קדימויות בהקצאת משאבים (חלק ב')

הרב שבתי אברהם הכהן רפפורט

קדימויות בהקצאת משאבים ציבוריים לרפואה

בעקבות הערותיו של פרופסור ד' מאיר*

א. מבוא

ב. דחיית נפש מפני נפש

ג. הצלת אדם מסכנה עתידית – במחיר סיכונו של אחר

ד. תכנון קדימויות בהקצאת משאבים להצלת נפשות

ה. הקצאת משאבים לטיפול מונע

ו. סיכום

מאחר שאין דוחין נפש מפני נפש, אסור להפסיק טיפול באדם אחד כדי להציל אדם אחר, או אף מספר גדול של אנשים אחרים. כמו כן נראה שאסור לבטל מחלקות בבתי חולים, או לצמצמן, אם יש חולים לפנינו שנקבע להם תור לטיפול במחלקות אלה, אף שאין הם מאושפזים בהם בפועל. עם זאת, לפי מה שפסק מהר"י בן לב, מותר לתכנן את הקצאת המשאבים תכנון עתידי, לטווח זמן כזה שביטול אמצעים רפואיים לא יסכן חולים מאושפזים כבר, או כאלה שכבר נקבע להם תור לטיפול. כאשר תכנון כזה נעשה, יש להעדיף הצלת אנשים רבים ככל האפשר באמצעים העומדים לרשות הרפואה הציבורית. מותר גם להפנות משאבים שנועדו להצלת נפשות, בתכנון עתידי שכזה, לחנוך לבריאות ולמניעת מחלות, ולבדיקות סקר לגילוי מוקדם של מחלות קשות.

 

(מקור: אסיא נא-נב (יג, ג-ד), אייר תשנ"ב, עמ' 53-46)

 

 

* לעיל עמ'  107.

1 . בהקשר זה אציין את תשובתו של מורי זקני הגר"מ פיינשטיין זצוק"ל, באגרות יורה דעה חלק ב סימן ס, הפותחת אופק חדש בהבנת דברי הירושלמי תרומות פרק ח, ודברי הרמב"ם בהלכות רוצח פרק א הלכה ט. כפי שנתבאר שם (ענף ב) קיים דין רדיפה הדדית בשני אנשים שרק אחד מהם יוכל לחיות בנסיבות מסויימות, למרות שאין כאן כוונת רדיפה כלל. אם אמנם הרדיפה היא הדדית, והאחד רודף את חברו ממש כשם שחברו רודף אותו, אזי שב ואל תעשה עדיף, וזהו פשר דברי הרמב"ם שם שאין דוחים נפש מפני נפש. אבל אם הרדיפה אינה הדדית, והאחד רודף את חברו יותר מכפי שחברו רודף אותו, אזי הורגים את הרודף יותר. ראה הערה מס' 3 להלן. וזהו הטעם שהורגים את העובר, (למרות שהוא נפש, ואסור להרגו באיסור רציחה) כדי להציל את האם, אם עדיין לא הוציא העובר את ראשו.

2 . בעיה זו נידונת בהרחבה במאמר Outcomes Research, Cost Containment, and The Fear of Health Care Rationing מאת John E. Wenberg  שנדפס ב- New England Journal of Medicine 1990 Oct. 25, 323 (17). pp 1202-1204. במאמר זה מתואר מקרהו של נתמך סעד צעיר ממדינת אורגון בארה"ב, שהיה חולה בלוקימיה, ואשר מחמת שינוי במדיניות התיקצוב של מערכת הבריאות, נמנע ממנו ניתוח השתלת מח עצם שהיה עשוי להציל את חייו. בית המחוקקים של מדינה זו החליט להעביר את התקציבים מנתוחים יקרים כגון זה, לצורך חשוב אחר – תכנית לטיפול קדם לידה.

3 . התשובה המובאת בהערה 1. בתשובה זו נכתב שאם אדם שחייו הם חיים פחותים, כעובר שאין ישראל חייבים מיתת ב"ד על הריגתו, רודף אחרי אדם שחייו חיים שלמים, והשני רודף גם הוא אחר הראשון, אין הרדיפה שווה. על פי טעם זה היה יתכן לומר שגם ברדיפה הדדית של טרפה ושלם, יהרגו את הטרפה להציל את השלם.

4 . כפי הנראה יש חילוק יסודי בין עובר לבין טריפה. עובר אף שאסור להרגו באיסור רציחה, ובן נח נהרג עליו, אינו נחשב לנפש שלימה לחייב עליו מיתת בית דין. לעומת זאת יש לומר שהטריפה הוא נפש שלימה, ומה שאין ההורגו חייב עליו מיתת בית דין הוא משום שלא הרגו הרוצח לבדו, כיוון שהנרצח כבר עמד למות מחמת שהיה טריפה. עם זאת, לגבי דין קדימה בהצלת נפשות, עיין אגרות משה חושן המשפט חלק ב סימן עג אות ב, שחולה שאפשר להצילו לגמרי, קודם לחולה שאפשר להצילו רק לחיי שעה.

** בלשון הפוסקים: מסור – מוסר – מלשין.

5 . שולחן ערוך חושן משפט סימן קסג סעיף ו בהגהות הרמ"א.

6 . תשובותיו חלק ב סימן מ.

7 . יבמות עט ע"א.

8 . רמב"ם הלכות רוצח פרק יא הלכה ד.

9 . עיין בהעמק שאלה שאילתא קכט ס"ק ד, ושאילתא קמז ס"ק ד, בביאור שאדם אינו חייב להכניס את עצמו בספק סכנה כדי להציל את חברו מסכנה וודאית, אבל מידת חסידות יש כאן. ברור שהדבר אינו אסור, לשיטת בעל השאילתות, משום שאין כאן סתם הכנסת עצמו לסכנה, אלא מעשה הצלה, ולצורך הצלה אין בגרימת סכנה משום איסור.

10 . ס"ק יח.

11 . עיין בכסף הקדשים בחושן המשפט שם, שנקט שהצלת האדם את עצמו מותרת גם כאשר האדם כבר נתפס בסכנה.

12 . עיין באגרות חשן המשפט חלק ב סימן עג אות ב, שחולה מאושפז בבית החולים כבר זכה במקומו, ואינו צריך לתת את זכותו לאחר, אף שהאחר קודם לו בהצלה.

13 . ראה מאמר מערכת ב: New England Journal of Medicine 323 (15) pp. 1065-1067 מיום 11 באוקטובר 1990, מאת Louis W. Sullivan, שנושאו: Healthy People 2000.

14 . אגרות משה חושן המשפט חלק ב סימן עו.

15 . עיין באגרות משה אורח חיים חלק ד סימן עט, לגבי חשש איבה שיש במניעת טיפול בגוי בשבת, שיש מקום לתקן להתיר לרופאים לחלל שבת בכל מקום, משום המקומות שיש בהם חשש איבה, וביאר בזה דברי הט"ז באורח חיים סימן שכה ס"ק ה, שאף במזומן נכרי לחלל שבת להצלת נפשות יעשו גדולי ישראל, משום נמצאת מכשילם לעתיד לבוא.