מתי פטור צוות רפואי מקיום מצוות

הרב נחום נריה

מתי פטור צוות רפואי מקיום מצוות ?

ראש דבר.

פרק א': עוסק במצוה פטור מן המצוה – הצורך בפסוק

פרק ב: מחלוקת בעלי התוספות עם ה"אור זרוע"

פרק ג: דיון בראית התוספות מסוגיית נדרים.

פרק ד: היקף הפטור לדעת הראב"ד והמהר"ח אור זרוע

פרק ה: שיטות הר"ן והמאירי

סיכום :

פרק ו: בירור דעת התוספות

פרק ז': פסק ההלכה

פרק ח': מסקנות מעשיות לגבי צוות רפואי

 

הנושא שבו התמקדנו עד עתה הוא הפטור של עוסק במצוה והיקפו. אולם בבית חולים ובצוות רפואי ישנם סוגים שונים של חולים – חולה שיש בו סכנה וחולה שאין בו סכנה. בחולה שיש בו סכנה פטורים המטפלים בו מחיוב מצוות מדין פיקוח נפש 23 – "וחי בהם" ולא שימות בהם. [וראיתי שפטור זה ממצוות עשה הובהר בדבריו של הרב זלמן נחמי'ה גולדברג שליט"א בספר רפואה והלכה כרך ב', במאמר: רופא שעוסק בגוסס אם מותר לעזבו כדי לטפל בחולה אחר. עמודים קצא עד קצה].

 

חולה שאין בו סכנה – דין המטפלים בחולה הוא כדין עוסק במצוה הפטור מן המצוה. המצוה שבה עוסקים המטפלים אינה זהה. הרופא המטפל והצוות הרפואי מקיימים גם מצות השבת אבידה, השבת גופו. ואילו האחים והאחיות הסיעודיים עוסקים במצות חסד שבין אדם לחבירו 24 .

 

חולים שיש בהם סכנה – פטורים המטפלים בהם מקיום מצות עשה בכל שלב. בין בשלב הטיפול, "ההצלה" ובין בהכנות.

השלבים כוללים: קליטה, מיון, טיפול רפואי, וטיפול מונע.

 

הפטור ממצוות מטעם פקוח נפש הוא רק כאשר העיסוק בחולה מונע לחלוטין את אפשרות קיום המצוה.

 

כאשר ניתן לקיים את המצוה בחלקה ואילו קיומה בשלימות יפגע בעיסוק ומילוי התפקיד, יש לקיים את המצוה בחלקה 25 .

במקרה שהעיסוק במצוה מפריע לתיפקוד של ההצלה, דן הגרש"ז אויערבאך שאסור לברך למי שהלך לעשות מצוה באותו זמן. מאחר שאינו מצווה לעשות את המצוה. ובכל רגע שעושה מצוה הרי הוא צריך לחזור לטיפול הרפואי המוטל עליו.

 

הפטור מטעם פיקוח נפש כולל את כל העוסקים, ללא התחשבות במניעיהם לעשות את ההצלה – חסד, קבלת שכר, שכר שעות נוספות, או פקודה מחייבת [ראשי שלטון, מפקדים וכו']. במקרים של הצלה יש להודיע לכל הגורמים והעוסקים על גודל החיוב והצורך לעשות כל שביכולתם לזרז את ההליכים, ללא התחשבות בחוסר נוחות אישית או קיום מצוות. מי שחיוני לעיסוק ומתפלל, יש להפסיקו באמצע תפילתו 26 .

 

המטפלים בחולה שאין בו סכנה פטורים אף הם מקיום מצוות כיוון שדינם כעוסק במצוה הפטור מן המצוה. [עפ"י סוכה כה ע"א: כו, ע"א]. עוסק במצוה הפטור מן המצוה פטור אף במקרה שיכול לקיים שתי המצוות אלא שקשה לו לקיים שתיהם. אם למרות העיסוק הטיפולי יכול הוא לקיים המצוה בקלות יש עליו לקיימה.

 

בתשובתו של הגרי"ש אלישיב שליט"א, שנדפסה בספר הזכרון לרב בצלאל ז'ולטי, הסכים עם ההנחה שרופא שזמנו מוקדש לחוליו אף בזמן מנוחה שנח כדי להיות מרוכז ושלו בעבודתו הרפואית נחשב הוא כעוסק במצוה ופטור באותה שעה מן המצוות.

 

יש לדון מהו דינם של אחים ואחיות המסורים למלאכת הקודש של הצלת חיי אדם?

