הימנעות מטפול רפואי מתוך "צדקות"

הרב ד"ר אליעזר בן-שלמה

הימנעות מטיפול רפואי מתוך "צדקות"

א. החובה לקבל טפול רפואי

ב. רשות להחמיר מלעבור על איסור

סיכום :

 

א. המורם מן האמור הוא כי, ככלל, על האדם בדורנו "לעסוק ברפואות". ברם, ישנם מצבים מיוחדים, אם משום ש"ברי" לו כי לא יאריך ימים, אם משום ספק בנאמנות הרופאים או בטיב הטיפול המוצע (מאכלות אסורים) – שרשאי הוא לשים מבטחו בלעדית ברופא כל בשר, ולהימנע מ"עיסוק ברפואות" 41 .

 

ב. אין צריך לומר, כי דברינו הינם דיון ראשוני בלבד ולא נועדו לקבוע הלכה למעשה, אשר היא מסורה לפוסקי הדור שליט"א.

(מקור: אסיא מט-נ (יג, א-ב), תמוז תש"ן, עמ' 81-73)

 

 

1 . רמב"ם הלכות רוצח ושמירת נפש י"א, ה. שולחן ערוך – חשן משפט תכז, י. רמ"א יורה-דעה קטז, ה. וראה עוד רמב"ם דעות ג-ד וקצור שולחן ערוך סי' ל"ב. [ראה גם : ספר אסיא ה' עמ' 238, הערה 7. – העורך].

בעולם הגויי ידועות תנועות שמתנגדות להתערבות רפואית וביניהן : גאנדי בהודו וכת העדים בארה"ב.

2 . בהיבט האמונתי-מחשבתי, אפשר להציג פן נוסף של השאלה : האם פניה אל הרופא אין בה משום פגיעה באמונה ובבטחון. בפן המחשבתי ישנה רלוונטיות לדיון ביחס בין השתדלות לבטחון כמבואר בחובות הלבבות, שער הבטחון, חזון איש על ענייני אמונה ובטחון ועוד. ה"סבא" מנובהרדוק מדרגת האדם וביאור שטחי בספר תנועת המוסר לרב דב כץ, בערכו.

2א . ראה : הרב משה וינברגר, הזדקקות לרופאים על פי ההלכה. ספר עמק הלכה – אסיא כרך א'. עמ' 34-11. – העורך.

3 . ויקרא כ"ו, י"א.

4 . שמות ט"ו, כ"ו.

5 . ברכות סד, א,

6 . דברי הימים ב, ט"ז, י"ב. (הרמב"ן העתיק בסיפא של הכתוב "כי אם ברופאים").

7 . שמות כ"א, י"ט.

8 . בבלי בבא קמא פה, ע"א, ופירש רש"י: "ולא אמרינן רחמנא מחי ואיהו מסי", והוסיף עוד בתוספות: "וא"ת והא מרפא לחוד שמעינן ליה? דהווה אמינא, הני מילי בידי שמים אבל חולי הבא בידי שמים כשמרפאהו נראה כסותר גזירת המלך, קמ"ל דשרי".

9 . בבלי ברכות ס, א.

10 . רש"י שם, כ"ב, "שאין דרכן: כלומר, לא היה להם לעסוק ברפואות אלא לבקש רחמים". הרמב"ן בפירושו לתורה, (לעיל, הע' 3 ) משתמש במלים האחרונות של רב אחא בלי לציין מקורו.

10א . הרי"ף, הרא"ש, הרמב"ם, הטור והשולחן ערוך אינם מביאים את תפילת רב אחא, ואולי הם סוברים שאביי חולק על כל הדין ואילו בפרוש הר"ח (באוצר הגאונים) ובמאירי בית הבחירה, ברכות (מהד' סופר 212) מובא בהשמטת הסיפא, כפירוש רש"י. מכולם נשמע שפסקו כאביי.

11 . שו"ת אבני נזר חו"מ קצג, תשובת אביו ר' נחום זאב בעל שו"ת אגודת אזוב.

12 . ט"ז, יו"ד, שלו סק"א.

13 . ואילו לרופא יש היתר לעסוק במלאכתו מהכתוב, "ורפא ירפא", ואעפי"כ יתכן הבדל בין התקופות: האידנא ההיתר הוא ביחס לכל אדם והרופא רשאי ליזום את הטפול הרפואי, ואילו בהיות ישראל שלמים והם רבים, רשאי הרופא לרפאות רק את מי שפנה אליו מעצמו "ובא להתרפאות כי נהג ברפואות והוא לא היה מעדת השם ושחלקו בחיים".

