דנ"א. הרב ד"ר מרדכי הלפרין. משואה ליצחק, ח"ב, 193-181, תמונות, לוחות.

ידיעה מדעית טובה על מהותה של הבדיקה יכולה להוביל למסקנות הלכתיות נכונות.

  1. הזרעה מלאכותית. הרב יהושע בוימל. עמק יהושע השלם, ח"א, סי' סח, עמ' קעב-קעד.

אין בזה חשש הוצאת זרע לבטלה, ויש סוברים שמקיים בבן כזה מצות פריה ורביה.-בח"ב, סי' לז, עמ' צ-צד, התיר בשעת הדחק שחרש יוכל לגרש את אשתו חרשת על ידי שליח.

  1. הזרעה מלאכותית. הרב חזקיה פייבל רוזנברג. מכתב לחזקיהו, סי' נט, עמ' קפח-קצ.

הערות על תשובת הרבי מסטמר שאסר לרוב פרישותו וחסידותו.

  1. הזרעה מלאכותית מהבעל לאשתו בעת נידתה. הרב ברוך ראובן שלמה שלזינגר. ברכת ראובן שלמה, ח"ח, סי' סג, עמ' רעז-רפב.

עדיף שיוציאו הרופאים זרע מהביצה השמאלית בנקב דק המתרפא מיד, וכשיזליפו מהשפופרת לאשה אין צורך בטבילה.

  1. פונדקאית בהלכה. הרבנים אברהם דב לוין, מרדכי אייכלר וטוביה גולדשמידט. פסקי דין-ירושלים, יא, תקפא-תרב.

בית הדין דחה את עתירת מי שביקש להפרות מבחנה עם ביצית של אשה נכרית, באשר כ"ז שנים לא זכו לילדים ולא ימסרו להם ילד לאימוץ.

  1. אם פונדקאית והפריה חוץ גופית. הרב מאיר ברנדסדורפר. בית הלל, לח, תשס"ט, לב-מב.

התורמת היא האם ולא הפונדקאית, ולכן לא יקחו ביצית מנכרית. בנטילת זרע מביצי הבעל מפסידים את איברי הזרע, ופוסלים אותו לבוא בקהל.

  1. תרומת ביצית ואם פונדקאית. הרב רחמים יהודה כפיף. בית הלל, לט, תשס"ט, לד-לו.

בירור דעות פוסקי זמננו מי נקראת האם, וכיצד מומלץ לעשות זאת.

  1. שאלת הבעלות על ביציות מופרות. הרב יהושע בן מאיר. משואה ליצחק, ח"ב,
    204-194.

הבעלות על הביציות היא של הבעל, וכשיש פירוד או גירושין הוא יכול למנוע את המשך תהליך ההפריה והלידה.

  1. תאי גזע עובריים. הרב פרופ' יגאל שפרן. משואה ליצחק, ח"ב, 212-205.

פירוט ההלכות הקשורות לניסויים מדעיים בתאי גזע, מכירתם, ועירובם בתאים של בעלי חיים.

  1. טובת הילד בהקשר של פונדקאות. ד"ר עדנה כצנלסון. אסיא, פג-פד, תשס"ט, 163-150.

השפעת הליכי פונדקאות על טובת הילד שנולד כתוצאה מהריון פונדקאית ועל ילדיה.

  1. הפרית חוץ מלאכותית במבחנה. הרב יצחק שמואל שכטר. ישיב יצחק, חכ"ג, סי' נו-נט, עמ' רנ-רסא.

בנסיבות השאלה יש מקום להתיר לבצע את ההפריה בצניעות.

  1. הפריה חוץ-גופית IVF. הרב משה שטרנבוך. תשובות והנהגות, ח"ה, סי' שיז-שיט, עמ' תקג-תקז.

יש בה חששות רבים, ואין להתיר אלא על ידי מורה הוראה מובהק. ראוי לאסור את ענין הפונדקאות, כי אין יודעים מי היא האם. יש לאסור תרומת ביציות מאשה גויה, ואפילו יגיירו את הולד.

  1. יחוסם של נולדים מהפריה חוץ גופית מתורמת זרה. הרבנים צבי גרטנר, אברהם שרמן, זלמן נחמיה גולדברג ומאיר ברנסדורפר. ישורון, כא, תקלא-תקסד.

בירורים מי נחשבת כאם: התורמת או הפונדקאית, ומה דעת הרב יוסף שלום אלישיב בנידון.