 

והגר"י זילברשטין כתב בתורת היולדת פרק יד, ד: "כשהיולדת דורשת שבעלה יעמוד לידה ובזה היא נרגעת מפחדיה, פטור הוא באותו זמן מן התפילה משום שאף הוא מלבד הרופא והמילדת נחשב כעוסק במצוה. 27

כימאי וטכנאי המסייעים לרופא, בתורת היולדת עמוד רעב כתב שנחשבים כעוסקים במצוה אם מכוונים לשם מצוה, אף שמקבלים שכר  על עבודתם. ודעת הגר"א נבנצל שאם חיוניים הם לתהליך הניתוח דינם עוסק במצוה בכל מקרה. וזה כפי שכתבנו שמדין פקו"נ אין חילוק בשלבים ובמניעים.

 

תורן בחדר מיון, איש מד"א בתחנת מד"א, מפאת כוננותם בכל רגע נראה שיש להחשיבם כעוסק במצוה אף שלא נקראו לעזרה. כגון: לעמוד ולהתפלל תפילת מנחה, שאם יוזעק עלול הוא להיות מופסק מהתפילה, ומראש הוא נמצא במתח בעת התפילה.

 

נראה שהגדרת עיסוק אינה נקבעת לפי נורמות ההתנהגות של העוסקים בדבר אלא על פי הוראות הקבע המחייבות של האחראים, והמזלזל בדבר – חיי נפש תלויים בהתנהגותו. 28

 

וצריך הרחבה מהו דינם של שאר אנשי הצוות הלא רפואיים לדיני עוסק במצוה.

 

 

(מקור : אסיא נא-נב (יג, ג-ד), אייר תשנ"ב, 22-9)

 

1. ראה בעבודת אהרון לר"א שכטר מראשי ישיבת ר' חיים ברלין בניו יורק, שדן בשינוי.

2. הציון בתוס' מצוין לסוכה כה ע"א ושם ליתא במפורש, אך כבר ביארו שכוונת התוספות לסוגיא בסוכה כה ע"ב בדיון הגמרא על שושבינין שליכלו בסוכה וליחדו בסוכה, ומשמע שבאפשר לקיים שניהם חובה לקיים. (וכך כתב מפורש בספר המאורות). וי"א שהוכחתם מדין חתן ושושביניו ולא כפירש"י אלא כפירוש תוספות בסוגיה. וי"ל גם מדין חולה ומשמשיו. ועיין בתוספות הרא"ש בשבועות דף מד ע"ב שכתב שמדיוני הסוגיא בסוכה נראה שביכול לקיים שניהם חייב.

3. במשנה ברכות טז ע"ב: "חתן אם רוצה לקרות קרית שמע לילה הראשון קורא". וצ"ע לריטב"א כיצד מותר לקרוא, הרי יש איסור לעסוק במצוה אחרת? ונראה לומר שגם לריטב"א אין האיסור אלא כשעוסק במעשה המצוה עצמו, אך כשעוסק בהכשר המצוה אין איסור, והצורך בפסוק הוא רק לפטור ממעשה המצוה אך בהכשר המצוה יש צורך לחדש שפטור, מאחר שמסברא עוסק בהכנות לא יאסר לעזוב כדי לקיים גופה של מצוה. ואולי להכשר מצוה אחר אסור להפסיק אך מותר למצוה עצמה בלבד.

4. מסכת מנחות מג ע"ב.

5. הערה: ואילולא דבריו של המהר"ח אור זרוע בהוכחתו מציצית, הייתי אומר שאין כונת הגמרא שבמילה יש קיום מצוה בכל רגע, אלא שמילה היא אות וחותם הברית בין הקב"ה לישראל, ובזה נוצר קשר של קיימא בין ישראל לאביהם שבשמים. וכדברי רש"י שבת דף קל' א' ד"ה "שש אנכי": "אבל זו מעיד עליהם לעולם".

6. גמרא סוכה מו ע"א.

7. הנחת תפילין בלילה ובשבת.

8. ומשמע דאין איסור בקיום המצוה כאשר פטור מטעם עוסק במצוה וכמש"כ הריטב"א בסוכה. אולם אפשר דמשום כך הוסיף המהר"ח האור זרוע את המצוה של "וחי אחיך עמך", להדגיש שהמניע דבין אדם לחבירו הוא הגורם לנתינה. ומידת החסד והרחמים ולא רק קיום המצוה גורם שלא ישתמש בפטור של עוסק במצוה. וא"כ אין ראיה בניגוד לדעת הריטב"א שיש איסור בעשיית המצוה השניה.

9. שיטת הקדמונים, בבא קמא, הוצאת רמ"י בלוך, ניו יורק תשל"ז.

10. פרט זה צ"ע, ועיין ברשימות שיעורים לגרי"ד סולוביייציק שדן בזה, וצ"ע.

11. יעיין במג"א או"ח סי' לח שהקביל דיני שליחות במצוה של אינן נזוקים לשליחות במצוה של פטורים ממצוות.

