הרדמה לצורך הפלה מלאכותית – שו"ת

פרופ' א"ס אברהם

הרדמה לצורך ביצוע הפלה מלאכותית -שו"ת

ראשי פרקים

א. הצגת השאלה

ב. "לפני עור" או "מסייע"

ג.         "מסייע" ליהודי

ד. "מסייע" לגוי

ה. הכשלת האשה המפלת באיסור לפ"ע

ו.         פחות מארבעים יום

ז. שבת

ח. סיכום

 

א. כשמבצע ההפלה הוא יהודי, אם האשה המפילה היא יהודיה אסור למרדים (וה"ה אחיות וכו') לסייע לפרוצדורה.

אם המפילה גויה מותר לסייע באופן שהסיוע איננו מגיע עד כדי איסור דאורייתא של "לפני עור".

ב. כשמבצע ההפלה הוא גוי והאשה המפילה היא גויה מותר לסייע באופן שהסיוע איננו מגיע עד כדי איסור "לפני עור". (אך אם היא יהודיה אסור לסייע).

ג. כשהאשה המפילה היא גויה, בכל אופן (בין אם הגינקולוג יהודי ובין אם הוא גוי) מותר לסייע, בתנאי שהסיוע איננו מגיע עד כדי איסור "לפני עור".

 

ד. כשהאשה המפילה היא יהודיה, אסור לסייע בהפלה, כין אם המבצע יהודי ובין אם הוא גוי, אפילו אם ההריון הוא בן פחות ממ"א יום, ואפילו אם הסיוע איננו מגיע עד כדי איסור "לפני עור".

ה. אסור לסייע לביצוע הפלה בשבת אלא אם כן מדובר בפקוח נפש או ספק פקוח נפש לאם.

 

(מקור: אסיא מז-מח (יב, ג-ד), כסלו תש"ן, עמ' 50-40)

 

 

1 . השאלה הועברה לעיונו של מחבר ה"נשמת אברהם", שכתב את המאמר הבא. המאמר היה לנגד עיניו של הגרש"ז אויערבאך שליט"א, והערותיו מובאות בתוך המאמר.   – העורך

2 . עבודה זרה, ו:

3 . חו"מ סי' ט ס"ק ג.

4 . מערכת וא"ו כלל כו ס"ק ט.

5 . פ"ד מהל' מלוה ולוה ה"ב.

6 . מצוה רלב אות ג.

7 . שנה ב פ' ואתחנן סע' ב.

8 . או"ח סי' ה.

9 . ואמר לי הגאון שליט"א : "שרק מי שנותן לכירורג את המכשיר בו הוא יבצע את ההפלה יעכור על הלאו דלפני עור (כשהכירורג אינו יכול לקחת או לקבל את המכשיר בלעדיו), דומיא למושיט יין לנזיר או אבר מן החי לבן נח" עכ"ד. ועיין בריטב"א ע"ז סג ע"א ד"ה ומה.

10 . סי' אלף רטז.

11 . יו"ד סי' קנז סע' א.

12 . יו"ד שם ס"ק ד.

13 . או"ח סי' תרנו סע' א.

14 . ח"ג סוסי' לב, מובא גם בדרכ"ת יו"ד שם ס"ק יז.

15 . עי סנהדרין סג ע"ב.

16 . הל' איסורי רכילות כלל א בבאר מים חיים סוס"ק יב.

17 . קונטרס אחרון סי' קמה.

18 . ואע"פ שמכשיל את הגוי השופט בחיזוק ע"ז.

19 . יו"ד שם ס"ק ד ובאו"ח סי' תרנו סע' א.

20 . אגב, אמנם כתב הגר"א באו"ח סי' תרנו, דשבות דשבות אסור אפילו במקום הפסד, וראיה מהגמ' בשכת קכא ע"א אין אומרים כבה (שתי הדוגמאות האחרות הן של שבות לבד ולא של שבות דשבות וצ"ע. וכתב לי הגרש"ז אויערבאך שליט"א : כוונתו לסייע מזה שלא נזכר כלל להתיר ע"י שבות דשבות, עכ"ל), אך לכאורה בכיבוי הדין יותר חמור, עיין בר"ן (פכ"ב דשבת ד"ה ובמקום ) ואין משם ראיה על יתר שבות דשבות שגם יהיו אסורים אפילו במקום הפסד גדול. ולהדיא נפסק להלכה ברמב"ם (הל' שבת פ"ו) ובאו"ח (סי' שז סע' ה) בדעה ראשונה דמותר.