  1. השתלת שחלות. הרבנים צבי רייזמן, משה שטרנבוך, אביגדור נבנצל ומתתיהו דייטש. ישורון, כא, תקסה-תקפט.

בירורים אם מותר בכלל, וכשכבר נעשה מי נחשבת האם.

  1. השתלת שחלות. הרב יצחק שמואל שכטר. ישיב יצחק, חכ"ה, סי' מז-נ, עמ' רטו-רכז.

לכתחילה יש להימנע מההשתלה, אך אחרי שנעשתה הולד מתיחס לאם המושתלת ובבעלותה לכל דבר.

  1. כשרות לבוא בקהל. הרב יוסף שלום אלישיב, לרב ישראל גרוסמן. מוריה, שמא-שמג, תשס"ט, צג.

כרתו לו הרופאים את הביצה השמאלית, אין צורך להודיעו שלדעת הרבה פוסקים אסור לבוא בקהל, כי נוהגים לסמוך על הפוסקים המקילים.

  1. איסור הוצאת זרע לבדיקה להולדה. הרב יהושע מאמאן. עמק יהושע, ח"ו, אה"ע, סי' ט, עמ' פא.

בשו"ת מנחת יצחק, ח"א, סי' נ, לא החליט להתיר, ולהלכה ראוי להחמיר בלי התייעצות עם רבנים גדולי תורה ויראה.

  1. מסירת דגימת זרע לבדיקת רופא כשלא זכה לזרע של קיימא. הרב משה לוי. שו"ת תפלה למשה, ח"ה, סי' מ, עמ' תי-תכד.

כשנשואים שלוש שנים ובדיקות האשה לא העלו דבר, יש להקל לבעל למסור מזרעו לבדיקה ואין זה לבטלה. הסכים לכך הרב מאיר מאזוז בתשובתו.

  1. היתר נישואין לנשאי וירוס HIV. הרב זמיר כהן. נזר כהן, ח"א, אה"ע, סי' ג, עמ' קצח-רד.

בעל תשובה מבוגר שמצא אשה בריאה המוכנה להינשא לו אם ישמע לרופאים לשמש בנרתיק והזרע ישמש להפרייה, יש צדדים להתיר לו אם יסכים אחד מזקני פוסקי הדור.

  1. אפשרות נישואין לבעל נטיה הפוכה. הרב זמיר כהן. נזר כהן, ח"א, אה"ע, סי' ה, עמ' רח-ריא.

הדרכה איך להתנתק מחבירו, ללמוד תורה, ולשאוף להקים בית נאמן בישראל.

  1. אשה שלדברי הרופאים סכנה לה להתעבר. הרב יהושע בוימל. עמק יהושע השלם, ח"א, סי' סו-סז, עמ' קסו-קעב.

אין להתיר לה לשמש בכיסוי גומי שלובש הבעל, מאחר שהרופאים יכולים להתקין כיסוי גומי לאשה וזה התיר המהרש"ם.

  1. שתית כדורים כדי למנוע הריון. הרב יהודה ברכה. ברכת יהודה, ח"ג, אה"ע, סי' יא, עמ' קלז-קמ.

כשקיימו פריה ורביה מותר לאשה באופן זמני לשתות כדורים גם כשאין חשש סכנה.

  1. שיטת האגרות משה בדירוג אמצעי המניעה הנפוצים. הרב ברוך פינקלשטיין. אסיא, פה-פו, תשס"ט, 101-89.

סיכום פסקי הרב משה פיינשטיין שניתנו במועדים שונים, ונמצא שהם אינם כמו פוסקי ארץ ישראל.

  1. הסליל כאמצעי מניעה חדש. ד"ר חנה והרב יואל קטן. אסיא, פה-פו, תשס"ט,
    104-102, תמונות.

הצעה לדיון באמצעי החדש לחסימה הפיכה בחצוצרות.

  1. חולת איידס שחזרה בתשובה עם בעלה, והתשמיש חייב להיות עם נרתיק כדי שלא יידבק. הרב משה לוי. תפלה למשה, ח"ה, סי' מא, עמ' תכה-תלא.

צריך להיפרד מאשתו כי אסור לשמש כן, וגם אסור לה להתעבר כי הוולד יהיה נגוע במחלתה. הסכים עמו הרב מאיר מאזוז.

  1. בהלכות סירוס. הרב דב ליאור. דבר חברון, ח"א, אה"ע, סי' יח-כא, כג, עמ' 46-39.

