קביעת רגע המוות

קביעת רגע המות *

 

"1. בראשון לאוגוסט, 1972, מינה הועד הרפואי של בית חולים "הדסה", ירושלים, ועדה כדי לקבוע נוהלים וקריטריונים לקביעת נקודת המות בתורמי איברים להשתלה. חברי הועדה הם : פרופ' צ. נוימן, יושב ראש, פרופ' ד. רבין, פרופ' י. שליט, פרופ' ס. לביא, פרופ' י. חוברס, ד"ר ע. אפלבאום, ד"ר מ. שילר.

2. המלצות הועדה הובאו בפני הועד הרפואי ב-24.7.74. לאחר דיון מקיף נקבעו הנוהלים והקריטריונים הבאים לקביעת נקודת המוות בתורמי איברים להשתלה :

א) אישונים רחבים וקבועים, שאינם מגיבים לאור ;

ב) חוסר כל תגובה מרכזית לגירוי חיצוני ;

ג) היעדר טונוס, החזרים ותנועה עצמאית ;

ד) היעדר נשימה עצמאית למשך 4 דקות לפחות לאחר ניתוק החולה ממכשיר ההנשמה, שהופעל קודם לכן לפחות שעה, ושהצליח ליצור חימצון מלא של הדם ;

ה) ירידה חדה של לחץ הדם, כאשר אינו מוחזק באופן מלאכותי על-ידי תרופות ;

ו) היעדר מוחלט של פעילות חשמלית כל-שהיא של המוח בבדיקת ה-.E.E.G ובהיעדר כל חשד להרעלות הדם בתרופות. בדיקה זו תיעשה בתוך מסגרת מוגנת בפני הפרעות חשמליות, שיכולות לשבש את התרשים האלקטרואנצפאלוגרפי.

הכרחי לחזור על בדיקה זו פעם נוספת במרוצת 12 השעות שלאחר הבדיקה הראשונה ;

ז) ביצוע הארטריוגרפיה של עורק הקרוטיד, שיוכיח היעדר מוחלט של מחזור הדם במערכת הוסקולרית של המוח.

3. נקודת המות תיקבע לפי קריטריונים אלה ע"י לפחות שלשה מחברי ועדה, שייבחרו למטרה זו ע"י הועד הרפואי לתקופה של שתי שנים. בתוך תקופה זו יחזור הועד הרפואי וימנה ועדה חדשה לתקופה זהה.

4. עם קביעת המוות של התורם יופעלו הנוהלים שנקבעו למטרה זו לביצוע ההשתלה מהתורם לחולה".

(מן, מכתב לחבר, כרך ל"ו, חוברת כ"ד, תשל"ה, עמ' 8).

הערת העורך : מקורות נוספים – ראה להלן עמ' 233.

* הערת המערכת : מכתב זה הוא על דעת הרופאים ללא ייעוץ רבני-הלכתי.