נגישות

מכון שלזינגר לחקר הרפואה על פי ההלכה

שלבי הלידה ביד החזקה לרמב"ם – עיונים הלכתיים ומבט רפואי

הלפרין, מרדכי. "שלבי הלידה ביד החזקה לרמב"ם – עיונים הלכתיים ומבט רפואי" ספר אסיא ט, עמ' 311-320.

שלבי הלידה ביד החזקה לרמב"ם – עיונים הלכתיים ומבט רפואי

הרב מרדכי הלפרין

שלבי הלידה ב"יד החזקה" לרמב"ם –  עיונים הלכתיים ומבט רפואי

פרק א : מבוא

פרק ב : מחלוקת רמב"ם – רמב"ן

פרק ג:  הוכחותיו של הרמב"ן

1 . סוגיית יולדת בשבת

2. סוגיית מילה בשבת

פרק ד : ישוב שיטת הרמב"ם ע"פ ה"מגיד משנה"

1.  דחיית הוכחת הרמב"ן מסוגיית יולדת.

2.  דחיית הוכחת הרמב"ן מסוגיית מילה בשבת

 פרק ה : הקשיים בהסברו הרפואי של ה"מגיד משנה"

פרק ו : תהליך הלידה – נקודת מבט רפואית

פרק ז: הסבר רפואי לשיטת הרמב"ם

פרק ח: הלכה ורפואה

 

סוגיית "יולדת בשבת" הינה סוגיא אופיינית לדרכי הפסיקה של הרמב"ם, המשלב את ידיעותיו הרפואיות הרחבות בהבנתו ההלכתית את דברי חז"ל בתלמוד, ומביא את הדברים לידי ביטוי בפסקי ההלכה ביד החזקה 34 . המידע הרפואי העדכני מאפשר, במקרה זה, את הבנת דברי הרמב"ם בסוגיית היולדת בשבת, תוך כדי פתרון פשוט לקשיים עליהם הצביעו ראשונים ונושאי כלים.

 

יתכן ודברי הגר"א מווילנא לר' ישראל משקלוב – "כל החכמות נצרכים לתורתנו" 35 , ולר' ברוך משקלוב 36 "…כי התורה והחכמה נצמדים יחד" – נוגעים גם לסוגייתנו.

 

(מקור: אסיא נה (יד, ג), טבת תשנ"ה, 61-54)

 

 

1 . מכילתא דר' ישמעאל, תחילת פר' כי-תשא; משנה, יומא, ח, י; רמב"ם, הלכות שבת, ב, א; שו"ע או"ח, שכח, ב.

2 . תלמוד ירושלמי, יומא, פרק ח' הל' ה; שו"ע או"ח, שכ"ח ב

3 . כדוגמת המשנה, שבת, י, ג. וראה : שו"ע הרב, או"ח, שכח, יט.

4 . אנציקלופדיה תלמודית, ערך : חולה, כרך יג, עמ' רנ, לפני הע' 268.

וראה: יסודי ישורון, מערכת הלכות שבת (הוצאת אוצר הפוסקים, ירושלים, תשל"ט), מערכת פיקוח נפש, עמ' 173-176 , שמוכיח ששבת הותרה (לדעת הרמב"ם) מכך שמטפלים בחולה כדרך  שרגילים בחול.

5 . ראה למשל: כס"מ, בדעת הרמב"ם, שבת, ב, א, ששבת דחויה אצל פיקו"נ, אע"פ שלדעת הרמב"ם אין צורך לבצע בשינוי כפי שיתבאר להלן.

6 . רמב"ם, שבת, ב, ב.

7 . מגיד משנה, שבת, ב, יא.

8 . כתבי רמב"ן, תורת האדם, ענין הסכנה, ד"ה בפרק מפנין.

(אין להקשות מדברי הרמב"ן שם, סד"ה בפרק אין מעמידין: "… עושין לו כל שרגילים לעשות לו בחול ממאכלים ורפואות שהן יפין לחולה, ומחללין שבת, ואין נשאלין כלל." שכן נשוא הדיון בדברי הרמב"ן הללו הוא מכה של חלל כל עוד אין מומחה רפואי במקום, ואין שם "יודעים ומכירים באותו החולי שהוא ממתין" (שם). לכן על המטפל הלא מקצועי להתנהג בדיוק כפי שמקובל בחול, שהרי אין לצפות ממנו לאבחנה בין עיקר וטפל).

9 . שבת, קכח, ב.

10 . משנה, שבת, יט, ב; בבלי, שבת, קלג, א.

11 . שבת, קכט, א.

12 . משנה, שבת יח, ג; יט, א-ג.

13 . משנה, שבת, יט, ב.

14 . מגיד משנה, שבת, ב, יא.

15 . בית הבחירה, שבת, קכח, ב.

16 . כתב יד פארמה.

17 . לשיטתו: חידושי הרמב"ן, שבת, קלד, ב, שאין דוחים מילה עקב העדר הכנה לטיפול שאחריה, אלא מלים, ואח"כ, משום פיקוח נפש, מכינים בשינוי. וכן מבואר בר"ן על הרי"ף, שבת קלד, ב, ד"ה והיכא דאישתפוך חמימי.

