ניתוח לב בהלכה

הרב אליעזר יהודה וולדינברג

ניתוח לב בהלכה

א. האם באמת מוציאים את הלב לגמרי מגוף האדם

ב. כעת לעצם הבירור ההלכתי בזה.

ג. האם ניתוק הלב יוצר מצב של "נבילה מחיים"?

ד. בדיני אישות ואיסורי עריות יש משמעות רק למות גמור.

ה. בהחיאת מתים ע"י נביא לא פקעה זיקת הבעל

ו. היש מקום לחלק בין מיתת הבעל למיתת האשה ?

ז. יציאת נשמה במעמד הר סיני לענין אישות

ח. הכרעת החיד"א בברכי יוסף

ט. גם החולקים על החיד"א מודים בניתוחי לב

י. מכונת לב-ראות נחשבת כתחליף ללב

סיכום

סוף דבר, בכל כגון דא, נלענ"ד ברור לפי כל הנ"ל ולאור זה דגמירי גם "דאי בדרי ליה סמא חייא " (עיין חולין ד' נ"ד ע"א), דכו"ע יודו כנ"ל, ולא פקעה זיקת הבעל כלל, ולא תפסי באשתו קדושין כלל, והבעל מותר בה כמקדם ולא טעון קדושין מחדש כלל וכלל.

 

 

1 . הכוונה לניתוחי השתלת לב בו מוציאים מגוף האדם את הלב החולה ומחליפים אותו בלב מלאכותי או לב מאדם אחר. – העורך.

2 . ראה מאמרו של פרופ' ע. אפלבוים לעיל עמ' 15 – העורך.

3 . ולא אמנע מלצטט מה שהגאון מקאליש ז"ל בספרו נפש חיה חאה"ע סי' ג מדי דיינו בדברי הברכי יוסף הנ"ל, כותב לחדש בזה ולומר, דאף דמיתה מתיר כמו גט, מכל מקום כיון שחי' אח"כ (כעובדא דר"ז) אזי בעת שחזר היא חוזרת ואגודה בו כבראשונה, דהתורה לא התירה במיתה רק כל זמן מת, ולאחר שחיה חוזרת ונאסרת. ומוסיף לבאר, דאין להקשות לפי"ז, דאיך אנו מתירים כל אלמנה בעולם ניחוש שמא נעשה לו נסים או שמא יעשה לו נסים ויחיה, והתורה הרי התירה אלמנה, דזה אינו. משום דשמא חי כבר בודאי לא חיישינן, דאם לא חיישינן שמא מת היכא דאיכא חזקת חיים, מכ"ש דלא חיישינן שמא חי היכא דאיכא חזקת מיתה. אך דניחוש שמא יחי' אח"כ כמו דחיישינן שמא ימות, וא"כ עדיין היא מותרת, ומשו"ה לא חיישינן בכל אלמנה שבעולם דניחוש שמא יחיה אח"כ, דעכ"פ עתה היא מותרת כדברי ר"ת בקידושין ד' מה ע"ב ד"ה בפירוש וכו' יע"ש. ויעויין עוד מה שכותב להשיב עליו בקצרה בשו"ת אבני נזר חאה"ע סימן נו עיי"ש, ויש להאריך [ועוד יעויין בספר כלי חמדה עה"ת סוף פ' בראשית מ"ש בעובדת ר"צ עיי"ש ואכמ"ל].