תמציות

נתוח הערמונית לחולה בעצירת השתן

שאלה :

"היות וגם שבילי הזרע, היוצאים מהביצים, (= אשכים) לתוך הגוף, עוברים כפרוסטט (= ערמונית) וכדי למנוע זהום כללי בגוף, שיכול להביא לסכנת נפש, נוהגים כמעט כל הרופאים לנתק שבילי הזרע והמנותח נעשה ע"י כך עקר, והשאלת היא אם לא נקרא, פצוע-דכא וחייב להתגרש מאשתו" (מדין תורה : "לא יבוא פצוע דכא וכרות שפכה בקהל ה', דברים כ"ג, ב').

תשובה:

הרב צבי פסח פרנק זצ"ל (בתשובה לספר שו"ת שאילת משה, חלק אבן העזר, סימן כ"ב) כותב : "ורוב גדולי האחרונים הכריעו, שאין זה בידי אדם ומותר לבוא בקהל . . . ובנתוח הרופאים משום רפואה, ובפרט שהיה סכנה בדבר, אין מקום להחמיר". אם כן לפי דעתך גם אם רק כתוצאה מהנתוח עלול להווצר זהום בשבילי הזרע, יש להחשיב זאת כבידי שמים. "ולפי זה, הצד הטוב היה אילו יכלו לסדר, שיעשו הניתוק מיד אחר הנתוח, שאז נמצא כבר המנותח במצב כזה, שהחוטים בעצמם מהוים סכנה לו, אם לא ינתקון". (דברי המחבר). החזון איש, (חלק נשים, סימן י"ב, אות ז') כתב : "משמע, דבמקום שהשבילין בפנים אינם בכלל פצוע דכא, ואינו נפסל אלא אם נפצע ונידך בגיד וחוטין שבהם, אבל לא החוטים הפנימיים שבגוף . . . ועל דבר הנתוח בחולי עצירת השתן ע"י סתימת שביל השתן הבא בנפיחת הבשר הידוע, ולוחץ על הצינור וסותמו, ובשעת נתוח מוכרחים להפסיק גם שביל שכבת הזרע המובלע בגוף, לפי מה שכתבת אין בזה איסור סירוס דאורייתא רק דרבנן כמו שתיית כוס עקרין, ובכל אופן הנתוח מותר משום ספק סכנה, ואינו נאסר לבוא בקהל".

ולפי החזון-איש אין צורך להקפיד, שיעשו הניתוק לאחר הנתוח דוקא, מכיון שאין כאן בעיה כלל מבחינת פצוע דכא, לפי ההגדרה שפצוע דכא הוא רק בחלקי מערכת המין שמחוץ לבטן.

ובספר שאלות ותשובות חלקת יעקב, (חלק ב', סימן כ"ב) , גם כן מסביר, שמה שבתוך הבטן לא נקרא איברי זרע. ומוסיף, שרופא גדול אמר לו, "דהזרע מתבשל רק בביצים ובתוספת הביצים (testis and epididimis), אולם השבילין הנ"ל, שהזרע הולך שם, הם רק דרך המוביל זרע מתבשל".

מסקנה :

"לאור כל האמור, נראה פשוט, שיש להתיר נתוק שביל הזרע, הזקוק לשם הצלחת הנתוח ולשם מניעת סכנה, העלול לבוא בלעדי זה (כדלקת יתרות האשכים וזהום כללי בגוף). וכמו כן, מותר לאיש הזה להמשיך לאחר מכן בלב שקט חיי המשפחה עם  אשתו",

(שו"ת ציץ אליעזר, חלק י', סימן כ"ה, פרק כ"ד)

מקורות נוספים :

ספר אסיא ב', 40, 140 ; ספר אסיא ד', 39: "הערות" לכרך א' של אוצר הפוסקים, עמ' קס"ג; "הערות" לכרך ט' של אוצר הפוסקים, עמ' קכ"ט; שם, עמ' ק"ל; נועם, כרך א', תשי"ח, עמ' רמ"ה-רס"ב; שו"ת מנחת יצחק, כרך ג' סי' צ"ז; הפרדס, שנה כ"ט, חוב' ח', אייר תשט"ו, עמ' 26 – 30 ; שם, שנה ל', חוב' ז', ניסן תשט"ז, עמ' 10 ; שם, שנה מ"א, חוב' ב', תשל"א, עמ' 12 16- ; המאור, שנה ט"ז, קונ' ח', תמוז תשכ"ה, עמ' 6-5; שם, שנה כ"ג, קונ' ד', תשל"א, עמ' 12-11; שו"ת מנחת יצחק, ח"ו, סי' קמ"א; שו"ת ציץ אליעזר, חי"ד, סי' צ"ד-צ"ה; מאורות, 2, תש"מ, עמ' 22 ; כתבי הגרי"א הענקין, א', עמ' קס"ז.