יח. כריתת רחם של אשה עקב דימומים; יט. סירוס אשה עקב חשש למחלות נפשיות או גופניות; כ. גדרי סירוס בישראל ובבן נח; כא. כהן עקר כתוצאה מטיפול כימותרפי המבקש לשאת גיורת; כג. בדיקת הריון כתחליף לג' חודשי הבחנה.

  1. בעטו חביריו באשכיו וכרתו לו הרופאים ביצה אחת. הרב יהושע מאמאן. עמק יהושע, ח"ו, אה"ע, סי' יא, עמ' קיא-קיב.

יש להתירו כשהרופאים אומרים שכרתו את הביצה השמאלית, הימנית לא נפגעה ויוכל להוליד.

  1. מי ששהה עם אשתו עשר שנים ולא נפקדו. הרב זמיר כהן. נזר כהן, ח"א, אה"ע, סי' א, עמ' קצג-קצו.

כשחי עם אשתו בטוב ובנעימים יותר מי"ב שנים ולדעת הרופאים אין אצלם סיבה שלא ילדו, אינם צריכים להתגרש (כעבור שנה נפקדו).

  1. היתר נישואין במקום פריה ורביה. הרב אליהו אברז'ל. דברות אליהו, ח"ז, סי' קיז, קכ, עמ' רמא-רמב, רמה-רנ.

היו נשואים י"ב שנה ולא נפקדו כי לדעת הרופאים אינה מסוגלת להרות ואינם רוצים להתגרש, יכולים בהסכמתה לתת לו היתר לשאת אשה אחרת בת בנים.

  1. היתר מאה רבנים למי שנשתטית אשתו. הרבנים שלמה גרינפלד וחיים ישכר גרוס ממונקטש, בתר"ץ. שו"ת מהרש"ג, ח"ה, סי' נא-נב, עמ' צו-קד.

כשנטרפה דעתה ולדעת הרופאים סכנה לה להתעבר ניתן היתר עם הוראות כיצד לסדר את עניני הממון, ונדחתה הטענה להמתין שמא תתרפא.

  1. אשה חלושה מאד שלא יכולה להניק כלל ורוצה להינשא. הרב נתן גשטטנר. להורות נתן, חט"ו, סי' צ-צח, עמ' קג-קיא.

אפשר להתיר לה להינשא במלאת לתינוק י"ח חודש, אם יסכימו לזה ג' תלמידי חכמים מובהקים בהוראה.

  1. מינקת גרושה שהפסיקה להניק בגלל מחלה. פסקי דין-ירושלים, יא, תרנג-תרנה.

הרב יוסף שלום אלישיב הורה שאין להתיר לה להינשא עד עבור כ"ד חודש.

  1. חודשי הבחנה לגיורת. הרב אליהו אברז'ל. דברות אליהו, ח"ז, סי' קיח, עמ' רמב-רמג.

אין לסמוך בנשואה שהתגיירה על בדיקת דם לגילוי הריון לבטל דין הבחנה. פנויה שהתגיירה אינה צריכה הבחנה, ומהיות טוב שתעשה את הבדיקה.

  1. השאת גרושה או אלמנה בשעת הדחק לפני תשעים יום על סמך בדיקות דם, שתן ואולטרה סאונד. הרב יהודה ברכה. ברכת יהודה, ח"ג, אה"ע, סי' יז, עמ' קסג-קעח.

דעתו להקל להם שינשאו, ולא הסכימו עמו בתשובותיהם הרבנים גולן אלוף, מאיר מאזוז ואליהו בנימין מאדאר.

  1. זירוז לידה. הרב משה שטרנבוך. תשובות והנהגות, ח"ה, סי' שפט, עמ' תקעה-תקעו.

גדולי הפוסקים והמקובלים מתנגדים לזה בתוקף, ורק כשהחל תהליך הלידה מותר.

  1. זיהוי הרוג על ידי בגדים או בדיקת דנ"א. פסקי דין-ירושלים, יא, תרסז-תרע.

בירור אם ניתן לסמוך על הדנ"א בוודאות מוחלטת.

  1. הודעה על מום לפני הנישואין. הרב דב ליאור. דבר חברון, ח"א, אה"ע, סי' יא-יב, עמ' 31-28.

יא. חובת ההודעה על מום גופני לפני הנישואין; יב. היחס למומים נפשיים ותורשתיים לפני הנישואין.