וכתב לי הגרש"ז אויערבאך שליט"א : בסי' שז סעיף ה לא נזכר כלל במקום הפסד, רק המג"א כתב שמותר במקום הפסד גדול והא"ר סובר דאסור כמבואר במ"ב ס"ק כב, עכ"ל. וביו"ד סי' קנז ס"ק ד כותב הגר"א "שבות דשבת" (ולא "שבות דשבות") ומסתבר שבהגהות הגר"א ביו"ד יש ט"ס וצ"ל "שבות דשבות", כי מקור הדין ברמ"א שם היא שו"ת הריב"ש (סי' שפז) וז"ל שם : ונשוב לענין הנדון שטוען העובר שהותרה לו שבות אפילו דמלאכה משום פסידא, והבל יפצה פיהו. אין צריך לומר לדברי האוסר בשאר המצות, אלא אפילו לדברי המתיר במקום מצוה, במקום פסידא לא שרינן, ואפילו שבות דשבות נמי במקום פסידא לא שרינן וכבוי דליקה יוכיח וכו', והיינו טעמא דארנקי ששכחו בסרטיא (שבת קמב ע"ב) דלא התירו בו אמירה לכותי ואפילו טלטול ע"י ככר או תינוק ומחיצה של בני אדם (ע"ש ברש"י) לא התירו, עכ"ל. ועיין שם גם בתשובה אחרת (סוסי' קמא).

אמנם עיין בפמ"ג (סי' שז במ"ז ס"ק ד), שכותב : ופשיטא לי דבשאר איסורין (חוץ משבת) שבות דשבות יש להתיר וכו' ואין ללמוד משבת דחמור, עכ"ל. אך בשו"ת ריב"ש (סי' קכא), כותב : ובמועד קטן יב ע"א תניא לגבי חולו של מועד דכל שאינו עושה אינו אומר לכותי ועושה וכמ"ש הרמב"ם ז"ל, אע"פ שדעתו שאין מלאכה אסורה בחול המועד אלא מדברי סופרים, עכ"ל.

וכתב לי הגרש"ז אויערבאך שליט"א : אע"ג שחוה"מ רק מדברי סופרים, מ"מ חמור יותר והוא כמו יו"ט שני אע"ג שהוא רק מדרבנן, עכ"ל.

וראיתי אח"כ בפמ"ג (סי' תסח במ"ז ס"ק ב) שכותב: ובש"ך יו"ד סי' רצז אות ד צ"ל דוקא איסור לאו. הא איסור עשה שרי אמירה לעכו"ם כשאר איסורין, משא"כ י"ט ושבת וחה"מ אף בדרבנן אסור שבות  דשבות ע"י עכו"ם אם לא במקום מצוה וכו', עכ"ל.

ועיין בב"ש (אהע"ז סי' ה ס"ק טז), שכותב : ואמירה לכותי אסור בכל האיסורים כמ"ש ביו"ד סי' רצו סע' סט. עכ"ל, ולא ברור אם כוונתו גם באמירה לכותי באיסורי דרבנן.

21 . מערכת הלמ"ד כלל קז וכן בדברי חכמים סימן לט.

22 . סי' תרנו סע' א.

23 .  אהע"ז ח"א סי' נז.

