קריאת מדידה בשבת
הרב ישראל רוזן
קריאת מדידה בשבת
קריאת נתונים איננה מדידה
"מתעסק" אצל מדידה
זאת ועוד; לענ"ד יש לראות בכל הנושא מעין "מתעסק אצל מדידה", דשנינו בשלהי מסכת שבת (קנ"ז ע"ב) : "עולא איקלע לבי ריש גלותא. חזייה לרבה בר רב הונא דיתיב באוונא דמיא (=גיגית מלאה מים) וקא משח ליה. א"ל : אימר דאמרי רבנן מדידה דמצוה, דלאו מצוה מי אמור? א"ל מתעסק בעלמא אנא".
וצריך להבין, היכן מצינו באיסורי שבת היתר לכתחילה "להתעסק" באיסור וצ"ל שבכה"ג כלל לא חלה הגזירה וכש"מתעסק" אין זו בכלל מדידה מעצם הגדרת המדידה.
והנה בטור או"ח ש"ו מצינו: "ולחש שמלחשים על כאב ראש שלוקחין אזורו ומודדין בו ג' אמות ג"פ ואומרים לחש על המדידה, אבי העזרי התירו דמשום לחש ליכא שמותר ללחוש בשבת. ומשום מדידה נמי ליכא דמתעסק הוא אצל מדידה. והר"ר משה הכהן אסרו והר"מ מרוטנבורג היה מדמה אותו למדידה של מצוה".
ולכאורה הרי כאן מודד אזורו של חולה בפעולת מדידה מכוונת ולשם רפואה סגולית ומדוע פעולה זו נחשבת רק כ"מתעסק אצל מדידה"? וצ"ל שאין כוונתו לדעת את המדה הפיסית של האזור אלא לרפא את החולה וגם זאת נקרא "מתעסק".
ומעין זה מצאתי בשו"ת חלק יעקב ח"ג סי' כ"ד לענין מדחום בשבת, וז"ל : "ולמדוד אזור מי שהוא חולה… משום מדידה ליכא דמתעסק הוא אצל מדידה. מדידה אסור רק כשכוונתו במדידה לידע המדה של הדבר הנמדד, אבל בהאי אין לו נפ"מ לידע המידה של האזור… וה"נ בנד"ד (= במדחום) אין לו נפ"מ לידע המדה של הכספית, רק שע"י מדידה זו יודע גובה החום שבגופו והוי כמתעסק".
וא"כ נ"ל שגם בהפעלת אופניים עומדות במהירות קבועה "מתעסק הוא אצל מדידה".
הערת המערכת: תגובת הרב י. שיף תפורסם אי"ה בגליון ל"ה של אסיא.