חולה שיצרו תקפו
הרב נפתלי בר-אילן
חולה שיצרו תוקפו
א. חינוך נער שיצרו תוקפו
ב. "רוח רעה" כסכנת נפשות
ג. האם מי שיצרו תוקפו נדון כאנוס
ד. האם נאמן אדם לומר על עצמו שיצרו תוקפו
ה. מה בין מי שטוען שהוא חולה מסוכן ובין מי שטוען שיצרו תוקפו
ו. מחלוקת הראשונים בענין הא דרבי אלעא הזקן
ז. מסקנה הלכתית והצעות טיפוליות.
שבים אנו לנדון דידן. ראובן בן יעקב פנה פעמים רבות אל עובדים סוציאליים, אל רופאים ורבנים, בבקשה שיעזרו לו להתגבר על יצרו. לעין כל ניכר כמה צער וייסורים גורם לו המעשה. אם, למרות כל הסבל שיש לו מכך, הוא ממשיך להוז"ל הרי זו, לכאורה, עדות כמאה עדים שאכן תקפו יצר שאינו בר שליטה. במקרה כזה, כאשר עינינו רואות עד כמה משתדל הוא, במשך תקופה ארוכה, שלא לחטוא – ייתכן שגם הר"ח יודה שהוא נדון כאנוס גמור ואף אינו זקוק לכפרה 29 .
אפשר לבקש את המטפלים בו כי יציעו לראובן בן יעקב הצעה מעשית, לפיה ינהג מעין עצתו של ר' אלעא הזקן. דהיינו, בכל פעם שהוא מרגיש דחף פנימי לעבור עבירה, יעשה תחילה אי-אילו פעולות מקדימות ורק אחר כך יעשה מה שלבו חפץ. אפשר להציע לו כי יסע לעיר רחוקה ויחזור, או ילך לבית-הכנסת לומר פרקי תהילים וכל כיוצא בזה, ולקוות שאולי, מחמת טורח הדרך וההמתנה, ישקוט יצרו. עצה זו אפשר לתת גם לנערים הנזכרים לעיל בפסקה הראשונה.
כדי להרגיע את נפשו הסוערה של ראובן בן יעקב ניתן להשתמש במאמר חכמים: "לא עליך המלאכה לגמור, ולא אתה בן חורין ליבטל ממנה". היינו שימשיך להתאמץ להתגבר על יצרו, כמיטב יכולתו, אך אם לא יצליח בכך הרי זו עדות שהוא אנוס. לבני משפחתו ייאמר שעליהם להעריך את המאמצים שהוא עושה להתגבר על יצרו, ואם בסופו של דבר ייכשל לפעמים – אל להם להאשימו על כך.
רופא חולי עמו ישראל ישלח לו במהרה רפואה שלימה, רפואת הגוף ורפואה הנפש, בתוך שאר חולי ישראל.
(מקור: אסיא מט-נ (יג, א-ב), תמוז תש"ן, עמ' 42-35;
פרק ז' – אסיא נא-נב (יג, ג-ד), אייר תשנ"ב, עמ' 129)
1 .מתוך אסופח מאמריו באספקלריה של תורה, הוצאת הסוכנות היהודית לארץ ישראל. ירושלים תשל"ה עמ' 103, וראה עוד באנציקלופדיה תלמודית ערך "השחתת זרע". הובא במלואו בספר אסיא ז, עמ' 290-285.
2 . יש לעיין אם פיקוח נפש מתיר השחתת זרע.
ויסוד הספק, לדעת הסוברים שהאיסור החמור הוא מדין תורה, האם הוצז"ל הוי כאביזרייהו דעריות אי לאו. (ראה באנציקלופדיה תלמודית ערך "השחתת זרע", הערות 38, 116).
דיון מפורש בנדון הובא בשדי חמד, אסיפת דינים, מערכת אישות, סימן א' אות ל"ג, ובפאת השדה, אסיפת דינים, מערכת אישות, אות י"ג.
אולם בנד"ד, גם לדעת האוסרים, יש מקום לדון מצד פטור מן המצוות של השוטה. שכן חולה פסיכוטי הוא הוא השוטה האמור בהלכה.
אמנם בכה"ג שהחולה נמצא בהפוגה מבחינה רפואית. מצבו לכאורה כאדם ש"לעתים חלים לעתים שוטה". ואז "כשהוא חלים הרי הוא כפיקח לכל דבריו ואם גירש באותה שעה – גיטו גט" (שו"ע אהע"ז קכא, ז).
אך כבר כתב ערוך השולחן (שם) ש"לא בכל ענייני מחלות של שטות הדין כן …ויש לדקדק בזה היטב". העורך
3 . מיוחסות רפא,ומתוך דבריו שם ניכר שהוא דן על רוח רעה כפיקוח נפש לכל דבר.
4 . ברור שיש לחלק בין התרת נדרים שעוקרת הנדר למפרע לבין היתר באיסורים, שרק
סכנת נפשות מתירה או דוחה איסור תורה. העורך.
5 .רכח, טו.
6 .אבהע"ז קמה ג, ונראה שמקורו הוא דברי המיוחס לרש"י על תענית כב ע"ב ד"ה "מפני רוח רעה".
7 .שם.
8 .הרב צבי שכטר שליט"א. "עיונים בהלכות חולה שאין בו סכנה". אור המזרח ניסן-תמוז תש"נ. חוברת ג-ד, 219.
