הרופאים – דמותו של רופא אירופאי במחצית הראשונה של המאה הי"ט

    הרופאים *

  דמותו של  רופא אירופאי

  במחצית הראשונה של המאה ה-19.

הרופאים לא היו רבים כבימינו אלה                 בהאמר : הנה הרופא הנה זה בא –

ורובם ככולם היו מהאצילים                           ונפלה חרדה גדולה על בני הבית

הפולנים או האשכנזים,                                 ובכל הבית הושלך הס.

המתנפחים כברבורים                                    כל אחד יעמוד ביראה ורתת. . .

ביחוסם ובגאותם,                                        והרופא – הנורא על כל סביביו –

ובאהבתם הגדולה להשתרר                           שואל ודורש בגערת מושל

היו כסרדיוטים אשר יתנו חיתתם,                    כחוקר דין מהנחשד בעוון כבד

על כל הבא לדרוש לשכנם,                            שאלותיו ודרישותיו לחקר המחלה.

ולדרוך על סף ביתם.

והוא מדבר מחציו,

ועל כן כמה פעמים יאולצו                             דברים קצובים וקצרים

קרובי החולה                                               כמו מפיו יפיק פנינים.

לבקש השתדלות מכריהם,                              … שׂאֵתו – תבַעֵת את שומעיו

להפיק רצון מהם,                                         … וחלילה לאיש לשוב לשאלהו שנית

כי יאותו לבוא אל בית החולה.                        כי יהוממם בגערותיו

ויחיתם בגידופיו הגסים.

בבוא הרופא – בא זדון,

גאון ושגעון…

 

* מתוך הספר "מדור לדור" שיצא לאור בשנת תר"ע (1910) מאת צבי הירש ליפשיץ, עמ' 69. מצוטט בספר "זכרון יעקב" מאת יעקב הלוי ליפשיץ, יצא לאור בשנת תרפ"ד (1924) ובמהדורת צילום בישראל תשכ"ח, עמודים 46-45.