החתמת חולה בשבת על הסכמה – מתוך הצעת "חוק זכויות החולה"
י"א באדר ב', התשנ"ב 2132 16 במרס 1992
חוק זכויות החולה, התשנ"ב-1992* עמ' 359
17. (א) הסכמה מדעת תינתן בכתב.
(ב) הסכמה מדעת לטיפול רפואי שגרתי או לטיפול הנלווה לטיפול רפואי עיקרי, יכול שתינתן בעל פה או בהתנהגות המטופל מכללה.
(ג) נזקק אדם לטיפול רפואי דחוף ונמנע ממנו מטעמי דת לתת הסכמתו מדעת בכתב, תינתן ההסכמה ספני שני עדים, ובלבד שבעדות תתועד בכתב סמוך ככל האפשר לאחר מכן.
(ד) הסכמה מדעת במצב חירום רפואי יכול שתינתן בעל פה ובלבד שההסכמה תתועד בכתב סמוך ככל האפשר לאחר מכן.
18. (א) על אף האמור בסעיף 15, רשאי מטופל, לאחר שקיבל הסבר בדבר זכותו למידע לשם מתן הסכמה מדעת, לוותר על קבלת המידע כולו או מקצתו, או לקבלו ולהשאיר את ההחלטה בדבר הטיפול הרפואי המתאים בידי הרופא המטפל.
(ב) החלטות לפי סעיף קטן (א) יתועדו בדרך של מתן הסכמה מדעת לפי סעיף 17.
* בישיבה האחרונה של הכנסת, לפני צאתה לפגרת הבחירות בשנת 1992, עבר במליאה בקריאה ראשונה "חוק זכויות החולה". חוק זה אמור להיות חוק מתקדם, המסדיר בחקיקה ראשית חלק ניכר מזכויות החולה בישראל. בסעיפים 17 ו-18, העוסקים בהסכמה הנדרשת לפני ביצוע ניתוחים או פעולות רפואיות אחרות, דורשת הצעת החוק חתימה בכתב כאמצעי למתן ההסכמה. בפעם זו היה המחוקק (בקריאה ראשונה) ער לשאלת מתן ההסכמה בשבתות ובמועדי ישראל, וקבע מפורשות שניתן להסתפק בהסכמה מודעת בעל-פה באותם מקרים בהם הדבר נדרש מסיבות דתיות.
"חוק זכויות החולה" אמור, בודאי, לעבור עוד שינויים והוספות רבות לפני שייהפך לחוק מחייב. יש לקוות שגם בקריאה השניה והשלישית שלו ישמור החוק על החולים ועל זכויותיהם, כולל הזכות להימנע מחתימה בכתב בשבתות ובמועדי ישראל. – העורך.