  1. גילוי בעיה רפואית או חסרונות אחרים לצד השני בשידוך. הרב אברהם דורי. אדרת תפארת, ח"ה, סי' נג, עמ' רנב-ערב.

פרטי ההלכות בסוגים השונים של המומים והפגמים.-בסי' נד עמ' ערב-רעו דן בנישואין לאשה הגדולה ממנו בשנים.

  1. הרהורי עבירה למצות עונה. הרב אליהו אברז'ל. דברות אליהו, ח"ז, סי' מז, עמ' ק-קב.

המתקשים לתפקד והרופאים מייעצים להם לראות תמונות לא צנועות, מותר להם לעשות כן לשם מצוה סמוך לקיום המצוה.

  1. ניתוק שידוך. הרבנים שלמה שניידר ויצחק אייזיק ליבס. דברי שלמה, ח"ד, סי' תקו, עמ' קמט-קנב.

יכולה המשודכת לבטל את השידוך בלי התרה וקנס משנודע לה ששיקרו לה והעלימו ממנה שיש למשודך שני אחים פגועים, אחד מת בבית משוגעים, ולדעת הרופאים יש לחשוש לילדים שיהיו לה ממנו.

  1. דיור זקן עם אחותו הזקנה בקביעות. הרב יצחק שמואל שכטר. ישיב יצחק, חכ"ג, סי' נט, עמ' רסב-רסד.

כשאין לו מי שישמשנו אפשר להתיר לו יחוד דרבנן, ובמיוחד כשיש לה דירה אחרת בעיר.-בסי' סז עמ' רפז-רפט בירר גדר מום קל לגבי ביטול שידוך.-בסי' פח-צא עמ' שפט-תג עוסק בדין טריפה באדם שחלוק מדין טריפה בבהמה.

  1. קבלת עדות לביטול קידושין שלא בפני בעל המאושפז כ"צמח". הרב אוריאל לביא. עטרת דבורה, ח"א, סי' כג, עמ' 163-157.

בעל שנפצע קשה בראשו ומוטל שש שנים בלי הכרה, לכאורה אין פתרון הלכתי לעגינות אשתו.

  1. קידושי חרש וחרשת. הרב מרדכי פוגלמן. בית מרדכי, סי' סה, עמ' קלט-קמ.

אין לתת להם תעודת נישואין רגילה שיכולה לגרום מכשול, כי קידושיהם אינם גמורים מן התורה.

  1. קידושי עיוור ועיוורת. פסקי דין-ירושלים, יא, תרנ-תרנב.

כששניהם עיוורים מלידה, מלומדים רווקים, פסק הרב יוסף שלום אלישיב שיכולים לקדשם ולסמוך על טביעות עינא דקלא.

  1. ביטול קידושין בטענת מקח טעות. הרב אברהם שיראזי. מהלכי משפט, א, 67-35.

גילתה בליל הכלולות שבעלה שטוף במשכב זכור, בטלים הקידושין על אף שלדעת אנשי הפסיכותרפיה והפסיכואנליזה זהו מום עובר שניתן לריפוי. יכולה להמשיך לדור עם בעלה השני שחי עמה עוד לפני הגט, וכעת חזרו בתשובה.

  1. טענת מקח טעות בקידושין. הרב אוריאל לביא. עטרת דבורה, ח"א, סי' נב, עמ'
    327-324.

כשהתברר שיש לה רחם קטן מאד בלי אפשרות שתוליד, יש לחייבה בגירושין ומפסידה כתובה ותוספת.

  1. שם כינוי בכתובה. חולה שהוסיפו לו שם ונפטר. הרב נתן גשטטנר. הברכה, ב, תשס"ט, נח-נט.

אם לא הוחזק שמו ונפטר אין צורך להזכירו.

  1. היתר מאה רבנים באשה חולת נפש. הרב חזקיה פייבל רוזנברג. מכתב לחזקיהו, סי' נו, עמ' קפ-קפב.

אושפזה חמש שנים ולדעת הרופאים אין לה תרופה יש להתיר לבעלה לשאת אשה עליה, והסכימו לזה בתשי"ט גאוני ירושלים.

  1. חיוב האשה בגירושין עקב העלמת מידע על מחלה נפשית קשה קודם לנישואין. הרב אוריאל לביא. עטרת דבורה, ח"א, סי' נג, עמ' 327-328.

יש לחייב את האשה בגירושין, ואינה זכאית לתשלומי הכתובה והמזונות.

