על דילול עוברים והמעמד ההלכתי של עוברים במבחנה

הרב חיים דוד הלוי

על דילול עוברים 1 והמעמד ההלכתי של עוברים במבחנה 2

א. המעמד ההלכתי של ביציות מופרות במבחנה

ב. דילול עוברים

 

ועתה לשאלתו השניה כדלהלן: "לפעמים נשים סובלות מאי-פוריות משום שהביציות לא יורדות מהשחלה. לפעמים גורמות התרופות לכך שהרבה ביציות יוצאות יחדיו מהשחלה ונמצא שהאשה בהריון עם הרבה (לפעמים שמונה או תשעה) עוברים. למרות שמן הסתם כל העוברים בפני עצמם הינם בריאים, הרי אם יימשך ההריון, כמעט בטוח מבחינה סטטיסטית שיוולדו כולם פגים בתקופה מוקדמת של ההריון (לפני 26 שבועות) וא"כ יהיו חלשים מאד עם פגמים חמורים , פיזיים או מוחיים. פגים כאלה, ברובם המוחלט, ימותו בשבועות שאחרי הלידה או יסבלו מאד כל ימי חייהם. מצב הפג קשה יותר ככל שמועד הלידה מוקדם יותר, ומועד הלידה מושפע ממספר העוברים. גם יש לציין שיש סכנה לאם להיות בהריון עם מספר רב כל כך של עוברים.

שאלתי מתייחסת לפרוצדורה של "דילול עוברים". בשליש הראשון של ההריון מכניסים לתוך הרחם מחט כדי להרוג כמה מהעוברים. לא חשוב איזה מהם הורגים, אבל האחד או השנים הנשארים בחיים מסתמא יוולדו ויגדלו בריאים ושלמים. מבחינה סטטיסטית אין סכנה יתירה באחד או בשני עוברים, ויש סכנה אם ישנם ארבעה עוברים או יותר. לגבי שלושה עוברים אין נתונים סטטיסטיים ברורים.

 

השאלה היא : האם מותר לבצע טיפול כזה, ועד איזה זמן בהריון רשאים לבצע אותו. איך מחליטים כמה עוברים להפחית, והאם יש נפקא-מינה בין יהודים לבין גויים .

הנה גם בזו רבתה המחלוקת בגדולי ראשונים ואחרונים 6 . יש אומרים שאיבוד נפש שייך גם בנפלים. ואף גם זאת איסורו מדאורייתא. ולעומתם יש אומרים שנפלים אין להם דין נפש, ואין כאן איבוד נפש, ולא חייבה תורה לגורם הפלה לאשה אלא דמי ולדות בלבד. והדברים ארוכים עד מאד ולא אוכל לצטט אף לא אפס קצהו. ויעויין היטב במה שכתב הגאון "שדי חמד" (בחלק הכללים מערכת אלף בפאת-השדה אות נ"ב).

וגם חכמי דורנו נחלקו בזה, יש הרואים בהריגת עובר רצח ממש, ולכן פסקו לחומרא בכל השאלות שנשאלו בקשר להפלה. ולעומתם יש הסוברים שאין בהפלה אלא איסור דרבנן בלבד. ויש המקילים עוד יותר לומר שאף איסור ממש אין כאן אלא גדר קיומו של עולם בלבד. ועכ"פ איסור רציחה אינו שייך כלל ועיקר בנפלים, ופסקו להיתר בכל השאלות הנוגעות להפלה.

דרך משל, המחלה המפורסמת "טיי-סאקס", שכרופא יודע כב' בודאי היטב את מהותה. המקילים פסקו בפשיטות להתיר הפלה אפילו בחדשי ההריון הגבוהים – עד שבעה חדשים (ויש מקרים אחרים להתיר הפלה עד ארבעים יום בלבד, ויש מקרים עד שלושה חדשים, והדברים ארוכים). אלא שתמיד צריך להתייעץ עם רב מוסמך שיעמוד בקשר עם הרופאים לפסוק הלכה למעשה בכל מקרה ומקרה לגופו.

