בדבר מדידת חום בשבת ויו"ט

יסודות האיסור:

מדידה בשבת ; אסור רפואה בשבת.

יסודות ההיתר :

כל מדידה היא מדרבנן זולת מדידה במחתך, כשמתכוין ומקפיד על המידה, שאז האיסור מן התורה (רמב"ם, הלכות יום-טוב, פרק ד' הלכה כ"א ; שולחן ערוך, אורח חיים, סימן שכ"ג).

התוספות (שבת קכ"ו) הסבירו, שאיסור מדידה אינו אלא משום עובדא דחול. מדובר שם על מדידה לצרכי הבית, ואם כן מדידה ע"י מדחום הוא רק חומרא בעלמא.

וכיון שהמדובר בחולה, אף שאין בו סכנה, הרי זה נחשב כמדידה של מצוה. ומטעם אסור רפואה, גזירה שמא ישחוק סממנין, לא שייך כאן, שאין המדידה עצמה רפואה.

מסקנה :

"פשוט שמותר אף מדידה גמורה, כשאין בה משום מחתך . . . ואסור להחמיר במדידת מדחום, שאין בה חשש אסור ממש". (שו"ת אגרות משה, חלק אורח חיים, חלק א' סימן קכ"ח).

מקורות נוספים :

שו"ת מנחת יצחק, ח"ג סי' קמב ; שו"ת ציץ אליעזר ח"ג סי' י' ; שם, חי"ב, סי' מ"ד, אות ה': נועם, כרך ג' שער ההלכה עמ' 9; שמירת שבת כהלכתה, מהד' חדשה, פ"מ, ס"ב; שו"ת חלקת יעקב, ח"ג, סי' כ"ד; שו"ת משנה הלכות, סי' מ"ט; שו"ת מהר"י שטייף, סי' קכ"ג ; מאורי אש, דל"ג, ע"ב ; שו"ת באר משה, ח"ב, סי' כ"ב וח"ו, סי' נ"ו; הלכה ורפואה, ח"א, עמ' קיג.

הערת העורך: ביחס למדידת חום ע"י גלאי-חום – ראה: ספר אסיא ד', עמ' 72 – 108 , ונשמת אברהם, חאו"ח, סי' שו, אות ב.