שכר הרופא בהלכה – שו"ת

הרב יצחק זילברשטיין

ד"ר פנחס נמט

שכר הרופא בהלכה

שאלה ותשובה

תשובה

פרק א. ההבדל בין פסק הדין לחולה לבין פסק הדין לרופא

פרק ב. רופא הנוטל שכר מועט, האם הוא בכלל "אסיא דמגן"?

שאלה :

תשובה :

פרק ג. "אבא אומנא" – סמל לרופא היהודי.

פרק ד. השכר המגיע לרופא

פרק ה : האחריות הכבדה המוטלת על הרופא *

לסיכום :

מן הדין חייב הציבור לספק לרופא צרכיו בכבוד ולהמריצו לעסוק בפקוח נפשות, אולם מאידך איסור חמור על הרופא להמנע מהצלה ואפילו כאשר מתנכלים למשכורתו, וכשם שלא יעלה על הדעת שפועל שמשכורתו מקופחת ימנע מהנחת תפילין והשבת אבידה ויאכל חזיר, כך לא יעלה על הדעת שהמסוגל להציל ומופקד על כך ימשוך ידיו מחובה עילאית זו כיהודי המוזהר על "וחי בהם אני ה'". וכשם ששוטרי בני ישראל המוכים שמסרו נפשם למען אחיהם זכו לכהונה הגדולה בישראל – יושבי סנהדרין ** , כן כל רופא שיתן לבו ונפשו להיות עזר וסעד לאחיו יזכה להיות מרופאי סנהדריה.

 

 

על הפסוק "רפאני ה' וארפא" (ירמיהו יז, יד) איתא בזוהר חדש סדר בלק: "כיון דאמר רפאני – מהו וארפא ? כיון דאמר הושיעני – מהו ואושעה ? כיון דאסיא מסי, מאן הוא  דמחי ?

 

אלא כל אסוותא דעלמא בידא דקודשא בריך הוא. אבל אית מנהון על ידא דשליחא, ואית מנהון דלא איתמסרו בידא דשליחא. ואינון דאתמסרו בידא דשליחא אסוותא אינון אבל לזמנא מתהדרין. אבל אינון דקוב"ה מסי, ההוא מרעא לא מתהדר לעלמיא. וע"ד אסוותא דיליה – איהי אסוותא דלית בה מרעא כלל. ובגיני כך, רפאני ה' וארפא, ודא בלא קטרוגא כלל".

 

הובא גם בעץ יוסף (אוצר התפילות א')

ובלב משה (ידושלים תשל"ט) עמ' ס"ב.

 

* ראה גם פרופ' שמעון גליק, הרופא היהודי – מי הוא ואיזה הוא ?, לעיל עמ' 17-13.  – העורך.

** ע"פ במדבר יא, טז, ברש"י ד"ה אשר ידעת. ומקורו במדרש רבה, במדבר טו, כ.  – העורך.