24 .  וצ"ע מהב"ח סי' כא ד"ה לא יכלו בנות ישראל, דכותב נראה דנפקא לן מדאיתא פרק המדיר וכו' ותנא דב"י אזהרה לבנות ישראל שלא יצאו בפרוע ראש, דמדלא קאמר אזהרה לאשת איש אלא סתמא אזהרה לבנות ישראל. אלמא דאחת פנויה ואחת אשת איש באזהרה (והכוונה פנויה דהיינו אלמנה עיין בב"ש ס"ק ה) וכ"כ הגר"א שם ס"ק יא : אחד פנויה מדקאמר לבנות ישראל ול"ק לאשה, עכ"ל. אך עיין במג"א סי' עה ס"ק ג ובשו"ת שבות יעקב סי' קג שחולקים על הב"ח וכן ראיתי בשו"ת יביע אומר ח"ד אהע"ז סי' ג ס"ק ג שגם כותב שלאשה גרושה או אלמנה פנויה אין איסור מן התורה לצאת בפרוע ראש. ועיין שם בס"ק ד מה שכותב היביע אומר על התשובה הנ"ל של האג"ם.

25 .  עיין רמב"ם הל' מלכים פ"ט ה"ד. ועיין בתוס' סנה' נט ע"א ד"ה ליכא שמסתפק אם מותר לבן נח להרוג את העובר אפילו כדי להציל את היולדת. ופוסק האג"ם, חו"מ ח"ב סי' סט, דלא הותר לבן נח להרוג עובר מפני פקוח נפש דהאם.

26 .  יו"ד סי' קנא סע' א. ועיין גם באהע"ז סי' ה סע' יד בהגה.

27 .  דהיינו התוס', הרא"ש והגמ"ר פ"ק דשבת והר"ן פ"ק דע"ז, על-פי הבנת הדרכי משה (הובא בברכי יוסף. בניגוד לש"ך ולחת"ם סופר הלומדים בדעת התוס' וסיעתו שאין איסור מסייע בגוי). וכן מחמירים התשב"ץ ח"ג סי' קלג והחיד"א בברכי יוסף יו"ד סי' קנא סע' א. ועיין בשדי חמד מערכת וא"ו כלל כו ס"ק ב.

28 .  ס"ק ו.

29 . שו"ת יו"ד סי' יט מובא גם בפ"ת יו"ד סי' סב ס"ק א.

30 . סי' שמז ס"ק ד.

31 . סי' קסג א"א ס"ק ב.

32 . שו"ת ח"א יו"ד סי' ג.

33 . ע"ז ג ע"א.

34 . ב"ק לח ע"א ר"ה לומר וסנה' ו ע"א ד"ה ולפני עור.

35 . חו"מ סי' קפה.

36 . ח"ב אהע"ו סי' מג.

37 . על שיטות הפוסקים בחומרת איסור הפלה – ראה : א. שטינברג, הפלה מלאכותית לאור ההלכה. ספר אסיא א' (מהד' רביעית, מס ירושלים תשמ"ט), עמ' 124-107 : במקורות הנוספים שם, עמ' 160 161- : אגרות משה חו"מ ח"ב סי' סט : ציץ אליעזר חי"ג סי' קב. וחי"ד סימנים ק-קב.

הכרעת הגרש"ז אויערבאך שליט"א כאן. היא כדעת הגרמ"פ זצ"ל.   – העורך

38 . ע"פ רב אשי, מכות כ:; נימוק"י שם; בשו"ע, יו"ד קפא, ד.   – העורך

39 . דעת בה"ג, הלכות נזיר; ב"מ, י: תוד"ה אקפי: רמב"ן, ב"מ, שם: ריטב"א, ב"מ שם; ריטב"א, קידושין, ל"ה :; ראב"ד בהשגות, ע"ז יב, א: שו"ע, יו"ד, קפא. ד.

אולם דעת הרמב"ם, ע"ז, יב, א, (ע"פ הבנת הכס"מ שם ; הנוב"י, מה"ת. או"ח, עו) אם הניקף אינו מסייע אינו עובר על איסור כלל כיון שלא עשה מעשה כלל.

וראה : אנציקלופדיה תלמודית. ערך הקפת הראש.   – העורך

40 . ועיין יו"ד סי' קפא סע' ד.

41 . חו"מ סי' תכה ס"ק א 3.

42 . ח"ג סוסי' סה.

43 . אהע"ז סי' מב אות לג.

44 . חו"מ ח"ב סי' סט אות ג.

45 . כולל סיוע בידים ב"תרי עברי דנהרא" הנכלל בגדר איסור "לפני עור" כשהפעולה אסורה.   – העורך