והרמב"ם לשיטתו בהלכות מילה (ב, ח) ובכסף משנה שם, כדעת הרז"ה והרשב"א, שאם אין הכנה מראש לטיפול שלאחר המילה – המילה נדחית. וראה עוד בביאור הרב קפאח, הלכות מילה, שם. אמנם דברי המאירי נראים כסותרים זה אם זה. בביאורו למשנה (בית הבחירה, שבת, קלג, א) כתב בדעת היש מקילין : "… הא לאחר מילה – מביאו אף דרך רשות הרבים אלא שצריך לשנות כגון שיקשרנו בשערו על הדרך שביארנו למעלה (קכח, ב ד"ה יולדת !) בהיתה צריכה לנר". הרי שלא רק ביולדת צריך שינוי. ולכאורה דבריו כאן סותרין את דבריו בדף קכח, ב שפרט ליולדת, אין צורך לשנות בחולים, וצ"ע.

ואולי סבור המאירי שאף סכנת המילה דומה לסכנת היולדת "שרובן אין בהן (כל כך) סכנה", ועדיין צריך עיון.

על כל פנים, לדעת הרמב"ן המשנה המחייבת שינוי במילה בשבת דנה גם לאחר המילה (וכמבואר בדברי המאירי), ולכן הוכחתו ממילה לשאר חולים, לשיטתו, במקומה עומדת.

18 . משנה, בבא קמא, ה, ד.

19 . בבא קמא,מט, א.

20 . למסקנת הסוגיא בבא קמא שם, כלל זה נכון לפני לידה ראשונה בלבד ("במבכרת"). אך אין בכך ישוב לדברי הרב המגיד, שהרי החיוב לשנות ביולדת איננו מבדיל בין מבכרת לשאינה מבכרת.

21 . בשנת 1989 פורסמה הערכה של תמותת האימהות באזורים שונים של העולם. באופן כללי, התמותה האימהית בארצות המפותחות היא בממוצע 30 ל- 100,000, באמריקה הלטינית 270 ל- 100,000 ביבשת אסיה 420 ל- 100,000 ובאפריקה 640 ל- 100,000 (6.4 לאלף לידות). מקור בספרות הרפואית :

Harrison K.A., Tropical obstetrics & gynecology – Maternal mortality, Trans-R-Soc-Trop-Med-Hyp, 83(4).(1989) ,449-453

מאמרים רפואיים אחרים שנתפרסמו כ- 10 השנים האחרונות מציינים תמותה אימהית עולמית כוללת של יותר מחצי מלין נשים המתות כל שנה מסיבוכי לידה, כאשר יש מקומות רבים בהם התמותה האימהית מגיעה ליותר מאחוז אחד למאה. לדוגמא :

int -J-GynaecoI – Obstet, .(1988) 365-370 :(3)27 ,

Ann-Soc-Belg-Med-Trop,.(1993) 279-285 :(4)73

22 . התמותה האימהית הנמוכה בישראל עד כדי 10 ל- 100,000, נובעת מטיפול רפואי נאות כדוגמת הכנסת אינפוזיה, מתן דם או אנטיביוטיקה כשיש בכך צורך, ניתוחים קיסריים וזירוז לידה במצבים שונים וכדומה.

23 . Williams Obstetrics, 19th edition (Applenton & Lange) p. 4 (1993).

24 . כשם שניתוח מוגדר כמצב של סכנה למרות תמותה נמוכה מאד בניתוחים מסויימים במרכזים רפואיים מודרניים.

25 . רמב"ם, שבת, ב, יג.

26 . השוה ללשון הרמב"ם שם, הלכה א, לגבי חולה שיש בו סכנה.

27 . Williams Obstetrics, 19th edition (applenton & Lange) pp. 311-312,(1933).

28 . כאשר השלב השני של הלידה נמשך זמן ממישר מדי, בין היתם כתוצאה מעייפות או חיסר שיתוף פעולה של היולדת, לעתים יש הוריה לביצוע ניתוח קיסרי כדי למנוע את סיכוני הלידה הממושכת.

29 . הלכות שבת, פרק ב.

30 . גירסת כת"י ר'; דפוס ר' משה אבן שאלתיאל; דפוס שונצינו (שנת ר"ן); דפוס ויניציאה (שנת רפ"ד); וכן במ"מ דפוס ראשון.

אך בכתבי היד התימנים, בכת"י ברלין, בכת"י קמבריג', בדפוס רומי (לפני שנת ר"מ), בדפוס קושטא (רס"ט) ודפוס ויניציאה (של"ד) – הגירסא ברמב"ם היא : "בסכנת נפשות". וראה בילקוט שינויי נוסחאות על הרמב"ם מהדורת שבתי פרנקל.

31 .Williams Obstetrics, 19th edition (Applenton & Lange) pp.829-830,(1993).

32 . חידושי מרן רי"ז הלוי על הרמב"ם, הלכות שביתת עשור.

33 . ראה שמירת שבת כהלכתה (מהדורת תשל"ט) פרק לב סעיף כ"ה ובהערה פב שם.

אמנם ביולדת "בשעה שהיא צועקת בחבליה", קיים גם החשש להגברת הסיכון אחר כך בשלב השני של הלידה אם היא תהיה פחות רגועה, כפי שהוסבר למעלה. לכן אם לא ניתן לבצע בשינוי מותר לבצע כדרכו בחול.

34 . ראה: יצחק טברסקי, הלכה ומדע: היבטים באפיסטמולוגיה של הרמב"ם, שנתון המשפט העברי (ירושלים, תשמ"ט), יד-טו: 121.

35 . ר' ישראל משקלוב, הקדמה ל"פאת השולחן" ד"ה ומצידה ביאור.

36 . ר' ברוך משקלוב, מבוא לספר אוקלידס.

 

powered by Advanced iFrame free. Get the Pro version on CodeCanyon.