וכיון שדעת רוב גדולי הפוסקים האח' היא שאין בנפלים דין איבוד נפש כלל, פשוט שאפשר לפסוק לקולא לפי הענין 7 . ובנדון דידן כפי שכותב כב' שגם אם יישארו בחיים "יוולדו עם פגמים פיסיים או מוחיים חמורים", ודאי שיש לפסוק להקל ולהמית כמה מהעוברים על מנת שהאחד או השניים שיישארו יוולדו בריאים ושלמים.

ולגבי הזמן, רצוי כמובן להקדים ככל האפשר משום שהלא עכשיו הם עדיין בריאים. אך גם אם מסיבות שונות לא נעשה, או שלא יכול להיעשות הדבר מוקדם, אין מניעה לבצעו בכל שעה שניתן.

ולגבי "כמה עוברים להפחית", הרי שדבר זה תלוי ברופא. וכיון שכב' כותב "ששנים יוולדו ויגדלו בריאים ושלמים", פשוט שיש חובה להשאיר שני עוברים, אא"כ יש סיבות מיוחדות לגבי אשה זאת, או שמכל סיבה רפואית אחרת חושב הרופא שגם שנים יהי' בגדר סיכון במקרה זה או באשה זאת. לגבי שלושה כב' כותב כי "אין מספיק סטטיסטיקה", אלא שהמציאות מלמדת שנשים רבות יולדות שלישיה והם בריאים ושלמים. לכן נראה לי שלגבי השאלה "כמה להפחית" יצטרך הרופא להחליט לפי המצב ולפי כחה ובריאותה של האשה, ואולי יש עוד נתונים שאין אנכי יודע, אבל אתם הרופאים תביאו הכל בחשבון ותחליטו. גם בשאלה זו אין שום הבדל בין יהודים לגויים.

והנני בברכה שהי"ת יסייע בידכם למלא את תפקידכם הרפואי החשוב בכל מירב ההצלחה

בכבוד רב,

חיים דוד הלוי

 

(מקור: אסיא מז-מח (יב, ג-ד), כסלו תש"ן, עמ' 14 17-)

 

1 . ראה : דילול עוברים – שו"ת, הרב יצחק זילברשטיין וד"ר פינחס אושר, להלן עמ' 13-7.    – העורך

2 . בתגובה לשו"ת של הרב יצחק זילברשטיין על דילול עוברים העביר הרב חיים דוד הלוי (הרב הראשי וראב"ד לת"א-יפו והמחוז) למערכת "אסיא" את העתק מכתבו מיום י"ט בטבת תשמ"ט לפרופ' ריצ'רד חיים גראזי, יו"ר המחלקה לפוריות האשה, בי"ח רמב"ם בבורו-פארק (ברוקלין, ניו יורק).    – העורך

3 . ראה: נשמת אברהם, אבהע"ז, סי' א, ס"ק ה, פסקה 3; ספר אסיא ה, עמ' 93-84.    -העורך

4 . ראה: מ. הלפרין, על נשמת אברהם חלק אבהע"ז, פרק א. ילדי מבחנה, אסיא מה-מו (תשמ"ט), עמ' 120-119 ובהע' 3 שם.    -העורך

5 . וכ"כ הגר"ש הלוי ואזנר, שו"ת שבט הלוי, ח"ה סי' מז (הובא : נשמת אברהם אבהע"ז, א, ה, 3, ד"ה חילול שבת עבור תינוק כזה).    -העורך

6 .  ראה : א. שטינברג, הפלה מלאכותית לאור ההלכה, ספר אסיא א, מהדורה ד' (תשמ"ט) עמ' 124-107. ובמקורות הנוספים בעמ' 160 שם.    -העורך

7 . הרב יצחק זילברשטיין (להלן עמ' 13-7) פסק להתיר דילול עוברים למרות דעתו לאסור הפלה מדיני רציחה, וכן דעת הגרשז"א כפי שהובאה בהערת העורך על השו"ת שם.    – העורך