9 . Peck D.L.: Complete Suicides, Correlates of Choice of Method; Ommega Journal of Death & Dying, Vol 16 (1986), p. 309-322.
Petter T.A. and Larsen C.N.: Depression and Suicide; Van Hsasselt V. and Herfen M. (ed.): Handbook of Adolescence Psychology, Pergamon Press 1987.
10 .ראה שו"ע או"ח רפח. י, ושם שכח, לה, ופשיטא שיש סוגים שונים של רוח רעה, ויש התקפים בדרגות חומרה שונות.
11 ראה מש"כ המ"ב בסימן שו ס"ק מא. וכן בספר שמירת שבת כהלכתה פרק לב הערה פב. שאם יש רק "חששא בעלמא" שמא עלולה דעתו של אדם להיטרף עליו – אין מחללים בעבורו שבת באיסור תורה. ועדיין יש צורך לעיין כיצד מגדירים "חששא בעלמא ".
12 .לדעת המתירים הוצאה לצורך משום שאין זו השחתה אם נעשה לצורך כגון רפואה (שדי חמד פאת השדה, מערכת אישות, אסיפת דינים, סי' י"ג),פשוט שהכא קל יותר, משום שאיכא גם חשש לספק סכנה. – העורך.
13 . עיין ב"ב דף קסד ע"ב: "אר"ע אמר רב שלושה דברים אין אדם ניצול מהן בכל יום" וכו'. ובמהרש"א שם בח"א ד"ה "ג' עבירות" שהיקשה : "אם אי אפשר להינצל מג' עבירות אלו, מאי עבירה שייך בהם" ? ותירץ שבני אנוש מחולקים לשלוש דרגות : דרגת "בהמה" : דרגת "דומה למלאך" וביניהם דרגה בינונית של "אדם". ואכן, ג' דברים אלו, מי שהוא בדרגת "אדם" אין ניצול מהן, אך יתן את הדין על כך שלא העלה עצמו לדרגת "דומה למלאך", עח"ש.
ויש לחלק בין הדוגמאות של רב בג' עבירות, שברגע מסויים גם "אדם" יכול להינצל מהן, אך אינו יכול להישמר מפניהן כל שעות היום, לבין עבירות שגם ברגע מסויים יצרו תוקפו ואין יכול לעמוד בפניו. – העורך.
14 . צדקת הצדיק סימן מג.
15 . מהדורת הרב מרגליות תכב.
16 ראה הערה 4 בעמ' 179 לעיל. העורך.
17 .מסכת שבועות תשפו. הו"ד בגליון מהרש"א רכח טו בהגה, וראה גם דברי הרמ"א שם רכח טו. וראה גם תוס' שבת ד ע"א ד"ה "וכי בסופו". וראה גם מש"כ הנצי"ב זצ"ל בפירושו לתורה, שלדעת הרמב"ם מי שכיבה את הנר בשבת מחמת "פחד פתאום" – "הרי זה דומה לאונס ואין בו קרבן" (הרחב דבר שמות ד ג, וראה תוס' שכת ד ע"א ד"ה "וכי בסופו").
18 . או"ח תריז ג.
19 . שם ס"ק א והו"ד בערוה"ש שם תריז א ובמ"ב ס"ק ו.
20. ואין לומר שמאמינים לחולה רק משום שיש כאן תרתי לטיבותא : יש סימנים חיצוניים וגם מדובר בפיקוח נפש ומנא לן שמאמינים לאנוס שיש לו רק חדא לטיבותא, דהיינו רק סימן חיצוני, שכן להלן יתבאר שמאמינים לחולה שרוצה לאכול ביום הכפורים מבלי שאחרים יעזרו לו בכך גם אם יש רק חדא לטיבותא דהיינו שאין לו סימן חיצוני. וראה גם להלן בענין הא דרב אלעא הזקן.
21 . בעל החת"ס אבהע"ז ב פב הו"ד במ"ב שם ס"ק ו.
22 . תריז, א.
23 . כ"כ בפירוש הרב שלמה זלמן אויערבך שליט"א במנחת שלמה ז, ג.
24 . יומא פב ע"א.
25 . חגיגה טז ע"א.
26 . תוס' ד"ה "ויעשה".
27 . שו"ת בית יוסף סוף פירושו למסכת קידושין.
28 . ראה מש"כ בספר חסידים מרג. קעו והו"ד ב"ש וח"מ אבהע"ז ריש סימן כג, ושם כותב בעל ספר חסידים שהעושה כן צריך כפרה. ואכמ"ל.
29 . לשיטת בעל המנחת חינוך בסוף דבריו למצוה א, לפיה יש מקום לומר שסריס אשר אינו מצווה על פריה ורביה אף אינו חייב על השחתת זרע, יש מקום לדון אם ראובן בן יעקב דידן, אשר לפי עדות הרופאים לא יוכל להקים בית בישראל מחמת מחלתו, מצווה על השחתת זרע, ואכמ"ל.
[יש להבדיל בין נזק פתולוגי הנגרם עקב המחלה או הטיפול בה אשר גורם למצב של עקרות, זמנית או קבועה, לבין מצב בו אין פגיעה אמיתית בכושר הפוריות אלא שמנימוקים פסיכיאטריים נאסר על השוטה להקים משפחה ולהביא ילדים לעולם. ראה גם: נשמת אברהם אבן העזר, הלכות פריה ורביה, סי' א ס"ק ו', מה שהביא בשם הב"י בשם המהרי"ל – העורך]