נגישות

מכון שלזינגר לחקר הרפואה על פי ההלכה

תמציות – הצלת הולד במיתת אם – ד"ר י. לוי

, "תמציות – הצלת הולד במיתת אם – ד"ר י. לוי" ספר אסיא א, עמ' 226.

הצלת הוולד במיתת אם

הצלת הולד במיתת אם

 

השאלה :

האם מותר לבצע נתוח קיסרי באשה מתה, כדי להציל את הולד ?

תשובה :

הבעיות הקשורות בנושא זה הן :

א. אפשרות קביעת רגע המות של המעוברת ;

ב. סכויי ההחיאה של הולד.

במסכת ערכין (ז, א) אמר שמואל : "האשה שישבה על המשבר ומתה בשבת, מביאין סכין ומקרעין את כריסה, ומוציאין את הולד". כך גם נפסק להלכה ברמב"ם ובשולחן ערוך.

א. אכן, הרמ"א (אורח-חיים, סימן ש"ל, סעיף ה') מוסיף : "ומה שאין נוהגים עכשיו כן, אפילו בחול, משום דאין בקיאין במיתת האם בקירוב כל-כך, שאפשר לולד לחלות".

לדעת המחבר, כנראה ידעו הקדמונים סימנים מדוייקים לקביעת רגע המות, אשר נשתכחו בזמן הרמ"א.

והנה החתם-סופר (חלק יורה דעה, ס' של"ח) קבע שלשה קריטריונים לרגע המות : הפסקת פעילות מערכת העצבים, הפסקת מחזור הדם, הפסקת מנגנון הנשימה. וכיום יש בידי הרופאים אמצעים חדישים ומשוכללים, שיכולים לסייע בקביעת קריטריונים אלו, כגון א.א.ג. וא. ק. ג.

"הרופא המשתמש בדרכי הבדיקה החדישות, יוכל לקבוע את המות בהרבה מקרים תוך זמן קצר מאד, ולהבדיל בין מות להתעלפות, וכך נחלש והולך תוקף חששו של הרמ"א".

ב. "גם בענין הצלת חיי הולד התקדם המדע הרפואי החדיש התקדמות ניכרת". אפשר לקבוע את חיותו ע"י האזנה בסטטסוסקופ וע"י בדיקת א.ק.ג. של הולד. כמו-כן קיימים אמצעי-החיאה משוכללים כמו מכונת הנשמה, אינקובטור ותרופות. "לדעת מומחים, אפשר להצילו ע"י נתוח קיסרי עד עשרים דקה אחרי מות האם".

 

מסקנה :

"לפי זה יקל על פוסקי ימינו לסמוך על הרופאים ולהחזיר עטרה ליושנה, למימרא של שמואל ולדעת הפוסקים הראשונים. כמו-כן עלינו להכניס בחשבון, שמאידך אנו מקיימים בכך מצוות הצלת נפשות, כאשר גדלים בימינו הסכויים להציל את חיי הולד".

(ד"ר י. לוי, המעין, תמוז, תשל"א)

הערת העורך: ראה להלן עמ' 233.

powered by Advanced iFrame free. Get the Pro version on CodeCanyon.