מידות ושעורים לחולה ביום הכפורים

ככותבת:

חולה מסוכן מאכילים אותו ביום הכפורים פחות מככותבת בבת אחת, והוא כמשקל 30 גרם מכל מיני מאכל. ואם לדעת הרופא אין מספיק לו 30 גרם, יוסיפו עד 38 ועד 48 גרם. כל זה לדעת הגרא"ח נאה. ולדעת החזון-איש כותבת הוא כשני-שלישים ביצה שלנו, אם זה מספיק לצאת מחשש סכנה.

יש להפסיק 9 דקות בין אכילה לאכילה ואם אינו יכול להפסיק כל-כך יפסיקו בדרך זו: 8 דקות, 7¹/₂, 7, 6, 5, 4¹/₂ (ויש סברא גם על 3 דקות) – הכל כפי האפשר ועל פי דעת הרופא המומחה.

מותר לשקול ביום הכפורים את שעור המאכל ומכל-מקום יכין השעורים מערב יום כפור.

במלא לוגמיו:

חולה מסוכן ביום הכפורים משקים אותו בכל פעם פחות ממלא לוגמיו בבת אחת, דהיינו בהפסקות של 9 דקות. באדם בינוני השעור לפי הגרא"ח נאה – 42 גרם מים ולפי החזון איש באדם בינוני השעור הוא 40 גרם מים. ושאר משקים מודדים בכלי המחזיק 42 גרם מים. שעור זה הוא כששית כוס בערך.

אין אנו בקיאים מיהו אדם בינוני. ומחשיבים מלא לוגמי של כל אדם בינוני, כפי מה שהוא, והבחינה לזה הוא שימלא פיו מים ככל האפשר ויפלוט והמחצית מזה, הוא לא יותר מכמלא לוגמיו, וקצת פחות מהחצי אפשר לתת לחולה ביום הכפורים. (הרב ב. נאה, שנה בשנה, תשכ"ב, עמ' 91-92).

מקורות נוספים:

שעורין של תורה להגר"י קניבסקי ; "שעורי תורה" ו"שעורי ציון" להגרא"ח נאה : שו"ת חת"ס, ח"ו ס' ט"ז; שו"ת תורת חסד, חאו"ח סי' ל"ב: שנה בשנה תשכ"ו, עמ' 103 ; המועדים בהלכה, עמ' פ"ב: שו"ת מצפה אריה תניינא, חחו"מ, סי' מ"ה: מנחת חינוך, מ' שי"ג: אנציקלופדיה תלמודית, ע' אכילת פרס; שש"כ, פל"ט, סי"ח – סכ"ז.