בית החולים בספרות ההלכה

בית החולים בספרות ההלכה

ד"ר אברהם שטינברג

א. מבנה בית-החולים והמוסד כמקום אישפוז

ב. שהיה ועבודה בין כתלי בית-החולים

3. בעיות היתרי עגונות

מקום מיוחד תופס בית-החולים כמוסד בענין היתר עגונות. השאלה היא ביחס לעדות הנהלת בית-החולים של נכרים, או עדותם של עובדים נכרים מסויימים (כגון רופאים, פקידי קבלה ורישום, וכד'), המעידים על יהודי שאושפז אצלם ונפטר. הבעיה ההלכתית היא האם דינם כדין ערכאות של עובדי כוכבים – שאינם נאמנים, או שדינם כשאר עובדי כוכבים המסיחים לפי תומם – ונאמנים 38 . בתשובות רבות מובאות נוסחאות העדויות של גורמים אלו, והפוסקים דנים בהיבטים שונים של מהימנותם להתיר את העגונה. בעיקר דנו בעדות כתובה שהועתקה מפנקס הנפטרים שנכתב ע"י פקיד, ששמע מפי הרופא שקבע את המוות – מעוט הפוסקים לא קבלו עדות זו כמספקת, אך רובם פסקו להקל ולסמוך על עדות זו מטעמים שונים, ובעיקר משום שבדקו את סדרי קביעת המוות, הזיהוי והרישום הנהוגים על פי החוק בבתי-החולים והגיעו למסקנה שסדרים אלו מהימנים 39  * .

 

 

1 המדובר בבית-החולים של הקהילה הספרדית בלונדון שנוסד ב1747- ; בית-החולים היהודי בברלין – 1753 ; בברסלאו – 1760 ; בפריס – 1836 ; בניו-יורק – 1852 ; ובירושלים – 1854 (ראה מאמרם של ד"ר קוטק ופרופ' ליבוביץ בגליון זה, ומאמרו של י. ליבוביץ באנציקלופדיה העברית, ע' בית-חולים, עמ' 602-401).

2 דוגמאות לכך הם ה"הקדשים" השונים, שידועים כבר מתחילת המאה הי"ג – ראה במאמרו של ד"ר קוטק בגליון זה, או דוגמת בית-החולים שנוסד בשעת מגפת הדבר בגטו של רומא ב1656- ותואר יפה ע"י ר' יעקב צהלון, בספרו אוצר החיים, דף כא.

3 התשובה היא בשו"ת נוב"י מהדו"ת, חאה"ע, סי' ס"ה ומתייחסת לעדות של אדם אודות יהודי שהיה מאושפז ב"הושפיטאל" ומת שם, ונוגע הדבר לענין היתר עגונה, עי"ש.

ואגב, המונח הוספיטאל מקובל בספרות ההלכה עד לתקופה האחרונה, וזהו השם הלועזי לבית-חולים. מקור השם לטיני – HOSPES שפירושו אורח, והדבר נובע מהעובדה שבראשית היווסדות מוסדות האשפוז היו הם מיועדים, כאמור, לשמש כמקום אירוח ומחסה לעניים ולגרים בעיר. בעברית החדשה התקבל המונח "אשפוז", מהמקור הארמי אושפיזא, שפירושו אירוח ואיכסון (לדוגמא בגטין מ"ד ע"ב, מגילה כ"ו ע"א, תוספתא מע"ש, א, יג ועוד), וכנראה שהמקור הוא אותו שם לטיני HOSPES.

4 שו"ת שרידי אש, ח"ג, סי' פ"ח.

5 ראה מאמרם על חלק מהבעיות הללו בגליון זה.

6 שו"ת מנחת יצחק, ח"ו, סי' נ"ב.

7 שו"ת טוטו"ד מהדו"ג, ח"ב, סי רמ"ח.

8 למשל בשו"ת היכל יצחק, חאו"ח, סי' מ"ו.

9 שו"ת יביע אומר, ח"א, חיו"ד, סי' ו'.

10 שו"ת אבני נזר, חיו"ד. ח"ב, סי' ש"פ. וכן פסק החיד"א בברכ"י יו"ד רפ"ו סק"ג ובשו"ת חיים שאל, ח"ב, סי' כ"ב ש"הלזיראטו" פטורים ממזוזה, ויודעים אנו שהלאזאראטות הם בתי-החולים למצורעים – ראה מאמרו של ד"ר קוטק בגליון זה. אכן, ראה בספר לב אברהם, ח"א, פ"ה, הע' 53, מה שהקשה על כך.

11 שו"ת מהרש"ם, ח"ו, סי' מ"ו.

12 ראה בקונטרס חובת הדר, על התשובה הנ"ל של המהרש"ם מנכדו – בירור ארוך על חיוב המזוזה בבית-חולים.

13 שו"ת שבט הלוי, חיו"ד, סי' קנ"ו.

14 ראה סכום שיטות אלו בספר לב אברהם, ח"א, פ"ה, סכ"ג.

15 שו"ת מהרש"ם, ח"ו, סי' י"ז.