12. הערה: בספר חלקת יואב לגרי"י מקינצק בקונטרס "קבא דקושייתא" קושיא פא הקשה: "בהא דקאמר הש"ס בסוכה דף י' ע"ב דבהולכין להקביל פני רבם פטורים אף בלילה מן הסוכה, איך היו כל ישראל חייבים בסוכה בלילה הראשון של סוכות

13. ויש להוכיח ממקור דברי הראב"ד, שהם מדבריו בפירוש הסוגיא בבבא מציעא פב ע"א שהוא שטר בכל גווני.

14. מסכת ברכות דף יא ע"א ומסכת סוכה בסוגיה.

15. ובזה דחה ראית תוספות שביכול לקיים שניהם חייב.

16. ועיין בהגהות המהדיר מאירי לסוכה, הרב אברהם ליס, שכך נקט בשיטת המאירי וכ"כ באשר לשלמה לגר"ש ר' שלמה ברמן נר"ו.

17. ובספר עבודת אהרון לג"ר אהרן שכטר לא נקט בהבנת דברי הר"ן כמש"נ, והסביר שלדעת הר"ן הגדר הוא שעוסק במצוה פטור מלטרוח. ולכן ביכול לקיים שניהם ללא טירחא חייב והוא דין דאורייתא. אולם גם בערוך השולחן או"ח ס' לח, במקראי קודש לגרצ"פ פרנק, רבה של ירושלים, על הלכות סוכה ס' לז ועוד, עמדו על דיוק הדברים בר"ן וכדברינו.

18. וראה במסכת סוכה כה בהגהות הר"א סופר שעמד בשאלה זו. יעו"ש.

19. והר"ן סוכה, שם, השיג על דעת התוספות מדין שומרי המת שהרי יכולים לקיים שניהם?

20. אלא שראייתנו מדין משמשי חולים אינה מוחלטת, וייתכן שהם פטורים רק מסוכה שמחייבת יציאה לחוץ לסוכה. אולם בכל המצוות שהם יכולים לקיימם יחד עם השמירה ליד החולה יתחייבו משמשי החולה.

21. וכן כתב רבינו מנוח בספר המנוחה הלכות קריאת שמע פרק ד הלכה ג. וכ"כ בספר המאורות ואהל מועד ח"א טו, ב. ועיין גם מועדים וזמנים לגר"ם שטרנבוך בנושא זה. ועוד עיין במשמרת מועד לר' משה מרדכי קארפ, סוכה שם.

22. והציון לדעת האור זרוע צ"ע שהרי דעתו של האור זרוע אינה כדעת הר"ן, והוא סבור שפטור במקום שיכול לקיים שניהם תמיד, גם במקום שיכול קיים שניהם ללא טירחא. וכבר עמדו על שאלה זו רבותינו, ראה אוצר מפרשי התלמוד סוכה שם בבירור השיטות, בשם הספר דבר בעתו. ונקטו שהציונים לא מעשה ידי הרמ"א הם, ולאו מר בר רב אשי חתום עליהם. ועיין במאמרו של הראשל"צ הרב יצחק ניסים ז"ל בקובץ לזכרו של רבי יוסף קארו שי"ל ע"י מוסד הרב קוק ובו הוא מוכיח שהציונים אינם מעשה ידי הרמ"א.

23. אף שאין זה חיוב מצוה, דוחה צורך חיים את כל מצות התורה מלבד אלו שעליהן נאמר ייהרג ואל יעבור.

24. יש מקרים בהם גם עובדי שירות יקיימו את המצוה של השבת אבידה, ואכמ"ל.

25. הגדרת חלקי המצוה צריכה הרחבה והבהרה. לדוגמא: ניתן לאכול רק כזית מצה ולא שני כזיתים. אך אין קיום מצוה באכילת חצי כזית. אפשר שיאכל מצה ללא ברכת המצוות והמוציא, אם ידיו אינם נקיות והניקוי יגרום להפסקה שמפריעה.יתפלל ביחידות ללא מנין או יתפלל תפילה קצרה. [ללא פסוקי דזמרה, ללא סיום בתחנון וכו', נטילת לולב ללא הלל ונענועים מרובים ראה דוגמא לקיצור מינימלי בנשמת אברהם, הלכות פסח, ליל סדר מינימלי].

26. על המשך התפילה או התחלתה מחדש לא נדון כאן.

27. הערת הגר"א נבנצל: בעת הלידה דעת גדולי הדור שאין לבעל להיות נוכח ולראות את הלידה ממש.

28. ויש לעיין: אם הזלזול הופך לנורמה, אולי קיים גם במקרה זה הכלל של "שומר פתאים ה'". והעירני הגר"א נבנצל ש"שומר פתאים" יכול להיות על חשבון הפתי אך לא על בשרם של אחרים, וכ"ש ציבור.