  1. היתר נישואין לבעל שאשתו חולת נפש. הרב אוריאל לביא. עטרת דבורה, ח"א, סי' נח, עמ' 343-342.

המאושפזת בבית חולים לחולי נפש ורצתה כמה פעמים להתאבד, יש לתת לבעלה היתר נישואין.

  1. מאיס בטענה מבוררת. הרב אליהו אברז'ל. דברות אליהו, ח"ז, סי' סח, עמ' קלח-קלט.

אין לו גבורת אנשים והוא אלים כופין אותו לגרש.

  1. כפית גירושין באדם שנחלה במחלת הנכפה. הרב עמרם אלבאז. חיי עמרם, אה"ע, סי' טו, עמ' קיא-קיג.

שבעה דיינים פסקו שמחלת הנפילה אינה מום לענין כפיה לגט במיוחד כאשר זה בא לפרקים, וירצוהו בדברים או בממון שיסכים מרצונו.

  1. חיוב גט בעקבות התחמקות מבדיקת פוליגרף שהוסכם עליה בבית הדין. הרב אוריאל לביא. עטרת דבורה, ח"א, סי' נא, עמ' 324-322.

סירבה האשה לעבור בדיקת פוליגרף שעליה הסכימה תחילה, יש לחייבה בגירושין.

  1. מום לחיוב בגט. הרב אליהו אברז'ל. דברות אליהו, ח"ז, סי' צ, עמ' קצב-קצג.

חלה בסכרת ומרטיב כל לילה במיטה אין לכפות עליו גט, אבל האשה אינה חייבת לגור עמו ואין לה דין מורדת.

  1. אשה שנמצא בה חולי הצרעת לאחר ששהתה עם בעלה כשמונה חודשים. הרבנים רפאל משה אלבאז ושלמה אליהו אבן צור, בתרי"ח. הלכה למשה, אה"ע, סי' ה, עמ' לה-מב.

בדקוה שלוש נשים מומחיות וקבעו שאכן זה נגע צרעת שאין לו רפואה, אינו יכול להיפטר בטענת מקח טעות אחרי שעברו שלושים יום, אלא רשאי לישא אחרת עליה, ויפשרו שיתן לה מקצת כתובתה.

  1. סברה שמותר לזנות. הרב אליהו אברז'ל. דברות אליהו, ח"ז, סי' צה, עמ' רי.

סבלה מדכאון ושמעה לעצת הרופא לזנות, וכשהתפקחה סיפרה לבעלה שמאמינה, יש לדון זאת כאונס ומותרת לו.

  1. אשה שחלתה באלצהיימר ורוצה בעלה לגרשה. הרב משה שטרנבוך. תשובות והנהגות, ח"ה, סי' שטז, עמ' תקב-תקג.

לכתחילה אין ראוי להתיר לו לישא אחרת עליה, ואם התירו ורוצה לטפל בראשונה אין בזה איסור יחוד.

  1. טענת עקרות לאחר שהצדדים אימצו שלושה ילדים. הרב חגי איזירר. שורת הדין, טו, שכז-שלא.

בדעת מיעוט פסק, שמאחר שהוכח שהבעל עקר ואימצו ילדים – מחלה האשה על טענת הורות.

  1. טענת גבורת אנשים. הרב אליהו אברז'ל. דברות אליהו, ח"ז, סי' פד, עמ' קעו-קעט.

חלה בסוכרת שאינה מאפשרת לו לתפקד ואשתו מסרבת להשתלת תותבות, חייב לגרשה ואפילו כופין אותו מיד.-בסי' פו עמ' קפב-קפג נפסקה כפית גט על צרכן סמים שהדביק את אשתו במחלת מין.

  1. כפיה לגט בטענת אין לו כח גברא. הרב שלמה שמשון קרליץ. משפטי שלמה, ח"ב, סי' ב, עמ' יד-טו.

הכרעת הפוסקים שאין לכפות את הבעל לגרש בטענת אין לו כח גברא.

  1. התגרשה מראשון ונישאת לשני נישואי טעות. פסקי דין-ירושלים, יא, תרנח-תרנט.

טענה שלבעלה השני אין גבורת אנשים והרופאים לא הצליחו לרפאו, פסק הרב יוסף שלום אלישיב שאסורה לחזור לראשון כי מי יודע אם באמת לא ידעה ממומו.

  1. חליצת חרשת. הרב נתן גשטטנר. להורות נתן, חט"ו, סי' קו, עמ' קיח-קיט.