16 דוגמאות לבעיות הפעלת בית-חולים מודרני בשבת ופתרונן ראה להלן במאמרו של הרב הלפרין – המכון המדעי-הטכנולוגי לבעיות הלכה. וכן ראה מאמרם של הרב י. נויבירט – ון-דייק בספר אסיא, עמ' 11-3 בענין הפעלת חדר מיון בשבת.

17 בגלל הסיבוך ההלכתי בעבודה בשבת בבי"ח פסק בשו"ת מנחת יצחק, ח"ג, סי' כ', שאין לייעץ ליהודי שומר תורה לקבל על עצמו מקצוע של טכנאי רנטגן, עי"ש.

18 שו"ת היכל יצחק, חאו"ח, סי' ל.

19 שו"ת חלקת יעקב, ח"א, סי' כ"ז.

20 שו"ת מהרש"ם, ח"ב, סי' רל"ג.

21 שו"ת מהר"ש, מהדו"ג, סי' כ"ז.

22 בקונטרס וילק"י, תרע"ב, סי' ע"ד.

23 וראה עוד בנידון בשו"ת פרשת מרדכי, חאו"ח, סי' ט'.

24 שו"ת חלקת יעקב, ח"א, סי' כ"ח.

25 שו"ע יו"ד, רסי' שע"ד.

26 ראה בלב אברהם, ח"א, פכ"א, הע' 10 בשמו.

27 וראה עוד בשו"ת שבט הלוי, חיו"ד, סי' ר"ה.

28 שו"ת טוט"ד, מהדו"ג, ח"ב, סי' רי"ב. וראה גם בשו"ת ציץ אליעזר, ח"ד, סי' ד', אות ט'.

29 שו"ת אגרות משה, חיו"ד, ח"א, סי' רמ"ח. וראה עוד בשו"ת מלמד להועיל, ח"ב, סי' קל"ו.

30 שו"ת אגרות משה, חיו"ד, ח"ב, סי' קס"ו.

31 שערים המצויינים בהלכה, סי' ר"ב סק"ו, ושו"ת שבט הלוי, חיו"ד, סי' ר"ה. וראה עוד בכל-בו אבלות, עמ' 19.

32 וראה סיכום הדברים באסיא כ"א, תשל"ח, עמ' 33-32.

33 בין המפקפקים : הגרי"י וייס, בשו"ת מנחת יצחק, ח"ו, סי' קל"ח שמסיק : "אבל כבר כתבתי דחושש אני מלעשות מעשה לכתחילה, כיון שיש כמה עקולי ופשורי בבירור הלכה זו למעשה. וגם קשה במציאות להמציא כלי, כזה שתהיה תואמת בכל הפרטים ופרטי פרטים כפי הלכה לעשות מעשה, וביותר הרי מזמן לזמן מתקלקל וצריכים לתקן או לעשות כלי אחרת. ובשינוי מעט נשתנתה ההלכה וע"כ אין לעשות מעשה בזה". וכן הרש"ז אויערבך, בספר הזכרון להגר"י אברמסקי, עמ' רפ"ג – מפקפק בהצעה זו ומאריך לדון ביסודות הבעיה.

הרב הלפרין מוציא לאור ספר בשם "טהרת פתחים" ובו דיון ופירוט של הצעתו תוך התייחסות לפסקיהם של גדולי הדור בנידון.

34 שו"ת חת"ס, חאו"ח, סי' פ"ג.

35 שו"ת מלמד להועיל, ח"ב, סי' ל"א.

36 שו"ת אגרות משה, חיו"ד, ח"ב, סי' נ"ט.

37 וראה עוד מה שכתב החזו"א בקובץ אגרות, ח"ב אגרת קמ"ד לחולה בבית-חולים : "אם אפשר להזהר מבשר אפשר להחמיר, אולם אם עפ"י הרופאים נחוץ – אין להחמיר גם בזה. המרק יותר קל מהבשר עצמו. בחלב ומאכלים אחרים אין להחמיר כלל". וע"ע בשו"ת מהר"ם שיק, חאו"ח, סי' קס"ג.

38 עפ"י שו"ע אה"ע, סי' י"ז סי"ד.

39 ראה סיכום הדעות האלו באוצה"ס, סי' י"ז סקקי"ג, אות י"ג וראה עוד בנידון בשו"ת מהר"ש אגגל, ח"ז, סי' פ"ז וסי' קמ"ו ; שו"ת אחיעזר, חאה"ע, סי' י"ב ; שו"ת ישועות מלכו, חאה"ע, סי' כ"ז ; שו"ת מהרש"ם, ח"ב, סי' מ"ח ; שם, ח"ד, סי' קכ"ח ; שו"ת מקדשי השם, סי' מ"ג – שאף הם דנו בשאלה זו ולא הובאו באוצה"פ, שם.

* הערה : באיתור חלק מהמקורות ההלכתיים נעזרתי ע"י חיפוש ממוכן באמצעות המחשב במסגרת פרוייקט השו"ת שליד המכון לאיחזור מידע ובלשנות חישובית באוניברסיטת בר-אילן.