14 . ברכי יוסף לחיד"א, יורה-דעה שלו סק"ב, ד"ה "ונראה דהאידנא".

15 . בבלי סנהדרין עג, א-ב.

16 . כסף משנה על הרמב"ם הלכות יסודי התורה ה, ד.

17 . לעיל הע' 16 . לא גילה הרמב"ם דעתו בדין חולה שלא רצה לעבור, ולכאורה דינם שווה, ומכל-שכן הוא כמבואר בפנים לקמן.

18 . במלחמותיו, סנהדרין פרק ח, ד"ה ועוד אביי אמר. הרמב"ן מפנה לדרשה בבבלי, בבא קמא צא, ע"ב : "'ואך את דמכם לנפשותיכם אדרוש'. (בראשית ט, ה) – ר' אליעזר אומר מיד נפשותיכם אדרוש דמכם. מכאן שאין אדם רשאי לחבול בעצמו". וראה רש"י בפירושו לפסוק בתורה : "אך את דמכם אדרוש – מהשופך דם עצמו. לנפשותיכם – אף החונק עצמו שלא יצא ממנו דם".

19 . יומא דף פב, ע"א, ד"ה "שאין לך דבר".

20 . בבלי יומא, פד, ב.

21 . ירושלמי שם ח, ה.

22 . תוספות עבודה זרה כד, ע"ב, ד"ה "יכול אפי' בפרהסיא".

23 . ר' מנחם בן בנימין ריקנאטי מחכמי איטליה. מקובל שבא מפרובנס. בן דודו של הר"ן. חיבר פירושים לתורה על דרך הקבלה. בפסקי ריקאנטי קסו.

24 . ר' יצחק בר אשר הלוי. מחכמי אשכנז, מראשוני בעלי התוספות. מתלמידיו של רש"י. שימש כרב וראש ישיבה בשפיירא. מתלמידיו: הריב"ם, הראב"ן, ור' אפרים מרגנשבורג.

25 . ר' יוסף בר אפרים קארו מחבר השולחן ערוך. נולד בספרד (ה'רמ"ח) ונפטר בצפת (ה'של"ה).

26 . ר' יהודה רוזאניס, ראש רבני טורקיה. נפטר ה' תפ"ז.

27 . ר' דוד בר שלמה אבן זמרא, נולד בספרד (ה'ר"מ) ונפטר בארץ ישראל (ה'שכ"ד). שו"ת הרדב"ז ח"ד, סז. (אלף קל"ט).

28 . שו"ת הרדב"ז ת"ג, תמד. (תתפה).

29 . תרי"ח, י"א.

30 . שם, י"ב.

31 . בנפש חיה לגר"ר מרגליות מדייק מלשון המשנה "מאכילין אותו על פיו", אפילו כשאין החולה רוצה, ואינו רשאי להחמיר על עצמו.

32 . ר' נחום זאב מביאלה, בעל שו"ת אגודת אזוב בשו"ת אבני נזר חחו"מ סי' קצג.

33 . שמות כא, יט.

34 . ויקרא יא, מג. וראה המקורות בתורה תמימה שם אות קצו.

35 . יומא ח, ה. יכין אות כ"ו.

36 . באנציקליפדיה תלמודית ערך "חולה" (כרך י"ג) סכמו (ע' רנ"ד) : "וכל החולה עצמו שיש בו סכנה והוא מונע עצמו מחילול שבת, אין כאן משום מידת חסידות. והוא מתחייב בנפשו ועליו נאמר 'ואך את דמכם לנפשותיכם אדרוש' ואל תהי צדיק הרבה והרי זה חסיד שוטה והא-לקים את דמו מידו יבקש" ולא הזכירו כלל את דיונו של בעל אגודת-אזוב.

37 . ציץ אליעזר חי"ז, סי' ב.

38 . שם. ס"ק, ב.

39 . שם, ס"ק, ג.

40 . שם, סק"ד.

41 . ראה הרב משה וינברגר, הזדקקות לרופאים על פי ההלכה, ספר עמק הלכה – אסיא א' עמ' 34-11 פרקים ה', י"ב – העורך.