ההשלכות של התפתחויות חדשות ברפואה על ברית מילה

פרופ' א. אידלמן

ההשלכות של התפתחויות חדשות ברפואה על ברית מילה *

ה ק ד מ ה

א. בשלות התינוק

ב. הנקה

ג. צהבת

ד. ויסות חום התינוק

ה. הקשר בין האם לתינוק

ברצוני לסיים בנושא שנראה שאינו קשור בענין המילה. הנושא חדש ברפואת יילודים למרות שהיה ידוע זה מכבר ע"י אמהות וסבתות. (כידוע, עד שלא מוכיחים נושא בצורה מדעית אין הרופאים מאמינים בעצם קיומו). הנושא הוא הקשר המיוחד בין האם והתינוק. בניסויים עם בעלי חיים למדנו כי אם מפרידים את התינוק מאימו בשעות הראשונות לאחר לידתו ולאחר מכן מאחדים אותם שוב ההתנהגות ביניהם אינה נורמלית. יש משהו מיוחד בדקות ובשעות הראשונות שמאפשר בניית קשר מיוחד בין היילוד לאמו. אצל בעלי חיים זה ברור ואפשר להוכיח זאת מפורשות. השאלה היא אם גם אצל בני האדם התופעה קיימת. כנראה שגם אצל בני האדם ניתוק הקשר בין האם לתינוק גורם בסופו של דבר לפגיעה במצב בריאותו של התינוק. גם מבחינה נפשית האם תתיחס בדרך שונה לתינוק ואולי כתוצאה מכך יהיה לה פחות חלב לתינוק. אנו יודעים שיחסה של האם אל התינוק משפיע על ייצור החלב, אבל מהן ההשלכות לענין זה ולברית המילה ?

 

חלק מהמגע הנפשי וקשירת הקשר בין הורה לבנו הוא בעצם מתן השם. נראה לי וזה הוכח כי הענקת שם מייחדת את האדם וגורמת לו להיות "בני" או "בתי". כל איש מתייחס לאדם שיש לו שם בדרך אחרת.

 

לצערנו אם קיים מצב רפואי המצדיק דחיית הברית וכתוצאה מכך אין קוראים ליילוד בשם, אנו מוסיפים בכך לבעיה הרפואית גורם נוסף העלול לפגוע בתינוק וזאת ע"י החלשת הקשר בין האם לתינוק.

אם התינוק חולה הרי שיש ניתוק בין האם לילדה מאחר ואין היא מניקה אותו. אם נמנע מהמשפחה להעניק שם לתינוק מטעמי מנהג או הלכה הרי שהתינוק נשאר חסר אישיות מיוחדת. יתכן והדבר נשמע מוזר אבל לי מפריעה העובדה שיילודים המאושפזים במחלקתי אינם בעלי שם – על כרטיס הזיהוי שלהם אפילו לא רשום המין אלא שם האם, זאת מאחר והבטוח הלאומי משלם מענק ודמי אשפוז לפי שם האם ללא קשר לתינוק, שמו או מינו.

 

לעיתים שהותם של תינוקות חסרי שם אלה ממושכת ביותר, אין בקורים של ההורים (מסיבות מוצדקות) וכמובן שתינוקות אלה אינם יונקים ואין ספק שבסופו של דבר ישפיעו התנאים על התפתחות הילד. ולכן, לדעתי, במקרים של דחיית הברית צריך לשקול פסיקה לפיה מותר ומחוייב לתת שם לתינוק כדי להדק את הקשר בין התינוק לבין משפחתו.

 

ברפואה אין אנו "דורכים במקום" ואנו מחוייבים ללמוד כל פעם מחדש ולראות איך נוכל לשפר את הטיפול ביילודים. לנושא הטיפול ביילודים יש השלכות על כל ענין הברית כי אנו מחוייבים להבין מיהו חולה ומי אינו חולה וזו אחריותנו כרופאים, כמוהלים, כהורים, ובודאי כקהל הרחב כולו.

 

 

* מתוך הרצאה לזכרו של דר פ. שלזינגר ז"ל שהתקיימה מטעם המכון לחקר הרפואה על פי התורה, במרכז הרפואי שערי צדק, ירושלם, אלול תשמ"א.

ההערות למאמר זה הן של הרב מרדכי הלפרין. פרט להערה 4 שנכתבה ע"י פרופ' אידלמן

1 ראה מאמרו של ד"ר אברהם שטינברג "ברית מילה – הבטים רפואיים-הלכתיים" לעיל עמ' 228-207.

2 הספירה הרפואית מתיחסת בד"כ למספר השבועות מתחילת מחזור הוסת האחרון של האשה ובאופן מעשי קיימת כאן תוספת של כשבועיים לגיל האמיתי של העובר. גיל של 40 שבועות בספירה הרפואית מקביל לגיל 9 חודשים מלאים ("כלו לו חדשיו") שבספרות ההלכתית.

3 ראה הערה 1 , והערות 64, 65 לעיל, עמ' 218.

4 המושגים על נולד בן ו' וז' כנגד בן ח' אינם מובנים מבחינת הרפואה המודרנית והנקודה הבלתי ברורה היא : מדוע תינוק שנולד בשמיני – חודש לפני הזמן, הוא בעייתי מבחינת כושרו להתקיים, וילד שנולד חודשיים לפני הזמן פחות בעייתי. ענין זה לא מובן לי אבל אני יודע שבספרות הקשורה למילה מימרא זו חוזרת על עצמה.

5 ראה שו"ת אגרות משה חיו"ד חלק שני סי' קכ"א, ושו"ת ציץ אליעזר חלק י"ג סי' פ"ב. ובמאמר הקודם שם עמ' 220, הערה 72.