כשנפטר בעלה החרש בלי ילדים והניח אח, יש להקל לה לחלוץ מכיון שמבטאת כמה מלים ושומעת על ידי מכשירים.-בסי' קמב עמ' קנב-קנג דן בקטן, חרש ושוטה, אם קונים או מקנים מן התורה או מדרבנן.-בסי' קמח עמ' קנז מבאר דיני קניני שוטה על ידי אחר.

  1. חליצה לחרשת. הרבנים אברהם ושלמה צבי עקשטיין, שמואל ווזנר, נתן גשטטנר, מנחם זכריה זילבר, משה מאיר בריף. בית ועד לחכמים, ב, תשס"ט, מה-עד; ג, תנא-תנח.

מכיון שלימדוה לדבר ולשמוע קצת יש להקל שתקבל חליצה.

ח. נזיקין, הפלות                                    

  1. מלוה שחלה לפני ראש השנה בסוף השנה השביעית, ואין ידוע אם ערך שטר פרוזבול על חובותיו. רבני בית ההוראה. הטוב והישר, ח, תשס"ט, ע-עו.

כשהמלוה שכב באלול מחוסר הכרה ולא היה יכול לעשות פרוזבול, חייב הלוה לשלם את החוב, ואף בבית דין יוציאו החוב מידו.

  1. רעש הבוקע ממרפאת שיניים הנמצאת בבית מגורים. הרב דב ליאור. דבר חברון, ח"א, חו"מ, סי' לג, עמ' 136-135.

הרעש הוא סביר, וראוי שיתלה שלט באותיות גדולות שכאן מרפאת שיניים. -בסי' צ עמ' 216: תשלום עבור ביטול תור אצל רופא שיניים; בסי' צט עמ' 227: שבירת משקפיים בשעת תיגרה; בסי' קא עמ' 230: שבירת משקפיים בשעת משחק כדורסל.

  1. צוואת אשה שנתנה מתנה בחוליה לבעלה או לזולת. הרב רפאל משה אלבאז, בתרמ"ו. הלכה למשה, חו"מ, סי' פח, עמ' שפג-שפד.

אין בכח אשת איש לתת מתנות שזכו בהן היורשים וצוואתה בטלה, כל עוד לא עשו חידוש כתובה או תנאים.

  1. קנין סודר במשותק בשתי ידיו. הרב יצחק שמואל שכטר. ישיב יצחק, חכ"ה, סי'פו-צ, עמ' שסו-שפג.

לא מועיל שיניחו הסודר בידו, ויקנו לו בקנין חצר. בתוך הדברים דיני המשותק לגבי חליצה ותפילין.

  1. מעביד שקיזז משכרו של נהג אמבולנס. הרבנים אברהם דב לוין, דוד יהושע קניג ושמואל יגר. פסקי דין-ירושלים, יא, רכד-רכט.

בדין תורה נפסק על הקיזוז מהשכר בטענה של טעות בחישוב השעות הנוספות.

  1. שכר עבודה של חרש. הרבים אברהם דב לוין, יהושע וייס ושמשון גרוסמן. פסקי דין-ירושלים, יא, קסח-קעא.

דין תורה על תביעת העובד לשכרו וטענת המעביד שקילקל.

  1. שאל בשבת מכונת הנשמה לתינוקו וניזוקה קצת בדרך. הרב שמואל ישעיה יפה. המאור, תכח, תשס"ט, פב-פד.

צריך השואל לשלם את דמי הנזק אם חברת הביטוח לא תשלם.

  1. תשלומים על כויות שנגרמו בעקבות שריפת חמץ. הרב דב ליאור. דבר חברון, ח"א, חו"מ, סי' קח, עמ' 241-238.

קט. חבלה גופנית במהלך קטטה.

  1. פוריות והלכה-סיכוי נגד סיכון מבחינת פיקוח נפש. הרב זכריה בן שלמה. בית הלל, לז, תשס"ט, סח-עג.

פסיקה על אשה מופרית אם לדלל עוברים.

  1. עבודת המקדש בכהן המרכיב משקפים. הרב יעקב אפשטיין. חבל נחלתו, ח"ח, סי' ה, עמ' 48-44.

לדעת הרמב"ם כהן הזקוק למשקפים פסול לעבודה, ולדעת רש"י אולי כשר.

powered by Advanced iFrame free. Get the Pro version on CodeCanyon.